נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

כרונולוגיה מצרית ותיארוך יצי"מ לפי פרופ' מיכלסון

המתמטיקאי פרופ' דניאל מיכלסון ממכון וייצמן, מציג כרונולוגיה מקיפה, המזהה את רוב האירועים העיקריים שבמקרא בהיסטוריה ובארכיאולוגיה המקובלות. הוא כתב חיבור שלם על הנושא, המקושר לעוד עשרות מאמרי משנה, וכאן נביא רק את עיקרי שיטתו.

(הפרק הראשון עסק בבירור של הכרונולוגיה המסורתית.

הפרקים 2-6 עוסקים בזיהוי של המאורעות התנכיי"ם עם הכרונולוגיה המצרית – הם המובאים כאן.

פרק 7 עוסק בתיארוך המבול בהיסטוריה המצרית.

פרק 8 עוסק בכנען בזמן גלות מצרים.

פרק 9 עוסק בכיבוש כנען ע"י ישראל.

פרק 10 עוסק בכרונולוגיה אשורית).

ראשי פרקים: 2: השושלת ה18, 3: השושלת ה19, 4: סוף ה19 ותחילת ה20. 5: הוכחות אסטרונומיות. 6. זיהוי החיקסוס.

פרק 2.כרונולוגיה מצרית-שושלת 18

לגבי הכרונולגיה מצרית היחסית וכל שכן המוחלטת ישנם ספקות רבים. בעבר חוקרי מצרים היה מסתמכים על ספרי Manetho  , היום מסתמכים יותר על ממצאים ארכיאולוגיים כגון כתובות שבהן מופיעה שנה של מלך פלוני. לגבי תיארוך מוחלט מסתמכים על תעודה אודות עלית סיריוס בתקופת שושלת 12 ועל עליה אחרת בתקופת שושלת 18 .גלות מצרים כפי שחישבנו אותה בפרק 1 נופלת בתקופת שושלת 18 .לגביה ישנם דעות שונות אצל אגיפטולוגים. נביא מויקפדיה שתי רשימות. רשימה אחת כוללת את כל השושלות של מצרים. לגבי שושלת 18 כתוב שם

: Ahmose I around 1550–1525 BC; Radiocarbon date range for the start of his reign is 1570–1544 BC

Amenhotep I 1541-1520

Tuthmose I 1520-1492

Tuthmose II 1492-1479

Hatshepsut 1479-1458

Tuthmose III 1458-1425

Amenhotep II 1425-1400

Tuthmose IV 1400-1390

Amenhotep III 1390-1352

Amenhotep IV 1352-1336

Smenkhkare 1335-1334

Ankhkheperure 1334-1332

Tutankhamun 1332-1324

Ay 1324-1320 Horemheb 1320-1292

ברשימה אחרת אשר מתייחסת רק לשושלת 18 כתוב

Ahmose I 1549-1524

Amenhotep I 1524-1503

Tuthmose I 1503-1493

Tuthmose II 1493-1479

Hatshepsut 1479-1458

Tuthmose III 1479-1425 6

Amenhotep II 1427-1397

Tuthmose IV 1397-1388

Amenhotep III 1388-1351

Amenhotep IV 1351-1334

Smenkhkare 1335-1334

Ankhkheperure 1334-1332

Tutankhamun 1332-1323

Ay 1323-1319

Horemheb 1319-1292

תחילת הגלות בשנת 1523 נופלת לפי שתי הרשימות בתקופת I Amenhotep וסוף הגלות בשנת 1312 בתקופת Horemheb .אבל אין כאן התאמה מדוייקת למה שכתוב בתורה. פרעה אשר יוסף פתר את חלומו בתחילת שנת שבע, מלך לפני כן לפחות שלש שנים. מדוע? הוא פרעה אשר שם את המשקה והאופה בבית הסוהר והוציאם אחרי שנה, ואחרי כן יוסף ישב שם עוד שנתים. משם ועד ירידת בני ישראל למצרים עברו שבע שנות שבע ושתי שנות רעב- 9 שנים. לכן מתחילת מלכותו של פרעה עד תחילת גלות עברו לפחות 12 שנים. כתוב בתוספתא סוטה (פרק י' הל' ט') שעם ירידת יעקב נפסק הרעב. משם עד פטירת יעקב עברו 17 שנה. ומשמע מרש"י על פסוק "כאשר השביעך" (בראשית נ' ו') שזה היה אותו פרעה אשר השביע את יוסף שלא יגלה שהוא מכיר עודף לשון הקדש על שבעים לשון שמכיר פרעה. לכן פרעה זה מלך לפחות 29 שנה. לפי אותה תוספתא של סוטה, אחרי פטירת יעקב חזר הרעב, כנראה עוד חמש שנים. וסברה נותנת שאותו פרעה ראה את התגשמות חלומו עד הסוף. לכן יש לכוון מלכותו ל- 34 שנה. אבל I Amenhotep לכל הדעות מלך 21 שנה. ותחילת מלכותו 12 שנה לפני תחילת הגלות, דהיינו בשנת 1535 לא מתאימה לאף רשימה

. נביא כאן רשימת שושלת 18 של Manetho בגירסה של יוסף בן מתתיהו בספרו קדמות היהודים- נגד אפיון (אנו מביאים אותה בתרגום לאנגלית, בקיצור):

After the departure of the tribe of Shepherds from Egypt to Jerusalem:

1.Tethmosis, the king who drove them out of Egypt, reigned for 25 years 4 months until his death, when he was succeeded by his son

  1. Chebron, who ruled for 13 years. After him
  2. Amenophis reigned for 20 years 7 months ; then his sister
  3. Amessis for 21 years 9 months ; then her son
  4. Mephres for 12 years 9 months ; then his son
  5. Mephramuthosis for 25 years 10 months ; then his son
  6. Thmosis for 9 years 8 months ; then his son
  7. Amenophis for 30 years 10 months; then his son
  8. Orus for 36 years 5 months ; then his daughter 7
  9. Acencheres for 12 years 1 month ; then her brother
  10. Rathotis for 9 years ; then his son
  11. Acencheres for 12 years 5 months; his son
  12. Acencheres II. for 12 years 3 months; his son
  13. Harmais for 4 years 1 month

מזהים את המלך הראשון עם I Ahmose ואת המלך השלישי עם I Amenhotep .אבל לא מוצאים את המלך השני Chebron בתעודות מצריות. והנה סכום 13 שנים שלו ו- 21 של I Amenhotep שוה 34 !אולי Chebron הוא יוסף אשר בא מחברון? גם עיר חברון היתה חשובה מאד בעיני מצרים (ראה רש"י על הפסוק "וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים" ( במדבר י"ג כ"א)). ומה הם 13 שנה שלו? תפקידו של יוסף התחיל עם תחילת שנות השבע והוא נמשך עד בואו של יעקב עת פסק הרעב. ולומדים את הדבר מפסוק "ותן זרע וכו'" (בראשית מ"ז י"ט) כפי שפרש"י שם. אבל לא כלה הרעב לגמרי כי התבואה עדיין לא גדלה. ועוד נראה שסיבת הרעב בעולם היתה הפסקת הגשמים ובמצרים מיעוט המים בנילוס. בדרך כלל נילוס יוצא  מגדותיו ומשקה את השדות מאמצע הקיץ עד תחילת חורף. יעקב בא למצרים בתשרי. ברכה שבאה לרגליו מן הסתם היא ריבוי מים בנילוס. ועד תחילת החורף נשאר זמן מועט. לכן בשנה שלישית עדיין היה מקצת הרעב. אבל אחרי זה בטל הרעב לגמרי. לכן לא היה צורך שיוסף ימלוך על מצרים. ואז פרעה התחיל למלוך ואילו יוסף היה יועץ שלו (הערה: וכן השם אברך שנתנו לו פרושו אב –יועץ למלך). ולמרות ש-I Amenhotep מלך יחידי שלש שנים הראשונות, בדברי ימי מלכי מצרים נרשמו לשמו 21 שנים אחרונות בהם הוא מלך יחידי, ואילו 13 שנים לפני זה (3 שנים לפני שנות השבע, 7 שנות שבע ו- 3 שנות רעב) נחשבו לתקופת יוסף.

אם הגלות התחילה בתשרי שנת 1523 לפני מנינם אז 34 שנה של I Amenhotep התחילו בתשרי 1535 וסוף שלהם בתשרי 1501 .זהו שנתים בלבד אחרי שנת 1503 ברשימה השניה שהבאנו לעיל.

אחרי I Amenhotep מלך I Tuthmose .נמצאו כתובות משנים 8 ו- 9 שלו. מקובל לזהות אותו עם Mephres ברשימת Manetho .לפי Eusebius הוא מלך 12 שנים ולפי הגירסה אצל יוספוס 12 שנים ושבע חדשים. לכן נותנים לו 13 שנה

. אחריו מלך II Tuthmose .לא נשתמרו תעודות המעידות על שנות מלכותו. בגלל מיעוט מצבות וחותמות מתקופתו יש חוקרים חדשים אשר מקצרים את מלכותו ל- 4-3 שנים ואילו חוקרים ותיקים מייחסים את שנות Mephres ברשימת Manetho למלך זה ונותנים לו 13 שנים.

אחריו מלך III Tuthmose .לגביו יש תעודה שהוא מלך 54 שנה (יותר מדויק 53 שנים 10 חדשים ו- 26 יום). מתוכם 21 שנה מלך יחד עם Hatshepsut- דדתו ואשת אביו. בהתחשב באי ודאות של מלכות II Tuthmose ,תקופת מלכות III Tuthmose נמצאת בטווח 1431-1485 או 8 1421-1475 .יוסף, לפי חשבוננו, נפטר בשנת 1451 לפני ספירתם. לוי נפטר ב- 1429 .לכן יוסף בודאי נפטר בתקופת III Tuthmose .ולגבי לוי יש ספק האם הוא נפטר בתקופתו או אחריו.

בתקופת III Tuthmose ישנה ראיה אסטרונומית אשר מאפשרת לקבוע את זמנו. כתוב במקורות מצריים שקרב מגידו התרחש ביום 21 של חודש ראשון של תקופה שלישית (דהיינו חודש תשיעי של לוח המצרי האזרחי) בשנה 23 של III Tuthmose . ועוד כתוב שאותו יום היה ראש חודש ירחי (הערה: לפי מסקנה של Parker עמ' 23 ,יום ראשון של החודש ירחי אצל מצרים היה מתחיל בבוקר בו ירח ישן לראשונה לא נראה במזרח. לעומת זאת אצל ישראל יום ראשון של החודש היה מתחיל בערב בו ירח החדש לראשונה נראה במערב. לכן בדרך כלל ראש חודש אצל ישראל היה יום או אף יומים אחרי ראש חודש אצל מצרים). נתן לבדוק שצירוף זה התקיים ב- 9 במאי שנת 1457 (לפי הלוח היוליאני) לפני הספירה (ראה פרק הבא של חישובים אסטרונומיים). מאחר ו-25 שנות לוח מצרי האזרחי (בן 365 יום בדיוק) שוות כמעט במדויק 309 חדשי ירח, אותו צרוף היה אפשרי 25 שנים לפני או אחרי תאריך הנ"ל. אבל במגבלות שנות מלכות I Tuthmose ו-II Tuthmose אפשרי רק התאריך 1457/5/9 .ידוע שמלכות של III Tuthmose התחילה ב- 4 לחודש מצרי התשיעי (9/4 ( והסתיימה ב- 30 לחודש השביעי (7/30 .(אם נתרגם תאריכים אלו ללוח יוליאני נקבל:

תחילת מלכות III Tuthmose ב-1479/4/28 וסוף 1425/3/11 .מאחר ולוי נפטר בניסן שנת 1429 ,הדבר היה ארבע שנים לפני סוף מלכות של III Tuthmose .

בין סוף I Amenhotep ב- 1501 לתחילת III Tuthmose ב- 1479 עברו 22 שנה. זהו סכום של 9 שנים המתועדות של I Tuthmose ו- 13 שנים של Mephres .לפי בחירה זאת I Tuthmose מלך משנת 1501 עד שנת 1492 ואילו II Tuthmose מלך מ- 1492 עד 1479 .

כעת נצרף לשנים אלו תאריכים מדויקים. (הערה: אנו סומכים על נתונים במאמר של Donald – ). Redford, On the Chronology of the Egyptians Eighteens Dynasty I) ידוע ש ו Tuthmose מלך ב- 7/21 ו  Tuthmose II ב- 2/8 לפי לוח מצרי אזרחי. כדי לתרגם אותם ללוח יוליאני נשתמש בזיהוי של קרב מגידו לפיו 1457/9/21 מצרי זהה ל- 1457/5/9 יוליאני. אז .יוליאני 10/10/1492 -ל זהה מצרי 8/2/1492 -ו יוליאני 24/3/1501 -ל זהה מצרי 21/7/1501

נחשב במדויק את אורך מלכות I Tuthmose ו- II Tuthmose .הראשון מלך מ- 1501/7/21 עד תחילת II Tuthmose ב- 1491/2/8) בלוח המצרי) 9 שנים מצריות של 365 יום ו- 202 יום שהם 6 חדשים ו- 22 יום. אצל יוסף בן מתתיהו מופיע מלך שביעי Thmosis ,9 שנים ו- 8 חדשים. אבל אם מחשיבים ל- I Tuthmose מקצת חדשים 7 ו- 2 כשלמים, אז אכן מקבלים 9 שנים ו- 8 חדשים. השני מלך מ- 1491/2/8 עד תחילת III Tuthmose ב- 1479/9/4 בלוח המצרי. אם מחשיבים מקצת חדשים 2 ו- 9 כשלמים אז הוא מלך 12 שנים ו- 8 חדשים לעומת Mephres אשר מלך 12 שנים ו- 9 חדשים.

