קביעת ההלכה בתורה שבעל פה מתבססת על מגוון של שיקולים, בפרק זה נדגים כיצד משתמשים חכמים לקביעת ההלכה בתפיסה של התורה כמערכת. הכוונה היא לראייה של כל המצוות לא כאוסף של פרטים, אלא כתפיסת מציאות אחת. זו הסתכלות הנובעת מיג' מדות שהתורה נדרשת בהם. כפי שהראינו במאמר 'השיטה ההלכתית של תורה שבעל פה', יג' המדות …
השיטה ההלכתית של תורה שבעל פה – דוגמאות מעולם ההלכה לקריאה »
מדי פעם עולה השאלה על מקומו של השכל האנושי וההגיון, בהבנת התורה, ובהכרעה בספקות. נגענו בשאלה זו במאמר "מקומו של ההגיון בהלכה". כאן נעסוק ב"שכל" לכשעצמו. ישנה איזו תפיסה עממית שרואה את הדת כפחות מסתמכת על השכל, ואילו את הצד של הכפירה כסומך על שכלו ודעתו. האמת היא שבאופן פרדוקסלי, המציאות היא להיפך. מבחינה שכלית …
ד"ר אלכסנדר קליין, שהתחנך ברוח קהילת 'תורה עם דרך ארץ', כותב על ההתקדמות המוסרית שמייצגת התורה, והיחס בינה לבין ההלכה המיוסדת על דרש חז"ל, שנראית כבאה להמשיך את ההתקדמות הזו (קליין מעלה כאפשרות את דרכו של שד"ל שיש מדרשות חז"ל שהן כתקנות, ואמנם לעשות הכללה כזו נראה לא נכון, אבל מכיון שמצאנו שורש לדעה זו, …
ברצוני לשאול איך התנהל המשפט העברי בזמן התורה הרי סנהדרין ההורגת אחת להרבה שנים נקראת חבלנית מרוב החקירות ובדיקות ולימודי הזכות של בית דין וא"כ כל אדם שרצה לרצוח ידע שאין הרבה סיכויים שהוא יענש ואיזו רתיעה היתה לרוצח כמו"כ לא מצינו שבבתי הדין היו מקבלים ראיות מסוג אחר מלבד עדים שראו בצורה ברורה, דבר …
מתוך ספרו של משה גרילק: סיני מאז ולתמיד (ראה עוד: גלעד שטרן: חוקי התורה וחוקי חמורבי, ובאתרינו בתגית: חמורבי) לפני יותר ממאה שנח נחשפת בפרס חוקת המלך חמורבי, שמלך בבבל לפני 4000 שנח בקירוב, החוקה הציתה את דמיון החוקרים. הם ניסו לראות בה את המקור לתורת ישראל. לרוע המזל, נקלטה התאוריה. אולם לפני חמישים שנה, …
ד"ר מרדכי פרישטיק (קרימינולוג), בספרו 'ענישה ושיקום ביהדות', (הוצ' מת"י 1986), מבאר באופן שיטתי את ההבדלים בין המשפט והענישה בתורה לעומת שני אלו במשפט העברי. להלן סיכום חלק א' וסיכום חלק ב' מתוך הספר. המשפט והצדק החוק והמשפט אמורים לשרת את הצדק, אם זה צדק גמולי שוויוני, או צדק לציבור המקבל הגנה, או ״צדק אינדיבידואלי׳ …
בכמה מקומות נגענו בהשוואה בין משפטי התורה למשפט המערבי, ניתן למצוא מבחר מאמרים בתגית: משפטי התורה, בנוגע לדיני הראיות נציין עוד למקומות בהם עמדנו על גורמים שונים המעיקים על מערכת המשפט המודרנית ומטילים ספק בנוגע למוסריותה ומדת הצדק שבה, עודף מידע, היזקקות מופרזת למומחים, הכרעה ערכית (ראה גם על אקטיביזם ליברלי), ובכלל על דיני הראיות. …
שימת המשפטים כמתן תורה פרשתינו מיוחדת בכך שהיא 'מתן תורה' בזעיר אנפין, היא אוסף של חוקים קצרים בנושאים רבים ושונים השזורים זה בזה. בכל שאר חלקי ספר התורה באות המצוות בהקשר למאורע, או שבאות בפירוט מתוך התמקדות בנושא מסויים, כמו עיסוק בקרבנות, יחוד פרשה לדיני מצורע, וכך הלאה. התורה מתעדת את החיים בצלו של משה …
