משנתו של יוליוס ולהאוזן – הערכה חדשה במלאת מאה שנה להופעת חיבורו: ״אקדמות לדברי ימי ישראל״ פרופ' משה ויינפלד (נדפס במקור: שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום ד, הוצ' ניומן 1980, מובא כאן ללא ההערות. המאמר ארוך ומפורט, אך חשוב מאד מכיון שהוא מפריך את כל חלקי תורת ולהויזן ואת כל היסודות הבסיסיים של ביקורת המקרא לדורותיה. …
פרופ' וידנפלד: ביקורת המקרא הולהויזנית הופרכה לחלוטין לקריאה »
ביקורת המקרא הישנה, היתה ראשית צמיחתו של ענף מחקר חדש, וכמו עוד ענפי מחקר מקבילים, קשה להתייחס ברצינות למה שהתקבל לפני מאה וחמשים שנה
בשנים הראשונות לפרסומה של מסקנות הבקורת הולהויזנית, נאלם הציבור היהודי שומר המסורת ללא תגובה
כפי שהזכרנו במאמר הקודם, תיאוריית ולהויזן מורכבת מארבעה חלקים יסודיים
הפרדת המקורות לא פתרה שום בעיה גם אם היה נראה, שהפרדת המקורות עונה לכל הפחות על הבעיות אותן הציבו החוקרים, הרי שעם הזמן כאשר נותחה השיטה במדוייק, התברר שאין ההפרדה מביאה תועלת להבנת המקורות. קאסוטו כותב בסוף ספרו תורת התעודות (עמ' 97): "לא הראיתי שאפשר לפתור את הבעיות באופן שונה מזה של שיטת התעודות, אלא …
ביקורת המקרא הולהויזנית 4. – הערך המדעי של הפרדת המקורות לקריאה »
הוכחות רבות ומכריעות ישנן לאחידות הפרשיות בתורה. דוקא הפרשיות שדימו המבקרים למצוא בהם סימני מקורות שונים, מוכיחות על עצמן כי הן אחידות ומתוכננות להפליא: "יהיה פתרון בעיית המקורות מה שיהיה, עובדה היא שבכתוב שלפנינו מסודרים כל הספורים סדר הרמוני משוכלל שאינו נראה כתוצאת שילוב פחות או יותר מקרי של קטעים נבדלים. ניכרת בו הרמוניה מספרית.. …
2) קביעת היחס בין המקורות. התעלמות ממקורות קדומים המשתמשים ב'מאוחרים' להם. התוכן של חוקי התורה, בספורים, במוסרים, ובחוקים, בולט ומשפיע בכל ספרי הנביאים מהראשון ועד האחרון (ראה "תורה משמים" פרק 7 פירוט לפי סדר ההיסטוריה בכל הדורות שממתן תורה ועד זכריה). בראשית א ב (תהו ובהו) ירמיה ד כג בראשית א ב (תהו ובהו) ישעיה …
ביקורת המקרא הולהויזנית 6. – קדמות ואיחור של ספרים בעיני הביקורת לקריאה »
על מה מבוססות קביעות תיארוך היסטוריות של ביקורת המקרא?
4) הסבר התהליכים הסבר התהליכים מתוך תפיסות היסטוריות דוגמטיות התנ"ך מכיל מסרים ששינו את פני האנושות, וערכו התרבותי, המחשבתי, והמוסרי, ידוע ומפורסם. מתוך דוגמה מדעית נוהגת, התרגלו החוקרים לייחס את ההישגים האלו לתקופות מאוחרות, בהנחה כי גם בתחום זה שלטה ההתפתחות, והצורה הנוכחית בה אנו רואים את התנ"ך, היא הצורה האחרונה, אבל צורות קדומות …
ביקורת המקרא הוילהויזנית 9. הסבר התהליכים ההיסטוריים לקריאה »
המאה היט' היתה המאה האנטישמית והגזענית ביותר מכל התקופות, בה נתגלתה אנטישמיות טהורה וקפדנית של הוגי דעות ופילוסופים, ולא רק המוניות נבערת. גרמניה היתה אחד השיאים של אנטישמיות 'מדעית' זו, ואין זה מקרה שדוקא בעת הזאת, ובגרמניה נולדה בקורת המקרא – "בקורת המקרא הוא מדע גרמני בהחלט", (פרופ' גריניץ, יחודו וקדמותו של ס"ב עמ' 121). …