כעת נבדוק את אורך מלכות I Amenhotep .לפי סברה שלנו הוא מלך בלי יוסף שנה אחרי ירידת בני ישראל למצרים בתשרי שנת 2240 או 1522 לפני הספירה. ראש השנה לפי תורה היה ב- 1522/9/5 .לפי לוח מצרי זה היה יום 3 מתוך 5 ימי חופש בסוף שנה. יש כאן מופת שהוא חזר למלכותו העצמאית בימי ראש השנה של לוח המצרי. משם עד 1522/7/21 20 שנה, 6 חדשים ו- 23 ימים. מספר זה תואם את אורך מלכות Amenophis 20 שנה ו- 7 חדשים אצל Manetho . 9

נראה איך מסתדר חשבון חמש שנות רעב אחרי מות יעקב בחי I Amenhotep .לפי רבי אליעזר יעקב מת בתשרי 2256 או 1506 לפני הספירה. עד מות I Amenhotp ב- 1501/3/21) לוח יוליאני) עברו 5.4 שנים. אם הרעב נגרם משום שנילוס לא הציף את השדות אז יש כאן קושיה. מדוע? כי נילוס מתחיל לעלות באמצע הקיץ. ואם הוא לא עלה בקיץ 1506 ,אז ברכה פסקה כבר בימי יעקב. ולדעת רבי יהושע יעקב מת בניסן 2256 ,או 1505 לפני הספירה. ומשם עד מות I Amenhotp עברו רק 4 שנים. וי"ל שרעב נגרם לא בגלל אי עלית נילוס אלא בגלל שדפון. ועל אפשרות זאת רמז חלום השני של פרעה. בחלום הראשון שבע פרות רעות עלו מן היאור כי מקור הרעה היה ביאור. ואילו בחלום שני שבע שבלים דקות ושדפות קדים צמחו. כלומר, החיסרון הוא לא ביאיור אלא בשדפון או מחלה אחרת אשר מתפתחת לקראת הקציר בניסן. אם יעקב מת בניסן, אז מיד אחרי זה היה שדפון אשר גרם להפסד התבואה. ובשנים הבאות יתכן שהיה שדפון ויתכן שנילוס לא עלה. לכן לפני פטירתו באביב שנת 1501 ,פרעה ידע שגם בשנה החמישית יהיה רעב. וידע שהתקיימו חלומתיו כפי שפתר יוסף, רק בזכות יעקב הגזירה נדחתה.

אחרי III Tuthmose מלך בנו II Amenhotep .רוב החוקרים מסכימים שהיתה חפיפה בין סוף מלכות של II Amenhotep ותחילת מלכות של II Amenhotep .על כך מעידות סטלות שעליהם מצויירים שני המלכים אחד מול שני כמו ב– Leiden_Stela . ראיה אחרת לחפיפה היא שתאריך פטירתו של I Tuthmose 7/30) בלוח מצרי) מרוחק מתחילת מלכותו של II Amenhotep ב- 4/1 .אבל יש אי ודאות כמה שנים נמשכה החפיפה. Helck) עמ' 66 שם) מייחס 21 שנה 9 חדשים של Amessis ברשימה של Manetho לעיל למלכות של Hatshepsut ,את 25 שנים ו- 10 חדשים של Mephramuthosis ל- II Amenhotep ואת 30 שנה ו- 10 חדשים של Amenophis לשלטון בלעדי של III Tuthmose .לכן לפי השערתו II Amenhotep מלך שנה ו- 4 חדשים בחי III Tuthmose . אכן תאריך הידוע (יום וחודש) של תחילת מלכותו של II Amenhotep הוא 4/1) יום ראשון של חודש רביעי בלוח המצרי) קודם בארבע חודשים לסוף מלכותו הידוע של II Tuthomes 7/30 .

לעומת זאת ישנן תעודות אשר מאפשרות לכאורה לחשב את תקופת החפיפה. בשנה שביעית II Amenhotep ערך מסע נצחון הראשון לארץ כנען להרחיב את גבולו. בשנה תשיעית הוא ערך מסע נצחון שני לארץ כנען וסוריה. מסעות אלו מתוארות בסטלות אשר נמצאו ב-Memphis וב-Karnak . נתן לראות תרגום כתובות אלו לאנגלית בספר texts eastern near ancient  (עמ' 247-245) והנה מסע נצחון הראשון מתואר בסטלות מ- Amada ומ- Elephantine ושם כתוב שהמסע היה בשנה שלישית של II Amenhotep .Redford. D דן בסוגיה זאת באריכות במאמר ומביא שני פתרונות. פתרון אחד (של Wilson. A.J ,ראה ספר הנ"ל עמ' 245 הערה 1 (שלפיו המסע הראשון היה בשנה שלישית עצמאית של II Amenhotep והיא שנה שיביעית שלו מתחילת מלכותו המשותפת עם אביו. פתרון שני הוא שהיו שלש מסעות של II Amenhotep , אחד בחייו של אביו ושנים אחרי מותו. הראשון בחיי אביו נקרא ראשון כפשוטו. והשני נקרא ראשון כי הוא היה ראשון במלכות עמצאית של II Amenhotep) .הערה: Redford במאמר הנ"ל מביא קושיה על הפתרון הראשון אשר הקשה חוקר גרמני Edel. E .בסטלה של Karnak יש כמה תאריכים במסע הראשון. בפרט, ב- 9/6 פרעה היה בעמק שרון (החודש לא כתוב אבל נתן לשאר שהוא חודש 9 .(לעומת זאת בסטלה מ- Amada כתוב תאריך 9/15 אשר כנראה מתייחס לסוף המסע. אם סוף מסע הוא הגעה לממפיס, במרחק כ- 470 ק"מ משרון (בסביבות נתניה), לא יתכן שפרעה עבר מרחק כזה תוך 9 ימים. אבל יתכן שסוף מסע הוא הגעה לגבול 10 מצרים בפולסיום במרחק כ- 300 ק"מ משרון. ועוד אין הכרח שפרעה הלך עם כל הצבא ועם השבויים. הוא נסע בראש צבאו על רכבו ויכול היה להגיע לפוליסיום ואף לממפיס תוך מספר ימים)

לפי הפתרון הראשון II Amenhotep התחיל למלוך 4 שנים ו- 4 חדשים לפני מות אביו. אכן המסע התחיל בחודש 7) כך כתוב בסטלות של השנה השביעית) והסתיים ב- 9/15) כך כתוב בסטלה של השנה השלישית). מאחר ו-III Tuthmose מת ב- 7/30 ,תאריך 9/15 של השנה השלישית מרוחק שנתים וחודשים מתאריך 7/30 .מאידך, אם תחילת המסע בחודש 7 היה בשנה השביעית של מלכות II Amenhotep אשר החלה ב-4/1 ,אז תאריך התחלה זה היה 4 שנים ו- 4 חודשים לפני 7/30 הנ"ל. מכאן תחילת מלכות II Amenhotep בלוח יוליאני היא 1430/11/14 לפני ספירתם. אם לוי מת בי"ד ניסן ביום שנולד (לפי העיקרון שקב"ה ממלא ימי צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש) אז לפי יוליאני הוא מת ב- 1429/4/14 ,חמשה חדשים אחרי תחילת מלכותו של II Amenhotep.

לפי הפתרון השני II Amenhotep התחיל למלוך 3 שנים ו- 4 חדשים לפני מות אביו. אכן, אם המסע הראשון אשר הסתיים ב- 9/15 נחשב כמסע בחיי III Tuthamos אשר מת ב- 7/30 אז הוא הסתיים 5.10 חדשים לפני 7/30 .ומאחר ו- II Amenhotep מלך ב- 4/1 ומסע היה בשנה שלישית שלו, אז הוא הסתיים שנתים ו- 5.5 חדשים אחרי 4/1 .סכום שני מספרים אלו שוה 3 שנים וארבע חדשים. זהו סכום מינמלי כי יתכן שמסע היה לא בשנה אחרונה של III Tuthamos .לפי פתרון זה II Amenhotep התחיל למלוך ב- 1429/11/13 לפי לוח יוליאני (שנה 1429 מעוברת) , 7 חדשים אחרי מות לוי. על פתרון זה קשה, איך II Amenhotep הקים סטלת ניצחון בחיי אביו בלי להזכיר בה את אביו. לכן Redford מעדיף להזיז את המסע ואת מלכותו של II Amenhotep שנה קדימה. ואז המסע הסתיים 5.1 חודש אחרי מות אביו. לכן הוא לא מזכיר בסטלה שלו את אביו. אבל המסע התחיל בחיי אביו. לכן קורא גם למסע בשנה שביעית בשם מסע הראשון.

עכשיו נפנה למקורות שלנו. בתורה כתוב (שמות א' ו'-ח') "וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא. ובני ישראל פרו וישרצו וירבו יעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם. ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף". ובסדר עולם (פרק ג') כתוב " וימת יוסף וכל אחיו, יוסף מת בן ק"י שנה, אין לך בכל השבטים שקצר ימים פחות מיוסף, ואין לך בכל השבטים שהאריך ימים יותר מלוי, וכל זמן שהיה לוי קיים לא נשתעבדו ישראל, למצרים, שנאמר וימת יוסף וכל אחיו וגו', ויקם מלך חדש וגו' ומשמת לוי התחילו המצרים לשעבדם". על כן פרעה אשר התחיל את שיעבוד בני ישראל הוא II Amenhotep ! פרעה זה מתפאר בסטלות שלו בגבורתו שלא היתה כדוגמתו ובאכזריות שלו כלפי אויביו. במסע שני שלו לכנען וסוריה הוא הביאו אתו כ- 100 אלף שבויים. זה פרעה הראשון אשר לא ידע את יוסף. אבל אביו III Tuthamos מלך 28 שנה בחיי יוסף, מתוכם שבע שנים של מלכות עצמאית

. נביא עוד מקור שלנו שממנו נתן ללמוד על זמן תחילת השיעבוד. כתוב בגמרא (סוטה י"א ע"א) "ויקם מלך חדש וגו' – רב ושמואל, חד אמר: חדש ממש, וחד אמר: שנתחדשו גזירותיו. מאן דאמר חדש ממש, דכתיב: חדש, ומאן דאמר שנתחדשו גזירותיו, דלא כתיב וימת וימלוך". האם יתכן ששניהם צודקים? אכן, לפי חשבוננו לוי מת בסוף מלכות III Tuthamos ובתחילת מלכות II Amenhotep . III Tuthamos הוא מלך ישן אשר התחדשו גזירותיו ובנו הוא חדש ממש. ויש כאן מופת שמות לוי נופל בתקופת חפיפה הקצרה של שני המלכים.

משני הפתרונות נראה להעדיף את הפתרון הראשון לפיו II Amenhotep מלך החל מ- 1430/11/14 בלוח יוליאני. השיעבוד התחיל מיד אחרי מות לוי. אומנם כתוב "וימת יוסף וכל אחיו" 11 ואחר כך "ויקם מלך חדש" ואילו לפי חשבוננו II Amenhotep מלך חמשה חדשים לפני מות לוי. וי"ל שיתכן שלוי מת כפי שמקובל 93 שנים אחרי ירידה מלצרים, בתשרי ולא אחרי 5.93 שנה בניסן. אבל אין לשלול את האפשרות שהוא מלך כעבור שנה ב- 1429/11/13 ושיעבוד התחיל כחצי שנה אחרי מות לוי.

שני המלכים III Tuthamos ו- II Amenhotep שבתקופתם המשותפת התחיל השיעבוד היו מפורסמים מכל פרעונים (פרט לרעמסס השני משושלת 19 (בכבושים שלהם ובגבורה שלהם. בגמרא (סוטה י"א ע"ב) הובאו שני פרושים על הפסוק "ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך" (שמות א' י"ג). רבי אלעזר אמר : בפה רך ופרש"י "משכום בדברים ובשכר עד שהרגילום לעבודה". רבי שמואל בר נחמני אמר: בפריכה ופרש"י "בשברון גוף ומתנים וחזקה". ואין כאן מחלוקת אלא בתחילה בפה רך ואחר כך בפריכה.

ונראה לכוון את תקופת פה רך לשבע שנים ומשם הלאה עבודה מפרכת 110 שנה. שבע שנים הראשונות בני ישראל כביכול שלמו את חוב שבע שנות רעב שבהם יוסף האכיל את בני ישראל (הערה: ואע"פ שעל שנתים הראשונות הם שלמו, הרי יוסף החזיר להם את הכסף). ומאחר ומחיר תבואה בזמן הרעב הוא כפול, אז עבדו עבודה כפולה. ואחרי שהתרגלו לעבודה כפולה, הטילו עליהם עבודה כפולה בעל כורחם עד סוף הגלות. וכעת נוכל לתרץ את מנין 430 שנה של בני ישראל במצרים (שמות י"ב מ'). 100 שנים הראשונות נחשבות להם שנה כנגד שנה כולל שבע שנות עבודה כי שילמו את החוב. ו- 110 שנים הבאות –כל שנה נחשבת כשלש: שנה אחת על הישיבה ושנתים בשל עבודה מכופלת. נמצא מנין השנים 430=3×110+100) הערה: אנחנו כמובן לא חולקים על פרוש המקובל של סדר עולם ש- 430 נמנו מברית בין הבתרים אשר קדמה 5 שנים ל"לך לך).

כאמור לעיל, בשנה שביעית ובשנה תשיעית II Amenhotep ערך מסע נצחון לכנען. במסע השני הוא והביא אתו כמאה אלף שבוים אשר מן הסתם נעשו עבדים. מתוכם 3600 Apiru .יש מזהים אותם עם עברים (הערה: יתכן שהם בני אפרים אשר יצאו אחרי מות יוסף ויתכן שהם ממשפחת אברהם העברי- כגון בני ישמעאל או עשיו או מבני לוט. אנחונו נדון על כך בהמשך). מסעות אלו נערכו בזמן תחילת שיעבוד הקשה. על רקע שיעבוד המוני כנענים ועברים, שיעבוד של כמה אלפי בני ישראל נראה בעיני מצרים כדבר מתקבל על הדעת (הערה: אכן מספר בני ישראל באמצע תקופת הגלות לא עלה על כמה אלפים)

. לעיל הבאנו את סדר עולם שלפיו השיעבוד התחיל עם מות לוי. אבל בשמות רבה (שמות א' ח') כתוב "וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא, ללמדך שכל זמן שהיה אחד מהם קיים מאותן שירדו למצרים לא שעבדו המצרים בישראל". והרי קהת היה מיורדי מצרים והוא חי 133 שנה ומת כמה שנים אחרי לוי! ויש לתרץ ששיעבוד הקשה התחיל רק עם מות קהת. אם נניח שלוי התחתן בגיל 10) עם אחותו או עם אחות שמעון) וילד את קהת בגיל 11) בזמן שיעקב בא לסוכות) אז קהת מת 7 שנים אחרי מות לוי.

