המשך ממאמר זה. במאמר הנוכחי נמשיך לעבור על פרק 1 בשער הראשון, פרק הנושא את השם 'האתגר', ובו מסביר גלמן מדוע לדעתו מבחינה מדעית אי אפשר לקבל את התורה כספר אותנטי. המבול ונפתח בנושא המבול, כך כותב גלמן: סיפור המבול מבוסס על אמונה קוסמוגונית קדומה, שלפיה הארץ שטוחה ומתחתיה מצוי אוקיינוס קדמוני עצום. גם היום …
למרות שיציאת מצרים הוא אחד הנושאים המדוברים, ואולי המדובר מכולם, בארכיאולוגיה מקראית, עדיין אין תחום מחקר שתחום ל'יציאת מצרים', אגיפטולוגים חוקרים הרבה נושאים, נקודות, ומקומות, שאולי רלבנטיים לנושא, אבל אף אחד לא חוקר את 'יציאת מצרים', זה ענין מקראי, שחוקרים מחווים את דעתם עליו לפעמים, לאור ידע כללי ממחקרים שונים, ולפעמים לאור היעדר ידע כזה. …
שאלה: קשה לי לקבל את הענין של גלות מצרים, מה החכמה שה' הוציא את ישראל ממצרים באותות מופתים וניסים אם הוא הכניס אותם לבוץ הזה של סבל בל יתואר. עדיף לא עונש ולא יציאת מצרים עם כל הניסים שלה. הסבל הוא דבר מאד אכזרי ואין לי שום דרך להבין או להצדיק אותו, והדבר הזה מקלקל לי …
סוגיית התיארוך והאמינות של סיפור ישראל במצרים, מתחילה אצל רבים מהתיאור הבסיסי של השיעבוד: 'ויבן ערי מסכנות לפרעה – את פיתום ואת רעמסס'. מתי היו הערים האלו? הגישה השמרנית הקלאסית, מוצאת את אזכור החבירו עוסקים בבנינה של רעמסס, כך למשל ד"ר רבקה שפק ליסק כאן: מכתב של פקיד מצרי מימי רעמסס השני מדווח על אספקת …
הרב מיכאל שלמה בר רון, בהכשרתו למד אנתרופולוגיה באוניב' קליפורניה שבסאן דייגו, כיום מתגורר בבית שמש, משמש כפרופ' במכללת הדסה ירושלים, וכן כרב במסגרת מכון אהל משה, מתמחה גם במסורת הפסיקה התימנית. התפרסם בעקבות כמה ספרים שחיבר, ב2009 פרסם ספר על מצוות בני נח, ועל המשמעות של התורה עבור העולם הרחב. ב2011 חיבר ספר על …
הדוקטור נתי רובין כבר התחיל לשעמם, אבל הוא מזכיר נקודה שמוזכרת רבות אצל תועמלני רשת, ולכן נתייחס אליה. הטענה: בזמן יציאת מצרים, היתה כנען פרובינציה מצרית, בשליטה מצרית, ולכן לא היתה משמעות ליציאה, וכן היו המצרים יכולים למנוע מבני ישראל להסתובב בסיני, או להיכנס לארץ. וכך כתב האדמו"ר מסוסרטי בלשונו הזהב: "המציאות ההיסטורית היא, ש"יציאת" …
הסרט הובא כאן בעבר, אבל בינתיים ידיד יקר הצמיד לו כתוביות לעברית, למען ירוץ הקורא בו לתגובות הערות ולייקים: aln@kavnaki.net
ככל שלומדים עוד ועוד על שאלת 'יציאת מצרים בארכיאולוגיה', קשה להשתחרר מההכרה, שהמסקנות תלויות בעיקר בהנחות היסוד, מי שמאמין ביציאת מצרים או בהיתכנותה, עשוי למצוא הרבה עקבות וסימנים, ומי שלא מוכן להאמין בה, יטען בתוקף שאין שום זכר, ויתעקש לדחות כל קישור בין הארכיאולוגיה ליציאת מצרים. אם היינו יכולים להניח בצד את השאלה הדתית, אין …
