ישיבת פתחי עולם יש לעמוד על המחקר, על איזו תורה אנו חוגגים את זמן מתן תורתינו, האם תושב"כ או תושבע"פ? ואמנם אפשר לומר שעל שניהם יש לחגוג ולהודות. אבל האמת היא שאין המדובר כאן בחגיגה נפרדת מן הדבר, שעושים חגיגה אנושית והנימוק הוא איזו מתנה שקיבלנו. אלא שחוגגים עם הדבר עצמו, כמו שאדם חוגג עם …
לקראת התחלת התורה מבראשית, נביא כאן פירוש למעשה בראשית בהתאם לידע וההבנה של דורינו. ביאור לפרשת בראשית התייחסות למחקר המודרני בנוגע למעשה בראשית האדם המאמין, אינו מתייחס או מודע בהכרח לדעות אחרות המובעות בעולם בזמננו, ואכן אין זה מחובתו. אך אם ברצונו לדרוש במעשה בראשית, להבין את דברי התורה, ולזקק את יסודות האמונה, אין הוא …
מתן תורה הוא הנושא המרכזי של ספר שמות, הוא בעצם סיפורו של הספר כולו. מעמד הר סיני ועשרת הדברים מהוים שיא של ההתגלות. אבל סיפור ההתגלות מקיף את הספר כולו, מהאש הבוערת בסנה בחורב בימי השעבוד, ועמוד האש המוציא את ישראל ממצרים, דרך אש עשרת הדברים, ועד האש השוכנת במשכן 'בכל מסעיהם'. ספר שמות שוזר זה בזה שני …
בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת, אך נמלכו בהם ולא גנזוהו. ובטעם שרצו לגנוז אמר רב "מפני שדבריו סותרין זה את זה", (שבת ל:), ור' בנימין אמר "מפני שמצאו בו דברים מטין לצד מינות" (קה"ר יא א, ויק"ר כח א'). ומפני מה לא גנזוהו? "אמר רב מפני שתחלתו דברי תורה וסופו דברי תורה", וכעין זה במדרש …
משלי הוא ספר חכמה, ובמדרש אמרו שבראשונה היו אומרים משלות הוא, דהיינו שלא חשבו שהוא קדוש, כי אינו אלא חכמה, אבל אכנה"ג קבעו כמו הצד שהחכמה הזו היא תורה בעצמה. ובאמת לכאורה החכמה במשלי נראית פשטנית, עצות מהחיים. והדבר צריך ביאור. בד"כ כשמדברים עם בני אדם על חכמה, בכל דור שהוא, הם יוצאים מהנחה של …
שימת המשפטים כמתן תורה פרשתינו מיוחדת בכך שהיא 'מתן תורה' בזעיר אנפין, היא אוסף של חוקים קצרים בנושאים רבים ושונים השזורים זה בזה. בכל שאר חלקי ספר התורה באות המצוות בהקשר למאורע, או שבאות בפירוט מתוך התמקדות בנושא מסויים, כמו עיסוק בקרבנות, יחוד פרשה לדיני מצורע, וכך הלאה. התורה מתעדת את החיים בצלו של משה …
הנושא הוא התכנית של התורה. לתורה ישנן שתי גישות עיקריות, או שתי רמות קיצוניות של הסבר. שמתבטאות בדרישות שאנו דורשים מן הטקסט. למען האמת רוב ההבדל בין מבינים לשאינם מבינים הוא רמת הדרישה מן הטקסט, שהרי כל שאלה או כל רעיון הנובע מצורך להסביר דבר מקורו בדרישה כל שהיא מן הטקס, למשל: מדוע הרב פינקוס …
אלמלא ניתנה תורה שבעל פה, היינו יכולים לתפוס את התורה באותה צורה בה אנחנו תופסים את הנביאים, יש בתורה מצוות, ויש בה תיאורי הדברים, ונבואות, ואמנם בנביאים פחות מצוות, אבל אין זו חלוקה עקרונית על גוף הספר. בעצם יש לנו את תולדות הזמן שהתקיימה הברית עם ה', מהאבות ועד שעזבו את הארץ, ההמשך של הנבואה …
