כמדי שנה בשנה, מלחמות האור והחושך. בחלק הראשון, שהתפרסם לפני שנה, עמדנו על הסיפור שמאחורי ביקורת המקרא, הסיפור שסיפרו חוקרי המאה ה19 הגרמנים, לצאן מרעיתם על אודות היהודים, ואיך הסיפור מתקשר להשקפה הנוצרית על אירועי מרד החשמונאים ואחריתם. זה היה הסיפור על האופי של היהודים. מה הקשר בין חנוכה לביקורת המקרא? א השנה נעסוק, …
ספרו החדש של פרו' יהושע ברמן, אני מאמין, פותח מחדש את החזית הישירה שלו נגד ביקורת המקרא. הספר הוא מחזה בלתי נפרץ, גם חוקרים שמרנים הרבה יותר ממנו, משתדלים לכתוב את הדברים כפי שהם נראים בעיניהם, ולא יוצאים בכותרות שוב ושוב נגד הממסד. הספר הזה אינו סתם 'מחקר שמרני', המצדד בהתרחשות האירועים, אלא מתקפה ישירה …
סדרת מפגשים בישיבת שיח יצחק, הרב נועם סמט ותלמידיו: עדכון: מתגובותיהם של תלמידי חכמים שונים, נראה כי יש כאן בעיקר דוגמא שלילית איך לא להתמודד עם ביקורת המקרא, או לפחות לא לעסוק בנושא שלא מבינים…
על מגמות שמוצגות כמחקריות, ובעצם אינן אלא אפנות, דיברנו כאן וכאן, (וראה גם סרטו של אליצור כאן). הפעם נעסוק בסיפור שמשמש ציר מרכזי לכל עיסוק בנושא של זמן כתיבת התורה, בכל במה: מציאת הספר בימי יאשיהו. פרולוג הפליגו נא איתי קוראים חביבים, אלף שנה קדימה, ונאזינה יחדיו לפודקאסט על תולדות הציונות, המנחה החביב בתכנית 'עושים ציונות' …
המשך ממאמר זה. במאמר הנוכחי נמשיך לעבור על פרק 1 בשער הראשון, פרק הנושא את השם 'האתגר', ובו מסביר גלמן מדוע לדעתו מבחינה מדעית אי אפשר לקבל את התורה כספר אותנטי. המבול ונפתח בנושא המבול, כך כותב גלמן: סיפור המבול מבוסס על אמונה קוסמוגונית קדומה, שלפיה הארץ שטוחה ומתחתיה מצוי אוקיינוס קדמוני עצום. גם היום …
בשער ספר ה'עיונים' של נחמה ליבוביץ' לחומש שמות, נכתב: "לזכרה של לאה פרנקל, החכימה רבותיה, לימדה תלמידים קטנים וגדולים, והדריכה מורים מתחילים וותיקים, והאהיבה תורה על כל לומדיה". רבים אינם יודעים מי היתה לאה פרנקל, שזכתה להקדשה כה חמה מנחמה. לאה פרנקל לא זכתה בפרסים יוקרתיים, לא פרסמה מאמרים ומחקרים חדשניים בכתבי עת מפורסמים, וגם …
היה היה דרשן, שדיבר תמיד רק על ביקורת המקרא. כיון שהגיע חנוכה, לא ידע מה להגיד, חנוכה קשור במאורעות היסטוריים שהתרחשו אחרי חתימת המקרא. מרד החשמונאים החל בשנת 167 לפני הספירה. מה עושים? האמת היא, שחנוכה לא רק קשור לביקורת המקרא, הוא גם הבסיס שלה. ביקורת המקרא הוא מיתוס שהתחיל להתפתח במאה ה19 בגרמניה. למרות …
התלמיד התמים, בבואו אל ספרי הלימוד ומבואות למקרא, ימצא בהם שפע של אזכורים ל'תיקוני לשון', נוסחאות חילופיות, המגובים בשמותיהם של חוקרים שונים. כמובן שאין לו פנאי ויכולת לבדוק איך הגיעו הללו לתיקוניהם, ועל מה מבוסס 'מדע' זה. במאמר זה נדגים, על מה יוסדה השיטה, אין מדובר כאן בדוגמאות זניחות, אלא בדברים שהפכו לשיטה, שיטה של …
מעובד מתוך פירושו לויקרא, בתוספת הערות. בויקרא כג פסוקים כג – כה, בא חוק על דבר האחד בחודש השביעי. היו מן החוקרים שהכחישו את אותנטיות החוק הזה, וטענו שהוא הוספה מאוחרת בתורה, וכן הטילו ספק בהיותו 'ראש השנה' כפי שקבעו חכמינו. נתבונן נא על הפסוקים, ונבחן את הדברים. (כג) וידבר ה' אל משה לאמר: (כד) …
ראובן: איך אפשר בכלל להיות בטוח במשהו? כל דבר שתשמע, כל נושא, בחיפוש של כמה שניות תמצא מיד מאמר מנומק נגד, או סרט, הרצאה, תחקיר, שום דבר לא בטוח. שמעון: היום, שלא כמו בימים עברו, אפשר לדעת הכל בקלות, בלחיצת כפתור אתה יודע הכל על הכל, יש לך נתונים בדוקים, אתה פשוט צריך לסנן אנשים …
