המרקיז פייר סימון דה לפלאס, היה אחד המוחות המזהירים בצרפת, ובכל הזמנים בכלל, המשוואות המתמטיות שלו משמשות עד ימינו, וחישובי ההסתברות שלו היוו פריצת דרך היסטורית. ב1784 מינה לואי ה16 את לפלאס למפקח על הארטילריה המלכותית. למרות שבזמננו ארטילריה קשורה למדע מתקדם, במאה ה18 היא כללה בעיקר כמה סוגים של תותחים, שטווחו לפי נסיון חזותי. …
הנה קטע חביב, מסדרת בת של 'מלחמת הכוכבים': נכון, זה סתם סיפור של דיסני, אבל הסיפור הזה משקף את המיתוס שדור שלם בתרבות המערבית גדל לתוכו. בקטע הזה אנחנו רואים משחק קלפים בין מקק מגודל, לבין אשה. איך זה יתכן? התשובה היא, שאין הבדל עקרוני בין מקק לאדם, האדם התפתח במקרה בתקופה שלנו קצת יותר, …
השכלה נמדדת באופן אוטומטי בתואר, או במספר התארים, האמנם כן? המשך הסדרה מפרי עבודתם של עוז ותמר אלמוג, והפעם מתוך פרק 7: בסקר שנערך ב־2014 בבריטניה על ידי המכון למדיניות בהשכלה הגבוהה ציינו שליש מהבוגרים שהלימודים הגבוהים נתנו תמורה ״דלה״ או ״דלה מאוד״ ביחס להשקעה הכספית שדרשו. מחציתם סברו שהיו מגיעים בדיוק לאותם הישגים מקצועיים …
הרב חיים נבון, כותב: ההנחה הפוסטמודרנית שהחברה כולה מבוססת על דיכוי סמוי וגזענות רעילה, יצאה מתחום האזוטריה האקדמי והפכה לנחלתם של מובילי דעה רבים. חוקרים מהשמאל הליברלי תוקפים אותה בספר חדש. ייתכן שזו הייתה ההטרלה האקדמית המדהימה בהיסטוריה. שלושה חוקרים אמריקנים – הלן פלקרוז, ג'יימס לינדזי ופיטר בוגוסיאן – רצו להמחיש את הניוון ההרסני בתחומים …
מדד ה'איזכורים' משפיע על החיים של כולנו, הוא זה שקובע איזו שיטה מחקרית יותר 'טובה', איזה טיפול תרופתי יותר טוב, איזו פרקטיקה הנדסית יותר חזקה, איזו שיטת ניהול יותר טובה, איזה מוסד יותר טוב, ואיזה מדען יותר מצליח. שקלול האזכורים, כמה פעמים אוזכר מאמר מסויים במאמרים אחרים, יוצר מדד של 'אימפקט פקטור' – IF …
המפעל המדעי – ניהול כושל? ד: שיגעון האזכורים והדירוגים לקריאה »
בחברה המודרנית יש הרבה חוקים נגד התעללות וניצול, אסור להתעלל בקטינים ובחסרי ישע, אסור לנצל סמכות, אסור אפילו להשחית מקרקעים, מטורפי ה'קיימות' אוסרים גם לפגוע בכל מיני דברים שלא ברור שהם קיימים בכלל, ורק תחום אחד פרוץ לחלוטין, מין בלתי מוגן, שכל אחד יכול להתעלל בו, לנצל אותו, להשחית את פניו, ואין פוצה פה ומצפצף! …
גלעד ניצן, בזוית אחרת, מתאר את 'הדת החדשה': על הדת הפרוגרסיבית החדשה בעשורים האחרונים זוכה ערך חופש הביטוי בארה"ב למתקפה דווקא מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. זהו אותו ערך שאותו חרטו האמריקאים על דגלם באמצעות חוקתם, ובאופן פרדוקסלי זהו אותו צד פוליטי אשר חרט על דגלו את הפרוגרסיביות וקידם במו ידיו את חופש הביטוי בראשית …