נמשיך את חשבון שושלת 18 .לגבי אורך מלכות II Amenhotep ישנה עדות אחרונה משנה 26 שלו- כתובת על קנקן יין במקדש קבורתו ב- Thebes) ראה ערך II Amenhotep בויקפדיה). מזהים אותו עם Mephramuthosis ברשימת Manetho אשר מלך 25 שנים ועשרה חדשים. אם נחבר תקופה זאת לתאריך 1430/11/14 לעיל, נקבל סוף מלכותו ותחילת מלכות בנו IV Tuthmose ב- 1404/9 .תעודה המאוחרת ביותר מציינת שנה שמינית שלו. ברשימה של Manetho אחרי Mephramuthosis מלך בנו Thmosis 9 שנים ו- 8 חדשים. יש ספק לגבי מהימנות הרשימה. על כן 12 אנו נסמוך על התעודה המאוחרת ונוסיף לתאריך הנ"ל של 1404/9 שמנה שנים. לפי הצעה זאת סוף מלכות IV Tuthmose ותחילת מלכות בנו III Amenhotep היא 1396/9 .כתוב על Amenhotep III בויקפדיה שבזמנו מצרים הגיעה לשיא עושרה, פארה וכוחה הבינלאומי. תעודה מאוחרת ביותר שלו מציינת את שנה 38 למלכותו. לכן נכוון סוף מלכותו ל- 1358/9 .

בפרק ראשון כתבנו שאהרן נולד בא' אב שנת 1396 לפני הספירה (הערה: לפי לוח יולאני 7/24 ,(כלומר בדיוק בתחילת מלכות III Amenhotep .מה פשר הדבר? כתוב בפרקי דרבי אליעזר (פרק מ"ח) "רבי ינאי אומר והלא לא העבידו המצרים את ישראל אלא שעה אחת מיומו של הקדוש ברוך הוא, שמונים ושלש שנים ושליש שנה (הערה: שעה אחת מיומו של קב"ה הוא 12/1 של 1000 שנה שנאמר "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול" (תהלים צ' ד')) עד שלא נולד משה שאמרו החרטומים לפרעה עתיד נער להולד והוא יוצאי את ישראל ממצרים. וחשב ואמר בלבו השליכו את כל הילדים הזכרים ליאורה והוא משלך עמהם שנאמר "כל הבן הילוד היארה תשליכהו", ונמצא הדבר בטל שלש שנים ושליש שנה עד שנולד משה. ולאחר שנולד אמרו לו הנה נולד והוא כמוס מעינינו. אמר להם הואיל ונולד, מכאן ואילך אך תשליכו הילדים היארה אלא תנו עליהם עול קשה למרר את חיי אבותיהם שנאמר וימררו את חייהם". יתכן שרבי ינאי לא חולק על כך ששיעבוד התחיל עם פטירתו של לוי אלא כוונתו לשלב שני של שיעבוד כאשר השליכו את התינוקות ליאור. והוא התחיל 83 ושליש שנה לפני יציאת מצרים, מיד אחרי לידת אהרן. ולפני שהשליכו את הילדים ליאור, פרעה אמר למילדות העבריות שפרה ופועה "וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה". ולמדו חז"ל שבמילדות הן יוכבד אם משה ומרים אחותו (ראה שפתי חכמים אות א' על רש"י שמות א' ט"ו'). ודבר זה גם כן היה אחרי לידת אהרן שהרי מרים היתה שלש שנים בלבד מבוגרת ממנו (הערה: ראה בסדר עלם פרק ג'. ושם כתוב שאין שיעבוד פחות מפ"ו שנים כשנותיה של מרים ולמה קרא שמה מרים על שם מירור. וי"ל ששיעבוד יותר מר התחיל בסוף חייו של IV Tuthamos ,אבל גזירת תינוקות התחילה אחרי מותו) ולא יתכן שהיתה מילדת בגיל פחות משלש (אבל מצינו רבקה בת שלש נשאת ליצחק).

למדנו מכאן ש-III Amenhotep הוא פרעה אשר גזר על תינוקות סמוך ללידת אהרן. וממלא פשטנו את הספק לגבי תחילת מלכות II Amenhotep ,שיש להקדים אותה לשנת 1430 לפני הספירה כדי שמלכות IV Tuthmose תסתים ב- 1396 .ולמדנו גם ששני מלכים אשר הכבידו עול על ישראל היו בעלי אותו שם Amenhotep ותורה מחשיבה אותם בתור מלך אחד. ולמ"ד מלך חדש- שהתחדשו גזרתיו, מצרפים גם את פרעה של יוסף I Amenhotep לאותה מלכות מתמשכת. משמעות השם Amenhotep היא Amun מרוצה. Amun היה אל עיקרי של מצרים בתקופה של שושלת 18 עד מלכות של IV Amenhotep אשר כפר בעליונות של Amon והחליף את שמו ל- Akhenaten .

בתקופה של III Amenhotep נולד דור רביעי של בני ישראל (כאשר דור ראשון הם שבטים כגון לוי, דור שני בניהם כגון קהת, דור שלישי נכדיהם כגון עמרם ודור רביעי הם נינים כגון משה). מספרם הגיע לכמה עשרות אלפים והם נעשו כוח עבודה משמעותי במצרים. ויתכן שבעזרתם III Amenhotep בנה ארמונות ומצבות רבות שלו. אלו ילדו בסוף תקופת III Amenhotep ובתקופת IV Amenhotep את הדור החמישי- ששים ריבוא יוצאי מצרים מגיל 20 עד 60 . לפי חשבוננו משה נולד בשנה רביעת של III Amenhotep .וקשה על חשבון זה. כתוב ובויקפדיה בערך III Amenhotep שמומיה שלו נבדקה ע"'י אנטומיסט גרפתון סמית אשר הגיע למסקנה שגילו היה בין 40 ל- 50 שנה. אם הוא מלך 38 שנה אז תחילת מלכותו לכל המאוחר בגיל 12 . 13 ובזמן לידת משה הוא היה בן 16 .ואיך יתכן שהיתה לו אז בת אשר הצילה את משה? ועוד כתוב שם שהוא נשא את אשתו Tiye שנתים אחרי הכתרתו. ואם הוא הוכתר ארבע שנים לפני לידת משה אז בתו הראשונה היתה בת שנה כאשר הצילה את משה! ויש לציין שבתעודה שעליה מסתמך מאמר בויקיפדיה לא כתוב שהוא נשא את אשתו בשנה שניה שלו אלא כתוב:

"The II-nd year, under the Majesty of King Amenothes III, and the Great Wife of the King, Tiyi, living like Raiya”.

כלומר, מוצגים שם פרעה עם אשתו בשנה שניה שלו. ויתכן שהוא נשא את אשתו לפני כן (כך סובר אגיפטולוג Maspero Gaston .(וגם אם נסמוך על הערכה של גרפתון סמית, יתכן שהוא נשא את אשתו בגיל 8 וילד כעבור 8 חדשים בת כמו שכלב נשא את מרים בגיל 8 וילד את חור כעבור 8 חדשים (ראה סנהדרין ס"ט ע"ב). ואותה בת היתה בת 7 כאשר ירדה ליאור. והיתה בוגרת דיה כמו אביה אשר התחתן בגיל 8 .ועוד יתכן שהיא היתה בת פרעה קודם ואחות של III Amenhotep.

נמשיך עם שושלת 18 .אחרי III Amenhotep מלך בנו IV Amenhotep .הוא נחשב לפרעה "כופר" בעבודה זרה של מצרים וסגד לאל אחד Aten אשר זיהה אותו עם שמש. הוא העביר את בירת מצרים מ- Karnak) ליד Luxor של היום, קו רוחב 72.25 (ל- Amarna) קו רוחב 65.27 .(התעודה המאוחרת ביותר שלו מתייחסת לשנה 16 שלו. יש חוקרים שטוענים שהיתה תקופת חפיפה בין III Amenhotep ל- IV Amenhotep ויש חוקרים השוללים את הדבר מכל וכל. לאחרונה נמצאה כביכול עדות שהיתה חפיפה של שמנה שנים. אבל יתכן שלמרות החפיפה, 16 שנות של Amenhotep IV מתייחסות לשלטון בלעדי שלו. לכן נכוון את תקופת מלכותו משנת 1358 עד שנת 1342 לפני הספירה. לפי חשבוננו, תקופה זאת מסתיימת 30 שנה לפני יציאת מצרים. מתוך ששים רבוא יוצאי מצרים מגיל 20 עד גיל 60 ,גילאים מ- 30 עד 46 נולדו בתקופתו.

בשנת 2017 פורסם מאמר (באנגלית) עם כותרת "האם ילדים בנו את העיר Amarna ?".בבית קברות צפוני של העיר מצאו 105 שלדים של ילדים, רובם בגילאים בין 7 ל- 15 .אצל רבים מהם נמצאו סימנים המעידים על עבודה קשה שעבדו. מחבר המאמר שואל לאיזה קבוצה אתנית שייכים הילדים ומציע לשם כך בדיקה גנטית. הצעה פתרון שלנו שאלו בני ישראל. מאחר ומצרים ותרו על רעיון לזרוק את התינוקות ליאור, הם הטילו על נערים צעירים עבודה קשה כדי למנוע מהם בהמשך להקים משפחות.

ב-Amarna נתגלו מאות מכתבים אשר נשלחו ל-III Amenhotep ו-IV Amenhotep מכנען וממיתני. בכמה מכתבים ממלכי כנען כתוב ש-Apiru כובשים את הארץ והכותבים מבקשים עזרה מפרעה. שם Apiru מזכיר עברים. היו חוקרים אשר סברו שמדובר כאן בכבוש יהושע. אבל זה בודאי לא נכון כי בני ישראל עדיין היו במצרים וגם התיאור של נסיון השתלטות של Apiru על הארץ לא תואם את הכתוב בספר יהושע. לעומת זאת כתוב במדרש שמות רבה (בשלח, כ י"א) "ולא נחם א-להים דרך ארץ פלשתים, למה אלא שטעו שבטו של אפרים ויצאו ממצרים עד שלא שלם הקץ ונהרגו מהם ל' רבוא ולמה נהרגו שחשבו מיום שנדבר אברהם בין הבתרים וטעו ל' שנה וכו'". והנה שלשים שנה לפני יציאת מצרים זהו בדיוק סוף מלכות IV Amenhotep .אולי בני אפרים ניצלו את אנדרלמוסיה אשר שררה במצרים בסוף ימיו של IV Amenhotep ויצא כמה שנים לפני 30 שנה אלו. ומכתבים המדברים על כבוש Apiru נשלחו בשנים אחרונות של המלך. אבל סופם המר של בני אפרים היה 30 שנה לפני יציאת מצרים של כלל ישראל. אומנם Apiru מוזכרים במסמכים מצריים גם לפני כן כמו בסטלה של 14 II Amenhotep .ויתכן ש-Apiru זהו שם כללי לעברים וכולל ישמעאלים ובני עשו ובני לוט. (הערה: ישנו מכתב 254 EA מ- Labayu מלך שכם אשר הואשם ע"י מלך ירושלים Heba-Abdi בשיתוף פעולה עם Habiru .על גבי מכתב זה ישנו סימן של פקיד מצרי שהוא נכתב בשנה 32 של המלך. מכאן מסיקים שזהו בהכרח מלך III Amenhotep כי IV Amenhotep מלך רק 16 שנים. אבל במאמר מציינים שסימן ההוא לא ברור ויתכן שפרושו שנה 12 .(

לגבי פרעונים אשר מלכו מיד אחרי IV Amenhotep ישנה אי ודאות גדולה. היתה אשה בשם Neferneferuaten  וגבר בשם Smenkhkare .יש דעות שמדובר באותה אדם. יש דעות שאשה היא אשתו של IV Amenhotep ותפקדה בסוף חייו יחד אתו או שנה אחריו. לשניהם ביחד נותנים 4-3 שנים מעבר למלכות של IV Amenhotep .אחריהם מלך Tutankhamun .הוא היה בן 9 במלכו ומלך כ- 10 שנים (ישנה תעודה משנה עשירית שלו). אחריו מלך ויזיר Ay .בתעודה המאוחרת שלו מוזכרת שנה רביעית.

אחריו מלך Horemheb .קנקני יין בחדר קבורתו מוכיחים ששנה אחרונה שלו היתה שנת 14 . אם מחברים את השנים הנ"ל מקבלים 14+4+10+3=31 .אם נחסיר את הסכום מסוף Amenhotep IV נקבל שנת 1311 .נזכיר שלפי הלוח הזמנים התורני יציאת מצרים היתה בניסן שנת 2449 או 1312 .יתכן שבסכום הנ"ל חלק של שנים עולים למלך יוצא ולמלך נכנס ומלכות של Heremheb מסתיימת ב- 1312 .המסקנה המתבקשת היא ש-Horemheb הוא פרעה של יציאת מצרים! אמנם ישנה תעודה אחת משנה 27 שלו ועוד תעודה המזכירה שנה 59 שלו (ראה דיון ערך Horemheb בויקפדיה). נראה ש- Horemheb מילא תפקיד חשוב בתקופה של מלכים אשר קדמו לו- Tutankhamun ,IV Amenhotep ויתכן אף III Amenhotep .יש מזהים אותו עם מפקד צבא של IV Amenhotep בשם Paatenemheb .מערת קבורה שלו אשר לא הושלמה, נמצאה בגבעות של בירת IV Amenhotep ,Akhetaten .יש סוברים ( Wilkinson.T)  שהוא שינה שמו מ- ,. Horemheb )Horus is festival(-ל Paatenemheb )Aten is festival(  אחרי שהוכתר למלכות הוא מחק זכר של קודמיו. לכן יתכן שהוא ניסה לצרף לשנים שלו את שנות קודמיו אשר בעיניו לא היו ראויים למלכות. ואז יתכן שתעודה של 27 שנים מונה 14 שנים של Tutankhamun ו- Ay והיא מציינת אירוע בשנה ה- 13 שלו. ובתעודה שניה מונים 59 שנה שלו מתחילת תפקודו (אולי בתור סופר במלך) במלכות III Amenhotep .אם התעודה השניה מתייחסת לסוף מלכותו כאשר משה היה בן 79 , אז תחילת תפקודו היתה בזמן שמשה היה בן 20 .ויש דעה שבאותו זמן משה קיבל שררה בבית פרעה (ראה דברים רבה, ואתחנן (מובא ברש"י שמות ב' י"א) ושמות רבה, שמות פרשה א'). על כן יש הקבלה בין משה ל-Horemheb