על טיבה של תורת גונקל לחקר המקרא, עמדנו בהרחבה כאן, וכאן הבאנו את דברי ד"ר רביד נגדו, בדברים האלו די בכדי להראות ששיטתו שגויה ומיוסדת על אי הבנה של המקרא, דרכו, וסגנונו, ואף על הנחות קדומות כלפי יהודים וישראלים, שבזמננו ייראו מגוחכות. היום נביא קצת מתורתו של פרופ' מאיר וייס, אותו הזכרנו במאמר הקודם, בספרו …
מאיר וייס, פרופ' למקרא (נפטר ב1998), פיתח את שיטת 'הפרשנות הכוליית', התופסת את הטקסט על כל חלקיו ורבדיו כחלק ממשמעות אחת. במבא לספרו 'המקרא כדמותו' (הוצ' מוסד ביאליק, מהדורה מורחבת תשמ"ז), הוא מתאר איך נוצרו התיאוריות הראשוניות והבסיסיות של מחקר המקרא, ואיך התפתחו במאה היט' והמחצית הראשונה של המאה הכ'. המבא נקרא 'גישות משתנות בחקר …
מתוך ריאיון אצל ד"ר לאה מזור: שלום לך, פרופ׳ יונתן גרוסמן, הופעת ספרך השישי, יעקב – סיפורה של משפחה (ידיעות ספרים, 2019), היא הזדמנות מרנינה לשוחח אתך. אתה איש אוניברסיטת בר-אילן אך מלמד גם במכללה האקדמית הרצוג בגוש עציון. מהו לדעתך ההבדל בין חקר המקרא והוראתו במוסדות בעלי אוריינטציה דתית לבין מוסדות אחרים להשכלה גבוהה בישראל? אם …
על היעדר ההיתכנות הריאלית למודל המרכזי של תורת התעודות, ייחדנו כמה וכמה מאמרים, למשל: הנחות העבודה של הביקורת – מדע בדיוני, צרה ושמה עובדות, צרות באות בצרורות. בחיתולים לנצח. היש דוגמאות לתורת התעודות? כעת ברצוני להוסיף עוד קצת, על המשמעות של קאנון כתבי קודש בעת העתיקה. ביקורת המקרא ככלל, היא השלכה של תהליך היווצרות הנצרות, …
עוד על אי הריאליות של השערת התעודות, בדיות בניחוח נוצרי לקריאה »
שיחה על תחלואי ביקורת המקרא, על חולשת טיעוניה, ועל הפחד של מלומדים לבקר את המבקרים
שמואל ברמן מראיין את שני הפרופסורים חובשי הכיפה, הראשון שולל את תורת התעודות, והשני קונסרבטיבי, כלומר לא מטריד אותו מי בדיוק כתב מה, ואדרבה, תעודות עושה לו יותר סדר בראש. ברמן כותב על זומר: "פרופ' בנימין זומר, מרצה למקרא ב'בית המדרש לרבנים באמריקה' של התנועה הקונסרבטיבית… מאמץ את ממצאי המחקר הדיאכרוני הביקורתי במלואם, אך גם …
דיון בין פרופ' יהושע ברמן לפרופ' בנימין זומר – תורת התעודות ריאלית? לקריאה »
אחת הצפרדעים בביצה הפייסבוקית, שמדי פעם מבליח עם פיליטון חצי מקורי, הוא עידן חדש. הפעם הוא מתיימר 'לנפץ' את טיעון העד, והוא בהחלט מצליח לשכנע את המשוכנעים, כל בחורי הישיבה שנעשו למשכילים דרך ויקיפדיה, מריעים ומוחאים כפיים. עדת המעריצים כבר הציעו בתגובות מועמדות לפרס נובל, הספד על כך שהאקדמיה מפסידה חוקר דגול, תשואות ובלונים, זיקוקים …
(מקור התמונה woodenearth כאן) בהמשך למאמר 'צרה ושמה עובדות', המתאר את הידחקותן ובריחתן של התיאוריות הכביכול מחקריות, כאשר נגה עליהן אור העובדות. נחזור לנושא ביקורת המקרא, שהבעיה המרכזית שלה היא זו בדיוק, שככל שמנסים לעמת משהו מהסיפורים עם העובדות, זה פשוט מתגלה כמדע בדיוני. להרחבה נוספת, ראה: בחיתולים לנצח, ו:האימאם הנעלם של ביקורת המקרא. המקור …
כל כך הרבה פעמים אני נתקל בשאלה, הלכאורה הגיונית: אתה רוצה לומר לי שכל מה שמספרים חוקרי מקרא על ההיסטוריה שלנו, זה סתם סיפור? זו פרשנות תלויית אג'נדה גרידא? אבל הם לומדים את זה בהיסטוריה? עזוב את זה שאתה מתווכח עם הוכחה של פלוני, איך הם רואים את זה? הם לא מאמינים שהמחקר שלהם מתאר …
המחקר מבוסס על עובדות, כולנו יודעים. ישנן שתי גירסאות לטיעון המדעניסטי הנפוץ, שאי אפשר להטיל ספק בדברי אנשי מדע בשום תחום, הטיעון מן המדע, 1) "אם אתה לא מאמין במדע – מדוע אתה משתמש במחשב?", 2) "אם אנשי מדע טועים ומטעים, אז איך הגענו לירח"? ובכן, בשביל להשתמש במחשב, לא צריך להאמין בכלום, זה עוזר …
