בעמדינו מול ממצאי המדע המודרני, צריכים המאמינים במטריאליזם לפתח תיאולוגיה מיוחדת, בכדי להמשיך להחזיק באמונתם. המטריאליזם עוסק בתחום שאיננו מדעי, שכן המדע אינו השקפת עולם, אלא רק ניתוח נתונים, ולכן מעצם טבעו אין הוא יכול לעסוק אלא בנתונים הניתנים למדידה ולהגדרה. ולענין זה אין הבדל בין קביעה שיש משהו מעבר לטבע או שאין משהו מעבר …
ג'רמי באומברג, פרופ' לננו טכנולוגיה באוניב' קימברידג', הוא מחברו של הספר The Secret Life of Science, בספרו הוא מתאר את "החיים הסודיים של המדע", כמערכת אקולוגית שמזינה את עצמה לכיוונים משלה, והאנשים המרכיבים אותה בעצם לא שולטים בה. לדבריו, המירוץ לקריירה משבש את מטרת המדע. אדם הררי תרגם מאמר של באומברג בשם "הגיע הזמן לייבש …
אברהם צבי רבינוביץ, בספרו 'עולם אחד' (הוצ' דון תשל"ו), שזכה בזמנו בפרס למחקר ספרותי למדעי היהדות, מציג גישה מעניינת ליחס בין המדע המודרני והמימד הרוחני: להלן הפרקים כב-כד: כב. החומר כיום מובנת לנו גישה זו של המסורת הרבה יותר ממה שניתן היה לשער בדורות עברו. כאשר אנו שמים לב להשערות מדעיות האומרות שלא יתכן קיום …
ד"ר לארי דוסי, רופא בכיר מדאלאס, מחברם של ספרים ומאמרים רבים, ועורך של מספר כתבי עת, ספריו עוסקים בין השאר בתודעה ובנפש, ספרו האחרון הוא " נפש אחת (2013) , בו הוא טוען כי התרבויות המערביות הפכו לאובססיביות לקידום האינדבידואל וה'אני', בהתעלמות מן האחדות החיבור והתלות ההדדית של כל החיים. להלן חלקים מתוכן מאמרו: מדוע המטריאליזם …
כן, כבר הבאנו פעם את מאמרו של עמי בן בסט "האם האסטרופיזיקה היא מדע בדיוני"? אבל כעת השאלה יוצאת מפיו של קוסמולוג מפורסם, פרופ' גורג' אליס, חבר בפרוייקטי מחקר מכובדים וזוכה בפרסים רבים, (פירסם מאות רבות של מאמרים, ראו גם באתר שלו). בהרצאתו מ2012 הוא עומד על התיאוריות השונות של ריבוי יקומים, חומר אפל, אנרגיה …
כולנו מכירים את התיאוריות הסטנדרטיות, המודל הסטנדרטי, הדעות המקובלות. לכן מעניין ללמוד קצת על תיאוריות אלטרנטיביות, שמתיימרות להסביר את הנתונים באופן אחר. ישנן המון תיאוריות כאלו, ומכיון שלהדיוט אין יכולת באמת לבחון אותן מול המשוואות, נביא כאן רק תיאוריות של אנשי מדע מוכרים, שיש להניח שלפחות בתור נסיון הסבר, הן מתמודדות עם העובדות. הלטון ארפ …
הפיסיקאי פרופ' יקיר שושני, בספרו 'חומר ורוח' (אוניב' משודרת 2008), עוסק ב"יסודו הרוחני של העולם הגשמי… ואלו מובנים ניתן לייחס לרוחניות כזו?" (מתוך דש הספר). בפרק ד' עוסק שושני בשאלה האם קיימות ישויות רוחניות מאחורי החומר המוכר לנו. להלן חלק מדבריו, יש לציין שקשה להבין את הדברים עד הסוף מבלי לקרוא את החיבור כולו. מהי …
דניאל תורג'מן, פיזיקאי חלקיקים ממכון וייצמן, ופעיל במאיץ החלקיקים CERN בשוייץ, עסק בכמה במות במשמעות גילוי ה'חלקיק האלהי', סקירה שלו בנושא התפרסמה בגלילאו מרץ 2016, (יש גם בגירסה האנגלית), בתוך 'מעשה חושב', הוא פירסם מאמר מקיף על המשמעות האמונית של גילוי החלקיק, לפי דבריו זה אומר שאין עוד אפשרות לקבל את ההנחה שישנו בעולם חומר בעל …