. Horemheb היה פרעה עוצמתי אשר החזיר סדר במצרים אחרי תקופת IV Amenhotep ויורשיו. אולי בתקופת Tutankhamun ו- Ay היתה הקלה בשיעבוד בני ישראל כי לא היתה בניה מרובה בזמנם. ואחרי מות Ay ,Horemheb התחיל למלוך בחזקה והטיל עבודה קשה על בני ישראל. וזאת כוונת הפסוק "וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו". (הערה: אין פרוש זה סותר דרשת חז"ל בש"ר שמות א', שפרעה הצטרע והיה שוחט תינוקות ישראל וטובל בדמם. י"ל שבתחילה הטיל עבודה קשה ועל זה "יאנחו" ובסוף הצטרע וכו' ואז "ויזעקו"). בתקופת שלטונו בתור מפקד עליון של צבא בני אפרים יצאו ממצרים. במערת קבורתו ב- Saqqara ליד Memphis אשר נבנת כאשר הוא היה ראש צבא ויורש העצר, ישנם כמה תבליטי קיר. באחד מהם רואים קבוצת שבויים אסייתיים (כך מקובל לכנות כל העמים מצפון למצריים- מכנען, סוריה, ארם צובא וארם נהרים) מובלים 15 ע"י מצרים. אנשים בעלי זקן, אשר לבושם מכסה את כל גופם, גבוהים ואצילים. על עובדה שהם שבויים מעיד חבל סביב צווארו של כל אחד מהם. לחבל מחובר אזיק עץ אשר לתוכו מוכנסים ידים של שבוי ולקצה תחתון של אזיק קשור חבל. קצה שני של החבל מוחזק ע"י מצרי אשר נראה קטן מן השבוי. חצי גופו עליון של מצרי ערום. כל שבוי מובל ע"י מצרי אחר. בסוף קבוצת השבויים נראת אשה עם ילד אחד על כתפה ותינוק בשק על גבה. היא לא קשורה בחבל אלא מובלת ביד ע"י מצרי. גם היא לבושה שמלה ארוכה אשר מכסה את כל גופה. ברור שאלו אינם חיילים שבויי מלחמה . Wilkinson.T  (עמ' 310 ) מעלה סברה שאלו בני ערובה שנלקחו בשבי כדי לערוב את התנהגות נאותה של בני עמם כלפי מצרים. אבל לא ידוע על מסעות צבאיים של מצרים לכנען וסוריה בתוקפה המדוברת. אולי אלו בני אפרים-חבירו ממכתבי אמרנה? בסוף מצרים שלחו צבא בהנהגת Horemheb והוא הכניע אותם והחזיר את חלקם למצרים. יש דעה בגמרא שאשת יתרו המדייני היתה משבט יוסף. (ראה סוטה מ"ג ע"א אי אימיה דאימיה (של פנחס) מיוסף –אבוה דאימיה מיתרו) אולי היא פלטה מאותו נסיון נפל של בני אפרים? (הערה: אומנם בדה"א ז' כ"א כתוב שאת בני אפרים הרגו אנשי גת. וי"ל שהם הרגו בעזרת מצרים. ועוד יתכן שהיו שתי יציאות של בני אפרים. ראה דיון על כך בהמשך).

מאחר ו- Horemheb היה פעיל עיקרי בשיעבוד בני ישראל משך תקופה ארוכה, ראוי שקב"ה יפרעה דוקא ממנו. ידוע גם ש- Horemheb ביטל את זכר של "מונוטאיזם" שהנהיג IV Amenhotep והחזיר למצרים את רבוי עבודות זרות שלהם. לכן הוא שלל את קיום ה' א-ל עליון. וקב"ה הראה לו שאין מלבדו.

כבר הראנו שסוף תקופת Horemheb תואם את זמן יציאת מצרים. אתו באה לסיומה שושלת 18 המפוארת בכל תולדות מצרים. ל- Horemheb לא היה יורש. אכן לפי תורה בנו בכורו נהרג במכת בכורות. הוא בעצמו רדף אחרי בני ישראל. והוא טבע בים שנאמר "לא נשאר בהם עד אחד" ויש דעה (פדר"א מג) שאחד נשאר והוא פרעה.

אחרי שהוכתר, Horemheb כמו כל הפרעונים בנה לעצמו מערת קבורה חדשה בעמק המלכים ב- Thebes .באתר כתוב שציורי קיר על קירות אולמי המערה לא הושלמו. נראה שפועלים סיימו לעבוד יום אחד כדי לבוא למחרת ולא באו. מפלס תחתון של המערה אפילו לא פונה מפסולת בניין לפני ששמו את גופת Horemheb לתוך הארון (הערה: למעשה מומיה של Horemheb לא נמצאה ואין כל ודאות שהוא נקבר בארון שלו). הסבר שמות פתאומי שלו גרם לכך לא מתקבל על הדעת. Horemheb היה כנראה בגיל של כ- 80 שנה ומות שלו לא יכול היה להיות הפתעה. גם שבעים יום חניטה היו מספיקים לסיים עבודות מתוכננות ולפחות לפנות את פסולת הבנין.

אבל עובדה שהוא טבע בים או הסתלק בפתאומיות מסבירה את הכל. וגם אם נניח שגופה שלו נשטפה לחוף ומצרים אחר כך מצאו אותה, היא לא היתה ראויה לחניטה. ומצרים היו שרוים במשבר עמוק ואבל כללי, ולא היה להם פנאי לטפל במערת קבורה של Horemheb .

השם שלו "הורוס חוגג" מעיד על קשר מיוחד שלו לאליל זה. Horus היה אליל של שמים וגם היה מכיל את שמש וירח. שמש היתה עינו הימנית וירח עינו השמאלית. יתכן ששם פי החירות נגזר מ- Horus-Pi ,בית של הורוס. כתוב במכילתא (בשלח, א) " מה היו חירות הללו לא היו משופעות אלא גדודיות ולא היו תרוטות אלא מוקפות ולא היו עגולות אלא מרובעות ולא היו מעשה אדם אלא מעשה שמים ועינים היו להם לפותחות כמין זכר וכמין נקיבה היו". זה נראה כמו תיאור פירמידה. אולי פירמידה אחת זכר עם עין היתה כנגד שמש ופירמידה שניה נקבה עם עין היתה כנגד ירח. ופרעה סמך על אליל שלו ויחס לו את הכח אשר עצר את בני ישראל. גם בעל צפון אשר "נשתייר מכל היראות בשביל לפתות לבן של מצרים " (מכילתא בא, יג) קשור כנראה לע"ז של הורוס. באתר Horus כתוב ש- Horus נלחם 16 עם Set וזכה בסוף להיות מלך על מצרים ולהיות מזוהה דוקא עם מצרים תחתונה. לפי חשבוננו (ראה מאמר על קריעת ים סוף) בעל צפון נמצא בקו רוחב 845982.29 .קו רוחב זה עובר דרך עיר Memphis ,בירה עתיקה של מצרים. עיר זאת נמצא על גבול בין מצרימה עלינה ומצרימה תחתונה- צפונית. על כן בעל צפון כאילו מייצג את הרעיון של שליטת Horus על מצרים התחתונה.

נביא עוד ראיה חיצונה אשר מייחסת את יציאת מצרים לסוף שושלת 18 .Eusebius אשר חי בשנים 340-260 לספירתם, מביא את רשימת Manetho של מלכי מצרים (רשימת זאת כתובה אצל Syncellus .) בסוף רשימת מלכי שושלת 18 הוא כותב את שם של מלך אחרון: Cencheres 16 שנה. ואז הוא מוסיף: בזמן הזה משה הנהיג את בני ישראל במסע שלהם אל חוץ למצרים (ראה תרגום לאנגלית בספר זה בעמ' 115) שם Cencheres דומה ל- Horemheb וגם אורך מלכותו קרוב ל- 14 שנה אשר מקבלים לפי קנקני יין.

לסיום הפרק נביא כרונולגיה מתוקנת של שושלת 18) שנים לפני ספירתם, שנה אפס לא קיימת). נכלול בה שני אירועים אסטרונומיים אשר קובעים את לוח הזמנים באופן מוחלט

. 1560-1535 ,Ahmose I

מכירת יוסף 15 תשרי 1545 .

הושם בבית סוהר תשרי 1544 .

,Amenhotep I 1535-24/3/1501 מתוכם 13 שנה של Chebron   1535-1522 , נחשבות ליוסף

שר המשקים ושר האופים הושמו בבית הסוהר בתשרי 1535 .

יוסף פותר חלום פרעה א' בתשרי 1532

עליה ראשונה של סיריוס לצופה ב- Thebes בשנה 9 של I Amenhotep ב- 9 לחודש 11 .

קשת ראיה 3.10 מעלות. מתאים ל- 14 ביולי שנת 1526 ,בתחילת שנה שביעית של שובע.

תשרי 1525 ,תחילת הרעב (יאור לא עלה)

תשרי 1523 ,תחילת גלות

תשרי 1522 ,I Amenhotep חוזר למלוך תשרי 1506 או ניסן 1505 מות יעקב; הרעב חוזר לעוד חמש שנים

,Tuthmose I 24/3/1501-10/10/1492 ,- לפי לוח יוליאני

Tuthmose iI 10/10/1492-28/4/1479 – לפי לוח יוליאני

1479-1458 ,Hatshepsut

28/4/1479-11/3/1425 ,Tuthmose III

קרב מגידו 9/21  (לוח מצרי) שנה 23 של III Tuthmose .יום ראשון של חדש ירחי מצרי.

זהו 1457/5/9(לוח יוליאני)

יוסף מת בניסן 1451

14/11/1430-1404 ,Amenhotep II

לוי מת בניסן 1429 .תחילת השיעבוד

1404-1396 ,Tuthmose IV

גזירת בנים 1396-1358 ,Amenhotep III

אהרן נולד א' אב 1396 ,

משה נולד ז' אדר 1392

1358-1342 ,Amenhotep IV

1342-1339 ,Neferneferuaten

,Smenkhkare 17 1339-1330

,Tutankhamun 1339-1339

,Ay1330-1326

1312 עד 1339 -מ 27 או; 1312 בניסן 21 -1326 ,Horemheb

יציאת מצרים 15 ניסן 1312

 

 

פרק 3  שושלת 19

אחרי Horemheb מלך I Ramesses .ברשימת Manetho בגירסה של יוספוס מוזכר מלך Ramesses אשר מלך שנה ו- 4 חדשים ואחריו בנו Miamun Harmesses אשר מלך 66 שנה ו- 2 חדשים. מספר שני מתאים לתקופת מלכותו של II Ramesses .לכן ל-I Ramesses נותנים תקופה קצרה של פחות משנתיים. ישנה תעודה משנה שניה שלו מיום 6/20 בלוח מצרי או ב- 2 בינואר בלוח יוליאני. בני ישראל יצאו ממצרים באביב 1312 .יתכן ש-I Ramesses הוכתר בקיץ 1312 ואז תעודה הנ"ל מתייחסת לינואר 1310 .מקובל שבנו I Seti ,מלך ביום 11/24 לוח מצרי או 6/5 בלוח יוליאני (הערה: ראה דיון בספר של Brand עמ' 339 .יש ספק בתאריך) . נכוון תחילת מלכותו לשנת 1310 . ואז אכן I Ramsses  מלך שנתים או קצת פחות מזה. לגבי אורך מלכותו של I Seti יש כמה דעות. יש דעה שהוא מלך 11 ויש שהוא מלך 15 שנה. יש ספק גדול לגבי 15 שנה. וגם לגבי תעודה משנת 11 יש ספק- שמא היא משנה שלישית שלו. תעודה אחרונה שלגביה אין ספק (פתיחת מחצבות ב- Aswan ( מתייחסת לשנה תשיעית שלו. גם כדי יין המאוחרים ביותר במערת קבורה שלו מתייחסים לשנה תשיעית. לכן נכוון סוף מלכותו לשנת 1301 .וגם אם נניח שהוא מלך 11 שנה, יתכן ששנתים אחרונות שלו חופפות את תחילת מלכות בנו (הערה: ראה מאמר אשר מוכיח שהיתה חפיפה בין שניהם). אחריו מלך בנו II Ramesses .לכל הדעות אורך מלכותו היה 66 שנה. לכן אנו נכוון תקופת מלכותו לשנים .

1301-1235 ישנה תעודה ( יומן אניה, ראה עמ' 4 שם) שלפיה בשנה 52 של II Ramesses ביום 6/27 לפי לוח מצרי אזרחי היה ראש חדש ירחי מצרי. אנו נראה בהמשך שנתון זה מתאים בדיוק ל- 1250/12/25 לפי לוח יוליאני. Parker במאמר שלו נותן עוד ארבע אפשרויות: 1253/12/26 ,1239/12/21 , 1228/12/20 ו- 1225/12/17 .מאחר וכרונולוגיה של שושלת 18 אשר הבאנו לעיל החל מ- III Tuthmose היא מצומצמת ביותר וכן תקופות I Ramesses ,ו- I Seti הן קצרות ביותר, לא נתן לקיים את האפשרות הראשונה אלא אם כן מבליעים את מלכות Neferneferuaten בתוך 9 שנים של Tutankhamun .אפשרות שניה עדיפה בעיני Parker ,אבל היא מחייבת הוספת 11 שנים למלכות של Horemheb) או הוספת 13 שנה עד לכלל 27 לעומת הורדת שנתים ממלכות Neferneferuaten .( אבל תאריכי קנקני יין בחדר קבורתו מוכיחים שהוא מלך בפועל רק 14 שנה. כדי לקיים אפשרות שלישית, יש להוסיף ל-Horemheb 13 על 14 המוכחות, להוסיף 4 שנים ל- 26 שנים מוכחות של II Amenhotep ,להקטין בשלש שנים את תקופת החפיפה שלו עם III Tuthmose ולהוסיף שנתים ל- 9 שנים מוכחות של I Seti .אפשרות 4 היא עוד יותר רחוקה. לכן אם אנו סומכים על 14 שנים מוכחות של Heremheb ,אז נתן לקיים רק את האפשרות של 1250/12/25 .וממלא מקבלים אישור נוסף לנכונות חשבון שלנו לפיו סוף שושלת 18 תואם את יציאת מצרים בשנת 1312

. 18 I Seti בשנה ראשונה שלו ערך מסע צבאי לארץ כנען. בין השאר הוא כבש את בית שאן ואת עיר ינועם. משם הוא המשיך צפונה וקיבל מנסיכי לבנון עצי ארז. באותו מסע או מסע אחר הוא נלחם נגד קדש אשר על נהר אורונטס ועשה את הארץ שם שממה

. II Ramesses ערך מסע צבאי לכנען ולסוריה בשנה רביעית, בשנה חמישית ובשנה שמינית שלו. בין השאר מוזכר שהוא כבש את עיר אשקלון. בשנה חמישית שלו התרחש קרב מפורסם בינו לבין מלך חיתים ובעלי בריתו ליד עיר קדש. הקרב כנראה נגמר בתיקו. בשנה 21 שלו נערכה ברית שלום בין מצרים לבין ממלכת חתים.