השנה 1885, באירופה עסקים כרגיל, שוב מלחמונת (בולגריה – סרביה), שוב הסכם שלום (בהתערבות אוסטרו-הונגריה), שוב היהודים מנסים להוכיח שהם לא אשמים (גייסו מתנדבים לטובת בולגריה). באקדמיות האירופאיות, נהנים מחופש המדע והחקירה, שהתפתח מאד במאה ה19, פרות קדושות נופצו בזו אחר זו כמעט בקצב פגזי התותחים של המלחמות הרבות, הבריתות, הבגידות, וההסכמים המרשימים. ההיסטוריון הקשיש, …
מה שיפה במקצוע של ביקורת המקרא, זה שהיא על זמנית, בכל תחום בעולם, גם התחומים שהם לא מדעים מדוייקים, ישנה איזו התקדמות, התכנסות, זרימה, מסקנות, משהו שיבדיל בין הפקולטה של היום, לזו של המאה ה19, בכל אופן עוברות מאתיים שנה. ואילו בתחום 'ביקורת המקרא', אין כל חדש, אין שום רעיון שהועלה לפני מאתיים שנה, שאליבא …
לפרשת יתרו: על ה'מדעים המדוייקים' של 'ביקורת' עשרת הדברות לקריאה »
שאלה: כאן טענתם שתורת התעודות מופרכת מבחינה פילולוגית ומציגה תסריט בלתי אפשרי שאין ולא היה כדוגמתו מעולם, ואף לא יתכן. והנה בבלוג של אלי אליאך, מראה שבתורה השומרונית אנו מוצאים דוגמא, וכלשונו "התורה השומרונית כבסיס עובדתי להשערת התעודות" תשובה: אליאך פרסם את הרעיון הזה לפני כעשר שנים בפורום שלו (אז הוא היה מבקר מקרא 'לשם …
כפי שהראינו הרבה פעמים (למשל כאן), חלף העידן בו חלק מביקורת המקרא או מחקר המקרא היה לנסות לדון בשאלת אותנטיות המקרא, ואף חלף הזמן בו היו מנסים להוכיח בצורה קוהרנטית תיאוריה. כיום עסוקים בסיפור סיפורים, והתחרות היא על לבו של הקורא, איזה סיפור יותר מעניין, יותר פוליטיקל קורקט, יותר נושא מסר אקטואלי. כיום אתה יכול …
אלכס צייטלין בביקור בית אצל פרופ' יואל אליצור, לפני כחודש:
לא, אין המדובר בשלשה אנשים שהתכנסו לדיון ביניהם, אלא באיש אחד שלקח על עצמו את שלל התפקידים האנדרוגיניים הללו. דוד גולינקין, נשיא מכון שכטר בדימוס , הוא רב קונסרבטיבי ו'פוסק הלכה', וכעת גם מבקר מקרא. במאמרו 'האם מותר ללמד בקורת המקרא', מראה גולינקין מדוע מן הראוי ללמוד וללמד בקורת המקרא, ואיך זה מותר. ראשית נשאלת …
לחלק א הנעשה כדבר הזה? האם ישנו איזה תקדים של איזה שהוא ספר הסטוריה עממי המתאר הסטוריה כללית של עם כל שהוא, שנתגלה כזיוף בדוי מן הלב שהושחל אל תוך העבר? לפי הידוע לנו אין תקדים כזה בעולם. שאלת קדמות התורה היא שאלה 'מקורית'. אין הכוונה כאן לומר כי אנו מקבלים את כל כתבי …
נשלח אלי מאמרו של דוד סלע, העוסק כביכול בביקורת המקרא. סלע, ממנהלי הקבוצה 'חרדים ואתאיסטים', ומיוצרי הסדרה 'מתן תורה היה או לא היה', כבר פירסם באתרינו כאן מניפסט הזוי, שעיקרו יחוס כל הקללות והצרות שבעולם לדת, שם הסביר שהוא נעשה תוקפני ועויין כשהוא רואה אפליית נשים גזענות והומופוביה וכפיה דתית (על קשקשת ההדתה כבר כתבנו …
מתוך ספרו של משה גרילק : סיני – מאז ולתמיד 1 עד כמה שלט לעתים מוזמנות האבסורד בתחום חקר המקרא; ועד כמה המחשבה מתאבנת גם לנוכח ממצאים חדשים, מוכיחה העובדה שחוקרי מקרא עצמם חשו בעיוותים והתקוממו נגדם. הדברים הבאים, שנאמרו על ביקורת המקרא בכלל, מתאימים גם לחקר חוקת חמורבי ול״התאמת״ התורה אליה. הנה מה שכותב …
חוקר א"י, ב"צ לוריא, במאמרו: מחקר המקרא בימינו אנו (בית מקרא קו'), נותן מושג כללי על תיאוריות ביקורת המקרא הקלאסיות, ומראה כיצד אינן מבוססות אלא על דעות קדומות. א. כיצד נראים האבות חוקרי המקרא, שנטלו לעצמם את האצטלה של ״מדע״, פסלו את ספר בראשית כמקור היסטורי לתולדות ישראל בתקופת האבות; לעומת זאת הם.להוטים אחרי כל …