כמדי שנה בפרוס הפסח אנו נתקלים שוב באותן השאלות, השנה ניתן גם את כל התשובות, בהקשר של יציאת מצרים. אלעד: לפני שאתם מספרים על יציאת מצרים, למה אתם חושבים בכלל שבני ישראל ירדו למצרים? רציו: יש הדים היסטוריים לעובדת הימצאות בני ישראל במצרים: ח יוסף במצרים והשעבוד – הדים היסטוריים הארכיאולוג דוד ענבר על …
"ארץ חֵפֶר", סדרה חדשה של שיחות עומק על ארכיאולוגיה מקומית, בספיישל פסח! יש שפע טענות בידי מי שמנסה לקעקע את תוקפה ההיסטורי של יציאת מצרים: היעדר ראיות לתנועתם של מאות אלפי בני אדם החוצה אל מדבר סיני, הוכחות לכך שהמצרים הקדמונים דווקא בילו בארץ *כנען* באותה תקופה, ואפס תיעוד לקיומם של עבדים עבריים או ישראליים …
פרופ' נילי שופק, המתמחית ביחסי ישראל מצרים, פרסמה מאמרים רבים בנושאי אמינות וקדמות הפרטים ההיסטוריים שבסיפור המקראי על מצרים, כאן הבאנו מפרי עטה בתחום, וראה גם מאמריה: תועבת מצרים, על חלומות שר המשקים ושר האופים, מנהגי לויה וקבורה בסיפור יוסף. טענתה המרכזית היא, שתורת המקורות לא תורמת דבר לבירור אמינות הסיפור או קדמות הפרטים ההיסטוריים …
יהודה לנדא, מלמד פיזיקה שנים רבות, ומחברם של ספרי לימוד לפיזיקה, עסק בעבר בנושאי תורה ומדע, ואף כתב ספר בנושא, העוסק בעיקר בהשוואות דברי חז"ל למדע המודרני, (אם כי לפי סקירתו של שפרבר נראה שאין בספר יותר מדי חדוש). ספר אחר שלו הוא: 'מבראשית – מבט חדש על מלים עתיקות'. הספר עוסק ברמת הפשט של …
כהמשך לריאיון הזה, מתראיין שפירא שוב אצל צייטלין לשני פרקי המשך: כדאי להבדיל בין החלק ההיסטורי אותו הוא מנסה לבסס, ובין האמירות המוטמעות מנטלית כמו "ברור שלא היה כמו שמתואר", הנובעות מהלך הרוח ה'מקובל' בהיכלי האקדמיות, שקשה להתנתק ממנו לגמרי. כל אחד ישפוט מה מוכח ומה לא. משפט הסיכום שלו הוא: "הריאליה של הממלכה החדשה …
ידידי הרב מ. הרצה בכנס מטמוני ארץ האחרון על הרקע ההיסטורי ליציאת מצרים, סקירה מקיפה ושיטתית, כדרכו…
ד"ר דוד שפירא בריאיון לאלכס צייטלין: בני ישראל היו במצריים, הריאליה של הטקסט היא של המאה ה14 לפני הספירה, היעדר הכינוי 'ישראל' בתעודות מצריות אינו הוכחה, שכן יתכן שה'חבירו' כלל גם את המצרים. אגב שפירא אומר שבבראשית יש 26 מלים מצריות הידועות ומאובחנות כבנות התקופה הזו, ומביא עוד ראיות בסגנון. האמירה שלו שמדובר במסורות שהחזיקו …
רבות נכתב על מסע בני ישראל במדבר, מן הצד הגיאוגרפי, (ראה: נדודי בני ישראל במדבר, ויציאת מצרים פרוייקט השו"ת), אך האם אפשר ממש לזהות את הסוכות של בני ישראל? האמת היא, שכשנתקלתי לראשונה בספרו של גואל רחימי 'פענוח יציאת מצרים', שיצא לאור בימים האחרונים, לאחר העיון הראשוני, היה נדמה לי שמדובר ברעיונות בלתי מבוססים בעליל. …
