במאמר זה, אנו מבקרים את ספרו של פרופסור צדיק, המתיימר לקרוא לתחייה של הפילוסופיה הדתית. נבחן את הכשלים הפילוסופיים שהוא מציב, במיוחד את הדיכוטומיה בה מעומדת המציאות הדתית מול ההשכלה. טענותיו על התועלת החברתית של המצוות וטענה שהפילוסופיה תמיד נוגדת את הדת נתקלות בממצאים והשגות מרתקות. נברר גם את התשתית ההיסטורית של הפילוסופיה ואת ההשוואות שהוא עושה למודלים שונים, תוך כדי דיון בהשפעתם על החברה המודרנית. המאמר מספק מבט ביקורתי וחיוני על תפיסות הדת והפילוסופיה.

המאמר בוחן את הדמויות ההיסטוריות והארכיאולוגיות שקשורות במשה רבנו וביציאת מצרים. הוא מציע ראיות מתקופות שונות, כולל עדויות ממקורות מצרים עתיקים, הקשרים לשושלת דוד המלך ולזיכרון התרבותי של עם ישראל. מדע ההיסטוריה והארכיאולוגיה מחזיק בתיעודים שהולמים את הנרטיב המקראי, ממחיש את המציאות של שיעבוד בני ישראל ומדבר על המסירות לשמירה על המסורת ההיסטורית שלנו. הוא מצביע על שורשיו של משה ועל התהליך שהוביל לשחרורו של עם ישראל מעבדות מצרית. In the post titled "ערן בן ישי: משה רבנו ויציאת מצרים – מזווית היסטורית וארכיאולוגית," the author delves into the historical and archaeological perspectives surrounding the figure of Moses and the Exodus from Egypt. The article highlights key features, such as the examination of ancient texts, archaeological findings, and their implications on our understanding of this pivotal biblical event. It emphasizes the advantages of merging historical data with archaeological evidence, offering a richer context to the narrative. The distinctive qualities of the post lie in its analytical approach and insightful interpretations, providing readers with a deeper appreciation of the Exodus story beyond its traditional religious connotations.

חזרו אחורה בזמן וגלו את המורשת המופלאה של האימפריה החיתית בעיר המבוצרת חתושה, מסיירים בין השרידים וחיים את העבר.