חוקר א"י, ב"צ לוריא, במאמרו: הערות על דרכי מחקר המקרא (בית מקרא עט'), מתאר את להיטות החוקרים למצוא מקור 'מבחוץ' למונחים ומושגים שהינם עברים שורשיים. פשחור בחפוש אחרי מקורו של השם פשחור הגיע אולברייט אל עולם אלילי מצרים, לאל חור; לפי דעתו פירוש השם הוא: ״הניצול על ידי חור״1. אחיטוב סובר שהנחתו של אולברייט נכונה …
שמואל שניצר, בסדרת מאמרים ב'בית מקרא' (קטו), מראה כיצד שירת דבורה, שנחשבת ע"י רוב החוקרים כמסמך אותנטי המייצג את ראשית התנחלות ישראל בארץ, מפריכה את כל התיאוריות על שלבים שונים ודמיוניים בהתפתחות האמונה הישראלית, למעשה כבר הראה זאת קויפמן (שאת עיקרי דבריו הבאנו במאמר: ההיסטוריות של המונותואיזם בישראל), אלא ששניצר מפרט ומרחיב נקודות נוספות, להלן …
מצורף מאמרו היסודי של גריניץ להפרכת התיאוריה על איחור ס"כ, (הערות השוליים ניתנות לקריאה במקור: לקדמות תורת כהנים). ההשקפה שתו״כ (= תורת כהגים) מאוחרת מס״ד (=ספר דברים), קנתה לה שביתה בקהל מאז ולהאוזן. אולם, כידוע, נשמעה ״תורה״ זו כבר על ־ידי קודמו, גרף. ואף גרף קבל אותה מן המוכן מרבו בשטרסבורג — רויס. ולהאוזן גופו נהג …
הרב פרופ' דוד גוטליב, במאמר ביקורת על ריצ'ארד אליוט פרידמן, לספרו 'מי כתב את התנ"ך'? (ראה סקירה וביקורת באתרינו). (החלוקה לאותיות, היא של סוגי ההערות, לפי גוטליב: A: שגיאה בטקסט, טענה שנכתב תוכן מסויים בעוד זה לא נכון, B: פרשנות והבנת הנקרא, טענה לפרשנות מסויימת שגויה, סותרת את עצמה, או לא הכרחית. C: כשלים לוגיים, …
פרופ' גוטליב נגד ר"א פרידמן: 'מי כתב את התנ"ך'? (EN) לקריאה »
פרופ' אביגדור הורויץ, חוקר מקרא ואשורולוג, באוניברסיטת באר שבע, שילב במחקריו את שני התחומים, ניתוח הטקסט, יחד עם ידיעות מן העולם הקדום. בגישה זו הוא מתייחס לפרשת העגל מול פרשת המשכן, שהחוקרים האנליטיים פיצלו לשני מקורות ולא ניסו לפרש את שתי הפרשיות האלו יחדיו, במאמרו "העגל והמשכן" (בתוך שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום גליון ז-ח), …
(התייחסות לחמשת הפרקים הראשונים בספר). פרופ' מארק ברטלר, בספרו: "לקרוא את התנ"ך", מתיימר להציע קריאה חדשה בתנ"ך, "קריאה כיהודי וכלומד", כפי הכותרת של פרק א' בספר. לטענתו הוא נותן במה ל"גישה ההיסטורית ביקורתית", ומכאן היה ניתן להבין כי הוא יציג שיטה מחקרית, סוג של נסיון לבסס או להוכיח וכדו', אלא שלמרבה האכזבה, אין רמז בכל …
ד"ר ארי יצחק שבט במאמרו 'תופעת השמות הכפולים והכינויים לאישים ומקומות בתנ״ך', מסביר את הנושא בהסבר רציונלי ופשוט. הקדמה – התופעה והסבריה אחת מהשאלות הנפוצות ביותר של מבקרי המקרא, מתייחסת לסתירות בין שמות האנשים ואתרים במקומות שונים בתנ״ך. לעתים קרובות, חז״ל ופרשנים רבים מתרצים זאת בכך שהיו לשמות ולאתרים הללו כינויים רבים, ולמשל: יתרו = …
שמות וכינויים כפולים לאנשים ומקומות במקרא ובמדרש חכמים לקריאה »
הרב ד"ר חזי כהן, מציג גישה לביאור מה שנראה כמו סתירות בחוקי התורה, את גישתו הוא מכנה 'גישת התמורות', להלן מאמר מקוצר שלו: (ניתן לקרוא גם מאמר יותר מפורט כאן). כמובן שאין בפרסום הדברים באתר משום הסכמה לכל פרט, והדברים צריכים עיון ולימוד, מטרתינו רק להפנות את המעיין לבחון את השיטה הזו, ואת תרומתה לפתרון …
מקור: The Corruption of Biblical Studies » Mosaic בעקבות מאמרו 'עליבותו של מחקר המקרא', הגיבו כמה חוקרי מקרא בדרכים שונות, ברמן נחלץ להגן על דבריו: The Corruption of Biblical Studies Academic scrutiny of scripture, a discipline prey to intellectual fashion since its inception, is today pursued by many in the service of secular liberal positions. …
יהושע ברמן במאמר תגובה על מאמרו: עליבותה של ביקורת המקרא לקריאה »