עו"ד יעקב ויינרוט, במאמרו את מי מעניינות עובדות? (אודיסיאה 8, עמ' 8 בPDF), עומד על ההבדלים בין התרבויות, בכותרת המאמר מוזכרת השאלה "האם שופט מסוגל להצדיק רציונלית את ההחלטה למי בחר להאמין?", מטרת המאמר היא "להצביע על המרחק העצום בין הליך בירור העובדות בבית־המשפט לחשיפת האמת", ובסופו: השוואה למשפט העברי. ■ משפטי ערך – בניגוד …
דיני הראיות במשפט העברי לעומת אלו של המשפט המודרני, היתכן שהישן והעתיק מוסרי יותר? לקריאה »
נסיון הסבר, מאת חכם אחד: הקדמה כשאנו מתבוננים בין המשפט העברי לבין המשפט החוקתי אנו מגלים שינויים מהותיים בהרבה מאוד דברים. חלקן שוליים וחלקן יסודיים ביותר. ראינו להבהיר מהו שורש עומק היסוד עליו מושתת המשפט העברי שממנו נובע הבדל תהומי בין הגישה של המשפט העברי למשפט החוקתי. על מנת לעמוד על הדבר, ראינו להציג לדוגמא …
רחל גרשוני, ראש תחום (עונשין), מחלקת ייעוץ וחקיקה, במשרד המשפטים, במאמרה 'דיני עבד עברי כביטוי לכבוד האדם' עומדת על הקשר בין דיני עבדים, וסוגיות מוסריות בזמננו. פתח דבר פרשת "ראה" עוסקת במגוון נושאים, מקצתם מצוות שבין אדם למקום, כגון ריכוז הפולחן ודיני כשרות, ומקצתם מצוות שבין אדם לחברו, כגון דיני אביונים. לכאורה, דיני עבד עברי הם …
המשפטנית רחל גרשוני: דיני עבדים בתורה כמקור לחוקי מוסר מודרניים לקריאה »
נחום רקובר במאמרו על 'עבדות בזמננו', עומד על היחודיות והרלבנטיות של חוקי העבדים העתיקים שבתורה, לזמננו: עבדות שברוח אנו יכולים למצוא עבד משכיל שרוחו הוא מלא חירות, ולהיפך – בן חורין שרוחו הוא רוח של עבד… שלעולם אין תוכן חייו והרגשתו מאירים בתכונתו הנפשית העצמית, כי אם במה שהוא טוב ויפה אצל האחר… במה שהאחר …
פרופ' נחום רקובר: היחודיות שבחוקי התורה וההשלכות על המשפט העברי בן זמננו לקריאה »
המשפטן בני פורת (אוניב' העברית), במאמרו 'על מהפכת היובל': אקדמות מילין מצוות היובל הציתה דמיונם של רבים, אשר ראו בה דגם עקרוני לבניית חברת צדק למופת. במיוחד אמורים הדברים בתקופת ראשית הציונות, כשהתבססה הציפייה להקמת היישוב החדש על אדני הצדק החברתי יחד עם הרצון להחיות את המורשת היהודית. לחלק מהוגי התקופה, חולמיה ומתקניה החברתיים, היה …
מתוך דבריו של פרופ' דניאל פרידמן שר המשפטים לשעבר, במאמרו 'וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים'. יציאת מצרים נזכרת פעמיים בעשרת הדיברות שבפרשת ואתחנן: בדיבר הראשון, שהאל מציג בו את עצמו כמי שהוציא את עם ישראל מארץ מצרים; ובדיבר החמישי, בעניין השבת: אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. לא יהיה לך אלהים אחרים …
מאמר אנונימי ומרתק מהבלוג 'צא ממצרים שבתוכך': תחילת האלף ה- 2 לפנה"ס. אמצעי מניעת הריון עוד לא קיימים. נשים יולדות לעתים קרובות, כנראה 5 – 15 פעמים לאורך חייהן, אבל אוכלוסיית העולם אינה גדלה. מדוע? מכיוון שרק 10% מהילדים מגיעים לגיל בגרות. כל אדם בכל יומו עוסק במשימה העיקרית – להשיג אוכל כדי לשרוד. רצח …
פרק מתוך ספרו של השופט חיים כהן "זכויות האדם במקרא ובתלמוד" (אוניב' משודרת תשמ"ט), העוסק ב"זכות החיים", הראשוניות של ערך זה ביהדות, ועל מימושו בכל דרך אפשרית בתלמוד. הזכות לחיות נובעת, כאמור, מן האיסור להרוג. קין שהרג את הבל, לא רק עשה עוול גדול לנרצח, על כל פנים לא נכתב על העוול הזה ולא כלום; …
