מאמרים אקדמיים
כתבי עת ועיתונאים – מוליכים באף את פני המחקר ומעוותים אותו כרצונם
אנו האנשים הפשוטים, ניזונים מידע פופולרי, החל מכותרות בעיתונים על חדשות המדע, וכלה בפרסומים בכתבי עת מכובדים פחות או מכובדים יותר. אם טעינו – אנו מניח …
פה ושם בביצת המדע
ג'רמי באומברג, פרופ' לננו טכנולוגיה באוניב' קימברידג', הוא מחברו של הספר The Secret Life of Science, בספרו הוא מתאר את "החיים הסודיים של המדע", כמערכת …
'הארץ' מסקר את 'קרב מדע' – אפשר לסמוך על מחקרים?
מתחילה היתה זו כותרת שזכתה לפרסום בהרבה במות, בין השאר גם בהארץ: "מחקר חדש: אל תאמינו למחקרים". זו היא יריית הפתיחה המוכרת: "מחקר חדש קובע כי", נאמר ל …
המפעל המדעי הופך לגוף עסקי ושטחי
את העובדה הזו שרבים מרגישים לפעמים, מבטאים היטב פרופ' מארק אדוארס והמהנדס סידהרתא רוי, שניהם מאוניב' וירג'יניה טק, במאמרם 'המדע שבור', שנערך ע"י סם ה …
על הקשר בין תעשיית מאמרים אקדמיים ובין מידע
על תעשיית המאמרים, שהיא בעצם בבואה של תעשיית המחקרים, ראו למשל בתגית: מאמרים אקדמיים, מה קורה כאשר מישהו לוקח ברצינות את המחקרים, ומבקש דבר בסיסי ביות …
השפה האקדמית 2
גם אתה סיימת לקרוא בקושי מאמר אקדמי הכתוב בשפה מנופחת ומהדהדת גדולות, עד שאתה שואל את עצמך האם אתה הלא נורמלי, שלא מבין למה צריך לכתוב בצורה כ"כ מסורב …
רמאים בחזית – סיפורי רמאות בעולם המחקר
מתוך הארץ: סקר בארה"ב: אחד מכל שלושה חוקרים חורג מכללי המחקר אחד מכל שלושה חוקרים רימה או חרג מכללי המחקר בביצוע ניסוי רפואי. כך עולה מסקר חדש בארה"ב, …
ז. תעשיית המחקרים, האם יתכן פיקוח מלא בין אמת לשקר?
מדי פעם אנו מתבשרים בחדשות על מחקר שנתגלה כפיברוק ושקר, והרבה פעמים מדובר בחוקרים מפורסמים ומוכרים. כיצד יתכן הדבר?
יא. השפה האקדמית והאקדמיזציה, מקצועיות, או ערפל תחת בהירות?
השפה הגבוהה המשמשת במאמרים אקדמיים, מייחדת את המלומדים, שהם היחידים היכולים לשחות בכל המלים הלועזיות וההגדרות המסובכות.
יב. ריבוי מחקרים תורם? "לא צריכים כל כך הרבה אקדמאים"
ד"ר יעקב ברגמן מהאוניב' העברית, יצא בינואר 2010 בקריאה: "לא צריך שכולם יהיו אקדמאים", דבריו פורסמו בין השאר בדה מרקר (20/1/10)