ד"ר דני אורבך כותב: באקדמיה נהוג ומקובל העיקרון של גיוון (Diversity), שלפיו יש להעדיף מועמדים מקבוצות שאינן מיוצגות דיין בקמפוס, אולם עיקרון זה מוחל לרוב על קבוצות אתניות ומגדריות, לא פוליטיות. בינתיים, האוניברסיטאות הופכות להיות יותר ויותר הומוגניות מבחינה אידיאולוגית, והתוצאה היא רדיפה של בעלי דעות שונות, קונפורמיזם ודיכוי של ויכוחים עקרוניים. כדי לפתור את …
יאן יקילק, מאפוק טיימס, מראיין את ג'יימס לינדזי: ג’יימס לינדזי ושניים מעמיתיו הגיעו ב-2018 לכותרות העיתונים הגדולים בעולם לאחר שכתבו סדרה של מאמרים אקדמאיים מומצאים, והצליחו לפרסמם בכתבי-עת אקדמיים יוקרתיים. מאז שהצליחו להביך את הממסד האקדמי, המשיך לינדזי לחקור את הרעיונות שאפשרו את השערורייה הזאת – תיאוריות שאותן הוא מכנה “מדעי המרמור”. בריאיון לאפוק טיימס …
המשך הסקירה על 'כל שקרי האקדמיה'. קטעים מתוך פרק 3 בספר. כתב עת מדעי נחשב לפעמים לסמכות ולבעל השפעה עצמתית על הלכי הרוח וקבלת החלטות, האם יש איזה חוק או כלל מי ואיך רשאי ליצור כתב עת מדעי? כתבי עת מדעיים הם ליבו הפועם של המדע, ועורכיהם, ובעיקר המוציאים לאור, מחזיקים בידיהם כוח עצום. …
המפעל המדעי – ניהול כושל? ב: פרסומים מדעיים ותועלתם לקריאה »
כותב פרופ' יוני דובי ב'בלוג הירוק': לפני כחודש פורסם בכתב העת Angewandte Chemie, מכתבי העת המובילים בכימיה, מאמר דעה (לאחר ביקורת עמיתים) של פרופ' תומאש האדליקי, שבו הוא סוקר את הגורמים העכשוויים המשפיעים על תחום הכימיה הסינתטית האורגנית. זה לא היה מאמר מדעי סטנדרטי, אלה נכתב כמין הומאז' למאמר ידוע דומה שנכתב לפני 30 שנה. …
בעקבות הספר כל שקרי האקדמיה, כותב תא"ל עמוס גלבוע, לשעבר ראש חטיבת המחקר של אמ"ן, (בתוך: חדשות בן עזר 1552): אחרי שהורגלנו בשקרי פוליטיקאים ותקשורת, מזומנת לנו הזדמנות לנבור בשקרי האקדמיה שאינה מתאימה יותר לזמן הנוכחי והעתידי. הבלי וקשקושי הפרופסורים על הקורונה מוסיפים מימד אירוני מול עינינו. ידועה המחלוקת בהיסטוריית בית שני שלנו בין בית שמאי …
בסדרת מאמרים זו, ננסה לסקור את מחקרם של בני הזוג (פרופ') עוז אלמוג ו(ד"ר) תמר אלמוג, "כל שקרי האקדמיה", את הספר באופן כללי סקרנו כאן, והנושא שלנו במאמרים אלו, הוא לנסות להבין יותר לעומק על מה הם מדברים. חשוב להבין, שהאלמוגים לא מנסים כלל וכלל להכפיש את האקדמיה, ואף לא מייחסים כוונה רעה או חוסר …
ספר חדש: ספרם של בני הזוג אלמוג הוא צילום רנטגן של מגדל השן האקדמי. הוא חושף את השיטה המצליחה, שהתקלקלה עם השנים, ואת תרבות השקר, ההכחשה והקיבעון שהשתלטה על המוסדות להשכלה גבוהה בעולם. את אינפלציית הפרסומים המדעיים, שמביאה לירידה מדאיגה באיכות, ברלוונטיות ובאמינות המדע; את הניוון וחוסר העדכניות של מערכת השיפוט והבקרה של המחקר האמפירי; …
דיויד גלרנטר, פרופ' למדעי המחשב מאוניב' ייל, הכריז לאחרונה במגזין של קלרמונט, שהגיע הזמן לווותר על התיאוריה הזו. המאמר ארוך ומפורט, להלן חלק מתוכן דבריו: האבולוציה היא תיאוריה מדעית מבריקה ויפה, פעם היא היתה ניחוש נועז, היום היא חלק בסיסי מה'אני מאמין' שמגדיר את תפיסת העולם המודרנית. אין כלל דיון האם לקבל את התיאוריה. אך …
