1

גולן ברושי וכתב רש”י

רבקה השקתה רבבות גמלים? ילדה בת שלש אינה יודעת לדבר? הסכיתו ושמעו את חידושי הנצרות בסוגיא מרתקת זו…

הדוקטור לעניני כמורה, גולן ברושי, שסייע לליצן בר, לכתוב את ספר הבדיחות: מיטוס הטורה שבאל פה, (דיון קודם על ה’ספר’), מפציע בסדרת סטנד אפ חדשה, שהוא מכנה אותה ‘קצר וקולע’, האמת היא שכבר אינספור פעמים התייחסנו לשלשת הליצנים שהם ההרכב הרגיל בהופעה, אבל מכיון שכעת הצטרף ליצן חדש, הכומר הדוקטור גולן, נראה כיצד גם הוא בור ועם הארץ, שאין לו שום מושג איך לקרוא את הטקסט שהוא מתיימר לדבר עליו. כמו שאומרים אצלינו ‘לא יודע לקרוא כתב רש”י’.

ובכן, אם חשבתם שאדון בר נעלם מהאופק, אז ממש לא, הנה הוא, פותח את הסרט:

כנראה שהמיסיונרים לא מצליחים לעשות סרט בלי גולם דומם שנקרא ‘בר’.

ובכן, הדוקטור הכומר גולן, מסגביר לילדה את המשנה, לפי הסברו מותר לפי ההלכה להשיא אשה בת שלש.

זו גם הכותרת של הסרט: ‘התורה שבעל פה מאשרת לבעול בת שלש?!’

האם באמת היא מאשרת להשיא אשה בת שלש?

מעניין, לפי כל הטקסטים של תורה שבעל פה שבידינו, תלמוד, רמב”ם, שולחן ערוך, ומדרשים, נכתב שהדבר אסור באיסור חמור:

אמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיקדש את ביתו כשהיא קטנה. עד שתגדל ותאמר ‘בפלוני אני רוצה’ (קדושין מא.)

אמר רבה בר ליואי, אין פוסקין על הקטנה להשיאה כשהיא קטנה (כתובות נז:).

הנושאין קטנות, מעכבין את המשיח (נדה יג:)

רבי שמעון אומר: ‘כל המשיא ביתו קטנה הרי זה ממעט פריה ורביה, ומאבד את ממונו, ובא לידי שפיכות דמים‘ (אבות דרבי נתן מח).

“מצות חכמים שלא יקדש אדם את בתו כשהיא קטנה עד שתגדיל ותאמר בפלוני אני רוצה. וכן האיש אין ראוי לו שיקדש קטנה” (רמב”ם אישות ג יט).

מצוה שלא יקדש בתו כשהיא קטנה עד שתגדל ותאמר: בפלוני אני רוצה”, (שולחן ערוך אבן העזר לז ט).

כלומר, האמת בדיוק להיפך, ההיתר להשיא קטנה, אינו תורה שבעל פה, אלא נובע מכך שהתורה שבכתב אינה מגבילה את גיל הנישואין, אך למרות שהתורה שבכתב סותמת, התורה שבעל פה מרחיבה.

ומה עם המשנה בקידושין?

בשביל זה צריכים לדעת לקרוא משנה, ותמיד כדאי להתחיל מההקשר הכללי של המשנה:

בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה

ואם בא עליה יבם קנאה

וחייבין עליה משום אשת איש

ומטמאה את בועלה לטמא משכב תחתון כעליון

נשאת לכהן תאכל בתרומה

בא עליה אחד מן הפסולין פסלה מן הכהונה

בא עליה אחד מכל העריות האמורות בתורה מומתין עליה והיא פטורה

פחות מכן כנותן אצבע בעין

ראשית, נשים לב, המשנה לא עוסקת בדברים שראוי או צריך לעשות, אלא במעמד המשפטי של בת שלש, האם חלים בה נישואין? האם אדם אחר שבא עליה נטמא? נענש? האם אוכלת בתרומה? המשנה לא ממליצה על אף אחת מהפעולות האלו… היא קובעת את מעמדה המשפטי.

כשהמשנה אומרת ‘מתקדשת’ אין הכוונה – כך ראוי לעשות, אלא ‘הקידושין חלים’. בדיוק כמו שכשהמשנה אומרת ‘כיצד העדים נעשים זוממים’, אין הכוונה שיש מצוה שיהיו עדים זוממים, או שזה ‘מותר’, המשנה מתארת את המצב המשפטי.

מה שמצחיק, זה שגולן בעצמו מביא את התלמוד שמפרש את המשנה בדיוק כך:

ובכן, לפי רבא, מה שאומרת המשנה הוא, שבפחות מגיל 3 ביאה אינה נחשבת.

זה הגבול המשפטי של הגדרת המונח ‘ביאה’, כל המשמעויות ההלכתיות של ביאה, טומאה, עונש מוות על ניאוף, תפיסת קידושין, אינן קיימות לפני גיל 3. זה מה שהמשנה אומרת. היא בכלל לא עוסקת בשאלה אם נישואין כאלו מותרים.