מצוות הבכורה, הן חלק ממצוות הראשית שניתנו בתורה, וקודמים לכל מצוות הקרבנות שאנו מוצאים אותם רק אחר חטא העגל. בכור אדם ובכור בהמה טהורה וטמאה נצטוו קודם מתן תורה, וראשית בכורי אדמתך נצטוו במשפטים. וכן מפי השמועה שהיו הבכורות עובדים לה' על גבי המזבח. ואומרים שיעבדו לעתיד לבא – שכן לעת"ל תמיד מתחבר לראשית. יש …
יב א: ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים. מכילתא: "חוץ לכרך… עד שלא נבחרה א"י היו כל הארצות כשרות לדברות, משנבחרה א"י יצאו כל הארצות". הלימוד של חוץ לכרך, הוא מהמתואר "ארץ מצרים", ולא 'מצרים' שמלמד גם על האומה ועל מקום המצרים. הרעיון של הארצות הכשרות, הוא לא רק שהיו כשרות, אלא בכוונה …
מצוה קדה"ח ניתנה בארץ מצרים, ראשונה למצוות שקודם מתן תורה: קדה"ח, מצוות הפסח, קדוש הבכורות באדם ובבהמה, ותחומין (שבת). בתקופה זו לא ניתנו להם לאוים עצמאיים (אף שיש לאוים הטפלים למצוות הפסח, וכן איסורי שבת, אבל אלו נובעים ממעלת העשה), כלומר איסורים כגון איסורי מאכלות, וכדו'. כי העשה בדרגה יותר גבוהה מהלאו. מניעת הלאוים נצרכת …
מילה השלישית מהמצוות שקודם מתן תורה, לגבי פו"ר ראינו שיש בו באמת שני חלקים, והחלק של לשבת יצרה ממשיך את ענין פו"ר שקודם מתן תורה. לגבי גה"ננת' שהוא מייצג את החיבור לקהילת ישראל, וגם את המעבר בין ההתרחשות ההירואיות באבות עצמם לסמלים שלהם בבהמות, ואפשר לצייר שיסוד האיסור בזבח הראשון שעשו בני יעקב עם אביהם …
מצוות גיד הנשה יש בה דבר מפליא, גם אחר מה שנתבאר שהיא שורש הציויים של ל"ת מחמת צורת ישראל, עדיין, מה התוכן של לא לאכול מקום שהמלאך נגע, ומה זה אומר לנו. נכון שהמלאך מייצג את עשיו, ואת הרע, ואת עמלק, אבל אותם זוכרים ע"י מחיית עמלק או ציויים דומים, ומה הענין לזכרו ע"י איזה …
חז"ל מנו שלש מצוות בספר בראשית: פו"ר, מילה, וגיד הנשה. ונשאלת השאלה, הלא בבראשית נמצאות עוד מצוות רבות, כבר פרשת בראשית קובעת שה' בירך את יום השבת וקדשהו, ואם נתייחס לזה כרמז בלבד, הלא כמו שבני ישראל לא אכלו את גיד הנשה, אברהם אבינו סופד לשרה וקובר אותה, ואעפ"כ הגמ' מסתפקת אם קבורה מן התורה, …
אני רוצה לתת מבט כללי על השיעור הקודם, לאיפה אני חותר? מה שאני מנסה הוא לעשות סדר בבלגן, אני רוצה לטעון שגם במקום שבאמת אין סדר – יש סדר, וסדר יותר גדול. הסדר שאנו עושים לדבר שהוא בר סידור, הוא סדר חד ממדי, איך השתלשלו הדברים, אני יכול להסביר ולסדר איך בית המשפט העליון הגיע …
המטרה שלנו היא ללמוד תורה, לימוד תורה הוא מושג עתיק, בזמננו מקובל מושג חדש יותר 'חדושי תורה', בני אדם מחפשים לחדש 'חדושי תורה', מצד אחד, החידוש יכול להיות מנוגד לרצון להבין, אין ענין להוסיף עוד דברים, אלא רק להבין. מצד שני, ההבנה עצמה היא חדוש, כי תמיד יש מי שהבין אחרת. תמיד אנחנו נעים בין …