אברהם דטלנסקי, המכונה 'אברהם העברי', סוקר את הבעיה החמורה של תורת התעודות עם פרשת יוסף במצרים. רבע מספר בראשית מסרב להתאים את עצמו לתיאוריה, להלן מאמרו "יוסף הצדיק נגד ולהאוזן הרשע" (דטלנסקי לצערינו עדיין לא השתכנע שהתורה כולה מן השמים, אבל שיחה נאה שלו נצטט בשמחה…). המקור המרכזי לחלקו האחרון של ספר בראשית [=סיפורי יוסף]… …
מתוך ספרו 'יחודו וקדמותו של ספר בראשית', הפרק 'ביקורת תורת התעודות': ביקורת תורת התעודות דברינו עד כה נסבו על ייחודו ועל קדמותו של ספר בראשית, אולם טרם יצאנו ידי חובתנו ל״ביקורת״. ״ביקורת המקרא״, כפי שקרא לעצמו המחקר הפרוטסטאנטי־גרמני במקרא החל מסוף המאה הי״ח, אינו גרמני בשורשו. כ״מחקר׳ יסודותיו מגיעים לחכמי ישראל בימי הביניים, אולם בצורה …
ד"ר ברמן, במאמר שפרסם בשפה האנגלית, פורס יריעה רחבה המתארת את מצב מחקר המקרא בימינו, שאינו עונה לקריטריונים בסיסיים של "מחקר" כפי שהוא מוגדר בפשטות. להלן קטעים מתוך מסתו זו בתרגום חפשי מאד שלי (המטרה כאן היא להביא מה שנוגע לבעיתיות של מחקר המקרא, ולא להציג את השקפתו של ברמן עצמו, המאמר המקורי ארוך הרבה …
הרב אורי שרקי מדבר על ביקורת המקרא בפירוט, ומתייחס לכל הטענות לצפיה: הרב שרקי ביקורת המקרא א לצפיה: הרב שרקי ביקורת המקרא ב
(מתוך: בעיני אלהים ואדם, בלי ההערות) הערת המעתיק: הכותב מציע גם פרשנויות חוקיות המנוגדות למסורת ולהלכה, כסוג של פתרון בדרך הפשט, ויתכן שהיו תקופות בימי בית ראשון שאכן התורה הובנה כדבריו בחלק מהמקומות, וראה: התורה בימי בית ראשון. עוד מאת ברמן על הגישה הלא מדעית של מחקר המקרא: על עליבותו של מחקר המקרא. מבוא במאמר …
ד"ר יהושע ברמן: סתירות? ביקורת המקרא לא פותרת שום בעיה לקריאה »
סקירה על ספרה של רביד וריאיונות שלה, הובאו כאן, להלן קטעים מתוך פרק 27 בספרה, הרלבנטיים לשאלות היסודיות של ביקורת המקרא. פרק עשרים ושבעה ״עולם התנ"ך״ בשנת 1922 פרסם פרופסור גרמני פרוטסטנטי, הרמן גונקל שמו, ספר הנושא את השם אגדות בראשית. למרות הזמן שחלף מאז ראה הספר אור, הוא נחשב עד היום לאחד החיבורים החשובים …
פרופ' משה גרינברג, במאמרו: הנחות היסוד של החוק הפלילי במקרא, (בתוך: תורה נדרשת : חיבורים בשאלות יסוד בעולמו של המקרא, עם עובד תשמ"ד). מבהיר את ההבדל בין ניתוח הספר כחטיבה שלמה, בהתאם למציאות ההיסטורית המוכרת לנו, ובין הנסיון לבתר אותו לתקופות על בסיס תיאוריות מדומות של התפתחות הבאות במקום לנסות להבין את הספר. כך הוא מראה שדינים …
לתורת התעודות מוקדשת סדרת מאמרים, זה הוא תקציר על כמה נקודות עיקריות: התורה המרכזית של בקורת המקרא היא תורת התעודות. מה היא הגדרתה המדעית של 'תורת התעודות'? על מה ועד כמה היא מבוססת? נושא חיבור התורה הוא ביסודו נושא היסטורי. אך אין הכל ניגשים אליו בעיניים היסטוריות אובייקטיביות, ישנן כאן שאלות תיאולוגיות ידועות, ולכן יש …
(המאמר המקורי נקרא 'לבעיות ספר בראשית', בתוך 'דרכו של מקרא' מובא כאן בלי ההערות, בסריקה ייתכנו שגיאות, ניתן לקריאה במלואו כאן) במבוא לפירושו לספר בראשית מציין הרמן גונקל את ההבחנה בין שלושת ׳כתבי־המקור׳: י׳(המשתמש בשם הוויה), א׳(המשתמש בשם אלוהים) ות״כ (תורת־כוהנים) שבסיפורי בראשית, כתוצאה משותפת של שלושה יובלים למדע המקרא, שבני הדורות הבאים יהיו …
משנתו של יוליוס ולהאוזן – הערכה חדשה במלאת מאה שנה להופעת חיבורו: ״אקדמות לדברי ימי ישראל״ פרופ' משה ויינפלד (נדפס במקור: שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום ד, הוצ' ניומן 1980, מובא כאן ללא ההערות. המאמר ארוך ומפורט, אך חשוב מאד מכיון שהוא מפריך את כל חלקי תורת ולהויזן ואת כל היסודות הבסיסיים של ביקורת המקרא לדורותיה. …