בכל מאורעות אלו אין זכר לעם ישראל אשר יצא ממצרים. מדוע? התשובה היא פשוטה. בני ישראל היו במדבר 40 שנה ונכנסו לארץ בשנת 1272 לפני הספירה. זאת היתה שנת 30 של II Ramesses .בעקבות ברית שלום עם ממלכת חתים, ארץ כנען כנראה יצאה משליטה מצרית וכן משליטה של חיתים. לכן בזמן כבוש יהושע, לא מצרים ולא חתים באו לעזרת כנענים. אבל היה למצרים עניין במעבר חופשי דרך מישור החוף, מגידו, עמק עזריאל, בית שאן ומשם לעבר הירדן וצפונה. אולי משום כך בני יהודה ובני דן לא ירשו את הפלשתים במישור החוף ובני מנשה לא ירשו את בית שאן ויבלעם ואת דאר ועין דור ותענך ומגדו (יהושע י"ז י"ב). וגם לא כבשו את צפון הארץ "מהר בעל חרמון עד למוא חמת" (שופטים ג' ג') כי איזור זה היה תחת השפעה של חתים.

היה לבני ישראל פסק זמן של שנתים אחרי יציאת מצרים כאשר מצרים היתה מוחלשת, כדי לכבוש את הארץ בלי לחשוש להתערבות של מצרים. וכנענים אשר לפני כן היו כפופים למצרים, גם כן לא הרימו ראש. אבל חטא המרגלים גרם. ואז מצרים חזרה לעצמה. ובינתים כנענים אשר בצפון הרימו ראש כי סמכו על עזרת ממלכת חתים. ומצרים בזמנו של I Seti ובתחילת II Ramesses יצאה לכבוש בחזרה את שליטתה על ארץ כנען.

אחרי II Ramesses מלך בנו Merenptah .ישנה סטלה משנה חמישית שלו בה מוזכרת ישראל בפעם הראשונה ויחידה בתעודות מצריות. וזהו גם אזכור ראשון של ישראל בתעודה כלשהי. כתוב שם בין השאר:

נרפתה תחנו, שקטה חת נבוזה כנען בכל רע. לוקחה אשקלון נלכדה גזר, ינועם הייתה כלא הייתה. ישראל הושם אין זרע לו. חור הייתה כאלמנה למצרים בכל הארצות שלום. כל אשר ינדוד רותק על ידי מלך מצרים העליונה והתחתונה מרנפתח

איך דבר זה מתקשר לכרונולוגיה שלנו? בסוף פרק ראשון כתבנו שבני ישראל עברו את הירדן בי' ניסן שנת 2489 או 1272 לפני הספירה. כבוש וחלוקת הארץ נמשכו 5.14 שנה עד תשרי 2504 או 1258 לפני הספירה. יהושע מת בכ"ו ניסן שנת 2516 או 1245 לפני הספירה. אחריו שפט עתניאל בן קנז 40 שנה מ- 2517 עד 2557 .מתוכם שמנה שנים הראשונות היו משעובדים ביד כושן רשעתים מ- 2517 עד 2525 שהם שנים 1244 -1236 לפני הספירה. ואז "ויזעקו בני ישראל אל ה' ויקם ה' 19 מושיע לבני ישראל ויושיעם את עתניאל בן קנז וכו' ויתן ה' בידו את כושן רשעתים מלך ארם ותעז ידו על כושן רשעתים. ותשקט הארץ ארבעים שנה וכו'" ( שופטים ג' ט'-י"א). סוף השיעבוד חופף כמעט במדויק את סוף תקופת II Ramesses בשנת 1235 לפי חשבוננו. אבל בני ישראל היו משועבדים לארם נהרים ולא למצרים! וי"ל שארם נהרים היתה חלק או עיקר ממלכת חתים והיתה להם ברית שלום עם מצרים שלפיה אם משהו בא להלחם עם אחד מהצדדים אז צד שני יבוא לעזרתו. ובגלל ברית זאת בני ישראל לא יכלו לפרוק את עול ארם נהרים. אבל בשנה אחרונה של II Ramesses" תעז ידו" של עתניאל על כושן רשעתים.

ועדיין קשה. שנה חמישית של Merenptah היא שנת 1231 .ובאותו זמן ארץ ישראל שקטה. ויש להעיר ש-Merenptah נתמנה ליורש העצר של II Ramesses בשנה 55 שלו, היינו שנת 1246 . מאחר ו-II Ramesses היה זקן מאד, מן הסתם בנו מילא תפקידו של אביו. הסטלה פותחת במלחמה של Merenptah נגד לוב, ולכך הוקדש כמעט כל הטקסט של הסטלה. רק בסוף כתובות כמה שורות המתייחסות לארץ כנען. יתכן שהמלחמה נגד לוב היתה אכן בשנה חמישית של Merenptah ,ולה הוא הקדיש את הסטלה. אבל מסע לצפון היה בסוף ימי II Ramesses ,ו- Merenptah הזכיר אותו כאשר הקים את הסטלה.

בני ישראל נענשו על שלא שמרו שתי שמיטות אחרי מות יהושע, בשנה 2517 ובשנה 2524 שהיא שנת 1237-1238 למניינם. יתכן ש-Merenptah שרף שדות שלהם בשמיטה השניה- והיה זה עונש משמים. ועוד יתכן שמסע של Merenptah לכנען היה אכן בשנה חמישית שלו. וזאת היתה שנת שמיטה 2531 ) 1230-1231 (שבני ישראל שמרו. ולא זרעו כלום. ומילים "ישראל שממה, אין לה זרע" זהו תיאור המציאות שמצרים ראו. והם לא שרפו שום עיר בישראל ולא פגעו באוכלוסיה שלה. או שרפו שדות שעלו בהן ספיחים. ולא היה נזק לישראל.

יש חוקרים שסוברים שבני ישראל יצאו ממצרים בתקופה של II Ramesses .והם מביאים ראיה משם "רעמסס" שכאילו על שמו נקרא חבל הארץ בו ישבו ישראל. כמובן זאת עוולת גמורה. המצב בדיוק הפוך. מצרים ראו בזמן המכות שארץ גושן נצלה. וכנראה רוב העם המצרי לפני מכת בכורות עבר לשם. רק בכך נתן להסביר את הפסוק "ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב וכו'" (שמות ג' כ"ב). ממתי מצרים היו שוכרים בתים מישראל? ועוד כתוב "ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל וכו'" (שמות י"ב כ"ז). פסח- היינו דילג. שהיו מצרים מעורבים עם ישראל בארץ גושן בתקווה שינצלו בכך. וקב"ה היה נוגף את מצרים ומדלג על בתי ישראל.

אבל מצרים לא למדו את המוסר אלא עדיין סברו שיש סגולה בארץ גושן. לכן פרעה ראשון של שושלת חדשה אחרי מכות מצרים לקח לעצמו שם מבורך של הארץ- ארץ רעמסס. ו- II Ramesses העביר את בירת מצרים למקום חדש וקרא לו Ramesses-Pi דהיינו בית של רעמסס. ויתכן שתהליך העברת הבירה לשם התחיל כבר בזמנו של I Ramesses ו- I Seti .עיר זאת שכנה על זרוע פוליסיום של נילוס. במאמר על מסעות בני ישראל זיהינו את רעמסס בה ישבו בני ישראל עם עיר פוליסיום. עיר זאת נמצאה על המשך זרועה פוליסיום של נילוס ועל תעלה סואץ הקדומה. לכן יש הגיון בכך שמיד אחרי יציאת בני ישראל, מצרים העבירו את בירתם סמוך למקום בו היתה הצלה לבני ישראל. ומדוע לא העבירו אותה יותר מזרחה, למקום ההצלה? אולי מסיבת בטחוניות, כדי להרחיק אותה מגבול מזרחי של מצרים. 20

כעת נדון בשאלה המסקרנת של מקור שם Seti .זה היה שם אליל Set או Seth אשר היה מתחרה של Horus ,אליל של מצרים. בעיני מצרים הוא אליל של מדבר, ושל כאוס, של אלימות, של פרענות, של רעמים ושל עמים זרים. מלך Apophis של שושלת של Hyksos היה עובד את Set בלבד. ומה מוזר שפרעה שני של שושלת 19 לקח לו שם של אליל אשר היה שנוא על מצרים וגם היה אליל בלעדי של Hyksos ,העם השנוא ביותר על מצרים. ישנה סטלה מפורסמת אשר נקראת סטלה של 400 שנה. סטלה זאת הוקמה ע"י II Ramesses .בסטלה זאת מצוייר II Ramesses אשר מגיש כדי יין לאליל Seth אשר מצוייר בתור אדם בעל לבוש כנעני- סורי. מאחרי II Ramesses עומד אביו Seti I .בסטלה גם מוזכר שם של אביו של אביו, I Ramesses .הסטלה מתארת אירוע אשר התרחש בימי I Seti ו- I Ramesses ביום 4 לחודש 12) לפי לוח מצרי אזרחי) בשנה 400 לאליל Seth לכבוד אותו אליל. החוקרים תוהים מהו פשר של שנה זאת.

נציע פרוש שלנו לתעלומה זאת. Seth הוא אלהי העברים. בעיני מצרים הוא אליל של מדבר- לכן בני ישראל מבקשים כביכול ללכת למדבר לעבוד אותו שם. הוא אליל של פרענות וכו' –לכן הוא מביא עליהם מכות. אנחנו נראה בהמשך ש-Hyksos הם בני ישמעאל אשר בעיני מצרים גם כן היו עברים שהרי הם בני אברהם העברי. השם Seth או Sethi הוא שיבוש של שם ש-ד-י. אות שין מתחלפת בסין, ואות ד' דגושה מתחלפת בד' רפה. כידוע אות ד' רפה במילה "אחד" במבטא הנכון של תימנים נשמעת כצליל בין דלת לזין והיא נוצרת כאשר קצה הלשון נוגעת בין השינים. (הערה: אופן בו אנו מבטאים כתב מצרי מבוסס על איות יווני. איות זה ממלא לא מדוייק). ה' נראה לאבות בשם ש-ד-י כמו שכתוב בשמות ו' ג' "וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב בא-ל ש-ד-י וכו'". מן הסתם ישמעאל למד את השם מאברהם וצאצאיו במצרים סגדו לשם זה בלבד. ארבע מאות שנה אשר בסטלה הנ"ל הן אותם ארבע מאות שנה אשר נאמרו לאברהם בברית בין הבתרים "גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה'" (בראשית ט"ו י"ג). פרעה ידע על גזירה זאת אלא חשב שהיא מתחילה עם ירידת בני ישראל למצרים ולא עם לידת יצחק. בסוף הוכח למצרים שהם טעו. אחרי יציאת בני ישראל, מצרים בקשו לפייס את א-להי העברים ועשו טקס חגיגה לכבודו וציינו בו 400 שנה מאז תחילת ההבטחה- כאילו אז היה תחילת שלטונו של Seth .I Seti לקח לעצמו שם של אליל זה כדי לזכות בחסדיו.

מכאן אנו משערים שטקס המתואר בסטלה התרחש סמוך ליציאת בני ישראל ממצרים בשנת 1311 לפני הספירה. תאריך 12/4 בשנה זאת מתורגם ל- 1311/6/15 בלוח יוליאני. ביום זה בערב לראשונה נראה ירח חדש של חודש תמוז. עבור בני ישראל יום זה או יום למחרת היה ראש חדש תמוז ועבור מצרים זה היה יום ראשון או יום שני של חדש ירחי. לכן יום זה התאים לעריכת הטקס. באותו זמן בני ישראל שלחו את המרגלים. וכידוע שליחות זאת היתה מתחילה בכוונה רעה של המרגלים. כלומר הפורענות התחילה בזמן עריכת הטקס. אולי לחרטומי מצרים היה חשבון שזמן זה מסוגל לפורענות נגד בני ישראל כמו שחטא העגל אשר קרה בתמוז. והיתה גזרת כליה על ישראל כמו שכתוב "אכנו בדבר ואורשנו". ומה שאמר משה "ושמעו מצרים וכו'" אכן שמעו וידעו על כך. ויתכן ש- II Ramesses הקים את הסטלה בשנה 30 שלו כי כתוב בסטלה שהוא חגג את חגיגת Sad .וידוע שחוגגים אותה בפעם הראשונה אחרי 30 שנה בשלטון ואחר זה כל 3 שנים. ואם תחילת מלכות בשנת 1301 אז שנה 30 שלו היא שנת 1272 .ולמרות ש- 30 שנה כלים בשנת 1271 ,יתכן שהוא הקדים בשנה. (הערה: ידוע ש- II Ramesses חגג בחיים שלו 14 חגיגות Sad ,ואם הוא לא הקדים אותם אז 21 חגיגה ה- 14 היתה בשנה 69 למלכותו. וזה לא יתכן כי הוא מלך לכל הדעות 66 שנים). והנה בני ישראל נכנסו לארץ בשנת 1272 .אולי II Ramsses הקים את הסטלה והזכיר בה אירוע אשר התרחש לפני 39 שנה כדי לקלל את ישראל. וכן בלעם ביקש לקלל את ישראל באותו זמן.

