בהמשך לביקורת על הספר 'מאת ה' היתה זאת', של פרופ' יהודה גלמן, כאן חלק ראשון, חלק שני. בפרקים הקודמים עסקנו בריכוז טענות הביקורת, כפי שהוצגו על ידי גלמן, בטענה שבלתי הגיוני להאמין באירועים ההיסטוריים בתורה. בינתיים עסקנו גם בריכוז טענות הביקורת של אלכסנדר רופא, (חלק ראשון, חלק שני). בשתי הסקירות האלו הראינו, כי הטיעונים לא באמת מוכיחים …
התורה מצווה את בני ישראל: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת: וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם", (במדבר טו). כל יהודי שומר מצוות, מתעטף, לפחות בתפילה בבגד עם ציצית, כך הוא נראה לפי מנהגינו כיום: מבט …
הגרגשי מוזכר כאחד מעמי כנען, במספר מקומות במקרא (בראשית י טז – ברשימת היוחסין של כנען ובניו, שם טו כא, דברים ז א, יהושע ג י, שם כד א, נחמיה ט ח), אבל בפועל, בתיאור מלחמות הכיבוש, לא מוזכרת נחלתו, לא מוזכרת מלחמה איתו, ובכל התיאורים הריאליים בהם מוזכרים לפעמים כנענים, או חתים, לא מוזכרים …
בהמשך למאמר זה, על קדמות ההלכה שבעל פה, נוסיף עוד דוגמאות המאשרות מתוך ממצאים ארכיאולוגיים והיסטוריים, את עתיקות וקדמות דברי חכמים, גם כאשר נמסרו בסתם בדורות מאד מאוחרים. בעקבות הפולמוס עם המיסיונרים שניסו לפקפק על הדוגמאות האלו, ולכרות להם ציטוטים (ראה כאן, וכאן). נאתגר אותם עם עוד מעט מקורות. חילקתי את המקורות ל38 סעיפים, כדי …
ובכן לאחר פרקי הפתיחה וההקדמה, למבוא לסקירה על ספרו של אביעד קליינברג 'מדריך לחילוני'. רכשתי את הספר עצמו. אז כן, יפה מאד שמישהו טרח וכתב ברצינות מדריך טיעונים. זה מאפשר לחילוני המצוי לראות מה איש אקדמיה ופרופסור להיסטוריה, מצליח לקבץ בחכתו ככתב הגנה לחילוניות, די עלוב כפי שנראה. הספר מאד מאד מבולבל, למרות החלוקה לפרקים …
הרב שרקי בשיעור חדש על ההיסטוריות של תורה שבעל פה, ולביטול הדעה הקראית והשומרונית: לצפיה
התייחסות למאמרו של עדי אביר "ברוך בן נריה ורציפות שלשלת המסירה". בתגובות למאמרו הקודם של עדי שהתייחסתי אליו, הצעתי לעדי אביר להציע מאמר שלו לביקורת. אחרי שהבטיח להתייחס לביקורת על המאמר על עץ החרובים, ועדיין לא קיים. השפריץ כאן עדי עשרה מאמרים לביקורת, רובם עוסקים בשאלת הידע של חז"ל בחכמות הטבע, כפי שהסברתי לו שם …
לחלק שני המקרא כספר היסטוריה ומה הוא מספר הספור הפרטני שבתורה יכול לשמש גם כספר הסטורי לכל דבר[1], הספרות ההסטורית הראשונה בעולם. אין עם בעולם ששמר על הסטוריה רציפה שכזו, ההסטוריה במקרא הינה עממית וגם אישית, תיאורים מפורטים לגבי כל האישים שבכל התקופות, החל מחייהם המפורטים של האבות, כיצד נראו, איך התרחשה לידתם, הקשיים שעברו …
עדי אביר פרסם באתרו מאמר בשם: "הראיה ההיסטורית של הרבנים", רוח המאמר היא, כאילו 'החרדים' בודים תעמולה אפולוגטית, ועדי אביר מציג את 'ההיסטוריה' כפי שהיא בעיניים המחקריות. אך המדובר באשלייה מגוחכת (בשגיאות אחרות שלו עסקנו כאן, בתגובות שם ניתן לראות שהוא אף ניסה להשתתף בדיון, עד שהבין שהוא לא באמת מצליח, כפי שהוא כותב כאן …
ספר אלקטרוני באנגלית של הרב מאיר גולדברג, בסופו ישנה רשימת לינקים לנושאים רלבנטיים הספר ניתן לקריאה כאןספר אלקטרוני נוסף בסגנון דומה ניתן לקריאה כאן.