פרופ' וידנפלד: ביקורת המקרא הולהויזנית הופרכה לחלוטין לקריאה »
התנועה הפרוטסטנטית היא זרם דתי – תרבותי מערב אירופאי, שהתפתח החל מהמאה ה16. מייסד הזרם, מרטין לותר, קבע שלשה עקרונות: עקרון "האמונה": האמונה גואלת את האדם, ולא המעשים. עקרון "החסד", לפיו אין לאדם יכולת להשפיע על גורל נשמתו. עקרון "כתבי הקדש לבדם", לפיו המקור לפירוש כתבי הקדש צריך לבא מתוך עצמם, ולא ע"י סמכות כל …
ד"ר ליאורה רביד, מחברת הספר "התנ"ך היה באמת" מתראיינת בבמות שונות בנוגע לספרה. כדי להבין את שיטתה אפשר לקרוא את הפרק 'עולם התנ"ך' מתוך ספרה, המראה כיצד הכחשת המקרא מיוסדת על שאלות של מה בכך, שחלקן קשורות בחוסר הבנה מינימלי של התרבות והתנאים: תקציר שלו כאן: (יש לדעת כי רביד אינה מאמינה בקדושת התנ"ך, אלא …
הבקורת הנמוכה – בקורת הטקסט, נחשבת כמקצוע לעצמו. היא אינה נכנסת לשאלת חיבור התורה וזמנה, ולא להשלכות של שאלות אלו. הבקורת הנמוכה מתמקדת בעיון בטקסט התנכ"י, ובנסיון לברר את נוסחו המקורי. גישה זו מעוררת את השאלה מהו בכל אופן ההבדל בינה לבין הגישה המסרתית? האם יש לחשוב כי המקבל את כתיבת ספרי המקרא כפי שהיא …
מקורות חיצוניים בקורת הנוסח מסתמכת גם על מקורות חיצוניים. ננסה לבחון את ערכם של המקורות האלו לענינינו. לענין הפסוקים המובאים בשינוי במקורות חז"ל, ברור שטעויות רבות נפלו בעתקים של המקרא שלא הוגדרו כספר תורה כשר, שהרי זוהי דרך הטבע. ספרים כאלו היו אפילו ביד חז"ל (מגילה כז. וראה פסחים קיב. שציוה רבי עקיבא את …
"תורת הבחינות" של הרב מרדכי ברויאר ז"ל מקובלת בחוגים שונים כפתרון לסוגיית ביקורת המקרא[1]. נביא כאן את דבריו כפי שנכתבו על ידו במאמרו הראשון בנושא: "החוקר המאמין.. לא פעם מסתפק בתירוצי דוחק שאינם מתיישבים עם מצפונו המדעי.. כל פרצה וכל בקיע שנראים בחומה הבצורה היטב של בקורת המקרא נחשבים כהוכחה לבטול השיטה כולה.. הבשורה המרנינה …
מן הראוי להקדיש פרק למסקנותיו של קויפמן מכל חיבורו הגדול. דוקא משום הגנתו על המסורת ההיסטורית. לאחר שהוא מצליח בגאונות לפרוך את כל הבנין של בקורת המקרא, ולהוכיח מתוכו את הסדר ההיסטורי המדויק של כל ההתרחשויות המתוארות במקרא. הוא חוזר לנקודת המוצא של הבקורת. ודוקא כשמדובר על המסקנות, שהן המשמעותיות ביותר, שם חוזר הוא להשתמש …
ברמן במאמרו מדבר על הגישות השונות לחוק במזרח הקדום, כחוק סטטוסטורי ולא כחוק שבהכרח תמיד שופטים רק על פיו, ומשם מראה מדוע זה שומט את הטיעונים המרכזיים של תורת התעודות. נראה שהגישה המסורתית של חכמינו לא באה כאן להגדרה נכונה, אבל עדיין יש כאן בסיס מחקרי רחב לעצם קיומה של תושבע"פ, התורה שבכתב לא יועדה …
ריצארד אליוט פרידמן 'מי כתב את התנ"ך', 1987. תרגום לעברית: זמורה ביתן 1995. פרופ' פרידמן מאוניב' סאן דייגו, זכה להתחכך בחוקרי מקרא מפורסמים, שאת רעיונותיהם הוא מצטט בספרו ממקור ראשון. אך ספרו שונה משאר מחקרי המקרא המצויים, הוא מתיימר לפתור את החידה ולענות על שאלת השאלות, בפתיחה הוא כותב "השלמנו חלק גדול דיו מן החידה …
הרמן גונקל, נחשב לאחד מגדולי חוקרי המקרא בזמנו, גדל ולמד בשלהי המאה היט', מחקריו נתפרסמו בעיקר בראשית המאה הכ'. גונקל פיתח את "חקר הצורות", העוסק ב"מקום בחיים" של כל צורות הסיפור והשיר בישראל. מכתביו יצאו בעברית ע"י מוסד ביאליק תשנח': "אגדות בראשית", ו"ספרות המקרא". בצירוף מאמרי הערכה מפרופ' זאב וייסמן ואלכסנדר רופא. מכיון שמחקרו של …
חקר הצורות של הרמן גונקל – ותרומתו לחקר הסיפורים ההיסטוריים שבתורה לקריאה »
עד עתה עסקנו ישירות בשאלת ההיסטוריות של התורה, מבלי להתייחס לדעות המקובלות על חלק מהעוסקים בנושא בזמננו.