שני דשי"ם קיבלנו לאחרונה, מאוניברסיטת תל אביב, ומהאוניב' העברית. קטעים מתוך מאמרה של ניצן ריבלין: להתראות אוניברסיטה, היית שטחית וצפויה פגשתי שיח מאוס של אליטיזם-אשכנזי-שמאלני-פמיניסטי ודיונים פשטניים. חזיתי במרצים שלא ציפו מאיתנו להבריק, במטלות מגוחכות ובקורסים שאפשר לעבור בלי לקרוא יצירה אחת. ובעיקר, פגשתי סטודנטים משועממים ואפס מקום ליצירתיות. השבוע סיימתי תואר בספרות באוניברסיטה העברית, …
אנחנו מרגישים בדרך כלל אנשים בעלי בחירה חפשית, הבוחרים את דעותינו ואת מעשינו, בוררים את דרכינו, ופועלים לפי רצוננו. האמנם יכול להיות שזה רחוק מלהיות מדוייק? התעוררתי שוב לשאלה הזו, בעקבות דבריו של טריסטן האריס, שעבד בשנים האחרונות כמנהל פרוייקט בגוגל, ויצא לאחרונה בפרסום "הטכנולוגיה חוטפת לנו את המח", יש גם ריאיון בעברית, נכון שהוא …
שבוע חדש מתחיל, ושוב אני תוהה, איפה אנחנו חיים? איך יכול להיות שכולנו שלמים עם החברה שאנחנו חיים בה, בטוחים שכמובן יש מה לשפר, אבל בסך הכל הדברים עובדים 'לפי הכללים'. כמובן, רק בזמננו, פעם קרו כל מיני דברים מוזרים, היום הם לא יכולים לקרות, היום אנחנו יודעים מספיק, כי יש אנשי מדע רציניים, והיום …
האליטה הליברלית, חיה בבועה, ביקום מקביל, שלפעמים קשה להאמין שזה אמיתי. לא ברור מה יחשבו עלינו הדורות הבאים, איך חיינו עם מציאות הזויה כזו במקביל למציאות האמיתית, והמשכנו הלאה, כאילו זה נורמלי. ממש כמו שאנחנו לא מבינים איך העם הרומאי קיבל את העובדה שקליגולה מינה את הסוס שלו לקונסול… מפגש של אדם עם שוטר ליברלי …
פרופ' אילן זאב גור (ז"ל) מאוניב' חיפה, במשך שנים רבות הגדיר את עצמו כפוסט ציוני, והוציא מתחת ידו הרבה מאמרים חסרי מובן של קשקשת פוסטמודרניסית, כגון זה. לקראת סוף ימיו התפכח, והתחיל להוציא את האמת הפשוטה שבמשך שנים טרחו הוא וחבריו לערבל בחבילות של מלים מתוסבכות. ב2003 תיאר במלים הירואיות את מאבק האקדמיה להשתחרר מכבלי …
שוב ושוב אנחנו מתבשרים על 'מחקר חדש קובע' בהקשר של השקפות עולם ניהיליסטיות ו'מינימליטיות', שוב מציגים לנו את הדעה האישית הקיצוניות וההזויה של קומץ, כאילו היא התגלמות המחקר והמדע, וקונצנזוס של 'רוב החוקרים' באקדמיה בת זמננו, מה קורה שם? ניקולס פיליפס מתאר בנשיונל ריוויו את המצב תחת הכותרת: " אין אמת, אין ערכים: כך חיסל …
על תעשיית המאמרים, שהיא בעצם בבואה של תעשיית המחקרים, ראו למשל בתגית: מאמרים אקדמיים, מה קורה כאשר מישהו לוקח ברצינות את המחקרים, ומבקש דבר בסיסי ביותר: גישה אליהם? מסתבר שזו בעיה, חלק מהמהות של תעשיית המאמרים, היא שאין באמת גישה אליהם, גופים עסקיים משתלטים על המאמרים, וגובים הון עתק בשיטות מתוחכמות של קרטלים למחצה, כדי …
