בעקבות דיון עם אחד הגולשים, שביקש להתייחס למאמריו של עדי אביר, הבהרתי כי התייחסתי כבר ל6 מאמרים שלו, ואין טעם לבזבז עוד אנרגיה על מי שהוכח כסלפן כרוני, וכשמעמתים אותו עם נתונים הוא טוען שהם "מדברים בעד עצמם" גם כאשר הם שגויים… ובמקום להתייחס ענינית הוא פשוט פוצח בהטפה שהחרדים לא יותר חכמים מהפרופסורים… אמנם …
מחקר האגדה, ופרשנותה, שני קטבים הם. הקטבים האלו ניצבים על הנחות קדומות, ואינם יכולים להיפגש זה בזה. פרשנות האגדה היא ראשית כל מסבירה אותה, המחקר שופט את האגדה. פרשנינו לא תמיד נתנו את דעתם לשאלת האימות ההיסטורי של האגדה, האם היא משל או מציאות, האם היא מדוקדקת או בלשון הפלגה. אך נתנו את דעתם לפרשה, …
שאלה: יש כמה וכמה מאמרי אגדה, שניסוחיהם נראים קיצוניים, ומתעורר קושי להבין מדוע נוסחו כך, למשל: "כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו, שנאמר וירח ה' את ריח הניחח", (ערובין סה.). ופרש"י שמתפתה שמפייסין אותו בדבר ומתרצה כשטוב לבו ביין". וכן אמרו: "דומה דודי לצבי מה הצבי הזה מקפץ ממקום למקום ומגדר לגדר ומאילן לאילן …
אגדות חז"ל מספרות הרבה דברים מופלאים על האבות, ומהם אין להם רמז בתורה, כיצד עלינו להתייחס אליהן?
מכתבו של רש"ר הירש נדפס ב'המעיין' טבת תשלו' מתוך כתב ידו. א ועל אודות למוד האגדות אשר ענותו הרבתני לבקש דעת דעתי הקלושה על ענינים כזה, ואף שאיני כדאי מ״מ לא אחריש אלא אודיע למכ״ת די את אשר נלע״ד, בפרט אשר כמדומה (מה ש)הוגד למעלתו נ״י על לימוד בית ספרינו בפ״פ (דברים) אשר אינם אמתיים …
ז מחקר תורה שבעל פה כשאנו באים לסקור את דעות החוקרים השונות, אנו נתקלים בעמדה עקרונית בעייתית. כפי שכבר הזכרנו בפתיחת הדברים, אין משמעות לדעת החוקרים בדבר תורה שבעל פה, כל זמן שאינם מאמינים במתן תורה בסיני. כך למשל כותב פרופ' מנחם הרן: "שד"ל סבור היה שהמאכלים המיוחדים נתנו לישראל כדי להבדילם מסביבתם, אבל …
כג. אגדות חז"ל על המקרא אגדות חז"ל על המקרא הן עולם שלם ומופלא, יש מהן אשר גם הסופרים ומבקרי הספרות עומדים משתאים מול יופיין וחכמתן[1], יש העוסקות בפרשנות, ויש מפליאות ומתמיהות, יכולות להיראות לקורא כמוזרות וכחסרות בסיס. לעיל "המסורת בישראל" הראינו מתוך תחום אחד (תולדות מצרים) כיצד אגדות חז"ל נושאות בחובן מסורות עתיקות שעברו …
לעיל הראינו מספר מקורות על כך שהאגדות הן משלים. הביטוי "משל" הוא קצת רחב, אך כאן נפרט דוגמאות רבות בהן קבעו הפרשנים כי האגדה, המעשה המסופר כאן.
דומה שאי אפשר להבין את האגדות מבלי לעמוד על המקורות מהם הן נובעות. הנטייה הטבעית של הקורא היא לייחס את המאמר לאותו תלמיד או אמורא שאמרו, ולחשוב עליו בצורה כזו. הגדילו לעשות בנושא החוקרים שהפכו את כל האגדה לנטיות אישיות של חכמים, ולפיכך היו התיאוריות תלויות ועומדות בגירסאות של שמות האומרים. אך זו טעות גמורה, …
דברים הנראים חסרי מקור, ואף מקוממים, יכולים להיראות אחר העיון כמסקנות מפתיעות שהקדימו את המחקר באלפי שנה.
המחקר הולך ומכיר בכך שחז"ל הסתמכו על מסורות עתיקות בנות מאות שנים שעברו בעם דורות רבים לפניהם: ורד נעם כותבת בסיכום מאמרה ("האם הכירו חז"ל את כתבי יוסף בן מתתיהו?", תרביץ פא' תשע"ג) :לאור כל השיקולים דלעיל ברי שהמקבילות בין יוספוס לחז״ל נובעות ממאגר מסורות משותף ולא מהיכרות של תנאים או אמוראים עם גרסה כלשהי …