ביקורת המקרא הולהויזנית 10. מניעים אנטישמיים בתיאוריות ביקורת המקרא לקריאה »
הסבר התהליכים מבוסס על טעויות והטעיות היסטוריות כשם שטעו החוקרים האירופיים בהבנת דרכי הכתיבה והסגנון השמיים [ראה מאמר קודם: ביקורת המקרא הולהויזנית 10], כך גם טעו בהבנת כל אורח החיים היהודי, בשילוב של בורות וחוסר הבנה, שנאת ישראל עם גסות רוח, בנו תיאוריות מוזרות ומעוותות על תהליכים כביכול שגרמו להיווצרות 'מגמות' המקרא בתקופות שונות. ולהויזן …
ביקורת המקרא הולהויזנית 11. טעויות והטעיות היסטוריות לקריאה »
מסתבר שעם הזמן, יצרה לה אסכולת בקורת המקרא שיטת מדרש מיוחדת לדרוש את הכתובים. לאחר שהותרה הרצועה ו'הוכח' כי ספור התנ"ך מסתיר מאחוריו את רוב ההיסטוריה, ובעצם כל מגמתו אינה אלא להסתיר ולטשטש. מכך נגזר שהדרך היחידה להבינו היא לאתר בו מקראות עמומים שאפשר לדרשם כמלמדים על אלילות, על מלחמות ומגמות שונות, על מנהגים שמצאנו …
-בכדי להקל עלינו, נזכיר שוב את המסקנות ההיסטוריות העיקריות של הבקורת: 1) חיבור דברים ורעיון איחוד עבודת ה' נוצר בימי יאשיהו, זהו מקור D, תורת כהנים בימי שיבת ציון זהו מקור P. 2) אהל מועד, נשיאים, משיחה, לויים, חוקי הקרבנות, ושאר מושגי ת"כ (P), הם פרי התיאוקרטיה של שיבת ציון ונכתבו כהשלכה לאחור לתקופת המדבר, …
ביקורת המקרא הולהויזנית 13. סיכום פרשת קריסת הביקורת הישנה לקריאה »
התנועה הפרוטסטנטית היא זרם דתי – תרבותי מערב אירופאי, שהתפתח החל מהמאה ה16. מייסד הזרם, מרטין לותר, קבע שלשה עקרונות: עקרון "האמונה": האמונה גואלת את האדם, ולא המעשים. עקרון "החסד", לפיו אין לאדם יכולת להשפיע על גורל נשמתו. עקרון "כתבי הקדש לבדם", לפיו המקור לפירוש כתבי הקדש צריך לבא מתוך עצמם, ולא ע"י סמכות כל …
(המאמר המקורי נקרא 'לבעיות ספר בראשית', בתוך 'דרכו של מקרא' מובא כאן בלי ההערות, בסריקה ייתכנו שגיאות, ניתן לקריאה במלואו כאן) במבוא לפירושו לספר בראשית מציין הרמן גונקל את ההבחנה בין שלושת ׳כתבי־המקור׳: י׳(המשתמש בשם הוויה), א׳(המשתמש בשם אלוהים) ות״כ (תורת־כוהנים) שבסיפורי בראשית, כתוצאה משותפת של שלושה יובלים למדע המקרא, שבני הדורות הבאים יהיו …
הרמן גונקל, נחשב לאחד מגדולי חוקרי המקרא בזמנו, גדל ולמד בשלהי המאה היט', מחקריו נתפרסמו בעיקר בראשית המאה הכ'. גונקל פיתח את "חקר הצורות", העוסק ב"מקום בחיים" של כל צורות הסיפור והשיר בישראל. מכתביו יצאו בעברית ע"י מוסד ביאליק תשנח': "אגדות בראשית", ו"ספרות המקרא". בצירוף מאמרי הערכה מפרופ' זאב וייסמן ואלכסנדר רופא. מכיון שמחקרו של …
חקר הצורות של הרמן גונקל – ותרומתו לחקר הסיפורים ההיסטוריים שבתורה לקריאה »
מתוך ספרו 'יחודו וקדמותו של ספר בראשית', הפרק 'ביקורת תורת התעודות': ביקורת תורת התעודות דברינו עד כה נסבו על ייחודו ועל קדמותו של ספר בראשית, אולם טרם יצאנו ידי חובתנו ל״ביקורת״. ״ביקורת המקרא״, כפי שקרא לעצמו המחקר הפרוטסטאנטי־גרמני במקרא החל מסוף המאה הי״ח, אינו גרמני בשורשו. כ״מחקר׳ יסודותיו מגיעים לחכמי ישראל בימי הביניים, אולם בצורה …