באקדמיה מעודדים מקוריות ויצירתיות כידוע, יש לתכונות האלו שימושים רבים, אבל אחד השימושים העיקריים הוא: כשמגיע איזה ממצא מפחיד שסותר את יסודות האמונה המטריאליסטית, בו ברגע מתחילה לוליינות מפותלת ומפולפלת שלא היתה מביישת דרשנים ומגידים. הנושא הפעם, דילוגים בתורה, בלי קשר לשאלה נכון או לא נכון, היה או לא היה, הנושא שלנו הוא: מה עושה …
ג'רמי באומברג, פרופ' לננו טכנולוגיה באוניב' קימברידג', הוא מחברו של הספר The Secret Life of Science, בספרו הוא מתאר את "החיים הסודיים של המדע", כמערכת אקולוגית שמזינה את עצמה לכיוונים משלה, והאנשים המרכיבים אותה בעצם לא שולטים בה. לדבריו, המירוץ לקריירה משבש את מטרת המדע. אדם הררי תרגם מאמר של באומברג בשם "הגיע הזמן לייבש …
בימים האחרונים נפרדה ארה"ב מהפרשן המפורסם זוכה פרס פוליצר צ'ארלס קראוטהמר, שנלחם בשנים האחרונות במחלת הסרטן. קראוטהמר ליוה את האירועים בארה"ב משנות ה80 ועד עתה, בטור שהופץ ב240 עיתונים בעולם. קראוטהמר החשיב את עצמו כיהודי אורטודוקסי לפי דיווחים בעיתונות, לפי דיווח אחר היה מבקר בבית הכנסת משום שהאמין בכח טרנסצנדטלי, לאורך שנות פעילותו עבר מן …
פרופ' ג'ורדן פיטרסון הקנדי, אותו כבר הזכרנו כמה פעמים, הוא אחד מאנשי האקדמיה המפורסמים, שיש לו את האומץ להילחם בפוליטיקל קורקט. סדרת ההרצאות המפורסמת שלו מ2015, הכניסה אותו לקו העימות מול הממסד הליברלי הרקוב. כאן ניתן לראות אותו מדבר על 'חופש הביטוי' שדורש הממסד הליברלי, כמובן, לצד אחד בלבד: וכאן הוא ממש, אבל ממש, תוקע …
ד"ר ראובן גפני, במאמרו 'דבר אל הרוח', בהשילוח, שואל את השאלה שרבים היו רוצים לשאול, אבל מתביישים: מה קורה לאנשים שיושבים בפקולטות למדעי הרוח? איך הם התנתקו מהמציאות עד כדי כך? להלן חלק ממאמרו: "האקדמאים במדעי הרוח חדלו לדבר עם הציבור, כי הדבר אינו תורם לקידומם המקצועי. אבל אם ימשיכו כך, לא יהיה להם מקצוע …
איך זה שדוקא באקדמיה, מעוז החשיבה והקידמה, פושים עיוותי חשיבה רדיקליים שאחד הסימפטומים שלהם הוא שנאה עצמית? על השאלה הזו עומד פרופ' שלמה שרן (מביה"ס לחינוך אוניב' ת"א), במאמרו: "הנגע מבית: אסון הרדיקליזם היהודי באקדמיה", (נתיב 2008), לדברים הוא מקדים את הפתגם המפורסם של גורג' אורוול: "צריך להשתייך לאינטליגנציה כדי להאמין בדברים כגון אלה. אדם …
אלן בלום, פרופ' לפילוסופיה באוניב' שיקגו, יצא ב1987 במתקפה חזיתית נגד האקדמיה ונגד חיי הרוח של התרבות המערבית כפי שפותחו באמריקה של זמנו. ריצ'ל דונדיו בניו יורק טיימס (מתורגם בהארץ) כותב תחת הכותרת 'שדות הקטל של האקדמיה': לפני 20 שנה, כשרונלד רייגן ומיכאיל גורבצ'וב ניהלו משא ומתן על סיום המלחמה הקרה ושכר הלימוד במכללות היה …
ברוס גיילי, חוקר מדעי המדינה האמריקאי מתאר את ציד המכשפות של משטרת המחשבות האקדמית, שהפכה אותו למנודה בעקבות מאמר שפרסם בשם "טיעון בעד הקולוניאליזם". מאמר על השערוריה והרדיפות שעבר מחבר המאמר, פורסם במגזין סטנדפוינט, ותורגם עבור מידה ע"י שאול לילוב, להלן מספר קטעים מתוך המאמר: …ישבתי בבית-קפה עם פליט אפגני שמשפחתי מסייעת לו להתמקם בפורטלנד, …
