המשך הסדרה, בעקבות "כל שקרי האקדמיה" …רבים טוענים שאנחנו חיים כבר בעידן ה״פוסט־אמת״, וזו לא אמירה הומוריסטית… מסתבר שמגיפת הפייק הגיעה גם למקדש האמת ושמערכות הבקרה של המדע מזייפות…. למרבה הצער, השיטה של שיפוט עמיתים החלידה עם השנים, וכפי שנפרט בהמשך חלק מכוונותיה הטובות יוצרות גיהינום למדענים ולמדע… כיוון שהמדע בנוי על גילדות מקצועיות, …
המפעל המדעי ניהול כושל? ג: המיתוס של ביקורת עמיתים, ועוד לקריאה »
המשך הסקירה על 'כל שקרי האקדמיה'. קטעים מתוך פרק 3 בספר. כתב עת מדעי נחשב לפעמים לסמכות ולבעל השפעה עצמתית על הלכי הרוח וקבלת החלטות, האם יש איזה חוק או כלל מי ואיך רשאי ליצור כתב עת מדעי? כתבי עת מדעיים הם ליבו הפועם של המדע, ועורכיהם, ובעיקר המוציאים לאור, מחזיקים בידיהם כוח עצום. …
המפעל המדעי – ניהול כושל? ב: פרסומים מדעיים ותועלתם לקריאה »
על תעשיית המאמרים, שהיא בעצם בבואה של תעשיית המחקרים, ראו למשל בתגית: מאמרים אקדמיים, מה קורה כאשר מישהו לוקח ברצינות את המחקרים, ומבקש דבר בסיסי ביותר: גישה אליהם? מסתבר שזו בעיה, חלק מהמהות של תעשיית המאמרים, היא שאין באמת גישה אליהם, גופים עסקיים משתלטים על המאמרים, וגובים הון עתק בשיטות מתוחכמות של קרטלים למחצה, כדי …
ג'רמי באומברג, פרופ' לננו טכנולוגיה באוניב' קימברידג', הוא מחברו של הספר The Secret Life of Science, בספרו הוא מתאר את "החיים הסודיים של המדע", כמערכת אקולוגית שמזינה את עצמה לכיוונים משלה, והאנשים המרכיבים אותה בעצם לא שולטים בה. לדבריו, המירוץ לקריירה משבש את מטרת המדע. אדם הררי תרגם מאמר של באומברג בשם "הגיע הזמן לייבש …
גם אתה סיימת לקרוא בקושי מאמר אקדמי הכתוב בשפה מנופחת ומהדהדת גדולות, עד שאתה שואל את עצמך האם אתה הלא נורמלי, שלא מבין למה צריך לכתוב בצורה כ"כ מסורבלת, והאם הסגנון המנופח הוא ערובה לאמת ולעליונות של הכותב על ההגיון הפשוט שלך? כהמשך למאמר על השפה האקדמית, נצרף כאן כמה מלים שנונותו מאת פרופ' סטיבן פינקר …
אנו האנשים הפשוטים, ניזונים מידע פופולרי, החל מכותרות בעיתונים על חדשות המדע, וכלה בפרסומים בכתבי עת מכובדים פחות או מכובדים יותר. אם טעינו – אנו מניחים שיבואו אנשי המקצוע ויתקנו אותנו. אבל כשאנו מגלים שאנשי מקצוע המתראיינים לכתבי עת אלו, או במקרה הגרוע יותר – כותבים ויוצרים מאמרים כאלו, פשוט מסלפים ומעוותים את העובדות, ומסכנים …
כתבי עת ועיתונאים – מוליכים באף את פני המחקר ומעוותים אותו כרצונם לקריאה »
מתחילה היתה זו כותרת שזכתה לפרסום בהרבה במות, בין השאר גם בהארץ: "מחקר חדש: אל תאמינו למחקרים". זו היא יריית הפתיחה המוכרת: "מחקר חדש קובע כי", נאמר לא אחת במהדורות חדשות, בעיתונים ואף בפרסומות. אלא שמבדיקה מעמיקה שבוצעה לעשרות מסקנות שהתפרסמו בכתבי עת העוסקים במחקר בתחום הפסיכולוגיה, עולה תמונה עגומה בנוגע למצבו של מדע זה. …
את העובדה הזו שרבים מרגישים לפעמים, מבטאים היטב פרופ' מארק אדוארס והמהנדס סידהרתא רוי, שניהם מאוניב' וירג'יניה טק, במאמרם 'המדע שבור', שנערך ע"י סם האסלבי (Aeon). נביא כאן מספר נקודות מדבריהם. לפי הגדרתם, תמריצים מעוותים את הכיוון של עולם המדע, וכן המודל העסקי האקדמי עלול להשפיע לרעה על שיטות מדעיות, ולכן הם חוששים שאובדן התמיכה במדע, …
מתוך הארץ: סקר בארה"ב: אחד מכל שלושה חוקרים חורג מכללי המחקר אחד מכל שלושה חוקרים רימה או חרג מכללי המחקר בביצוע ניסוי רפואי. כך עולה מסקר חדש בארה"ב, שהתפרסם אתמול. ממצאיו מעלים שאלות קשות על מידת היושרה של המדענים, ומידת האמינות של המסקנות הרפואיות הנגזרות ממחקריהם. לא רק תפוח אחד רקובאחד מכל שלושה חוקרים רימה …
מדי פעם אנו מתבשרים בחדשות על מחקר שנתגלה כפיברוק ושקר, והרבה פעמים מדובר בחוקרים מפורסמים ומוכרים. כיצד יתכן
הדבר?
השפה הגבוהה המשמשת במאמרים אקדמיים, מייחדת את המלומדים, שהם היחידים היכולים לשחות בכל המלים הלועזיות וההגדרות המסובכות.
ד"ר יעקב ברגמן מהאוניב' העברית, יצא בינואר 2010 בקריאה: "לא צריך שכולם יהיו אקדמאים", דבריו פורסמו בין השאר בדה מרקר (20/1/10)