המתמטיקאי פרופ' דניאל מיכלסון ממכון וייצמן, מציג כרונולוגיה מקיפה, המזהה את רוב האירועים העיקריים שבמקרא בהיסטוריה ובארכיאולוגיה המקובלות. הוא כתב חיבור שלם על הנושא, המקושר לעוד עשרות מאמרי משנה, וכאן נביא רק את עיקרי שיטתו. (הפרק הראשון עסק בבירור של הכרונולוגיה המסורתית. הפרקים 2-6 עוסקים בזיהוי של המאורעות התנכיי"ם עם הכרונולוגיה המצרית – הם המובאים …
ד"ר חגי משגב אינו ממש ארכיאולוג, אבל הוא עוסק בפליאוגרפיה ופליאוגרפיה, ועסק בתרגום הכתובת המפורסמת מחרבת קאיפה. כאן הוא מדבר על הכרת תרבות מצרים ככלי להבנת התורה.
פרופ' דניאל מיכלסון ממכון וייצמן, מתמחה בכימיה ומתמטיקה, עסק רבות בהקשרים מתמטיים, כרונולוגיים, וגיאוגרפים – של המקרא. במאמרו על קריעת ים סוף, הוא רוצה לקבוע את מקומה המדוייק ע"פ נתונים טופוגרפיים. וישבו יחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפון נכחו תחנו על הים (שמות י"ד ב') במאמר זה אנו נדון בשאלה …
טד רייט, על פי משנתו של דאגלס פטרוביץ בין השאר , בשפע של ממצאים חדשים, או קריאות חדשות, וסקירות רוחב ועומק על הממצאים במצרים ובכנען, בנוגע ליציאת מצרים ולכיבוש. כולל כתובת שלא פורסמה המזכירה את צפנת פענח (בדקה ה38 ואילך). צפו ותחי נפשכם.
טרי טרי מהמאפיה של מאפיהו: הכת נגד הפסח/ רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?" כמו בכל חג יהודי או גם ישראלי, צצים לנו גם הפעם, כפטריות רעילות שלאחר הגשם אלה שנמצאים "מעל זה". "הנאורים", "האנשים החושבים." מיעוט קטנטן ומתנשא, שיודע הכל טוב מכולם, ורק את המון-המוני טעויותיו המטופשות ומשוגותיו המחרידות אין לו זמן ולא חשק למנות, …
על פי האמונה היהודית את התורה שבכתב כתב משה רבינו כפי ששמע אותה מפי הקב"ה. טים מאהוני, במאי דוקומנטרי מוערך ומעוטר, שוקד ב-12 השנים האחרונות בחיפוש אחרי הוכחה לכך שמשה אכן כתב את הספר הקדוש. ארכיאולוגים והיסטוריונים סברו במשך השנים שספרי התנ"ך נכתבו בנקודות שונות בהיסטוריה, וברוב המקרים, מאות שנים לאחר המקרים אותם הם תיארו. …
מחקר חדש של קרן תומפסון טוען שהפעם כן: האמת שזה נשמע די מקביל ל'ממצאים' של רון וואייט, ולכן חשוד. גם קרן תומפסון והאתר ה'נייטרלי' שלהם, נשמעים כמו ענין מפוקפק. אבל לך תדע. חייב לציין שישנו רב אורטודוקסי, הרב אלכסנדר הול שכתב מאמרים וספרים שונים על ההיסטוריה, שתומך ברעיונות האלו. זה הוא ספרו החיפוש אחרי סיני. …