גם אתה סיימת לקרוא בקושי מאמר אקדמי הכתוב בשפה מנופחת ומהדהדת גדולות, עד שאתה שואל את עצמך האם אתה הלא נורמלי, שלא מבין למה צריך לכתוב בצורה כ"כ מסורבלת, והאם הסגנון המנופח הוא ערובה לאמת ולעליונות של הכותב על ההגיון הפשוט שלך? כהמשך למאמר על השפה האקדמית, נצרף כאן כמה מלים שנונותו מאת פרופ' סטיבן פינקר …
כדי להבין כיצד מתגבש לו קונצנזוס אקדמי כביכול, סביב דעות קיצוניות והזויות, וכל פוצה פה ומצפצף מוחרם ומנודה אל מחוץ למחנה, יש צורך להבין את הרוח השלטת באקדמיה בת זמננו. להלן ציטוטים מכמה מקורות המתארים את הלכי הרוח הבעייתיים באקדמיה האמריקאית. מליסה מקנזי, בThe Amerucan spectator, תחת הכותרת "בעיית הדיבור החפשי של ייל – בעיית …
עם פריחת מדעי הרוח, ופתיחתם לכל דכפין, לערער על המרחב – המבולבל גם כך – שבין מחקרים לבין משחקי מלים ולהטוטי לשון, אנו שומעים חדשים לבקרים על כותרות של חוגים, או עבודות דוקטורט, שקשה להבין אם זו יצירת אנוש או שמא נוצרו ע"י מחולל טקסטים. בהשראת זיוה שמיר הכותבת: מתוך אוריינטציה שיווקית, אפשר למצוא בתכנית הלימודים …
"פרשנדתא – למגדר מילתא", על לימודי מגדר, פרשנות ותרבות לקריאה »
תחת הכותרת "שקר השן והבל המגדל" כותב בן דרור ימיני: זה קרה לפני למעלה משני עשורים, בשנת 1996. פרופסור אלן סוקל כתב מאמר בשם "פורצים גבולות: לקראת הרמנויטיקה טרנספורמטיבית של כבידה קוונטית". נשמע ג'יבריש? חכו להמשך. סוקל הגיש את המאמר לכתב עת יוקרתי, Social Text, שמוציאה אוניברסיטת דיוק. המאמר עבר לעיונם של עורכי כתב העת …
כתבה של הלל גרשוני ורן ברץ באתר מידה: הקלטה של שימוע שנערך בקנדה לעוזרת הוראה, שופכת אור רב על הדיכוי, צרות המחשבה והרדידות שמאפיינת חלקים נרחבים מהאוניברסיטאות במערב לינדסי שפרד (משמאל) וג'ורדן פיטרסון | צילומים: פייסבוק וצילום מסך מה שיסופר להלן, שהתרחש באוניברסיטת Wilfrid Laurier בקנדה, מספק הצצה נדירה ומרהיבה למרתפים החשוכים של האקדמיה. …
מאסימו פיגליוצ'י, פרופ' לפילוסופיה בסיטי קולג', סטואיקן בן ימינו, עומד על הבעיה המהותית של חלק מאנשי המדע בדורינו: הם יכולים להיות פיזיקאים למופת, אבל אין להם מושג בפילוסופיה של המדע, ולכן ההשלכות שהם עושים מתיאוריות וממודלים על ה'אמת' או ה'שקר', 'מדע' או 'לא מדע' – מוטעות. סקירה ותוכן של מאמרו. במאמרו "האם ניתן לבדוק את …
יותר מדי פיזיקאים נחרצים, לא מבינים בפילוסופיה של המדע לקריאה »
הארכיאולוג אדם זרטל – האמנם אין ממצאים לראשית ישראל? מתוך התכנית ששי בשדמה 'הספד' של הארכיאולוג מייטליס על זרטל: חוקר שהלך בעקבות הממצאים בשטח, ולא נכנע לגוורדיה האקדמית: הספד במלאות שבוע למותו של פרופ' אדם זרטל, חושף מזבח יהושע בהר עיבל. בלי דעות קדומות; אדם זרטל ז"ל. תמונה: Hanay, מתפרסם לפי רישיון CC BY-SA 3.0 …
הארכיאולוג אדם זרטל – האמנם אין ממצאים לראשית ישראל? לקריאה »