על השאלה הזו משיב התלמוד בהרבה מקומות באופן חד משמעי שזה אסור, מביא לשפיכות דמים, מעכב את המשיח, וכו’.

גם פרופ’ עדיאל שרמר, בספר ‘זכר ונקבה בראם’ (הוצ’ מרכז זלמן שזר, עמ’ 103) כותב בצורה ברורה שמדובר בתיאור מצב משפטי עקרוני, שאין לו דבר עם היתר או מנהג בפועל:

אגב, על האיסור להשיא קטנה, היו מקומות שנאלצו לעבור בגלות, כי הנשים היו עלולות להיחטף או להיפגע, אבל כמובן לא השיאון בגיל 3 אלא באיזור גיל 12, והנישואין היו פורמליים בלבד, עד הגיל בו היה מתאים שיחיו יחדיו.

את החצי השני של הסרטון, מקדישים המיסיונרים ללעוג על רש”י שמביא את האגדה שרבקה היתה בת 3 בזמן נישואיה.

כמובן, שהם לא יודעים שאין אלו דברי רש”י אלא דברי חז”ל במדרש, לא שהם השקיעו יותר מדי בתחקיר רקע…

האפיזודה הזו ממחישה את הגישה הנוצרית למקרא, בלי תורה שבעל פה. שהרי מה בעצם רוצים שני הליצנים האלו? לא הגיוני בעיניהם שילדה בת 3 תשאב מים ותשקה את האורח, אבל כן הגיוני בעיניהם שנח בנה תיבה בגיל 500?

מי שמגיע מנקודת מוצא מטריאליסטית, ואף מכחיש את ההיסטוריה היהודית, שילעג כאותו נפשו. אבל אדם שמציג את עצמו כיהודי מאמין, בתורה שבכתב לפחות, מה מצחיק אותו? האבות מתוארים כשריד לגזע שהגילאים וההתפתחות אצלם היו שונים, אם אדם חי עד גיל 175, אברהם אבינו, אזי הוא היה בעל גנטיקה שונה, (כפי שמראה פרופ’ נתן אביעזר בספרו תורה ומדע, מדבריו מובאים כאן).

אמנם, האמת היא, שברור מהתורה שרבקה היתה ילדה קטנה, רועת צאן שהיא נערה בוגרת, עם כל הכבוד, אין מה להתלהב מכך ששאבה מים לכמה גמלים, זו העבודה שלה. על זה לא היה נאמר ‘והאיש משתאה’. – ממש כמו שאדון ברושי פוגש את הילדה (מעל 3?) ליד הבר ומשתאה משנינותה…..

וגם בלי להיזדקק לאמונה מיוחדת, רק מהתבוננות בסיפור, ברור שרבקה מתוארת כילדת פלא, ‘ילד פלא’ זה לא משהו שקיים במיתולוגיה, אלא במציאות, ילדים בני 3 מופיעים בהופעות מורכבות שמצריכות כישרון, ריכוז, וחכמה רבה. שירלי טמפל הופיעה בסרט הראשון שלה בגיל 4, ובגיל 6, אחרי הסרט הרביעי כבר זכתה באוסקר, אז באמת קטן עליה לשאוב כמה כדי מים.

אגב, הליצנים הבינו, שלשאוב מים לעשרה גמלים, למרות שזו פעולה יוצאת דופן, היא לא משהו שלא יתכן, ולכן הם משכתבים את התורה, ל’רבבות גמלים’….

החשבון הזה של גיל הנישואין של רבקה, מעוגן בכתובים, נכון שישנן פרשנויות אחרות, ואפילו הרמב”ן מציע פרשנות אחרת, דברי האגדה אינן תמיד הדרך היחידה, ולכן ניתן להציע גם פרושים אחרים, יותר פשוטים.

בהמשך משתדרגים הליצנים…

ובכן, שימו לב, לא מציאותי שילדה בת 3 תסחב כד מים על שכמה… לא מציאותי שתרוץ… לא מציאותי שתשאב מים

והעיקר….. לא מציאותי שתדע לדבר

כנראה שהכמרים הנוצרים, שאינם יודעים צורת אשה כידוע, לא יודעים גם צורת ילד או ילדה ומה קצב ההתפתחות שלהם…

ועוד פנינה: ‘יצחק נדלק על רבקה’, כתוב שהיא טובת מראה, וכן, ילדה יפה ניכרת כבר בגיל צעיר, אין שום קשר למשיכה מינית.

מי שיחפש בגוגל, ימצא ילדות פלא שרות, רוקדות, מנגנות בפסנתר, גם בגיל 3. אבל לא צריך להיות תחקירן עומק, כדי לדעת שילדות מדברות באיזור גיל שנה פלוס… (לצערינו יש גם מדינות בהן ילדות קטנות עובדות בעבודות פיזיות קשות)

מיסיונרים חביבים, טרחתי להפנות את תשומת לבכם ע”י תגובה מתחת הסרטון, נראה אם יהיה לכם אומץ להשאיר את התגובה, ואולי אפילו להתייחס לתוכנה…

אופס, חלפה דקה, והתגובה נמחקה… אומץ של מיסיונרים