חלק מהטענה הדתית היא שניסים יכולים לשמש כראיה לאמונה (גם אילמלי התגלות), אם כך, הטענה היהודית היא שהיו ניסים ביציאת מצרים, הים נקרע ל2(1) חלקים, היו עשר מכות ועוד ועוד. אך למרות כל זאת, לא ראינו שהמצרים חזרו בתשובה ועזבו את אליליהם, מדוע? הרי ע”פ התורה במצרים היו בלי סוף ניסים, והיהודים כלל לא נפגעו מהם. …
שאלה: בתורה נאמר שבני ישראל היו במצרים ארבע מאות שנה, מדוע חז"ל אמרו שהיו שם רק 210 שנים? ואיך הם מסבירים את המקרא המפורש? "וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא …
נכון, זה פוסט שלו מ2011, אבל ייתכן שהוא עדיין רלבנטי, כי אנשים הפנו את תשומת לבי אליו. זה גם חשוב עבור ההיסטוריה, לדעת שרזק הקדים למעשה את אלעד לאור, ליאור הלפרין, הגיון ומדע ישראלי, וכל שאר הבורים שמתמחים בגלגול מיתולוגיות, בלי לעצור לרגע לנסות להבין את הטיעון ההיסטורי. ובכן נעים להכיר, יאיר – היסטוריה, היסטוריה …
טענה זו חוזרת ונשמעת מפי אנשים, בנוגע לאירועים שהתרחשו לפני אלפי שנים. טענה זו נובעת מבורות על מקצוע הארכיאולוגיה, המחשבה לפיה הארכיאולוגיה יודעת את ההיסטוריה מתוך הממצאים, או אפילו חלק קטנטן ממנה, היא שגיאה נפוצה. האמת היא שהארכיאולוגיה יכולה לפענח על סמך פרשנויות שונות, שבריר קטן ביותר מההיסטוריה. גם במקרה ויש ממצאים ושברי כלים ואבנים …
דר פנינה גל פז פלר, מחברת הספר "יציאת מצרים מציאות או דמיון":
פרופ' נילי שופק, פרופ' למקרא באוניב' חיפה (תחום התמחותה הוא הקשרים בין ישראל למצרים), במאמרה: החומר המצרי ככלי לליבון סוגיית ראשית ישראלי (בית מקרא קעו'), מראה כיצד התיאוריות המינימליסטיות הינן חסרות בסיס (חלק מההערות נשמטו). מבוא זה מכבר החוקרים חלוקים בדעותיהם לגבי האמינות ההיסטורית של המקרא. אולם בעשרים השנים האחרונות גבר קולם של המפקפקים, בעקבות …
מה לפופוליזם אצל מחקר התנ"ך? שואלת פרופ' למקרא צפורה טלשיר מאוניב' בן גוריון, במאמרה מתי נכתב התנ"ך? (בית מקרא קעו), להלן רובו של המאמר (ללא הערות): 'מתי נכתב התנ"ך?' היא כותרת שנועדה, כדרך כותרות היום, ללכוד את תשומת הלב ולהצית את הסקרנות. כל בר דעת אומר לעצמו שהשאלה כמו שהוצגה – מתי נכתב התנ"ך? …
פרופ' מנחם הרן, במאמרו: המקרא והארכיאולוגיה כעדויות לתולדות ישראל (בית מקרא כרך מט חוברת א), פורס את משנתו בנושא, להלן קטעים מתוך המאמר העוסקים באיוולת של הכחשת המהלך ההיסטורי המקראי (הרן אינו פודמנטליסט, וגם הוא לא מקבל את כל המקרא כפשוטו, ודבריו הובאו כאן רק כדי להראות שאפילו לשיטתו, המבוססת רק על ממצאים ולא על …
ישראל קנוהל – מודה במקצת בריאיון לישראל היום לקראת פסח תשע"ח, מתבטא קנוהל בסגנון חדש, הריאיון מכונה "ריאיון עם הוכחות", משהו שקנוהל לא טרח להשתמש בו בספריו הקודמים. להבדיל מהספרים האחרים שכל ענינם הוא המצאת תיאוריות והלבשתן על רסיסי פסוקים בתנ"ך (כגון: קריעת ים סוף אירעה בימת החולה שיש בה קני סוף), בריאיון הנוכחי …
