ד”ר לכלכלה
המיתוס הברליני
תנועת ההשכלה, נתפסת בעיני רבים כמשהו ששייך להיסטוריה, בספרות המחקרית והפופולארית בת זמננו אישיה ומאורעותיה תופסים מקום נרחב, אך בספרות החרדית, הספר הא …
קדמות ההלכה שבעל פה – חלק שני
בהמשך למאמר זה, על קדמות ההלכה שבעל פה, נוסיף עוד דוגמאות המאשרות מתוך ממצאים ארכיאולוגיים והיסטוריים, את עתיקות וקדמות דברי חכמים, גם כאשר נמסרו בסתם …
לחנוכה – התיוונות ו’השכלה’ – א
המאבק על לבו של העם שבשדות נס חנוכה, מסמל את סיומה של תקופה קשה בתולדות עמנו, את נצחון החשמונאים על היוונים וגזרותיהם, אך כיצד נפל עם ישראל לצרה זו? …
מחמורבי ועד חז”ל – ד”ר אלכסנדר קליין
ד”ר אלכסנדר קליין, שהתחנך ברוח קהילת ‘תורה עם דרך ארץ’, כותב על ההתקדמות המוסרית שמייצגת התורה, והיחס בינה לבין ההלכה המיוסדת על דרש חז”ל, שנראית כבאה …
סיפור הבריאה והמבול – השפעה בבלית?
יצחק רפופורט, במאמרו: “הגיע הזמן להחזיר עטרת סיפור המבול בתורה ליושנה” (בית מקרא צח), כותב: באחד הימים, זה היה בשנת 1872, ישב ג’ורג’ סמית בחדרו במוזיא …
ד”ר בני גזונדהייט: ארכיאולוגיה ויציאת מצרים
ד”ר בני גזונדהייט, איש מדע מפורסם וגם מתמחה במחשבת ישראל, עוסק בנושא יציאת מצרים בארכיאולוגיה: “זכר ליציאת מצרים” – ארכיאולוגיה ויציאת מצרים [1] / בני …
מה החכמה בספר משלי?
משלי הוא ספר חכמה, ובמדרש אמרו שבראשונה היו אומרים משלות הוא, דהיינו שלא חשבו שהוא קדוש, כי אינו אלא חכמה, אבל אכנה”ג קבעו כמו הצד שהחכמה הזו היא תורה …
ס’ שמות כעובדה היסטורית: ג ספרי התורה הבאים משתמשים בשמות שהיה לפניהם
להדגמת אמינות ואמיתות המסורת, ולסתירת הרעיונות המחלקים את התורה לחלקים שונים לפי תקופות שונות קדומות ומאוחרות, באים בזה כמה מאמרים המפרטים את הנתונים …
היחיו דת ומדע יחד? ואם כן איזו דת מבין כולן… ד”ר יצחק פריז
שיחות על משמעות הדת מחבר: הרב ד”ר יצחק דב פריז בשדה חמ”ד, גיליון 2-3, 2002 פתיחה דו-שיח, הדיאלוג, הוא צורה ספרותית מקובלת, במיוחד בנושאי הגות. פתח בכ …
על הקשרים בין התיאוריות הפיזיקליות של איינשטיין לבין הגישה האמונית
רבות נכתב על השאלה אם האמין איינשטיין ובמה, אבל הנושא של מאמר זה פחות עוסק באיינשטין האיש ובבחירותיו, אלא בשאלה האם יש קשרים בין התיאוריות הפיזיקליות …
פרופ’ נחום רקובר: היחודיות שבחוקי התורה וההשלכות על המשפט העברי בן זמננו
נחום רקובר במאמרו על ‘עבדות בזמננו’, עומד על היחודיות והרלבנטיות של חוקי העבדים העתיקים שבתורה, לזמננו: עבדות שברוח אנו יכולים למצוא עבד משכיל שרוחו ה …
פרופ’ יהודה אליצור: עקרונותי כחוקר מקרא דתי
פרופ’ יהודה אליצור ז”ל, התפרסם במחקריו הרבים על המקרא, ובתפיסתו את המחקר כמחזק את המקרא, ולא להיפך, מתוך ספרו: ישראל והמקרא, (רמת גן תש”ס, עמ’ 21-13) …
מדוע הגרות האורטודוקסית כה מחמירה?
לדמותו של הגיור האידילי והמציאותי, כותב יוסף יצחק ליפשיץ במאמרו “על הגירות” (תכלת גליון 46), להלן חלקים מתוך המאמר: “מן המפורסמות הוא כי שום דת בעולם …
התורה הטבע והחיים יג – פרופ’ קופל על ההלכה כשפה
במאמר מיוחד ויוצא דופן, שפורסם בתכלת 46, מגדיר פרופ’ משה קופל, מומחה למדעי המחשב, את היהדות ואת ההלכה העכשוית כשפה חיה שממנה נגזרות ההחלטות המוסריות ו …
אפנות בחקר תולדות ישראל – יואל אליצור
מתוך: על אתר תשס”א תוכן: על אופנות בחקר תולדות ישראל הבסיס אידיאולוגי שרשיו של הגל אתה לא קיים ‘ביבל אונד בבל’ המקרא מול המזרח הקדום, המקרא מול …
קדמותו ואמינותו של דברי הימים
קדמותו ואמינותו של דברי הימים דברי הימים ספר דברי הימים, היה הראשון שזכה להיות מטרה לחץ ולהויזן ותלמידיו באופן בוטה וגורף: “תוצאה של שימור כל השרידים …
לאור: מתן תורה היה או לא היה 7-9 התייחסות ב
התייחסות לסרטו של אלעד לאור לחלק א חלוקת המקורות ע”פ לאור: כל הקביעות של ‘מדובר בשורה ארוכה של התאמות שאין בהם שום חריגה, ייתכן שזה צירוף מקרים’? הם …
אבותינו – סיום: שפוט השופטים?
משתדלים אנו מאד שלא ייראו דברינו כאילו מנסים אנו לשפוט את קדמוננו, כי הגם שברור שאין ביכלתנו או בכוונתנו לנסות ולשפוט את מעשיהם של ענקים, אף לא את מעש …
מיהו ‘ישו’ שדחאו רבי יהושע בן פרחיה?
פורסם בקיצור בקולמוס, כאן הנוסח המלא: רבו הדעות בין קדמונינו ובין החוקרים, כיצד להבין את דברי חז”ל על יהושע בן פרחיה שדחאו לישו הנוצרי בשתי ידי …
מצוות שמות – קידוש החדש
מצוה קדה”ח ניתנה בארץ מצרים, ראשונה למצוות שקודם מתן תורה: קדה”ח, מצוות הפסח, קדוש הבכורות באדם ובבהמה, ותחומין (שבת). בתקופה זו לא ניתנו להם לאוים עצ …
נצחיות התורה – מצוות בראשית הקדמה ב
אני רוצה לתת מבט כללי על השיעור הקודם, לאיפה אני חותר? מה שאני מנסה הוא לעשות סדר בבלגן, אני רוצה לטעון שגם במקום שבאמת אין סדר – יש סדר, וסדר יותר גד …
ההיסטוריות של המונותואיזם בישראל
הוכחות היסטוריות להיותו של המונותואיזם הבסיס הראשוני לאמונת ישראל משחר ימיה
כח שימוש לרעה במורכבות הנתונים
ביקורת המקרא מרבה להשתמש בטיעונים הנראים לכאורה אובייקטיביים, איך ייתכן שיש שלש סיפורים של ירידת האבות למצרים, האם אין מדובר באותו סיפור?