כאנכרוניזמים הוכרו זה מכבר כמה מושגים וביטויים הנמצאים בתורה, שנראים לפי ההשקפה הפשוטה כשייכים רק לתקופה מאוחרת יותר. אך האם הנחות אלו עומדות בפני הבקורת? האם הם מכריעות? פלשתים אחד מאבני הבוחן של חוקר מקרא, היא סוגיית הפלשתים בספורי האבות. יצחק מתמודד עם אבימלך מלך פלשתים, שירת הים מזכירה "נמוגו כל יושבי פלשת", וכן התורה …
מחקר המקרא בזמננו, הוא תחום מחקר רחב וגדול, עשרות אלפי ספרים ומאמרים נכתבו בנושא. כמו כל תחום רחב ומקיף, אין מי שיכול להקיף את החומר כולו, ואף לא את רובו.
סתירות מדומות ראשית כשמדובר על סתירות, מובן שאין הכוונה כאן לסתירות מדומות. חלק גדול או אפילו רוב הסתירות שהעלו חוקרים בעבר אינם אלא סתירות מדומות. סתירות שהן גילויים שונים של רעיונות מורכבים, או אספקטים שונים של רעיון אחד. סתירות כמוהן ניתן למצוא בכל ספר ובכל חיבור, ואין הם נוגעים כלל בשאלת המחבר. ראה לעיל פ"א …
ביקורת המקרא מרבה להשתמש בטיעונים הנראים לכאורה אובייקטיביים, איך ייתכן שיש שלש סיפורים של ירידת האבות למצרים, האם אין מדובר באותו סיפור?
לאחר שראינו כיצד מתעלמים החוקרים מן הכללים הגדולים של שאלות זמני חיבור התורה, נראה כיצד ואיך מכריעים בשאלות מקומיות. על פי אלו נימוקים מכריעים נקבעים דברים במחקר המקרא. "סמך נוסף לאיחור יום הכפורים משמשת בעיני אותם החוקרים רשימת ימי הצום שבפי זכריה (ח יט) המדלגת אף היא על יום הכפורים, כנגד דעה זו מסתמכים המחזיקים …
למרות קריסת ביקורת המקרא הישנה (כמתואר במאמרים "ביקורת המקרא הולהויזנית" 1-13, וראה גם: האם ספרי התורה נערכו או שונו), עדיין ההנחה היסודית שלה מקובלת מאד על רבים מהחוקרים, והיא שהתורה מורכבת מספר שנערך פעמים רבות מאד ונוספו בו במשך דורות קטעים רבים. ההוכחות לדעה הזו הינן בטלות לגמרי, כפי שניתן לראות בסדרת המאמרים הנ"ל, ובמאמרים …
התשובה לשאלות בנוגע לבקורת המקרא, שאנו מציגים כאן לאורך כל המאמרים האלו, היא פשוטה מאד: אין תורה חילונית, לאדם חילוני בלתי מאמין אין אפשרות לקבל את התורה כמסמך היסטורי, מעצם היותו חילוני. ולכן הוא אנוס להניח כי התורה נכתבה לאחר ימי משה ואינה משקפת ממש מציאות היסטורית, הוא יכול להרשות לעצמו לומר כי התורה משקפת מציאות …
הבקורת בישראל גם היא ממשיכה את השיטה של הפרחת השערות מבלי לנסות להוכיח אותן או את ההנחות שעליהן הן מסתמכות.