אדוארד דוגרטי, פרופ' להנדסת מחשבים וביואינפורמטיקה, עומד על השאלה מה היא "המלחמה על המדע" הכה מדוברת בזמן האחרון. מאמרו פורסם ב'השיח הציבורי'. ההתבוננות באפיסטמולוגיה שלה מהווה את המלחמה האמיתית על המדע. להלן חלק מתוכן דבריו: בחיפוש גוגל אנו מוצאים כ350,000 תוצאות ל"מלחמה על המדע", בדיקת מאה התוצאות הראשונות מגלה כי ה'מלחמה' הזו מורכבת בעיקר מעמדות …
סטיב פולר, פרופ' לאפיסטמולוגיה חברתית במחלקה לסוציולוגיה באוניב' וורוויק שבאנגליה, פרסם (ב2010) ספר בשם הסתמי 'מדע'. בסקירה על ספרו הוא כותב בין השאר: אנחנו חיים בתקופה של העברת הסמכויות מהמדינה לקהילות, לקבוצות וליחידים. תהליך זה חל לא פחות על המדע. סקרים חושפים באופן פרדוקסלי, כי עמדות שמוחזקות אצל מדענים כוודאיות, נתפסות בספקנות אצל רבים. תוצאות …
הביולוג ד"ר רופרט שלדרייק, שימש כחוקר ביוכימיה וביולוגיה של התא באוניב' קימברידג', שלדרייק מאמין שהתודעה והתקשורת האנושית אינן ניתנות להסבר באופן מטריאליסטי, וכי התקשורת הבין אישית כוללת גם תחושות שיש בהן ממש לגבי מחשבות של אחרים. שלדרייק חיבר עשרה ספרים ופרסם כ80 מאמרים, פעילותו הציבורית ענפה, ובשלב מסויים הוא נכנס למלחמת מאסף נגד הממסד המדעי …
ד"ר רופרט שלדרייק במלחמת מאסף נגד הממסד המדעי המטריאליסטי לקריאה »
סטיוארט קאופמן, פרופ' אמריטוס באוניב' פנסילבניה, התמחה בפילוסופיה פסיכולוגיה ופיזיקה בדרמונ'ט ואוקסופורד, כיום פרו' חבר במכון החוקר מערכות ביולוגיות בסיאטל, ספרו האחרון הוא Humanity in Creative Creative (2016).. מאמרו: מדוע המדע צריך לשבור את הקסם של המטריאליזם הרדוקטיבי? (Aeon), 'נכנס' ישירות בשאלה המרחפת בחלל עולם המחקר, האמנם המדע מחוייב למטריאליזם רדוקטיבי? אין דרך אחרת כדי להפיק …
מדוע המדע צריך לשבור את הקסם של המטריאליזם הרדוקטיבי? לקריאה »
נכתב ע"י עדי כהן: הבעיות הבלתי פתורות של המדע האם אפשר לצפות שברבות הימים יתן המדע מענה לכל הבעיות הקיומיות ולכל המשאלות האנושיות? כיום כבר הפנימו רוב בני האדם את ההכרה, שלא רק שאין לצפות לכך, אלא שאין זה כלל מתפקידו של המדע. למעשה, ככל שהמדע מתקדם כך הולכות ומתרבות השאלות הבלתי פתורות. ככל שנחשפים …
יהודה בלו שואל: "האם ליקוי חמה שאישש את תורת היחסות גם ימוטט אותה?" כנראה, שהאגדה שליקוי החמה גילה לנו על אנומליה בטבע, שרק איינשטיין יכול להסביר, ולכן "כך מוכיחים תיאוריה מדעית", לא ממש נכונה, להיפך, ליקוי החמה מגלה דברים שגם תורת היחסות לא יכולה להסביר, ולכן "לא כל כך מהר מניחים תיאוריה מדעיה", רק בגלל ממצאים …
הפילוסופית פרופ' נינה רמון מהאוניב' העברית, מציגה את הגירסה שלה לתודעה קוסמית (חלקים מתוך מאמר): קוואנטים וכאוס – מהפיכה? או חזרה לתובנות קדומות? גילויי הקוואנטים והכאוס במהלך המאה ה-20 הרעידו את אמות הסיפים של המדע הקלאסי, הניוטוני, וזעזעו גם כמה קביעות והנחות לגבי חיינו. אלא שמסתבר שאנו מוצאים תפיסות אלו ואחרות כבר במאה ה-6-5 לפנה"ס …
הייתכן שהתובנות האינטואיטיביות, טובות לא פחות מהמדע המודרני? לקריאה »