ים הנתונים אינו מכשול רק לאדם הפשוט, אלא גם למחקר עצמו, וליכולת ההפנמה של תוצאות המחקר. במציאות חיינו, נתונים אינם מרשימים אותנו, מחקרים נשלפים משמאל כמו מימין, אנחנו לא באמת מאמינים לסקרים, למרות שהם לכאורה סטטיסטיקה טהורה. 'מחקר חדש קובע' הפך לקוריוז, אותו מחפשים בעמוד האחרון של העיתון. (מחקר חדש מאד קובע, שרפובליקנים הם יותר יפים…). את התופעה המפליאה …
התשובה לשאלות בנוגע לבקורת המקרא, שאנו מציגים כאן לאורך כל המאמרים האלו, היא פשוטה מאד: אין תורה חילונית, לאדם חילוני בלתי מאמין אין אפשרות לקבל את התורה כמסמך היסטורי, מעצם היותו חילוני. ולכן הוא אנוס להניח כי התורה נכתבה לאחר ימי משה ואינה משקפת ממש מציאות היסטורית, הוא יכול להרשות לעצמו לומר כי התורה משקפת מציאות …
גלעד דיאמנט טבע את המושג "פייק ניוז מדעי", הוא כמובן התכוין לכל מה שלא מטריאליסטי, אבל בעל כרחו הוא נאלץ להסביר איך יתכנו חורים במערכת המדעית, ואיך אנשים משחקים בנתונים, או רואים מה שרוצים לראות. אחד התחומים בהם המדע נכשל שוב ושוב, הוא התחזית לעתיד, בעוד הטכנולוגיה מושגת בדרך של ניסוי וטעיה, ולכן אינה יכולה …
את העובדה הזו שרבים מרגישים לפעמים, מבטאים היטב פרופ' מארק אדוארס והמהנדס סידהרתא רוי, שניהם מאוניב' וירג'יניה טק, במאמרם 'המדע שבור', שנערך ע"י סם האסלבי (Aeon). נביא כאן מספר נקודות מדבריהם. לפי הגדרתם, תמריצים מעוותים את הכיוון של עולם המדע, וכן המודל העסקי האקדמי עלול להשפיע לרעה על שיטות מדעיות, ולכן הם חוששים שאובדן התמיכה במדע, …
גדי טאוב, במאמרו הפותח בכותרת 'אסור לומר את האמת', כותב: "באקדמיה קרתה בחצי המאה האחרונה מהפיכה שהיא לא פחות ממדהימה: השליחות המקורית של גילוי האמת התחלפה עבור דיסציפלינות שלמות בהיפוכה: האיסור לומר את האמת!" האייל הקורא מתאר: הסרוב של אובמה (להכיר במציאות של טרור איסלמי) הוא רק סימפטום לתופעה עמוקה ורחבה יותר שבסיסה בגישות הפוסט־מודרניות …
רבות דובר, על השאלה – מה גורם לנו בעידן הידע לבחור דרך אחת, מתוך רבות, כאשר כולן מגובות בעובדות ובנתונים. אנחנו יודעים מזמן "העובדות לא קובעות", זו היא "אשליית הידע", זה גורלו של "עודף המידע", (עוד על עודף מידע, ועוד). נעשה היכרות עם דרך חדשה: 'הטיית יוקרה', אנחנו מגדירים קבוצת יחוס שעבורינו היא 'פנים', ובפנים …
יהודה ויזן, סופר משורר ומבקר, מדגים בטורו 'כל מה שרע בחוגים לספרות באוניברסיטאות', איך מה שנראה כמו מחקר, דוקטורט, ועבודה חשובה מאד, הוא בעצם קשקוש חסר תוכן, מה שהוא מכנה 'סכנת האקדמיזם', כל דבר אפשר להציג כמו מחקר (להלן קטעים מתוך טורו): כאמור, זו היתה אמורה להיות מסה על ספרו של אורי הולנדר, "המוסיקה של …
התחקירן אלכס דורון, במאמרו מדע מפוקפק, (NRG), שואל: מה מביא מדענים מכובדים לזייף נתונים, לרמות את עמיתיהם למעבדות, ולפעמים גם לסכן חיי אדם? למרות שחלפו שלושה חודשים מאז הוטלה "הפצצה הגדולה", קהילת המדענים בעולם עדיין בהלם. לאיש בה אין הסבר מניח את הדעת לשאלות המסקרנות: "מדוע הוא עשה זאת?", "מה דחף אותו לשקר?". מדען גרעין, …