פוסט היתולי המדמה את שיטות ביקורת המקרא, כשהכוונה להכניס לפרופורציות את התיאוריות של ריצ'ארד אליוט פרידמן. להלן תמליל הרצאתו של פרופ' פריקמן, המאה ה23. "באופן כללי הציבור במדינה התחלק לשלש קבוצות, שנחשבו באופן רשמי כמדינה בתוך מדינה. הראשונה "מדינת תל אביב", הציבור השמאלני חילוני הרוב הגדול, השניה "מדינת יש"ע", הציבור המתנחל ימני, מיעוט. והשלישית …
הקמתה של מדינת היהודים במחצית השניה של המאה העשרים – מחקר היסטורי
ביקורת המקרא הישנה, היתה ראשית צמיחתו של ענף מחקר חדש, וכמו עוד ענפי מחקר מקבילים, קשה להתייחס ברצינות למה שהתקבל לפני מאה וחמשים שנה
בשנים הראשונות לפרסומה של מסקנות הבקורת הולהויזנית, נאלם הציבור היהודי שומר המסורת ללא תגובה
כפי שהזכרנו במאמר הקודם, תיאוריית ולהויזן מורכבת מארבעה חלקים יסודיים
הפרדת המקורות לא פתרה שום בעיה גם אם היה נראה, שהפרדת המקורות עונה לכל הפחות על הבעיות אותן הציבו החוקרים, הרי שעם הזמן כאשר נותחה השיטה במדוייק, התברר שאין ההפרדה מביאה תועלת להבנת המקורות. קאסוטו כותב בסוף ספרו תורת התעודות (עמ' 97): "לא הראיתי שאפשר לפתור את הבעיות באופן שונה מזה של שיטת התעודות, אלא …
ביקורת המקרא הולהויזנית 4. – הערך המדעי של הפרדת המקורות לקריאה »
הוכחות רבות ומכריעות ישנן לאחידות הפרשיות בתורה. דוקא הפרשיות שדימו המבקרים למצוא בהם סימני מקורות שונים, מוכיחות על עצמן כי הן אחידות ומתוכננות להפליא: "יהיה פתרון בעיית המקורות מה שיהיה, עובדה היא שבכתוב שלפנינו מסודרים כל הספורים סדר הרמוני משוכלל שאינו נראה כתוצאת שילוב פחות או יותר מקרי של קטעים נבדלים. ניכרת בו הרמוניה מספרית.. …
2) קביעת היחס בין המקורות. התעלמות ממקורות קדומים המשתמשים ב'מאוחרים' להם. התוכן של חוקי התורה, בספורים, במוסרים, ובחוקים, בולט ומשפיע בכל ספרי הנביאים מהראשון ועד האחרון (ראה "תורה משמים" פרק 7 פירוט לפי סדר ההיסטוריה בכל הדורות שממתן תורה ועד זכריה). בראשית א ב (תהו ובהו) ירמיה ד כג בראשית א ב (תהו ובהו) ישעיה …
ביקורת המקרא הולהויזנית 6. – קדמות ואיחור של ספרים בעיני הביקורת לקריאה »
על מה מבוססות קביעות תיארוך היסטוריות של ביקורת המקרא?
4) הסבר התהליכים הסבר התהליכים מתוך תפיסות היסטוריות דוגמטיות התנ"ך מכיל מסרים ששינו את פני האנושות, וערכו התרבותי, המחשבתי, והמוסרי, ידוע ומפורסם. מתוך דוגמה מדעית נוהגת, התרגלו החוקרים לייחס את ההישגים האלו לתקופות מאוחרות, בהנחה כי גם בתחום זה שלטה ההתפתחות, והצורה הנוכחית בה אנו רואים את התנ"ך, היא הצורה האחרונה, אבל צורות קדומות …
ביקורת המקרא הוילהויזנית 9. הסבר התהליכים ההיסטוריים לקריאה »
המאה היט' היתה המאה האנטישמית והגזענית ביותר מכל התקופות, בה נתגלתה אנטישמיות טהורה וקפדנית של הוגי דעות ופילוסופים, ולא רק המוניות נבערת. גרמניה היתה אחד השיאים של אנטישמיות 'מדעית' זו, ואין זה מקרה שדוקא בעת הזאת, ובגרמניה נולדה בקורת המקרא – "בקורת המקרא הוא מדע גרמני בהחלט", (פרופ' גריניץ, יחודו וקדמותו של ס"ב עמ' 121). …
ביקורת המקרא הולהויזנית 10. מניעים אנטישמיים בתיאוריות ביקורת המקרא לקריאה »
הסבר התהליכים מבוסס על טעויות והטעיות היסטוריות כשם שטעו החוקרים האירופיים בהבנת דרכי הכתיבה והסגנון השמיים [ראה מאמר קודם: ביקורת המקרא הולהויזנית 10], כך גם טעו בהבנת כל אורח החיים היהודי, בשילוב של בורות וחוסר הבנה, שנאת ישראל עם גסות רוח, בנו תיאוריות מוזרות ומעוותות על תהליכים כביכול שגרמו להיווצרות 'מגמות' המקרא בתקופות שונות. ולהויזן …
ביקורת המקרא הולהויזנית 11. טעויות והטעיות היסטוריות לקריאה »
מסתבר שעם הזמן, יצרה לה אסכולת בקורת המקרא שיטת מדרש מיוחדת לדרוש את הכתובים. לאחר שהותרה הרצועה ו'הוכח' כי ספור התנ"ך מסתיר מאחוריו את רוב ההיסטוריה, ובעצם כל מגמתו אינה אלא להסתיר ולטשטש. מכך נגזר שהדרך היחידה להבינו היא לאתר בו מקראות עמומים שאפשר לדרשם כמלמדים על אלילות, על מלחמות ומגמות שונות, על מנהגים שמצאנו …
-בכדי להקל עלינו, נזכיר שוב את המסקנות ההיסטוריות העיקריות של הבקורת: 1) חיבור דברים ורעיון איחוד עבודת ה' נוצר בימי יאשיהו, זהו מקור D, תורת כהנים בימי שיבת ציון זהו מקור P. 2) אהל מועד, נשיאים, משיחה, לויים, חוקי הקרבנות, ושאר מושגי ת"כ (P), הם פרי התיאוקרטיה של שיבת ציון ונכתבו כהשלכה לאחור לתקופת המדבר, …
ביקורת המקרא הולהויזנית 13. סיכום פרשת קריסת הביקורת הישנה לקריאה »
