ארכיאולוג, פרופ’ באוניב’ ב”א
קדמות ההלכה שבעל פה – חלק שני
בהמשך למאמר זה, על קדמות ההלכה שבעל פה, נוסיף עוד דוגמאות המאשרות מתוך ממצאים ארכיאולוגיים והיסטוריים, את עתיקות וקדמות דברי חכמים, גם כאשר נמסרו בסתם …
עשר ה’תשובות’ של ליצן בר – חלק ראשון
אנחנו ממשיכים לעסוק בהבליו של איתן בר. בהמשך לפוסט הזה: https://rationalbelief.org.il/%d7%a2%d7%a9%d7%a8-%d7%94%d7%a9%d7%92%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d …
“תיקוני” לשון של מבקרי מקרא – סקירת ספרות
התלמיד התמים, בבואו אל ספרי הלימוד ומבואות למקרא, ימצא בהם שפע של אזכורים ל’תיקוני לשון’, נוסחאות חילופיות, המגובים בשמותיהם של חוקרים שונים. כמובן שא …
על גונקל ו’מתקני מקרא’ אחרים
על טיבה של תורת גונקל לחקר המקרא, עמדנו בהרחבה כאן, וכאן הבאנו את דברי ד”ר רביד נגדו, בדברים האלו די בכדי להראות ששיטתו שגויה ומיוסדת על אי הבנה של המ …
ד”ר יצחק מייטליס: כשהארכאולוגיה אינה פוגשת את ההיסטוריה
הארכיאולוג ד”ר יצחק מייטליס, במאמר חדש (מתוך ‘על אתר’ כ) על אי־ התאמות בין המקורות ההיסטוריים החוץ ־מקראיים למחקר הארכאולוגי: סוגיית אי־ ההתאמה בין הת …
כרונולוגיה מצרית ותיארוך יצי”מ לפי פרופ’ מיכלסון
המתמטיקאי פרופ’ דניאל מיכלסון ממכון וייצמן, מציג כרונולוגיה מקיפה, המזהה את רוב האירועים העיקריים שבמקרא בהיסטוריה ובארכיאולוגיה המקובלות. הוא כתב חיב …
פרופסור, מבקר מקרא, ופוסק הלכה
לא, אין המדובר בשלשה אנשים שהתכנסו לדיון ביניהם, אלא באיש אחד שלקח על עצמו את שלל התפקידים האנדרוגיניים הללו. דוד גולינקין, נשיא מכון שכטר בדימוס , הו …
מה הוא “העולם הבא”? ביאור לפי הפשט
הרב אלאור כהן, מבאר את המונח ‘עולם הבא’ בדברי חז”ל. · הקדמה יש מחלוקת מפורסמת, מהו ‘העולם הבא’? יש הסוברים שהעולם הבא הוא עולם הנשמות, קרי: גן …
הרב חיים נבון: הסיבות להבדלים בהלכה בין הגבר לאשה
הרב חיים נבון, מתלמידיו של הרב ליכטנשטיין, כותב על מעמד האשה בהלכה. מתוך ספרו ‘גשר בנות יעקב’ קטעים מתוך פרק ב’, מאמר חשוב ובסיסי המציג גישה רציונלית …
פמיניזם ויהדות
אחי הגולש היקר, אם יש את נפשך לדעת משהו על פמיניזם ויהדות, שלא מתוך אפולוגטיקה שמטרתה להגן על היהדות או להגן על הפמיניזם, כוף אזנך כאפרכסת וכלך לך אצל …
מה יוצא מלדבר על ערכים? מוסר ליברלי, ומוסר נוצרי
התנועה הליברלית והגופים המזוהים עמה, מרבים לדבר על מוסר וערכים, כשהערך הראשון הוא כמובן ערך הליברליות, אך יחד עמו משתמשים בארסנל שלם של ערכים. כפי שרא …
ד”ר בני גזונדהייט: ארכיאולוגיה ויציאת מצרים
ד”ר בני גזונדהייט, איש מדע מפורסם וגם מתמחה במחשבת ישראל, עוסק בנושא יציאת מצרים בארכיאולוגיה: “זכר ליציאת מצרים” – ארכיאולוגיה ויציאת מצרים [1] / בני …
דרכי פירוש בתורה ובנביאים ב
לחלק ראשון חילופי נוסח במקור חילופי נוסח בין מקורות מקבילים, סודות? או לשון בני אדם? הרשב”א בתשובה (ח”א יב) נשאל על סבת הדברים השנויים בתורה בשני גירס …
לשיטתן של דרשות חז”ל ג