במאמר בשם 'סיבוב נוסף על מיתוס ההתגלות והמסירה' מתייחס עדי אביר לנושא, המאמר נסוב על הסרט של לורנס קלמן, ואין בכוונתינו כאן להיכנס לויכוח מולו, אלא רק לנושא באופן כללי, מכיון שעל הדרך אביר טועה בטעויות הרגילות, נציין כאן בקצרה למקומות בהם הסברנו את הנושא. כאמור, אנחנו לא נכנסים להסביר את כוונת לורנס, כי אין …
הרב דוד גוטליב, ד"ר למתמטיקה, ובהמשך פרופ' לפילוסופיה באוניב' ג'ון הופקינס, חזר בתשובה באמצע החיים (כאן ניתן לקרוא את סיפור חייו), כתב ספר המבסס את האמונה, בשם "לחיות עד… האמת" (הספר זמין כאן בPDF, וראה כאן התייחסות לביקורת על הספר), כיום מלמד בישיבת אור שמח. קיימות סדרות הרצאות שלו לביסוס האמונה, במישור הפילוסופי, ההיסטורי, הארכיאולוגי, …
(קטע מתוך ספרו "לדעת להאמין". הרב סופר כיהן במשך 16 שנים כרב הקמפוס באוניב' בן גוריון. הספר זמין באוצר החכמה: לדעת להאמין). המכנה המשותף לכל הדתות והייחודי שבדת ישראל אמנם, המכנה המשותף לכל הדתות בעולם הוא ההכרה בהכרח ההתגלות הנבואית, שהיא הכלי להעברת המסר האלוקי לאנושות אודות תכלית הבריאה ותפקיד האדם באמצעות הנביא־השליח. ברם, הניגוד …
'שערוריה' התרחשה בארה"ב, מוזיאון התנ"ך, שהוקם בהשקעה של 800 מליון דולר ובהכוונה של חוקרים מקצועיים, אינו מציית לקיצוניים הקולניים שבמחקר ה'מתקדם', אינו מרכין ראש בפני האליטות שיצורו קונצנזוס אקדמי כביכול של הכחשת המקרא, והמוזיאון מתייחס לתנ"ך כספר היסטורי רחמנא ליצלן. באתר פסיפס האמריקאי התנהלו דיונים מעניינים בנושא, להלן חלק מתוכן הדברים: אדוארד רוטשטיין כותב: היהפוך …
רחל אליאור ברשימה קצרה באתר של ד"ר לאה מזור על העם היהודי כקהילת זכרון (חלקים מתוך המאמר): העם היהודי נוצר כקהילת זיכרון שראשיתה במשפחת אברהם, יצחק ויעקב… אין ספק שבני העם היהודי לאורך הדורות ראו עצמם כקהילת זיכרון. זו קהילה הזוכרת בתודעתה, בספריית ספרי הקודש שלה, אותה קראה בציבור ואותה הנחילה מדור לדור לבניה, ובאורחות חייה …
"העם היהודי כקהילת זכרון" – רחל אליאור נגד שלמה זנד לקריאה »
לחלק הקודם במאמר זה נעסוק בשלשה מאפיינים נוספים של תיעוד הברית בהיסטוריה: מאפיין ד': פירמידת השלכות עצומה. מעבר להשלכות הרגילות בכריתת ברית ובשמירת חוזה הברית. מייצגת התורה מהפכה מהותית בכל פרמטר של חשיבה, עבודת האל, וחיי המעשה. כפי שניתן לראות בפרקים: מתן תורה בהיסטוריה, יחודו של המשפט הישראלי. אין המדובר בספר המונח בארון, כדוגמת אומנות …
(חלק מהדברים במאמר זה נכפלו במאמרים אחרים, כאן באו הדברים בתמציתיות מחד, ובהרחבה על נקודות נוספות מאידך). אנו קוראים בתורה על הברית שנכרתה בין ישראל לה', הברית במהותה היא התחייבות הדדית. אך באמת מבחינה היסטורית יש בה אספקט נוסף: הנצחה ותיעוד של הברית, ללא יכולת הכחשה. בריתות בהיסטוריה הטקס שהיה מוכר בעולם הקדום כ"כריתת ברית", …
ישנה טענה נפוצה שבתנ"ך מתוארות תקופות בהן חל נתק במסורת, לא ידעו דבר על התורה ומצוותיה ועל ההיסטוריה הישראלית. אך טענה זו נובעת מחוסר אבחנה בין אי קיום מצוות הדת כהלכה, ובין אי ידיעת ההיסטוריה, המסורת, והתורה. אם נסתכל על החברה בת זמננו, 57% מהיהודים בישראל מגדירים עצמם מסורתיים או מאמינים, אך רק 27% מאזרחי …
שאלה: חז"ל אמרו, שמקום הארון בקדש הקדשים אינו מן המדה, כלומר הוא לא תפס מקום, איך ייתכן דבר כזה? תשובה: משיב על כך אנונימי ברוח תורת היחסות, וברוח החסידות: רקע: תורת היחסות הכללית בעוד שתורת היחסות הפרטית של אינשטיין עוסקת בעיקר בגמישותו של הזמן (קצב זרימת הזמן של גוף כלשהו אינו קבוע אלא משתנה בתלות …