שאלה: רציתי לשאול ; איך זה הגיוני, שבתורה מתואר שמתו במדבר בערך שני מיליון אנשים, ולא מצאנו שני מיליון קברים במדבר? או ההפך עצמות וממצאים? זה אחת השאלות הקשות שמפריעות לדעתי לכל בן נוער, אשמח לקבל תשובה מפורטת (; תשובה: ראשית לפי התורה מתו במדבר שש מאות אלף איש ותו לא. הרוב המכריע של גופות …
ד"ר בני גזונדהייט, איש מדע מפורסם וגם מתמחה במחשבת ישראל, עוסק בנושא יציאת מצרים בארכיאולוגיה: "זכר ליציאת מצרים" – ארכיאולוגיה ויציאת מצרים [1] / בני גזונדהייט הקדמה למותר לציין עד כמה רווח זכרה של מצרים במקורותינו העתיקים. היחס למצרים מסייע בעיצוב השקפותיה של התורה בעניינים רבים ושונים, מהם מהותיים ביותר. עם זאת, לא תמיד יחס זה מובע מפורשות. מטבע …
סרטו של אלעד לאור "יציאת מצרים הסיפור האמיתי1" ממחזר את ההבלים שבסדרת 'מתן תורה היה או לא היה', חוזר בבטחון עצמי מופרז על שקרים וחצאי אמיתות, נציין בקצרה לפי סדר הדברים, תוך הפניות למקומות בהם הרחבנו והבאנו את המקורות המדעיים לדברים. 0:45 המקום היחידי שיציאת מצרים מוזכרת בו הוא התנ"ך שקר גס, יציאת מצרים מוזכרת בהיסטוריה …
זמנה של יציאת מצרים – מידע בסיסי על הקשר בין יציאת מצרים לנתונים הארכיאולוגיים הידועים, הארכנו במאמרים: עדויות מזמן יציאת מצרים, אימות יציאת מצרים היסטורית, הרקע המצרי בתורה, יוסף במצרים הדים היסטוריים, ובהתייחסות ישירה רק לתיארוך, הובא מאמרו של הארכיאולוג מייטליס: תיארוך יציאת מצרים ד"ר מייטליס. כאן נכתוב בקיצור נמרץ את שתי האפשרויות המוכרות, על …
במאמרים הקודמים עסקנו במאפיינים של התורה כמסמך היסטורי. לפני שנמשיך לעסוק בהיסטוריות של התורה ככלל, עלינו להתייחס באופן ספציפי ומפורט לאירוע המרכזי בו עוסק ספר התורה: יציאת מצרים. נראה כיצד מכל אספקט בו ננסה לבחון זאת, ישנו אימות היסטורי וארכיאולוגי ליציאת מצרים. ספר התורה, קובע את יציאת מצרים כעיקר האמונה והתורה. אין מדובר בסיפור קצר …
יציאת מצרים במקורות היסטוריים וארכיאולוגיים במאמרים הקודמים, עקבנו אחרי התכונות ההיסטוריות של המסורת הישראלית על יציאת מצרים ומתן תורה. במאמר זה נעסוק בהצלבת מידע, עם מקורות היסטוריים של עמים אחרים בנושא יציאת מצרים. יש להניח שבעולם העתיק ידעו יותר מאיתנו על מה שהתרחש קרוב לתקופתם. מה חשבו סופרים והיסטוריונים בעולם העתיק? מה חשבו הסמכויות ההיסטוריות שריכזו …