מרגרט ורטהיים, מנהלת ה-Institute For Figuring בלוס אנג'לס. ספרה האחרון, Physics on the Fringe, ראה אור ב-2011. כותבת על הפיזיקה בת זמננו, חלקים מתוך מאמר שפורסם באלכסון: תופעות החורגות ממערכת ההגדרות של פיזיקאים דוחקות בהם להמציא עולמות מקבילים ותרחישים הזויים כדי להסביר אותן. יותר מכל, הן מצביעות על מגבלותיה של הפיזיקה עצמה הפיזיקה התיאורטית …
חלקים מתוך מאמרו של עמי בן בסט באלכסון: תמונת המציאות שעלתה מתוך ממצאים מדעיים שנאספו באחרונה עוררה בקרב קבוצה של מדענים את השאלה: האם אנחנו חיים במטריקס? כבן להומו סאפיינס, מין סקרן ונבון שנוטה לא פעם לנפנף באנושיותו ולעיתים גם להתהדר בה, לפחות בהשוואה למיני חיים אחרים, הסיפור הזה עשוי להיראות קצת מביך. נכון …
ד"ר ברט, בספרו 'ברית העולם', מאריך לסתור את הגישה המטריאליסטית, הגורסת שאין בידינו אלא להסביר מה שמובן בחושינו מבחינה פיזית, ואין טעם לעסוק במה שמעבר: באה אסכולה שלישית ומנסה בדרך אחרת להוציא את תלמידיה מן המסקנות על בריאת העולם יש מאין. היא אומרת) אנו בעלי מדע, למדנו אסטרונומיה ואנו עוסקים בה ע״י הסתכלות וצילומים וע״י …
ד"ר אהרן ברט: המטריאליזם אינו מספיק להסביר את העולם לקריאה »
מאפיהו, בפוסט חדש, מבכה את העקשנות והבזבזנות של האינטלקטואלים המערביים, שמשקיעים כ"כ הרבה כסף ואנרגיה של כולנו, בנסיון כנראה עקר להגיע סוף סוף להסבר שיחזיק את עצמו ויהיה הגיוני ומוגדר. מה כבר ביקשנו? להבין את המודל על פיו עובד הטבע, כנראה שזה לא הולך. מאחורי כל הנוסחאות מסתתרים הרבה חורים. כמו גבינה שויצרית. לא פלא …
מאפיהו: יכול להיות שהיומרה להבין את הטבע פשוט שגויה? לקריאה »
פרופ' יקיר אהרונוב: מאורעות בעתיד משפיעים על ההווה אחד הפיזיקאים המעוטרים והמוערכים בארץ, פרופ' יקיר אהרונוב, מי שעל שמו רשום 'אפקט אהרונוב-בוהם', מלמד אותנו פרק בפיזיקה מודרנית, כשהוא טוען את הטענה המפתיעה, שהדרך היחידה להבין באמת את המתרחש בעולם החלקיקים, היא לקבוע שמאורעות בעתיד משפיעים על ההוה. בניגוד לחשיבה המטריאליסטית הרווחת, שהעתיד עדיין לא התרחש …
המטפיזיקה שביסוד מכניקת הקוונטים הפילוסוף ד"ר מאיר חמו גישה אחרת מציג יואב בן דב: הסבר פשוט ובהיר על תורת הקואנטים באופן כללי, פרופ' רון ליפשיץ הפיזיקאי ד"ר חגי פולקמן, מעביר קורס מרתק, על הפיזיקה הקואנטית – ללא פיזיקאים, כלומר בניגוד לעקרונות המדעיים שאנו מסוגלים להבין. הקורס מוצג במדע ותודעה כאן: "שבעה סרטונים של הקורס …
האמנם חוקי הטבע מוחלטים? הגישה המדעית שאלמנטרית לכל עיסוק בטבע ובטכנולוגיה, מבוססת כמובן על חוקי הטבע ועל מוחלטותם. ומהותה היא הגדרת ומדידת החוקיות המתגלית בטבע. כמובן שאין דרך יותר טובה לייצר טכנולוגיה ולהבין את הטבע. אך האם בהכרח דרך זו כחה יפה גם להסקת מסקנות בקשר לתהליכי בריאת העולם, או על המתרחש בקוסמוס כולו? נראה …
דוד טולדנו רכש את השכלתו התורנית בישיבות גבוהות לרבות ישיבת פוניבז’ בבני ברק. בשנת 1978 החל להתעמק בפנימיות התורה, ובכך הלך בעקבות אביו
