ד"ר משה רענן (ביולוג) עוסק רבות בשאלת התאמת דברי חז"ל לידע המדעי של זמננו, הנה דברים שהוא כותב על אופי עבודתו: התלמוד (הגמרא) דן ומבאר נושאים המוזכרים בכל המקורות שלפניו כדוגמת המקרא, המשנה והברייתא. בין שאר המושגים המוזכרים בו מופיעים שמותיהם של צמחים ובעלי חיים רבים. חוקרים מנסים לפענח את משמעותם ולבדוק אם הם זהים …
התכתבות עם המכנה את עצמו 'אביגדור אמיתי', המפיץ את הקונטרס: 'הידיעות המדעיות בחז"ל' אני מפרסם רק את המכתבים שלי, מכיון שלצערי אביגדור לא אישר לפרסם את תשובותיו: א לר' אביגדור שיחי' שלום וברכה יש"כ על קונטרסו המושקע על הידיעות המדעיות שבדברי חז"ל. רציתי להעיר את תשומת לבך להשקפה שאינה מובעת כ"כ בספרך. ואולי רצוי לתת …
'טבע הדברים' – על קונטרס הידיעות המדעיות של חז"ל, מאת אביגדור אמיתי לקריאה »
אחת הסיטואציות הקלאסיות המייצגות את חילוקי הדעות בין בני אדם בעולמינו, היא ההתנגשות הבלתי נמנעת בין דת למדע
בדברי חכמינו בחיבוריהם השונים ישנן נקודות מגע רבות עם נושאים השייכים למדעי הטבע.
בישראל כידוע לא היה לימוד מדעי הטבע אידיאל, ולא מצאנו לרבים מחכמינו שעסקו בתחומים אלו בצורה מסודרת, אף כי בתחום המעשי והשימושי ברור שגם בישראל היו בעלי מלאכה ואומנות וכיו"ב הצריכים מטבעם לידיעות מסויימות.
טיעון רווח הוא שההלכה היהודית נתונה בבעיה עקרונית בכל הנוגע למדעי הטבע, מכיון שהיא נכתבה קודם ההתקדמות המדעית הגדולה של העת החדשה
הדורות האחרונים, שיכורים מכל הישגי המדע, מתייחסים בבטול לכל דברי הקדמונים, בפרט בתחום מדעי הטבע. אך האם הצטברות נתונים מסודרים במשך כמה מאות שנים היא המפתח לכל? והאם סגנון מדעי בן ימינו הוא הערובה היחידה להכרת המציאות? בודאי אין לצפות מחכמינו שיגדירו את הדברים כפי ההגדרות המדעיות בנות ימינו, לעתים בכדי להבין את דברי חכמים …
הראינו לדעת כיצד התמודדו חכמינו עם הידיעות במדעי הטבע אותן היו צריכים לשם קביעת ההלכה. הראינו גם את גישתם היחודית של חכמינו, שהניחה את היסודות לתצפית המדעית המודרנית. ובכל אופן, ההרגשה כי אנו חכמים יותר מן הקדמונים בתחום מדעי הטבע היא נחלת כל אחד ואחד מאיתנו. הייתכן כי הרגשה זו אינה מדוייקת? המדע המודרני של …
האדם – גוף ונפש השקפת חכמינו על האדם שונה מהשקפת חכמי קדם, הרבה יותר מאשר בתחום האסטרונומיה. העמים הקדומים לא ייחסו במפורש את בריאת האדם לאלים, כמו גם הפילוסופיה ההלניסטית שטענה לקדמות העולם. מערכות חשיבה אלו לא ראו את האחידות שבבריאה ולא דברו על כח כולל האחראי לכל היקום וכל הפעולות תלויות בכחו. להיפך: האדם …
העולם העתיק היה שטוף במיתוסים, תחום עולם החי היה חלק חשוב מן המיתוס, ולענינינו השפעת המיתוס היתה רבה מאד.
תשובה: ראשית נעתיק את דברי הגמרא בבא קמא פ ע״ב: ״אתא שונרא קטעיה לידא דינוקא נפק רב ודרש חתול מותר להורגו ואסור לקיימו… רבי שמעון בן אלעזר אומר מגדלין כלבים כופרין וחתולין וקופין וחולדות סנאים מפני שעשויין לנקר את הבית לא קשיא הא באוכמא הא בחיורא״. (בבא קמא פ ע״ב). פירוש: חתול הגיע וקטע את ידו …
שאלה: מה המשמעות של הסגולות שייחסו בתלמוד לחתול לבן? לקריאה »
דברי חז"ל על לידת האיילות שאלה: קראתי באיזה שהוא מקום שחז"ל אומרים, שהאיילה אינה רוצה ללדת את עוברה, ולכן הקב"ה שולח לה נחש שיכיש אותה כדי שתלד. האם יש לזה בסיס במציאות? תשובה: באופן כללי על חז"ל וחכמת הטבע ראה: כח. מקורותיהם של חז"ל בנושאים מדעיים, ובפרקים הבאים שם. ולגבי נושא זה, אכן, יש בהחלט …
פרופ' ישראל אומן, זוכה פרס נובל, מלמד תלמוד על פי תורת המשחקים: ועוד קצת על אומן:
שאלה: מדוע לא מוזכר בתנ"ך האיבר הכי חשוב 'המוח', וכל האדם תלוי בלב. כמו"כ חז"ל ייחסו תכונות מסויימות לאיברים כמו כליות יועצות, על מה זה מבוסס? תשובה: נפתח בציטוט מדברי פרופ' ליבוביץ' במאמרו 'המח והתודעה': "העובדה ש"המוח הוא מנגנון הפעילות הפסיכית" אינה מוטלת בספק, ואעפ"כ יש בהכרה זו משהו מוזר מאוד. אין היא אנאלוגית כלל …
איך הגיע הרמ"א למסקנה שהכוכבים נעים בחפשיות? מתוך מאמרו של עפר אליאור באלכסון: …בדבריו על הפסוק התמודד הרמ"א עם פירוש הטוען שעדותו של הנביא יחזקאל ששמע קולות מן השמים, היא עדות שגויה, כיוון שאינה תואמת את עקרונות המדע. הרמ"א לא היה מוכן לקבל פרשנות זאת. כמו פרשנים יהודים שקדמו לו, הוא טען שיש בסיס מדעי לעדותו …
במקורות היהודיים מתועדת תקופת שיבת ציון כאורכת דור אחד או שניים, עד לתקופה ההלניסטית. במקורות אלו מוזכרים שלשה או ארבעה מלכים פרסיים