בנביאים כמו בתורה, מהווה יציאת מצרים האירוע המרכזי. הדבר ידוע ומפורסם, כפי שקובע למשל פרופ' י' הופמן: "יציאת מצרים היא בלי ספק האירוע ההיסטורי המדובר ביותר במקרא. פרט לעצם הסיפור המפורט בס' שמות היא נזכרת במקרא כ120 פעם" (י' הופמן, יציאת מצרים באמונת המקרא, תל-אביב תשמ"ג, עמ' 11). "אין לך נאום משל גדולי האומה – …
לפני שנעסוק בממצאים ארכיאולוגיים הקשורים ביציאת מצרים, נראה כיצד הרקע ההיסטורי המצרי המתואר בתורה, מקורו בידע מזמן המאורעות. הארכיאולוגים בני הדור הקודם, מנו שורה ארוכה מאד של פרטים הידועים לנו על התרבות המצרית מן הארכיאולוגיה, שבולטים בתורה כידיעות היסטוריות מהימנות. שאיש בתקופה מאוחרת לא היה יכול לדעת עליהן ללא מחקר ארכיאולוגי. ולא זו בלבד שישנה …
אין מדובר רק ברקע ובתפאורה, אותם הראינו במאמר הקודם כקשורים בהכרח בידע היסטורי מזמן המאורעות, אלא גם האירועים עצמם, קשורים בהדים היסטוריים המוכרים לנו. עצם מינויו של יוסף למשנה למלך (בראשית מא' מד') תואם לידוע לנו, שבאלף השני לפנה"ס רווחה בחצר המלוכה המצרית תופעת עלייתו לגדולה של אדם ממוצא שמי, (עולם התנ"ך בראשית עמ' 207). …
זמן יציאת מצרים לפי המקרא, כ200 שנים לאחר ירידת האבות. בתואם לכל מגילות היוחסין שבתורה ובנביאים ולמלכים א' ו' שבית המקדש נבנה 480 שנה לאחר יציאת מצרים, ובהתאם למספרים שבספר שופטים המגיעים לכ300 שנה בין יהושע לשאול (וכן דברי יפתח בשופטים יא', על שלש מאות שנה מיציאת מצרים). לפי זה אירעה יציאת מצרים באמצע המאה …
עקב ריבוי התכנים שאנו מכירים ממצרים העתיקה, נוצרת הרגשה כאילו אנחנו יודעים הכל על מצרים. אבל זו טעות נפוצה, החומר הארכיאולוגי הינו אחוז מועט מהחומר שהיה קיים, וגם החומר שהיה קיים לא מכסה בהכרח את רוב או חלק גדול מהאירועים. רוב הטקסטים המצריים הם טקסטים דתיים מיסטיים או מינהליים. ברור שאין באמת כיסוי היסטורי לאלפי …
חשוב מאד להבין את נושא התיארוך המצרי, שבלעדיו אין משמעות לארכיאולוגיה. על מה מבוססת ההיסטוריה המצרית המקובלת?
חז"ל גילו בקיאות רבה בהיסטוריה ובמיתולוגיה של מצרים, לא מתוך חפירות ארכיאולוגיות כמובן, אלא רק מתוך ידע שעבר בעם מדור לדור מזמן המאורעות (חלק מהנתונים המובאים כאן נרמזו בהערות שוליים בפירוש): כאשר אומר פרעה לישראל "ראו כי רעה נגד פניכם" (שמות י' י'), אומרים חז"ל, בניגוד לפשוטו של מקרא, כי "רעה" הוא שמו של בעל …
הארכיאולוג והאגיפטולוג הבריטי פרופ' דיויד רול, מנהל המכון לחקר המדעים הבינתחומיים, מתארך את הממצאים המצריים אחרת מן המקובל, הוא מזהה שמות בכתובות המצריות, כשמות אישים המוזכרים בתנ"ך. אחד מספריו המפורסמים הוא "מבחן התנ"ך – ממיתוס להיסטוריה" (1995), רול רואה את הטקסט המקראי כמקור היסטורי אמין, הרחבה על שיטתו לגבי התיארוך המצרי ניתן למצוא בויקיפדיה האנגלית …