אלכס דורון: מה מביא מדענים מכובדים לזייף נתונים ולסכן חיי אדם? לקריאה »
הפילוסוף והפרופסור לספרות טרי איגלטון, כותב בספרו האחרון Reason, Faith, and Revolution: Reflections on the God Debate על המתקפה האנטיתיאיסטית השוטפת את ארה"ב, כהמשך לביקורת הקטלנית שלו על ספרו של דוקינס, הספר מבוסס על הרצאות שנשא ב2008 (נמצאות במלואן כאן), כאן ניתן לקרוא ביקורת של ד"ר פיש באנגלית על הספר, להלן סקירתו של נעם אשר: בין …
הצצה מאחורי הדלת שכולם רוצים שתישאר סגורה: בשנים האחרונות מדענים בכירים החלו לטעון שאינם מבינים איך תורת האבולוציה עובדת ושהיא לא מדע. חלקם שילמו על כך מחיר כבד. ״הם לא יגידו את זה בפומבי, אבל אם אני יושב איתם לבד, מאחורי דלתיים סגורות, הם מודים שהם לא מבינים את אותה תורה״, מתאר פרופ׳ ג׳יימס טור …
מגרסת הזהויות – כיצד פועלים מדעי היהדות? שחר פלד, הקדיש את ספרו 'מגרסת הזהויות' לתיאור השיטה בה מדעי היהדות מציגים את היהדות, החומר הנחקר שלהם, כלא רלבנטי מבלי להזדקק לדיון, בעזרת המתודולוגיה האקדמית. העיסוק במימד מסויים של החומר, במתודולוגיה של מדידה, ספירה, כימות, והשוואה, מייתרת את ההתיחסות הישירה לתוכן. בנושא זה עסקה גם הרצאתו בקונגרס …
אלכס אפשטיין, מנכ"ל 'המרכז לפיתוח תעשייתי' בוושינגטון ומחבר הספר "הטיעון המוסרי בעד דלקים מאובנים"
העובדה שכמות הנתונים היא אינסופית, ואין מערכת שתחלוש עליהם, משאירה בעצם בידי החברה והתרבות יכולת ניווט מסוימת.
ד"ר יעקב ברגמן מהאוניב' העברית, יצא בינואר 2010 בקריאה: "לא צריך שכולם יהיו אקדמאים", דבריו פורסמו בין השאר בדה מרקר (20/1/10)
מערכת המידע העצומה של תרבות המערב, למרות שהיא מעניקה לנו שפע הנאות שגשוג ובטחון, היא אויב של החופש והפתיחות.
מתוך נאומו של מייקל בלומברג, איש עסקים וראש עיריית ניו-יורק לשעבר, בהרווארד:
פרופ' זיוה שמיר, במאמרה: "בחסותו של 'החופש האקדמי' מעמיקה הפוליטיזציה באוניברסיטאות" (כיוונים חדשים, יוני 2012)
אין שם קולע יותר, היכול לתאר את תמונת המצב העגומה של הפוליטיקל קורקט השליט באקדמיות בנות זמננו. כפי שמשתקפים בנתונים המובאים במאמרם של גרג לוקיאנוף וג'ונתן היידט. גרג לוקיאנוף הוא נשיא ומנכ"ל הקרן לזכויות הפרט בחינוך
להלן קטעים נבחרים מספרו של לואיס פוייר (מהדורה מתורגמת, הוצ' עם עובד תשלט'), הטוען כי איינשטיין הגיע לתורותיו לא מתוך התקדמות מדעית, אלא רק מתוך תנועת מרי אנטי מימסדית. שלולי הרקע המיוחד שלה היינו עד היום שרויים בתיאוריותיו של ניוטון. "האנרכיסט המפורסם שהיה גם איש מדע דגול הנסיך פטר קרופוטקין כתב פעם: "כל המחקרים הגדולים …
ד"ר רונן שובל, יו"ר המועצה האקדמית למדיניות לאומית לערוץ 7: אם כמרצה יש לך דעות לאומיות, לעולם לא תקבל קביעות במוסד הלימודים