חלק מהמאמץ שלנו, בימים נוראים, וביום הכיפורים, כל שנה, הוא להפנים את ההתרחשויות הרוחניות. אנחנו מטבענו חווים את המציאות הטבעית, לא את הדברים שמתרחשים מאחורי הפרגוד. והעבודה היא להרגיש, שבאמת יש דין, שמחליטים מה יהיה איתנו, וכו'. שהפעם התשובה תהיה אמיתית ו'יעיד עליו יודע תעלומות'. הבעיה היא באמת כשמנסים להבין באופן ברור מה בדיוק התהליך, …
מטרת השופר היא זכרון תרועה, שנקשר במק"א עם להיזכר לפני ה', ובתושבע"פ עם עקדת יצחק, ששניהם צריכים ביאור מה ענינם. אבל ראשית אופן קיומו, אמרה תורה 'והעברת שופר תרועה… תעבירו שופר בכל ארצכם' (ויקרא כה ט), ואמרינןשיהו כל תרועות החדש השביעי זה כזה (ר"ה לד.), דהיינו שאין ההעברה דיובל שונה, אלא ששם נתפרש המעשה יותר, …
בנסיון להבין משהו מעניני החורבן, מצד אחד החרבן הוא תכנית, שכתובה כבר בתורה, ומצד שני התכנית היא שלא יהיה תכנית, החורבן הוא חוסר סדר, כמו לשלוח אדם לגלות ביער פראי, שאין לו מה לנסות להמשיך ולהתנהג לפי הכלים שהוא מכיר, כי במקום פראי הכללים האלו לא עובדים. מצד אחד עכשיו לא יעזור לו בהכרח להתעטף …
יש כלל שהמבט החיצוני הראשוני, הרבה פעמים מתבדה במבט שני, אבל הרבה פעמים במבט מעמיק וחודר, מגלים שיש סיבה למבט החיצוני, והוא כן משקף את עומק הדבר. המבט החיצוני הכללי של מגילת רות, הקורא לפי תומו, מרגיש שהסיפור מאד רגוע, ובעצם לא בא לשכנע את הקורא בדבר מסויים, אלא רק מתאר את חיי הכפר והעיר …
בספר חגי אין מראות נבואה, והוא יכול להיראות כפלפול שהנביא מפלפל עם שומעי לקחו, וענינו לשכנע אותם שגם במציאות העלובה שהם רואים, יש חובה לבנות את הבית ולהקריב קרבנות. הנביא נמצא יותר בגובה העיניים של העם, אין עשירים גדולים שצריכים שיעשו לפניהם כל מיני מראות ואותות, ואין צדיקים גדולים שצריכים לזעזע אותם כדי לחשוב שמשהו …
נבואת יחזקאל שונה מאד באופן בולט, גם מי שלא מבין דבר בספרות ובנבואה רואה מיד שהיא שונה מאד. הצורה שהיא כותב שונה מאד, ארוכה ומפורטת, הכל תמציתי ומסודר כולל תאריכים ותיאורים סכמטיים. כמעט ולא רואים את אישיותו של הנביא, ההיפך הגמור מירמיהו. גם בסיטואציה ההיסטורית הניגוד בולט במיוחד מול ירמיהו, ירמיהו עמד בצומת משמעותית מאד, …
נבואות הנחמה שבתורה, מוצגות בתורת תיקון של הקללות, הקללות הן עונש, ואם ישובו ישוב ה' "והיטיבך והרבך מאבותיך", וכך גם בנביאים ראשונים ואף בעמוס, ונתתי מקום לבית ישראל, וישבו על אדמתם, ולא ינתשו עוד, וכדו', תוסר הקללה. אבל בישעיהו חלק שני בא דבר חדש, וממנו המושג "נבואות הנחמה", נחמו עמי, שיתיישבו על ליבם בנחמה, לשנות …
