המאמר בוחן את הדמויות ההיסטוריות והארכיאולוגיות שקשורות במשה רבנו וביציאת מצרים. הוא מציע ראיות מתקופות שונות, כולל עדויות ממקורות מצרים עתיקים, הקשרים לשושלת דוד המלך ולזיכרון התרבותי של עם ישראל. מדע ההיסטוריה והארכיאולוגיה מחזיק בתיעודים שהולמים את הנרטיב המקראי, ממחיש את המציאות של שיעבוד בני ישראל ומדבר על המסירות לשמירה על המסורת ההיסטורית שלנו. הוא מצביע על שורשיו של משה ועל התהליך שהוביל לשחרורו של עם ישראל מעבדות מצרית. In the post titled "ערן בן ישי: משה רבנו ויציאת מצרים – מזווית היסטורית וארכיאולוגית," the author delves into the historical and archaeological perspectives surrounding the figure of Moses and the Exodus from Egypt. The article highlights key features, such as the examination of ancient texts, archaeological findings, and their implications on our understanding of this pivotal biblical event. It emphasizes the advantages of merging historical data with archaeological evidence, offering a richer context to the narrative. The distinctive qualities of the post lie in its analytical approach and insightful interpretations, providing readers with a deeper appreciation of the Exodus story beyond its traditional religious connotations.

מקובל להביא את הדוגמא של השואה כאירוע שאיננו רוצים שיוכחש. איך אנחנו מתמודדים עם מכחישי השואה? מה היא טענתינו נגד מכחישי השואה?

ספרו של השופט חיים כהן הוא ניסיון אינטלקטואלי מרשים לנסות ולנתח בכלים משפטיים את האירועים המובאים בסיפורי הברית החדשה באשר למשפט שנערך לישו,

במשנה (סנהדרין פ"ז) נאמר "הפוער עצמו לבעל פעור, זוהי עבודתו. הזורק אבן למרקוליס, זוהי עבודתו". זהו אחד התיאורים המוכרים, המגחיך את העבודה זרה ועובדיה.

במקורות היהודיים מתועדת תקופת שיבת ציון כאורכת דור אחד או שניים, עד לתקופה ההלניסטית. במקורות אלו מוזכרים שלשה או ארבעה מלכים פרסיים

הפניות לביקורות על ספרו של יובל נח הררי "קיצור תולדות האנושות"