המחקר הולך ומכיר בכך שחז"ל הסתמכו על מסורות עתיקות בנות מאות שנים שעברו בעם דורות רבים לפניהם: ורד נעם כותבת בסיכום מאמרה ("האם הכירו חז"ל את כתבי יוסף בן מתתיהו?", תרביץ פא' תשע"ג) :לאור כל השיקולים דלעיל ברי שהמקבילות בין יוספוס לחז״ל נובעות ממאגר מסורות משותף ולא מהיכרות של תנאים או אמוראים עם גרסה כלשהי …
נקדיש כמה מלים לתיאוריות היסטוריות שונות, למרות שבזמננו אין נוהגים בנושאים אלו באותה פסקנות כפי שנהגו בדורות הקודמים, כאשר סברו חוקרים שביכלתם להרכיב 'עץ התפתחות' לכל הדעות והידיעות העולמיות, ולהצביע איך 'התפתחו' אמונות שונות. בשלב מסויים שררה הדעה שעיקרי האמונה של חכמים באו כתוצאה מהשפעה פרסית, כאילו זו הוכחה בצורה מסויימת. ואף הסתמכו על כך …
הרב ד"ר מיכאל אברהם, טרח באתרו והתייחס לסרטוני התעמולה האלו (גישתו לתושבע"פ לעתים שונה מעט מהגישה המסורתית, וחבל, אבל כפי שהוא אומר, טיעוני הערוץ הזה קלושים וילדותיים, ואין זה משנה כלל איך מסתכלים על תושבע"פ, מדובר בחומר מיסיונרי נמוך), להלן הקדמתו לדברים: התייחסות לסרטוני הערוץ המיסיונרי iGod – הקדמה בס”ד וויכוחים רבניים עם נצרות ונוצרים …
הרב ד"ר מיכאל אברהם על סרטוני התעמולה של I-God נגד תושבע"פ לקריאה »
עידו פכטר במאמרו 'שלטון החוק והספר' (מוסף שבת של מקור ראשון), עומד על מה שמכונה אצל חלק מהחוקרים כ'מהפכה' שאירעה בימי הבית השני, ומראה כי זו בעצם הכוונה של פשט הדברים בתורה: המעבר לעידן החכמה בימי בית שני נתפס אצל רבים כמהפכה, אך קריאה פשוטה בתורה מלמדת שזה היה ייעודו המקורי של מעמד הר סיני …
עידו פכטר: ה"מהפכה" בימי הבית השני – הכוונה המקורית של התורה לקריאה »
שאלה: נניח שמשה רבינו נתן ספר תורה לעם ישראל ביום מותו, האם זה אומר שהספר היה נפוץ בעם, אולי היה ספר אחד מונח במשכן הרבה שנים, ובזמן מסויים מישהו שינה אותו והפיץ אותו בתור הספר של משה? תשובה: דבר זה בלתי אפשרי מכמה וכמה סיבות, כפי שנפרט בהרחבה: 1) דרישות וחוקי התורה, 2) מהות ואופי …
ליבוביץ' מול היהדות ההיסטורית (התמונה באדיבות ויקיפדיה) לא נבא כאן לדון באמיתות דעותיו של ליבוביץ', אלא רק להבהיר שאין ליבוביץ' מייצג כלל את היהדות ההיסטורית, ולפיכך אין דעותיו רלבנטיות לשאלה של היהדות ההיסטורית מול החיים המודרניים. ליבוביץ היה איש מדע, וגם את היהדות הכניס בתוך נוסחאות מדעיות, כביכול. לאמיתו של דבר ליבוביץ לא האמין בביאת …
טו. תורה שבעל פה לאורך הדורות מה מתוך הספרות שלנו כלול בתורה שבעל פה? האם תורה שבכל פה הולכת וגודלת בכל דור? וכיצד היתה נראית בדורות קודמים? תורה שבעל פה ממלאת חלל של מוגבלות אנושית גדולה מאד, היעב"ץ מתלונן: "וכמה ספרי תנאים אבדו ממנו, ומעט מזעיר הנשאר בידינו, שביליה של תורה לא תמצא אלא אחר …
ישעיהו חלק שני אחת השאלות הגדולות והקדומות בתולדות בקורת המקרא היא שאלת ישעיהו חלק שני[1], חלק שלפי המחקר המודרני אינו שייך לדברי ישעיהו בן אמוץ, האם ייתכן כי בעלי המסורת טעו טעות שכזו? ואם כן, שמא טעו גם טעויות נוספות בכזה סדר גודל? ספרות הבית השני תופסת את ישעיה כולו כחבור אחד של ישעיה בן …
הנושא של סרטון 2 הוא המשך הנושא של התגלויות המוניות, כפי שציינו בנוגע לסרטון 1, הוסבר הנושא במאמרים "על נסים והתגלות – מתן תורה"
הנושא של מציאת ספר דברים התבאר במאמר מעשי יאשיהו, וכן במאמר נתק במסורת, כאן נתייחס נקודתית לשגיאות מהותיות.