לסיכום: א) זמן מלכות II Ramesses תואם את יציאת מצרים בשנת 1312 . ב) סטלה של Merneptah תואמת את שנת שמיטה בארץ, בין לטוב בין לרע ג) שמות פרעונים של שושלת 19 והעברת בירתם סמוך לארץ רעמסס מוסברת ע"י הצלה אשר היתה שם בזמן מכות מצרים ד) שם Seti וכן סטלה של 400 שנה לכבוד Set מוסברים בתור ניסיון להחניף לא-להי עברים אחרי מכות שקבלו

פרק 4. סוף שושלת 19 ותחילת שושלת 20

תקופה זאת לא לגמרי ברורה בהיסטוריה מצרית וכן אין קשר ברור בינה לבין קורות ישראל. בכל זאת יש כאן התאמה כפי שנראה. מקובל ש-Merneptah מלך 10 שנים. אחריו מלך בנו II Seti . מקובל שהוא מלך 6 שנים. אחריו מלך Siptah .ישנה תעודה משנה ששית שלו. לכן נותים לו 6 שנים. אחריו מלכה אשתו Tworset .ישנה תעודה משנה שמינית שלה אבל חוקרים חושבים ששנים אלו כוללות שש שנים של Siptah .עם Tworset באה לסיומה שושלת 19 .אחריה מלך Setnakhte ,מלך ראשון של שושלת 20 .בשנת 2006 נמצאה תעודה משנה רביעית שלו. אחריו מלך בנו Ramesses 10+6+6+2)8(+4=28)34( מקבלים Ramesses III -ל Ramesses II בין שנים מחברים אם. III שנים. מאחר ומלכות II Ramesses הסתיימה בשנת 1235 לפני הספירה, מלכות III Ramesses התחילה בשנת 1207 או בשנת 1201 .מאידך תקופת השקט בארץ הסתיימה עם מות עתניאל בן קנז בשנה 2557 או 1204 לפני הספירה. אחריו "ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה' ויחזק ה' את עגלון מלך מואב וכו' ויאסף אליו את בני עמון ועמלק וילך ויך את ישראל ויירשו את עיר התמרים. ויעבדו בני ישראל את עגלון מלך מואב שמונה עשרה שנה" (שופטים ג' י"ד). לכאורה אין קשר בין שיעבוד של בני ישראל ע"י מואב לבין תחילת מלכות III Ramesses .אבל ראינו בפרק קודם ששעבוד של בני ישראל ביד כושן רשעתים הסתיים עם סוף מלכות II Ramesses הגדול. אולי תחילת שיעבוד ביד עגלון מלך מואב קשורה לתחילת מלכות III Ramesses ,אף הוא מלך עוצמתי? ומה ענין של III Ramesses אצל מלך מואב? למואב היו מכרות נחושת בפונון, הגדולות ביותר במזרח התיכון. מצרים היתה זקוקה לנחושת. גם במכרות נחושת בתימנה בתחום אדום נמצא מקדש לאליל מצרי חתור. מקור עיקרי של נחושת בזמן קדום היה בקפריסין. יתכן שבגלל מלחמות עם גויי הים אשר תקפו את מצרים, היבוא של נחושת מקפריסין הופסק ועלתה חשיבות של נחושת מפונון. לכן מצרים נעשתה בעלת ברית של מואב. כתוב בפסוקים לעיל שמואב ירש את עיר התמרים. הכוונה כאן מן הסתם לא ליריחו אשר היתה תל שממה אלא לצוער שגם היא נקראת עיר התמרים (יבמות פרק ט"ז משנה ז'). עיר זאת היתה לא רחוקה מפונון והיתה חשובה בתור מקור מזון לפועלי פונון. אומנם מצרים לא מוזכרת במלחמה של מואב בישראל אבל עצם עמידתה לצד מואב היתה מספיקה כדי שמואב תעיז לצאת נגד ישראל. ומאת ה' היה שמואב נצחה עד שכעבור 18 שנה אהוד בן גרה הושיע את ישראל. אחר כך הארץ שקטה עוד 62 שנה, בשנים 1124-1186 .זאת בערך תקופה של חורבן תקופת הברונזה המאוחרת

. אי התאמה בין תחילת מלכות III Ramesses לסכום שנות מלכים שלפניו נמצאת בגבולות אי ודאות לגבי שנות מלכים אלו ואפשרות חפיפה בין מלך למשנהו. בפרק הבא (סעיף ו') אנו נביא ראיה אסטרונומית לתחילת מלכותו של III Ramesses בשנים 1204-1207 .יתכן גם ש-III Ramesses מלך בשנת 1207 ואילו מואב העיזה לתקוף את ישראל שלש שנים יותר מאוחר.

נסכם את הפרק עם לוח זמנים של שושלת 19 ושושלת 20:

1312-1310 Ramesses I

1310-1301 Seti I

1301-1235 Ramesses II

1235-1225 Merneptah

1225-1219 Seti II

1219-1213 Siptah

1213-1211 Tworset

שושלת 20:

1211-1207 Setnakhte

'ו 5 פרק ראה 1207-1176 Ramesses III

1176-1171 Ramesses IV

1171-1167 Ramesses V

1167-1159 Ramesses VI

1159-1152 Ramesses VII

1152-1151 Ramesses VIII

1151-1133 Ramesses IX

1133-1129 Ramesses X

Ramesses XI  1101-1129

בשנה 1111 היא שנת 19 שלו הוא התחיל מניין חדש, 200 שנה אחרי 1311/1/1  יום עלית סיריוס בממפיס. ראה פרק 5 ז', ח

שנות מלכים מרעמסס 3 עד רעמסס 10 נלקחו מויקפדיה והם שנים מתעודות מינימליות. מאחר ותחילת מלכות רעמסס 11 בשנת 1129 נקבעה באופן חד-משמעי ע"י תקופה Mswt Whm) ראה פרק 5 ח'), אז תחילת רעמסס 3 לא יכולה להיות אחרי 1207 .על כן חשבון בפרק 5 ו' קובע תחילת רעמסס 3 באופן חד משמעי בשנת 1207 .גם שנות מלכי שושלת 19 הם מתעודות מינימליות. לכן לא נתן לאחר את תחילת מלכות רעמסס 2 .ואז התאמת חשבון בפרק 5 ה' מהווה מופת של ממש אשר מוכיח נכונות לוח הזמנים של שושלת 19 ו- 20 .

פרק 5 .חשבונות אסטרונומיים

בפרק זה נפרט את החשבונות האסטרונומיים אשר הוזכרו בפרקים 2 ו- 3 . 23 א) חשבון הראשון מבוסס על לוח Ebers .זהו לוח שנה אשר נכתב בגבו של פפירוס אברס. פפירוס זה עוסק בענייני רפואה. לא ברור מה הקשר בין סגולות הרפואה לבין הלוח (הערה: הועלתה סברה שלוח נכתב משום שלחלק מן התרופות שבו ישנן עונות קבועות בשנה) . בגלל חשיבותו של הלוח נביא את תרגומו כאן:

הלוח מתייחס לשנה תשיעית של המלך I Amenhotep .בעמודה ראשונה שלו כתובים שמות של חדשי ירח מצריים. בעמודה שניה כתובים שמות (או מספרים) של חדשי שנה האזרחית. למשל, בשורה ראשונה של העמודה כתוב smw III .הכוונה לחודש שלישי של עונה smw שהיא עונת קיץ או מים נמוכים. שנה אזרחית מצרית מחולקת לשלש עונות: 3ht ,prt ו-smw ובכל אחת ארבעה חדשים של 30 יום. בסוף 12 חדשים אלו ישנם חמשה ימי עיבור. על כן חודש smw III הוא חודש 11 בשנה מצרית אזרחית. בעמודה שלישית כתוב יום 9 .בעמודה רביעית בשורה ראשונה כתוב: "עליה של סיריוס". על כן, ביום 9 לחודש 11 בשנה 9 של I Amenhotep היתה עליה של סיריוס. הכוונה לעליה ראשונה של סיריוס בבוקר אחרי כ- 70 יום שהוא לא נראה. יום ראיה ראשון של סיריוס תלוי בקו רוחב של מקום התצפית ובקשת ראיה. קשת ראיה היא גובה של סיריוס מעל השמש ברגע של זריחה. מקובל שקשת ראיה ראשונה צריכה להיות בין 9 ל- 11 מעלות. Gautschy Rita באתר הציגה תוצאות חישוב של ראיה ראשונה של סיריוס במצרים בהתאם לשנה וקו רוחב של הצופה. בסוף הדף היא מחשבת את קשת הראיה לגבי ארבע ראיות עתיקות שלגביהם ידוע תאריך מצרי ומקום. קשת ראיה בהם נעה בין 9 ל- 12 מעלות. הראיה הוודאית ביותר ב- Canopus of decree) הוראת קנופוס). אותה ראיה היתה בשנת 239 לפני הספירה. מקום ראיה באותה תקופה היה Memphis ,קו רוחב 85.29 מעלות. לפי חישב של Gautschy הראיה היתה ביום 19 ביולי לפי לוח יוליאני וקשת הראיה היתה כ- 10 מעלות. תאריך הראיה הידוע לפי לוח המצרי הוא יום 1 לחודש 10 .מכאן אנו מקבלים התאמה בין לוח מצרי ללוח יוליאני

לוח  יוליאני 19/7/239 שוה מצרי 1/10/239

מכאן נתן לחשב תאריך יוליאני עבור כל תאריך של לוח המצרי. (הערה: גם בשנה 238 לפני הספירה מתקבלת אותה תוצאה: קשת ראיה ב- 238/7/19 10 מעלות ותאריך מצרי 10/1(/

נחזור לעלית סיריוס בלוח אשר בפפירוס אברס. פפירוס זה נמצא במערת קבורה בעיר Thebes בין רגלי מומיה מצרית. Thebes היתה בירת מצרים בתחילת שושלת 18 .לכן סביר להניח שראית סיריוס אשר בלוח היתה ב- Thebes ,לוקסור של היום, קו רוחב 74.25 .לפי טבלה , עבור קשת ראיה 10 מעלות, סיריוס נראה שם באלף השני לפני הספירה ביום קבוע של 14 ביולי. יום זה נופל ב- 9 בחודש 11 בלוח המצרי בשנה 1526 לפני הספירה. לפי זה קיבלנו התאמה:

יוליאני 14/7/1526 שוה מצרי 9/11/1526

נציין שהתאמה זאת לא משתנה אם בהתאמה הראשונה מחליפים שנה 239 בשנה 238 .

מה חשיבות עליה זאת של סיריוס ומדוע תאריך זה 9 בחדש מועתק בלוח אברס בכל חדשי השנה? כבר כתבנו שלפי חשבוננו זאת היתה עלית סיריוס לפני תחילת שנה שביעית של שובע. עלית סיריוס היתה סימן לעלית נילוס. מצרים ידעו לפי פתרון החלום של פרעה ע"י יוסף שזאת שנה מבורכת אחרונה, ובעליה הבאה של סיריוס באותו תאריך 11/9 נילוס לא יעלה. לכן רשמו את יום עלית סיריוס ערב שנה שביעית בתור סימן ברכה. בזה נתן להסביר מדוע טמנו את הפאפירוס ליד מומיה מצרית. מומיה זאת היתה כנראה שייכת למצרי חשוב. פפירוס עם סגולות רפואיות היה כנראה נחשב לסימן ברכה לא רק לחיים אלא גם למתים. וכלשכן פפירוס בו כתוב לוח שנה מבורכת אחרונה. מכאן גם מובן מדוע תאריך 9 חוזר על עצמו בכל חודש ולא מתחשב בחמשה ימי עיבור בסוף חודש 12 .הלוח לא מונה מחזור כל 30 יום מראיה של סיריוס וגם לא מונה יום קבוע בלוח הירחי אלא מציין תאריך 9 בתור תאריך סגולי וגם בתור ציפייה לאותו תאריך כעבור שנה. וכנראה שבשנה הבאה ביום 11/9 נילוס לא עלה, וזה היה להם סימן תחילת הרעב. ולא רצו לכתוב בפפירוס יום זה כי הוא סימן קללה

. איך לוח מצרי אזרחי משתלב בלוח ירחי? החוקר החשוב ביותר של לוח מצרי Parker סובר שחודש 12 ירחי הוא חודש בו נראה סיריוס לראשונה. הוא גם סובר שיום ראשון של חודש ירחי נקבע בבוקר בו לא נראה ירח ישן במזרח. לפי תוכנה Stellarium ראש חודש ירחי מצרי אחרי עלית סיריוס ב- 1526/7/14) זאת שנה -1525 לפי התוכנה) היה ב- 1526/7/20) יוליאני). מולד אב לפי לוח עברי בליל 7/21 ,לכן אפשר היה לקבוע ראש חדש אב ב- 1526/7/21 .על כן חודש ירחי ראשון של לוח מצרי באותה שנה היה חודש אב. חודש ראשון של לוח אזרחי הוא 3ht I .תאריך מיוחד 1/9 באותו חודש בלוח אברס (שורה שלישית) הוא 1526/9/17 בלוח יוליאני (בין 11/9 ל- 1/9 יש 65 יום בגלל תוספת 5 ימי עיבור בסוף השנה). לפי תוכנה הנ"ל בבוקר 9/17 הירח לא נראה לראשונה. לכן זה היה ראש חודש מצרי. ראש השנה העברי היה למחרת 9/18 .ויש מופת שבאותה שנה מבורכת, יום מבורך של עלית סיריוס בחודש אזרחי ראשון נפל בראש חדש ירחי מצרי המקביל לתשרי. נציין ש-Parker (עמ' 37 ,189 (§מביא את דעת Borchardt שהיירוגליף אשר מסמל מספר 9 ,גם מסמן יום תחילת חודש ירחי.

אכן אין סתירה בדבר כי יום 9 בחודש ראשון היה ראש חודש ירחי. כעת נוכיח שיום זה 1/9 הוא יום הולדת של I Amenhotep .הזכרנו בפרק ראשון את הגמרא "בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין" (ר"ה י"א ע"א). לפי חשבוננו דבר זה היה 6 שנים לפני 25 1526/1/9 .שנתים לפני כן היה "יום הלדת את פרעה" (בראשית מ' כ'). על כן יום הולדת של פרעה היה 8 שנים לפני 1526/1/9 .והנה 8 שנות ירח שהם 99 חדשים, שוות 5.2923 יום או 8 שנים של 25.365 יום עוד 5.1 יום. אם 1526/1/9 היה יום לפני ראש השנה העברי אז 1534/1/9 היה בערך בראש השנה. אומנם שמנה שנים מצריות אזרחיות קצרות ב-2 ימים משמנה שנים של 25.365 יום. וי"ל שפסוק "ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם וכו'" (בראשית מ"א א') מונה שנתים לא מיום הולדת של פרעה אלא מחלומות של שר המשקים ושר האופים. ויום הולדת היה יומיים אחרי חלומות שלהם שנאמר "ויהי ביום השלישי יום הלדת וכו'", כאשר יום ראשון הוא יום החלום גופא. וחלומות אלו היו בראש השנה העברי וכן חלום פרעה. על כן יום הולדת של פרעה היה בג' תשרי. אכן 1534/1/9 מצרי מתורגם ל- 1534/9/19 יוליאני. מולד תשרי לפי חשבון הלוח היה ב- 9/16 לקראת ערב. לכן לפי כללי הלוח נתן לעשות ראש השנה ב- 9/17 ואז 9/19 נופל בג' תשרי.