להאזנה לשיעור: כאן כשאנו לומדים ש"ס ופוסקים, ברורה לנו המטרה. לדעת מה המסקנה ההלכתית, שיהיו הדברים נקיים מסתירות, והסברות מובנות והגיוניות. אם עשינו זאת הרי הלימוד הגיע למטרתו. אבל כשבאים ללמוד ישעיהו צריכים להתבונן ראשית מה מטרת הלימוד. בעניני חולין, כשבאים ללמוד יצירה ישנן שתי דרכים עיקריות: לבחון את היצירה לעצמה, באופן אובייקטיבי בלי שום …
להאזנה לשיעור: כאן בכל נבואה יש הרבה זויות, באופן כללי יש את המסר המיידי, ויש את הסיבה שנשמרו הדברים לדורות. ויש את הצורה בה לומדים ממנה, שמכל מלה אפשר להבין הרבה דברים. וישנה גם הדמות של הנביא עצמו וחייו. לא תמיד הנביא והספר הם אחד, למשל ספר יונה, לא בהכרח שהוא מהות הנביא יונה ותפקידו. …
המהלך של חלוקת הממלכה והיווסדות עגלי הזהב, מתואר בנביא בפרטות. ובד"כ רגילים אנחנו לראות בס' מלכים שמחלק לפי מטרת חיבורו, לבאר את החורבן, שהחורבן נעשה בעוון ירבעם בן נבט, המלך שהלך בדרך ירבעם הוא אשר עשה הרע, והמלך שלא הלך בדרכו הוא הטוב. והחרבן משום שגבר הרע של ירבעם. אמנם דוקא בתיאור איך שנעשה הדבר, …
המעשה בס"ס שמואל נראה מתמיה. מדוע הסית ה' את דוד ואיך קרה כדבר הזה. מדוע לא שם לבו על דברי יואב, והיכן היו הנביאים. ומה חטאו הצאן, ומה הענין שיבחר לו אחד משלשה דברים. והנה הנביא בחר לסיים במעשה זה את ספר שמואל. ומלכים פותח בימי זקנתו של דוד כאשר כבר לא היה בכחו לשנות …
להאזנה לשיעור: כאן ש"א כה – לא זה ספר התחלפות הממלכה. כל הספרים עד ספר זה, מתארים את התקופה הראשונה שלפני התקבלות דרך דוד המלך. והספרים הבאים מתארים את היהדות כולה סביב דרך דוד המלך. ואילו הספר הזה מתאר בששת פרקיו את התחלפות הדרך מדרכו של שאול לדרך דוד. בשבע החדשים שמ'ושמואל מת' עד ו'יהי …
להאזנה לשיעור כאן יהושע תופס מקום בפנ"ע רק אחרי מות משה, בתחילת הספר הוא עדיין משרת, כמו בתורה, וברגע של אחרי מות משה, הוא נעשה מנהיג (וי"א שגם כתב כמה פסוקים בתורה). אין זמן של חפיפה בין משה ליהושע. כי המהות של יהושע הוא ממלא מקום של משה, שעל משה נגזר להיעדר מסוף התכנית, ויהושע …
כשאנו מעיינים בתורה, אנו רואים שאינה כתובה באופן אחד פשוט, כמו המשנה למשל (שגם היא לא ממש כתובה בצורה אחידה), אלא בהרבה צורות. ולא עוד אלא שקבעו חז"ל מדה בתורה, ששני כתובים מכחישים זא"ז ובא השלישי ומכריע.ומזה נראה שאין הכוונה בתורה שתיקרא כולה בצורה פשוטה ואחידה ויהיה די בזה, אלא יש בה בחינות שונות, שע"י …
רחל ורות בפרספקטיבה היסטורית – ע"פ ר' צדוק הכהן מלובלין רחל – אימה של מלכות אפרים, ורות – אימה של מלכות יהודה, מתוארות לנו בפסוקים ובמדרשי חז"ל. יש נשים שגדולתן באה להן בשל המקום שהציבה אותן ההיסטוריה, נשים שעשו מעשה גבר וישועה באה על ידם, כך יעל אשת חבר הקיני, אסתר המלכה, יהודית, דבורה. …
על ההיסטוריה של העבדות, שחרור העבדים, בישראל, ובתרבויות מקבילות פורסם בקולמוס למאמר המלא
פורסם בקולמוס למאמר המלא תמונה ראשית: חאשירש – אחשוורוש, מקור: ויקימדיה כאן