הסרטון עוסק כולו בטיעון איש קש, כאילו הענין במצוות התורה הוא המיספור של 613, ולכן הוא משקיע אנרגיה בלהתפלפל על מספרים.
בנושא דוגמת השואה כהיסטוריה, והקשר לתורה כהיסטוריה, עסקנו במאמר: דוגמת השואה. כאן נחזור ונסביר בקצרה כמה מלים.
התייחסות לסרטו של אלעד לאור לאור: "התורה אינה קובץ החוקים הראשון שנוצר בעולם, המצוות היו בעמים אחרים, חוקי התורה אינם מקוריים, חוקי המוסר היו בעמים אחרים, כנראה שאפשר להיות מוסריים גם אם מאמינים בבעל. עם ישראל לא היה הראשון שקיבל חוקים כאלה קדמו לו עמים אחרים שקבלו על עצמם חוקים דומים מאות שנים לפני שניתנה התורה". …
התייחסות לסרטו של אלעד לאור לחלק א חלוקת המקורות ע"פ לאור: כל הקביעות של 'מדובר בשורה ארוכה של התאמות שאין בהם שום חריגה, ייתכן שזה צירוף מקרים'? הם קשקוש ללא שום אסמכתא. לאור מכריז כתוכי: "בשנים האחרונות יש לנו אפשרות לדעת בדיוק מה המאפיינים של השפה העברית בכל תקופה ותקופה ולבנות כרונולוגיה של התפתחות השפה ניתן …
התייחסות לסרטו של אלעד לאור סרטונים 7 – 9 הם בעצם רצף של תיאוריה אחת המוצגת ע"י בליל טיעונים, הסרטונים האלו כולם בנויים על הספר "מי כתב את התנ"ך", של ריצ'ארד אליוט פרידמן. ולכן נתייחס לשלשתם יחד. נעים להכיר: ספרו של ר.א. פרידמן הספר של פרידמן אינו ספר מחקרי, אלא ספר פופולארי, בסגנון עיתונאי. על …
התייחסות לסרטו של אלעד לאור הסרטונים 10-11 עוסקים ביציאת מצרים, כרגיל מדובר בחצאי דברים, באוסף שיבושים של מי שאינו מכיר משום מקום את הנתונים, מה שלא מפריע לו להתלונן על אנשים שעוסקים בנושא ואין להם השכלה פורמלית בארכיאולוגיה (סרטון 11, 12:01)… על ביסוסה ההיסטורי של יציאת מצרים, ראה במאמרים הבאים: עדויות מזמן יציאת מצרים, אימות יציאת …
התייחסות לסרטו של אלעד לאור סרטון זה הוא באופן רשמי סיכום, דהיינו חזרה על קטעי טעויות ובליל של חוסר הבנה מלוקטים מכל הסרטונים הקודמים גם יחד, רק לדוגמא: "0:30 גלילאו יצר את השיטה המדעית". מה יודע לאור על הויכוח בין דת למדע? 0:37 אנשי הדת סוברים כי ניתן להגיע לאמת באמצעות דיון פילוסופי ובאמצעות לוגיקה בלבד. …
במסגרת הקטיגוריה "התייחסות לקטיגוריה פסבדו מדעית" אנו נאלצים לרדת נמוך, ואין לנו ברירה אחרת.