יתכן שיום הולדת של פרעה הוא יום הכתרתו שהיו חוגגים אותו כל שנה. לפי השערתנו פרעה קצף על שר המשקים ושר האופים ביום הכתרתו 1535/1/9 ,משום שמצא פגם בסעודה שלו. לוח אברס מתחיל ב- 1526/11/9 ,בעלית סיריוס בסוף שנה תשיעית של פרעה, חודשים לפני יום הכתרתו. וביום 1526/1/9) מצרי) התקיימו שלשה מופתים: תשע שנים אזרחיות מהכתרה של פרעה, חדשים אזרחיות מעלית סיריוס וראש חדש תשרי מצרי. ואולי משום כך יום 9 הועתק לכל חדשי הלוח.

מאז שמצאו את הפפירוס בשנת 1862) באותה שנה הוא הגיע לידי Smith Edwin ובשנה 1872 נרכש ע"י אגיפטולוג Ebers Georg (נכתבו אין ספור מאמרים על הלוח שבו. והנה ביד ההשגחה פפירוס זה השתמר והוא טומן בתוכו את ההוכחה לאמיתות חשבון הזמנים התורני.

אבל יש קושיה גדולה על חשבוננו. הרי לפי טענה שלנו 14 שנים ראשונות של Amenhotep I נחשבות בתור שנים של Chevron הוא יוסף. וכאן בלוח אברס שנה תשיעית של I Amenhotep מיוחסת לו ולא למלך אחר. ויש לתרץ שלוח אברס נכתב לפני תחילת שנות רעב ועדיין לא הוכח שיוסף צדק. וכל החכמתו בניהול המדינה התגלתה רק יותר מאוחר. לכן בתולדות מצרים אחרי שנות רעב, משום כבוד יוסף, יחסו 14 שנים ראשונות של I Amenhotep למלך בשם חברון. וכבר הסברנו הקשר בין שם זה ליוסף

. ב) ישנה תעודה על עלית סיריוס בתקופת III Tuthmose ביום 11/28 לפי לוח מצרי. אולם לא כתוב באיזה שנה של מלכותו היה הדבר. אם ראיה היתה ב-Thebes וקשת הראיה היתה 10 מעלות, אז לפי נתונים בקובץ הראיה היתה ביום 14 ביולי בטווח של שנים 1449-1452 .אכן תאריכים אלו נופלים בתקופה של מלכות עצמאית של III Tuthmose בשנים 1425-1458 .

ג) בשנה 23 של III Tuthmose היה קרב במגידו ביום 9/21 לפי לוח מצרי. אותו יום היה ראש חודש מצרי. לפי חשבוננו זאת שנת 1457 לפני הספירה. תאריך 9/21 אז מתורגם ליום 5/9 לפי לוח יוליאני. לפי תוכנה Stellarium באותו בוקר ירח עלה בשעה 07:5 ושמש ב- 17:5) החישוב נעשה לגבי קהיר). לכן ירח לא נראה. אבל יום לפני כן ירח עלה ב- 40:4 ,שמש עלתה ב- 18:5 ,אורך ראשון (ראה סעיף ה) היה 14 מעלות ולפי קריטריון מודרני (ראה סעיף ה)) הירח נראה. מכאן מוכח ש- 9/21 היה ראש חודש מצרי. וזאת ראיה ברורה מאד לנכונות חשבון מלכות III Tuthmose .אגב, תקופת מלכות שלו אצלנו זהה למה שכתוב בויקיפדיה בערך III Tuthmose .

ד) בשנה 24 של III Tuthmose ביום 30 לחודש prt II היה ראש חדש מצרי. זהו יום 6/30 בלוח המצרי בשנה 1455 .יום זה מתורגם ל- 2/17 בלוח יוליאני. באותו בוקר ירח עלה בשעה 25:6 ,שמש עלתה ב- 54:6 ,אורך ראשון היה 5.13 מעלות. קריטריון ראיה (ראה סעיף ה') נותן ערך 73.13 נמוך בהרבה מאפשרות הראיה. יום לפני זה ירח נראה בבירור. מכאן שיום 1455/6/30) מצרי) היה ראש חודש.

ה) בשנה 52 של II Ramesses ביום 6/27 מצרי היה ראש חדש. הכתובת נמצאה ביומן האוניה. לפי חשבוננו זאת היתה שנת 1250 לפני הספירה. תאריך 6/27 מתורגם ל- 1250/12/25 .לפי תוכנה Stellarium ב- 12/24 ירח עלה בשעה 05:7 ,השמש עלתה ב 58:6 .ירח בודאי לא נראה. על כן ראש חודש מצרי היה ב- 12/24 ולא ב- 12/25 !Parker) עמ' 42 (דן בתאריך זה ודוחה אותו. הסברה שלו היא שראש חודש קודם (על סמך חשבון) היה ב- 5/26 בלוח מצרי. מי שכתב את היומן ידע על תאריך ראש חודש קודם. לכן לא יתכן שביום 6/27 כעבור 31 יום הוא ירשום ביומן "ראש חודש" (סימון Psḏtyw מצרי). ויש להעיר שיומן זה הוא לא מסמך ממשלתי רשמי כמו תאריך קרב במגידו בזמנו של III Tuthmose ולא פאפירוס אשר עוסק בלוח שנה כמו פאפירוס של אברס. אותו סופר באניה לא ידע בהכרח מתי היה ראש חודש ירחי קודם. מצרים לא ניהלו חיי יום יום לפי לוח ירחי אלא לפי לוח אזרחי. לכן יתכן שהרישום "ראש חדש" ביומן הוא תוצאה של תצפית עצמית של הסופר. ואין הכרח להניח שאותו סופר קם מוקדם כל בוקר והביט מזרחה לראות האם ירח עלה לפני השמש. יותר מתקבל על הדעת שהוא הביט מערבה בעת השקיעה. והנה ב- 1250/12/25 בערב שמש שקעה ב- 08:17 ,ירח שקע ב- 49:17) חישוב נעשה לגבי קהיר). על כן השהיה היתה 41 דקות וקשת ראיה 4/41=25.10 מעלות. אורך ראשון שהוא הפרש בין אורך ירח ואורך של שמש על קו מלקה )longitude ecliptic) היה 32.12 מעלות. לפי קריטריון ראיה מודרני (ראה מאמר) ירח לא יראה אם קשת ראיה + 48.0 פעם אורך הראשון קטן מ- 95.15 מעלות. והנה לפי נתונים של אותו יום מקבלים מספר 16.16 מעלות שהוא גבולי. לכן קרוב לוודאי הירח לא נראה. אצל מצרים יום שני לחודש היה נקרא יום של ירח חדש. מאחר וירח לא נראה ב- 12/25 בערב, בעיני אותו סופר יום זה לא היה יום שני של חודש אלא בהכרח יום ראשון. לכן הוא רשם ביומן באותו יום Psḏtyw .

לעומת זאת לפי תאריך המקובל של תחילת מלכות II Ramesses בשנת 1279 ,יום 6/27 (מצרי) בשנת 52 שלו היה בתאריך 12/19) יוליאני) שנת 1228 .באותו בוקר ירח עלה בשעה 00:6 , שמש עלתה בשעה 53.6 ,קשת ראיה היתה 25.13 מעלות. אורך ראשון היה 6.12 מעלות. קריטריון ראיה נותן 3.19 מעלות, הרבה מעל ערך גבולי של 95.15 .לכן ירח נראה בבוקר בעליל. ולא נתן לכתוב ביומן שזהו ראש חודש

ו) W.M.F. Petrie בספרו A History of Egypt  ( כרך 2 עמ' 32) מביא תאריכי עליה של סיריוס. ביניהם עלית סיריוס בשנה 41 של II Ramesses ביום 1/22 בלוח המצרי ובשנה 2 של Merenptah ביום 1/29 .לתאריכים אלו אין אישור ממקור אחר. אומנם בכרך שלישי של ספרו בעמ' 39 הוא מביא מקור לתאריך ראשון ובעמ' 119 מקור לתאריך שני. מקור ראשון הוא Murray Handbook עמ' 509 .אבל שם לא כתוב תאריך, רק שנה 41 של II Ramesses .מקור שני הוא Lepsius  חלק ג' עמ' 199 ציור c : 27

הציור נמצא על קיר אחורי של מקדש של III Ramesses ב- Habu Medinet .יתכן שהציור מתייחס לשנה שניה של III Ramesses .אם תצפית של סיריוס היתה בממפיס וקשת הראיה היתה 10 מעלות, אז לפי נתוני קובץ של Gautschy Rita הדבר היה אפשרי בשנים 1203-1206 .ואז תחילת מלכות Ramesses III אפשרית בשנים.1207-1204

ז) Alexandria of Theon מלומד יווני אשר חי במאה רביעי באלקסנדריה כותב (לא ברור האם הוא כתב או זאת הערה של מישהו אחר בספרו) שמתקופת Menophres עד תחילת מלכות Diocletianus עברו 1605 שנה. מוסבר שם שבתקופת Menophres סיריוס עלה באחד לחודש ראשון מצרי. מאחר ושנה ראשונה של Diocletianus היא שנת 284 לספירה, תקופת Menophres היתה בשנה 1322 לפני הספירה. כלומר באותה שנה סיריוס עלה לראשונה בתאריך 1/1 מצרי. נתון זה תואם את דברי Censorinus שבשנה 139 לספירה סיריוס עלה ביום 1/1 מצרי. מכאן נתן לחשב שאירוע דומה היה בשנת 1322 לפני הספירה. החוקרים לא מוצאים מיהו Menophres .הדעה הרווחת שזהו Ramesses I .שם שלו אחרי הכתרתו היה r-pḥty-mn .יש גם דעה שזה לא שם אדם אלא שם העיר Memphis אשר במצרית נקראת Nofre-Men .אבל בשנה 1322 מלך Horemheb ולא I Ramesses .ויש לתרץ שזמן עלית סיריוס תלוי בקו רוחב של מקום התצפית. באותו מקום בו נראה סיריוס ב- 1/1 בשנת 139 לספירה הוא היה נראה ב- 1/1 בשנת 1322 .אבל יתכן שבשנה של I Ramesses סיריוס עלה ב- 1/1 במקום אחר. והנה מתברר שבשנת 1311 סיריוס עלה לראשונה ב-Memphis ביום 1/1 כאשר קשת הראיה היתה 9 מעלות (כלומר סיריוס היה 9 מעלות מעל השמש). יום זה מתאים ל- 7/17 לפי לוח יוליאני. מעניין שאירוע זה היה חודש (יותר מדוייק 32 יום) אחרי טקס בסטלה של 400 שנה. עלית סיריוס ביום מיוחד של ראש השנה בבירת מצרים היה אירוע חשוב ביותר בתולדות מצרים. קדם לזה טקס לכבוד אליל Seth .מבחינת מצרים זאת היתה פתיחת דף חדש בהיסטוריה שלהם אחרי חורבן של יציאת בני ישראל (אבל אצל בני ישראל זאת היתה תקופה קשה, סמוך לחזרת המרגלים בח' באב). לכן יום זה נחרט בהיסטוריה מצרית וזכרו עבר מדור לדור. ושם של האירוע נקשר בו זמנית לשם של המלך ולשם של המקום. Theon לא ידע כמה שנים עברו מאירוע זה, רק ידע שבאותו יום סיריוס עלה ב- 1/1 .וידע שם של האירוע. והוא עשה חישוב בהתאם למידע אשר היה בזמנו על עלית סיריוס באלקסנדריה ב- 7/20 יוליאני. אכן בשנה 139 לספירה ובשנה 1322 לפני הספירה סיריוס נראה לראשונה באלקסנדריה של מצרים ביום 1/1 מצרי שהוא יום 7/20 יוליאני. קשת הראיה בשנת 139 היתה 9 מעלות ובשנת 1322 היתה 10 מעלות (נתונים של Stellarium.(

מכאן קבלנו הוכחה נוספת ששנה 1311 היתה בתקופת I Ramesses .ומאחר ו- I Ramesses מלך שנה או שנתים, אז ממלא שושלת 18 נסתיימה סמוך לשנה 1311 .

ח) מלך אחרון של מלכות חדשה היה XI Ramesses .כתוב שם שהוא מלך בשנים 1077-1107) או 1078 .(בשנה 19 של מלכותו הוא התחיל למנות שנים שלו מחדש מתקופה הנקראת במצרית Whm Mswt .שם זה מתורגם ממצרית "לידה מחדש" או "לידה חוזרת". כרונולגיה מצרית מקובלת של 28 שושלת 19 ו- 20 קשורה לתחילת II Ramesses בשנת 1279 .אבל לפי חשבוננו הוא התחיל למלוך 22 שנה לפני כן, ב- 1301 .לכן תחילתו של XI Ramesses בשנת 1129 .שנה 19 שלו היא שנת 1111 .ישנה כתובת: שנה ראשונה, חודש ראשון, יום 2 ,שהיא שנה 19) של המלך). החוקרים תוהים מה הוא פשר של תקופה זאת. והנה ב- 1111/1/1 עברו בדיוק 200 שנים מתקופת Menophres שהוא I Ramesse .XI Ramesses מבקש להדמות ל- I Ramesses כדי לזכות לברכה שמימית (שהרי בעיניהם פרעונים היו אלילים), במיוחד כאשר תקופה זאת פתחה דף חדש בהיסטוריה מצרית אחרי חורבן של יציאת בני ישראל.

ט) נביא כאן חשבון מאלף בהקשר לתחילת מכת הדם. כידוע כל מכה היתה נמשכת חודש (שמות רבה, וארא ט). שנת יציאת מצרים 2449 לפי חשבון הלוח היתה מעוברת. לכן מכת דם היתה בחדש אב ותשע מכות היו בתשעה חודשים מאב עד אדר ב'. ומכת בכורות היתה ב- ט"ו ניסן. לגבי משך מכות ישנה מחלוקת של רבי יהודה ורבי נחמיה. לפי דעה אחת משה היה מתרה כ"ד יום (צריך לומר כ"ג יום כי סכום מכה והתראה שוה חודש ירחי) ומכה היתה שבעה ימים ולפי דעה שניה הפוך. בשנה 2448 מולד אב לפי הלוח היה ביום 7/5) יוליאני) שנת 1313 סמוך לערב. לפי כללי הלוח נתן לקבוע ר"ח אב ביום 7/6) כלומר החל מ-7/5 בערב). לפי דעה שהתראה היתה שבעה ימים והיא התחילה בר"ח אב, מכת הדם התחילה בח' אב, ביום 7/13) יוליאני) בבוקר. באותו בוקר היתה עליה ראשונה של סיריוס (קשת ראיה 10 מעלות) ב- Thebes ,בירה מקדשית של מצרים ומקום בו היתה ראיה לפי לוח אברס. באותו בוקר פרעה יצא ליאור מלא בטחון בעצמו וביאור אלהותו. וביום מיוחד זה שהיה סימן לעלית נילוס, אלוהות שלו הוכה.