אורי יהודה, ארכיאולוג מתחיל, מסתמך על ספארקס בטענה כי יתכן בהחלט שהד לאירוע מתואר ואף מצוייר בקברות הפרעונים. להלן איורים מתוך קבר תחותמס השלישי וקברים נוספים מאותה תקופה: יהודה כותב: "טביעת חיילי פרעה בים היא מוטיב מקובל והם נחשבים לגיבורים". התמונה הבאה לקוחה מ"ספר השערים המצרי" (book of the Gates) הנחש המפותל בתוך המיצר מסמן …
עשרת המכות שימשו כר נרחב להסברים שבאו לעמוד על תכונתן. ואכן יש ענין רב בהבנת המאורעות והתרחשותם, כיצד היו נראים, מה היינו חשים לו היינו שם. הנושא שיש להבהיר הוא, מהו הערך של כל הדיון הזה, כמה אחוזים מהתופעה נצטרך להסביר כדי להרגיע את יצר הסקרנות, או שאלות נוקבות אחרות? למרות שהמונחים 'נס' ו'טבע' נראים …
פורסם בתוך: 'ישראל הקדומה במצרים, ויציאת מצרים', ספר אלקטרוני שהתפרסם ע"י אגודת ארכיאולוגיה מקראית (BAS), וושינגטון. קובץ מקור PDF (אנגלית) עם תמונות ותרשימים. מתוך המגזין שלהם (BAR Biblical Archaeology Review). הרוח החיה בארגון הוא הרשל שאנקס. תרגום חפשי שלי: הכתובת ההירוגליפית המזכירה את ישראל, כ200 שנים לפני מה שחשבו עד עתה. אם עד עתה נחשב …
ההקשר הארכיאולוגי של יציאת מצרים מאת ג'יימס ק. הופמייר (ראה עליו כאן) פורסם בתוך: 'ישראל הקדומה במצרים, ויציאת מצרים', ספר אלקטרוני שהתפרסם ע"י אגודת ארכיאולוגיה מקראית (BAS), וושינגטון. קובץ מקור PDF (אנגלית) עם תמונות ותרשימים. מתוך המגזין שלהם (BAR Biblical Archaeology Review). הרוח החיה בארגון הוא הרשל שאנקס. תרגום חפשי שלי: מדי אביב, עם התקרבותו …
קובי מרוז משוה את התורה לנתונים מן ההיסטוריה והארכיאולוגיה לקבוע את זמן ירידת האבות למצרים, פרק אחד מתוך מסה שלמה שהוא מכנה 'היתוך כרונולוגי'. רוב ההיסטוריונים סבורים, כי יוסף ואחיו הגיעו למצרים בתקופה שההיקסוס שלטו בה. ההיקסוס היו הכובש הזר הראשון שהצליח מאז כינון השושלת הראשונה להתגבר על הפרעונים ולשלוט במצרים משנת 1675 לפני הספירה …
דוד ענבר, ד"ר ללימודי ארץ ישראל, ארכיאולוג במקצועו, היה אדם מעניין ומרתק (וגם לוחם גיבור), בספריו ומאמריו הוא דוגל בתיארוך חילופי לאירועי התנ"ך, ומביא להם הקבלות רבות מהארכיאולוגיה. הבעיה שכארכיאולוג ממסדי, הוא לא מעלה על דעתו לתארך את הממצאים בצורה שונה כחוט השערה מהתיארוך המקובל, הוא מציע תיארוך חילופי לאירועי התנ"ך, כלומר מקדים את תקופת …
פרופ' בראד ספארקס וצוות מומחים, בספר יציאת ישראל ממצרים בפרספקטיבה הבינתחומית (Israel's Exodus in Transdisciplinary Perspective), עוסקים בעשרות טקסטים מצריים עתיקים הקשורים ביציאת מצריים, שנחקרו ע"י אגיפטולוגים שונים. הספר זמין בגוגל בוקס. בסקירה באתר הספר נכתב: "כ -30 טקסטים מצריים עתיקים הקשורים ביציאת מצרים מזוהים על ידי 56 אגיפטולוגים, ארכיאולוגים, וחוקרי התרבות השמית, משנת 1844 …