שיטת הלימוד של חכמינו המלבי”ם, שנראה כמנסה להפוך את האסמכתות לדרשות גמורות, והלוי שנראה כמנסה להפוך את הדרשות לאסמכתות בעלמא, מביאים אותנו יחדיו להתבו …
נס וטבע ביציאת מצרים
נס וטבע ביציאת מצרים עשרת המכות שימשו כר נרחב להסברים שבאו לעמוד על תכונתן. ואכן יש ענין רב בהבנת המאורעות והתרחשותם, כיצד היו נראים, מה היינו חשים לו …
ד”ר יהושע ברמן: סתירות? ביקורת המקרא לא פותרת שום בעיה
(מתוך: בעיני אלהים ואדם, בלי ההערות) הערת המעתיק: הכותב מציע גם פרשנויות חוקיות המנוגדות למסורת ולהלכה, כסוג של פתרון בדרך הפשט, ויתכן שהיו תקופות בימ …
הנבואה ד 2: עם ישראל לאורך ההיסטוריה – ההבטחות
המשך רשימת התכונות מהמאמר הקודם, שלשת התכונות האחרונות של עם ישראל, הן בעצם סוג של הבטחות: 5) גולה מארצו ושב אליה פעמיים. 6) בולט בהישגיו. 7) דבק בד …
התורה כתכנית העולם ב: התכנית והסדר של חלקי התורה
לחלק ראשון: התורה כתכנית העולם א: רעיון התכנית ספר התורה הוא עולם מלא, מלא בעושר של תכנים, ובהשפעה על תחומים רבים, חברתיים, מדיניים, דתיים, מוסריים, ו …
נשמה או אורגניזם ז – גלגול נשמות
האמונה בגלגול נשמות היא עתיקת יומין כמעט כמו האמונה בהישארות הנפש, הירודוטוס כותב כי המצרים הם הראשונים שהגו את תורת הגלגולים (היסטוריה ב 123), אפלטון …
מדוע אנו לא עוסקים בשאלות החשובות באמת?
מדוע אנו לא עוסקים בשאלות החשובות באמת? לאברי גלעד יש הסבר: ״הטלוויזיה היא המנוע המרכזי בחורבן המין האנושי״. בריאיון לבן קמינסקי, אומר גלעד: אתה כבר 3 …
תודעה ו”רוח הקדש”
תודעה ונבואה ביהדות במסורת היהודית תודעה ונבואה אינן אלא שתי נקודות על רצף אחד, כל נפש המכוונת את עצמה לקלוט את הרצון האלהי, תודעתה ‘מתברכת’ ויש בה בח …
כו. מסתרי האגדה
דברים הנראים חסרי מקור, ואף מקוממים, יכולים להיראות אחר העיון כמסקנות מפתיעות שהקדימו את המחקר באלפי שנה.
כה. מקורות האגדה סגנונה ודרכיה
דומה שאי אפשר להבין את האגדות מבלי לעמוד על המקורות מהם הן נובעות. הנטייה הטבעית של הקורא היא לייחס את המאמר לאותו תלמיד או אמורא שאמרו, ולחשוב עליו ב …
כ רובד הרמז במקרא
המושג “רמז” בייחס לפירוש התורה, מעלה אסוציאציה של גימטריות, דרשת כתרי אותיות, וכיוצא באלו פרשנויות בלתי מבוססות. הייתכן “רמז” ריאלי, או שזו סתירה פנימ …
יז. סמכותו של התלמוד
דברינו עד כאן נגעו בניסוח ההלכה בימי הבית השני ולאחריו, אך בדורות שלאחר מכן חלו שני שינויים מכריעים בהלכה: הראשון הוא כתיבת תורה שבעל פה, והשני חתימת …
יג. מקומו של ההגיון בהלכה
שאלה המטרידה רבים היא, מהו מקומו של ההגיון האנושי בהלכה? האם התורה יכולה להיות נגד ההגיון? האם פוסק הלכה יכול להכריע בספקותיו על סמך ההגיון שלו?
ג. השתלשלותה של תורה שבעל פה
תורה שבעל פה מורכבת כפי שראינו במאמר הקודם, ממסורת הלכתית, וממסורת של כללי הכרעה. אם בזמן נתינת התורה הגיעו מקבליה להבנה מלאה של החוקים אותם קיבלו
נפש ונשמה בחז”ל
הכינויים “נפש” “רוח” “נשמה” במקורות הקדמונים לא תמיד נאמרו בדווקא, שלשתם יכולים להתחלף זה בזה