כפי שהזכרנו במאמר הקודם, את ההלכה שבעל פה אנו פוגשים עוד קודם להלכה שבכתב. התורה ניתנה בעל פה, ובכל מקום שאנו פוגשים את קיום התורה, נעשים הדברים על פי הלכות על פה. החל משנות המדבר, כאשר נולד ספק בחוקים שהיו בידיהם של ישראל, לא הוציאו השופטים הלכה מתוך החוק הקיים, אלא הוצרכו להלכה חדשה בעל …
החיבור ההלכתי הגדול – המשנה אינו יצירת דורו של רבי יהודה הנשיא, כפי שראינו במאמר קודם. חכמינו החזיקו מסורות שונות מכל משך ימי הבית השני, דברי חגי זכריה ומלאכי (בכורות נח. ר"ה יט: נזיר נג. חולין קלז:), תקנות עזרא (ב"ק פב:)[1] תקנות ב"ד של חשמונאים (ע"ז לו:), תקנות יוחנן כהן גדול (משנה מעש"ש ה טו, …
כאשר באים אנו להשוות את מסורת חז"ל לידיעות היסטוריות שונות שבידינו, רואים עד כמה יש להיזהר לפני שמטילים דופי במסורת קדמונית. החוקרים היהירים הזדרזו וביקרו במקומות רבים את מסורות חכמינו, בחשבם כי בכחם להגיע להבנה טובה יותר של כוונת המחוקק בתורה. אך המציאות באה וטפחה על פניהם, ומחקרים חדשים מגלים עד כמה נמהרים היו במקרים …
כשבאים לברר את דרכי המסורות שהגיעו אלינו מפי חכמינו, ישנו עוד ענף שלם בו אפשר לראות ולהיווכח במהימנות המסורת – האגדה. אם נשים לבנו למסורות האגדה שאנו מוצאים בפי חכמינו, נראה כיצד הללו מוכיחות את עתיקות וקדמות המסורת שהיו בידם. מאמרים הנראים כרעיון דרושי של אמורא במאה ה3, נמצאים כצורתם בספרים קדומים שנתחברו מאות שנים …
המעיין בתלמוד יוכל להתרשם שקיימת לכאורה סתירה מובנית ביחס האמוראים אל המשניות
מצוות תפילין, מהווה דוגמא לסוג יחודי של פער בין פשט לדרש, טכנית אפשר לפרש את פשט הדברים שבתורה בנוגע לאות על היד ועל הראש, כמליצה, וכך מפרשים השומרונים. אמנם פשט זה אינו סותר את הדרש, אינו טוען שבהכרח מדובר רק במליצה, אלא שייתכן שמדובר במליצה. ולכן במקרה שישנה מסורת הלכתית שיש לקיים דברים כפשטן, אין …
מה הוא פרי עץ הדר שבתורה? בנוגע למוצא האתרוג, ישנן דעות שונות של החוקרים בנושא: טולקובסקי ("פרי עץ הדר" הוצ' מוסד ביאליק תשכו) סובר כי האתרוג הובא רק בשלהי התקופה הפרסית, לעומתם פלדמן (צמחי התנ"ך, הוצ' דביר תשיז) וחוקרים לועזיים אחרים (גאליזיו פרארי ודה קנדול) סוברים כי האתרוג הובא לישראל רק במאה השישית לפנה"ס. ואילו …
במקורות היהודיים מתועדת תקופת שיבת ציון כאורכת דור אחד או שניים, עד לתקופה ההלניסטית. במקורות אלו מוזכרים שלשה או ארבעה מלכים פרסיים
הרב קלמן לורנס – התורה כמודל היסטורי הרב קלמן לורנס מדבר על המודל של העברת התורה, ומסביר את אמינותו. זו הרצאתו בנושא, בתוספת כיתוביות בעברית. חומר רב בנושאים אלו, באתר של הרב לורנס. וראה כאן דיון בהקשר של סרטון זה.
הבקורת הנמוכה – בקורת הטקסט, נחשבת כמקצוע לעצמו. היא אינה נכנסת לשאלת חיבור התורה וזמנה, ולא להשלכות של שאלות אלו. הבקורת הנמוכה מתמקדת בעיון בטקסט התנכ"י, ובנסיון לברר את נוסחו המקורי. גישה זו מעוררת את השאלה מהו בכל אופן ההבדל בינה לבין הגישה המסרתית? האם יש לחשוב כי המקבל את כתיבת ספרי המקרא כפי שהיא …
מקורות חיצוניים בקורת הנוסח מסתמכת גם על מקורות חיצוניים. ננסה לבחון את ערכם של המקורות האלו לענינינו. לענין הפסוקים המובאים בשינוי במקורות חז"ל, ברור שטעויות רבות נפלו בעתקים של המקרא שלא הוגדרו כספר תורה כשר, שהרי זוהי דרך הטבע. ספרים כאלו היו אפילו ביד חז"ל (מגילה כז. וראה פסחים קיב. שציוה רבי עקיבא את …