פרופ' בראד ספארקס וחוקרים נוספים: טקסטים מצריים העוסקים ביציאת מצרים לקריאה »
פרופ' שמואל ייבין (מאוניב' ת"א), במאמרו "יציאת מצרים" (תרביץ גליון 30), לועג לגישה המכחישה את יציאת מצרים, וקובע בסיס היסטורי בהתאם לממצאים לזמנה המדוייק של יציאת מצרים. קיץ שעבר הרצה אחד מחוקרי המקרא שאינו בן ברית בפני כינוס בינלאומי, והמליץ על גישה היסטורית לחקר המקרא; וכאחת הדוגמאות לגישה כזאת הזכיר בדבריו את הצורך לחדול מלחשוב …
סקירה על מחקריו מאת ד"ר אלכסנדר קליין. קליין טוען שאין אישור ארכיאולוגי לעצם המאורעות של יציאת מצרים, משום שאלו לא הוזכרו במפורש, אבל לאור מחקרו של יהודה (לקריאת הספר המלא של יהודה באנגלית, עדכון: הועלו גם ממאמריו בעברית: שעבוד ישראל במצרים, שנת יציאת מצרים, ועוד), יש אישור לכך שהכותב היה בזמן המאורעות, עקב קירבתו וידיעתו את המציאות המצרית …
פרופ' א"ש יהודה: תיאור מצרים בתורה, בן זמן המאורעות לקריאה »
אחד מבכירי האגיפטולוגים בדורינו, פרופ' קנת קיטשן, שהטיימס (13 לאוקטובר 2002) הגדירו כ"אדריכל הכרונולוגיה המצרית", אחד המומחים לכרונולוגיה המצרית, פרסם למעלה מ250 ספרים ומאמרים בתחום, התמחותו העיקרית היא בתקופת הממלכה החדשה והממלכה התיכונה, ספר מיוחד שלו עוסק בתקופת רעמסס השני. קיטשן מבטל לגמרי את תורת התעודות ותומך באמינות מלאה של תיאורי התנ"ך, ב2003 פרסם את …
האגיפטולוג קנת קיטשן וחוקרים נוספים: יציאת מצרים היא עובדה היסטורית לקריאה »
אריה רכס, מציג תמונה שלמה ומקיפה של כל השאלות הקשורות בארכיאולוגיה ומקרא, בסדרה של מצגות הוא פורש את כל השיטות והתיארוכים השונים, ומראה את כל הנתונים לגבי האתרים המעלים סימני שאלה, והפתרונות האפשריים.
תיארוך מצרי חילופי – ע"פ בדיקות פחמן עמנואל וליקובסקי תיארוך בעזרת פחמן רדיואקטיבי כמובא במבוא ל"ההיתה תקופת חושך ביוון?", והמשך מתוך ההקדמה ל"גויי הים – פלשתים או פרסים"[1] עם עדכון המערכת בשנת 1952 פירסם וילארד פ. ליבי (Willard F. Libby), שנמנה אז על סגל אוניברסיטת שיקגו, את ספרו .Radio Carbon Dating היה זה …
וליקובסקי – תיארוך יציאת מצרים ועדויות מצריות בחיפוש אחר חוליית קשר בין תולדות מצרים וישראל* מרד ומנוסה השתדלתי למצוא במקורות המצריים זכר כלשהו לאסון טבע. מתוך תיאור הפגעים בפפירוס איפובר והשוואתו לסיפור המקראי, מתקבל רושם חזק ששני המקורות מספרים על אותם מאורעות ממש. יהיה זה אך טבעי לחפש בפפירוס רמז להתקוממות בקרב …
הסרט חובבני, ויש בו טעויות ואי דיוקים, אבל יש גם מה ללמוד ממנו