ומה נעשה עם דעה השניה שהתראה היה 23 יום מכה 7 ימים? לאותה דעה נומר שהתראה התחילה בר"ח אב ואמצע התראה היתה בי"ב אב, 7/17 יוליאני. באותו בוקר סיריוס עלה לראשונה (קשת ראיה 7.9 מעלות) בבירה שניה של מצרים Memphis ,מקום בו היתה ראיה של תקופת Menophres .גם בשנת 1313 אותו יום היה ראש השנה של לוח מצרי אזרחי.

 

פרק 6 .מי הם Hyksos

בהיסטוריה מצרית ישנה תקופה עלומה בה השתלט עליה עם אחר בשם Hyksos .הם שלטו על מצרים כ- 100 שנה, בערך בין 1650 ל- 1550 .מלך ראשון של שושלת 18 I Ahmose גירש אותם מבירתם Avaris .היו להם שמות שמיים והם סגדו לאל אחד Seth .מקורם כנראה היה מכנען. לומדים את הדבר מסטלה של Khamose ,מלך אחרון של שושלת 17 אשר מכנה את Apepi מלך Hyksos בשם נסיך של Retjenu -כנוי של ארץ כנען אצל מצרים. מבחינה צבאית Hyksos הכניסו למצרים סוסים, מרכבות וקשת מרוכבת.

יוספוס בספרו "נגד אפיון" מצטט את Manetho ,ששם Hyksos פרושו Hyc -מלך, Sos- רועים. יש אומרים שהם ערבים. יוספוס מביא גם פרוש אחר ש- Hyc במצרית איננו מלך אלא שבוי. לפי דברי Manetho Hyksos שלטו על מצרים 511 שנה. בהמשך הוא כותב ש- Hyksos באו ממזרח והשתלטו על מצרים לא בכוח הזרוע. ואחר כך הם שרפו את ערי מצרים, הרסו את מקדשי אלילים שלה ונהגו כלפי אוכלוסיה מצרית באכזריות רבה. בסוף הם שמו על עצמם מלך בשם סליטיס. הוא ישב 29 בממפיס והטיל מיסים על מצרים עליונה ותחתונה. אחר כך הוא מצא עיר ממוקמת על זרוע Bubastis של הנהר אשר שם שלה לפי המקובל Avaris וחיזק אותה בחומות. הוא הקים שם מצב צבאי אשר מנה 240 אלף חיילים כדי להגן על גבולו. בהמשך Manetho מביא שנות מלכותו ושנות מלכים אשר מלכו אחריו: 19 שנים, 44 שנים, 36 שנים ו-7 חדשים, 61 שנים, 50 שנים וחודש ו- 49 שנים וחודשים (סה"כ 260 שנה). אז מלכי Thebes ושאר מצרים מרדו נגד הרועים. תחת הנהגה של מלך Misphragmouthosis הרועים הובסו, גורשו ממצרים והתרכזו ב-Avaris בשטח של כ- 10000 arourae) 000,10 על 000,10 אמות). Thoummosis בנו של Misphragmouthosis שם מצור על העיר עם צבא של 000,480 איש כדי להכניע את הרועים. בסוף, מאחר והוא לא הצליח בכך, הוא עשה הסכם שלפיו הרועים יעזבו את מצרים וילכו לאן שירצו בלי שיוזקו ע"י מצרים. כתוצאה, לא פחות מ- 240 אלף משפחות עם רכושם עזבו את מצרים וחצו את המדבר לסוריה. שם, מפחד מפני אשורים אשר שלטו באותו זמן באסיה, הם בנו עיר אשר יכלה להכיל את המונם, בארץ אשר נקראת עכשו יהודה ונתנו לה שם ירושלם. בהמשך Manetho מביא רשימה של מלכי מצרים אחרי Thoummosis ממנה ברור שהוא היה מלך ראשון של שושלת 18

. על סמך דברי Manetho ,יוספוס מזהה את Hyksos עם בני ישראל. אבל הדבר לא יתכן כי בני ישראל לא יצאו ממצרים בתחילת שושלת 18 .מדוע? כי ממכתבי אמרנה אשר נשלחו מארץ כנען בתקופת IV Amenhotep ברור שהארץ טרם נכבשה ע"י בני ישראל. על כן חוזרת השאלה, מי הם ?Hyksos ה

צעה שלנו שהם בני ישמעאל. לפי פדר"א (פרק 30 (אברהם גירש את הגר ואת ישמעאל כאשר ישמעאל היה בן 27 ,כלמור בשנת 2062 או 1699 לפי הספירה. וכתוב (בראשית כ"א כ'-כ"א) "ויהי א-להים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת. וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים". ישמעאל הוליד 12 נשיאים וחי 137 שנה עד שנת 1589 לפני הספירה. "וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה וכו'" (בראשית כ"ה י"ח). כתוב במדרש רבה (מה א) "הגר בת פרעה היתה וכיון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו, נטל בתו ונתנה לה". על כן ישמעאל היה מיוחס למלכות בעיני מצרים. וגם אשתו היתה מצרית. והוא ישב על גבול מצרים. לכן קל לדמיין שהוא או בניו הגיעו למצרים והתקבלו בה בכבוד. והוא התרבה מהר מאד כי היתה ברכה מאת ה' כמו שאמר מלאך ה' להגר "הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב" (בראשית ט"ז י'). ואולי ישמעאל חשב שהבטחת ברית בין הבתרים לאברהם "גר יהיה זרעך בארץ לא להם" (בראשית ט"ו י"ג) נאמרה כלפיו כי הוא התחרה ביצחק על ירושת הארץ. אבל במקום להיות מעונה ביד מצרים, הוא השתלט על מצרים.

וכעת מובן חשש מצרים כאשר ראו את בני ישראל מתרבים במהירות ומה פשר דבריהם "פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" (שמות א' י'). שנאינו אלו בני ישמעאל אשר מצרים לא מכבר השתחררו מעול שלהם ואשר ישבו ב- Avaris) היום מזהים אותה עם Daba el Tell ,(בסמוך למושב בני ישראל. בעיני מצרים אלו ואלו היו עברים- בני אברהם העברי. כאשר אשת פוטיפר אומרת "בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי" (בראשית ל"ט י"ז) היא לא מתכוונת לאחי יוסף אלא לישמעאלים ואולי גם לצאצאים אחרים של אברהם מקטורה, כגון מדינים. וכן שר המשקים אמר לפרעה על יוסף "נער עברי" בזלזול (ראה רש"י שם). ואם בני ישראל יתאחדו עם בני ישמעאל, אז הם שוב ישתלטו על מצרים (הערה: "ועלה מן הארץ" אין כוונתם שבני ישראל יעלו מן הארץ לכנען אלא שמצרים יעלו- יגורשו ממצרים. ראה רש"י על הפסוק). מכאן מתברר 30 שבני ישראל שלמו במצרים את החוב של ישמעאל. לכן ארץ ישראל מגיעה להם בזכות מלאה ולא צריך להיות לישמעאל פתחון פה כלל.

ומובן מדוע Hyksos עבדו אל אחד כי זה מה שישמעאל למד מאברהם. וגם הראנו בסוף פרק 3 את מקור שם Seth ,כביכול אלוהי העברים. והם הרסו את מקדשי עבודה זרה של מצרים. וכן עשו ערבים בכל מקום אחרי שקבלו את איסלם.

ישמעאל היה "רבה קשת". לכן הוא המציא קשת מרוכבת אשר מסוגלת לירות למרחקים גדולים יותר. סוס מגזע ערבי היה גדל במדבר. כתוב שם באתר ששלד סוס כזה נמצא בחצי האי סיני. הוא מתוארך לשנת 1700 לפני הספירה וסוברים שהוא הובא ע"י Hyksos .שלד זה מהוה ראיה פיזית קדומה ביותר של סוסים במצרים העתיקה. והנה לפי דברנו Hyksos הם ישמעאלים אשר גרו בחצי אי סיני. ושלד של הסוס ההוא מעיד על כך שהם גדלו סוסים ערביים בתקופה בה ישמעאל התיישב שם. ישמעאלים הוליכו שיירות למרחקים גדולים כמו שלומדים מפסוק בבראשית ל"ז כ"ה. לכן היה להם צורך לפתח מרכבות.

אחרי מות אברהם היה רעב בארץ כמו שכתוב "ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם" (בראשית כ"ו א'). אברהם חי 175 שנה (בראשית כ"ה ז'). אם נניח שהרעב היה מיד אחרי מות אברהם, 100 שנה אחרי הרעב הראשון (ויצחק היה בדיוק בן 75 שנה כמו אברהם אז), הדבר היה בשנת 2124 או 1637 לפני הספירה. יתכן שרעב זה גרם לאוכלוסיה נוספת של ישמעאלים להגר למצרים וחיזק את אחיזתם שם.

אבל איך נוצר הבילבול אצל Mannetho ש-Hyksos הגיעו לארץ יהודה ויסדו את ירושלים? ואיך הוא הגיע לתקופה דמיונית של שילטון Hyksos 511 שנה? ונראה שבתודעה של מצרים נוצר איחוד של שתי תקופות של עברים: תקופה של ישמעאל ותקופה של בני ישראל. לשתי גלויות היו אופיינים דומים. הגעת רועים ממזרח כתוצאה מרעב, עברים בני אברהם, רבוי טבעי עצום, מגורים באותו איזור, השתלטות על מצרים, חורבן מצרים בסופם ויציאה מאותו איזור לדרך המדבר לכיון ארץ כנען. במקרה של בני ישראל היתה השתלטות של יוסף על מצרים ושיעבוד שלהם למלך.

ולגבי 511 שנה יתכן שיש כאן חיבור שני מספרים. ישמעאל חי אחרי שגורש ע"י אברהם 110 שנים מגיל 27 עד 137) אם מונים שנה ראשונה ואחרונה אז 111 שנה). וגלות ישראל בתודעה מצרית נמשכה 400 שנה כפי שהוכחנו מסטלה של 400 שנה. ועוד אפשר ש- 111 שנה עברו מתחילת שלטון ישמעאל במצרים עד תחילת גלות ישראל. אבל לשנות מלכי Hyksos שמנה Manetho בסך 260 שנה אין אחיזה במציאות.

כעת נדון בשאלה מתי Hyksos גורשו ממצרים. לפי חשבוננו I Ahmose מלך בשנת 1560 . יוסף נמכר לפוטיפר שר הטבחים בתשרי 1545 .לא נראה ש-I Ahmose היה עסוק במלחמה גורלית נגד ישמעאלים ובאותו זמן ארחת ישמעאלים מגיעה עם יוסף לפוטיפר. לכן י"ל שמלחמה נסתיימה זמן רב לפני כן. יתר על כן, לפי מדרש (פדר"א לח) אסנת היתה בת דינה משכם והיא נשלחה למצרים. והגיעה בדרך השגחה לבית פוטיפרע ואשתו אמצה אותה לבת. אסנת נולדה בשנת 2208 או 1553 לפני ספירה. ולא נראה שבני ישראל שלחו אותה בזמן מלחמה בעת סכנה ודאית. אלא מלחמה נסתיימה לפני  כן. בויקפדיה בערך Hyksos כתוב שאחרי עזיבת Avaris מצרים צרו שלש שנים על מבצר של Hyksos ליד עזה. לכן יש להקדים שלש שנים אלו לשנת 1553 .מכאן Hyksos גורשו ממצרים לכל המאוחר ב- 1556 ,בשנה רביעית של I Ahmose .אכן בערך הנ"ל כתוב שיש דעה שהדבר היה בשנה רביעית שלו.

למלך אחרון של Hyksos קראו Khamudi .כתוב באתר ההוא שמכתובת על גבי פאפירוס Rhind ,משמע שהוא מלך 11 שנה. מכאן מלכותו התחילה בשנת 1567 .לפניו מלך Apepi .לפי Kings of Canon Turin הוא מלך 40 שנה (הערה: יש שם סימן של 40 ועוד. התוספת עוד לא השתמרה). לפי חשבוננו הוא מלך מ- 1607 עד 1567 .לפניו מלך Khyan .לפי כיתוב אשר נשאר ב- Canon Turin קיים ספק האם הוא מלך 10 או 20 או 30 שנה. אם נתן לו 30 שנה אז נקבל תקופה 1637 עד 1607 ,בדיוק מתחילת שנת רעב. שלשה מלכם אלו ידועים גם מתעודות שנשתמרו. למלכים שלפניהם אין שום עדות ארכיולוגית. משנת 1637 עד שנת 1526 אשר בלוח אברס, עברו 111 שנה. שנה ראשונה היא תחילת רעב ושנה שניה היתה סמוכה לרעב. ועוד יתכן ש-111 שנה של מלכות ישמעאל מסתיימות עם סוף Khamudi ,והם מתחילות 20 שנה לפני Khyan בשנת 1657 .

מלכי Hyksos מהווים שושלת 15 .קדמו להם שושלת 14 ו-שושלת 13 .לא ידוע עליהם הרבה. סוברים שהם מלכו במקביל. אבל לפי כרונולוגיה תורנית אברהם ירד למצרים בשנת 2024 שהיא 1737 לפי הספירה. לפי רשימה, זאת תקופה של IV Sobekhotep . הוא נחשב למלך עוצמתי של שושלת 13 .יש מחלוקת חוקרים האם הוא שלט על מצרים עליונה (דרומית) בלבד או גם על מצרים תחתונה (צפונית). מאחר ואברהם נכנס למצרים דרך ארץ פלשתים ומיד שרה נלקחה לפרעה, יש לומר שהוא מלך גם על מצרים תחתונה.

על כן יש לנו התאמה בין לוח זמנים תורני ללוח זמנים מצרי בתקופה של 533 שנה מירידה של אברהם למצרים בשנת 2024 או 1737 לפני ספירה עד תחילת אהוד בן גרה בשנת 2557 או 1204 לפני הספירה..

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
  Subscribe  
Notify of