בספרם של יהושפט נבו ויוסף ניצן 'צהר למקרא' (מופת תשס"ד), בא המאמר: ארץ ישראל ושכנותיה, חוקי חמורבי – השוואה לחוקי התורה. בו מראים המחברים את ההבדל התהומי בין שתי החוקות. בעונת החפירות 1901-2מצאה משלחת ארכאולוגית מצרפת בעיר שושן, בירת עילם העתיקה, מצבת אבן גדולה ועליה חקוקים חוקי חמורבי מלך בבל. חמורבי זה מלך משנת 1958 …
ד"ר יהושפט נבו: התורה וחמורבי, אין השפעה, יש יתרון מוסרי לקריאה »
במאמרו 'מה בין משפטי התורה לבין חוקי עמורבי?' (פרסומי החברה לחקר המקרא בישראל, ספר יא', תשכ"ב). מסביר ד"ר לפילוסופיה ופרשן המקרא מרדכי זר כבוד, מדוע: "אין שום ספק שחוקי התורה ובפרט "המשפטים" אינם מושרשים כחוקי עמורבי, אינם מושפעים מהם ואינם תלויים בהם; אין "המשפטים" מסבירים את חוקי עמורבי וגם אינם מוסברים על ידם כלל. למן שנת …
ד"ר זר כבוד: לא תיתכן השפעה של חמורבי על התורה, החוקות שונות מהותית לקריאה »
פרופ' דוד נובק מאוניב' טורונטו, במאמרו "ספר בראשית והחוק הטבעי", שהתפרסם ב'תכלת' גליון 14, מתאר את התרומה של היהדות והתורה למוסר האנושי. להלן קטעים מדבריו (ללא הערות שוליים): על פי התפישה המקובלת מן העת העתיקה ועד ימינו, קיימת מערכת של נורמות מוסריות בסיסיות שכל האנושות מחויבת להן וצריכה לדעת אותן (או לפחות, שכל החֲבָרות אמורות להעניק …
מה היא תורת החברה והכלכלה על פי התורה? על שאלה זו מנסה להשיב יוסף יצחק ליפשיץ, במאמרו: "על תורת הכלכלה היהודית" (תכלת 17), להלן דברי הפתיחה: ….הנטייה זו לזהות את היהדות עם המגמה הסוציאליסטית אינה חדשה. כבר במאה התשע–עשרה היו הוגי דעות שמצאו בתנועה אקטיביסטית ואנטי–קלריקלית זו מוקד אפשרי לבנייתה של זהות יהודית שתעלה בקנה …
מאמרו של ד"ר יהושע ברמן פורסם בתכלת גליון 37 (מובא ללא ההערות, המאמר השלם ניתן לקריאה במקור. – עדכון ורסם בדצמבר 2017 בהשילוח). העולם העתיק האמין בחברה מעמדית. לתורה היה רעיון אחר. "מקובלות עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן", קובעת הכרזת העצמאות האמריקנית, "שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי-אפשר לשלול מהם, וביניהן …
אלו הן היסודות של השיטה המשפטית של התורה, אך בצד השיטה המשפטית-מוסרית הזו ניצבת בעיה נוספת: סדר מדיני יעיל. אחת הקביעות הברורות של התורה היא מניעת ענישה ללא שתי עדים, ההסבר המוסרי מובן מאד, אך בדרך כזו נגדל פושעים רבים מאד שיתחמקו מעדים או מהתראה, ברור שאין די בכללים האלו. על השאלה הזו עומד הר"ן …
גם בתחום המשפט ישנם הבדלים מהותיים בין המשפט המודרני לבין משפטי התורה, הסברת משפט התורה אינה שייכת למטרת החיבור, אך ישנם נושאים הנראים כניגוד ערכים: אין התורה מכירה בעונש מאסר, אין המשפט המודרני מכיר בענישה האינטנסיבית שבתורה. וגם הבדלים מהותיים: התורה אינה מכירה כלל בראיות נסיבתיות או באחריות עקיפה, המשפט המודרני אינו מכיר בחוקים כוללים …
הרב דב ברקוביץ, ראש המכון 'חשן המשפט,' מדבר על המקורות ההיסטוריים של המשפט העברי, על היחס שבין משפט צדק ומוסר בישראל- מול העמים.
נגענו עד כאן בכל חלקי המערכה: בהגדרת התורה כשיעור ומינון של מעשים מוסריים ודתיים, בתפקידה של התורה שבעל פה ושל ההלכה להצמיד את השאלות המתעוררות אל הדינים הקיימים
בתחום המשפט ישנם הבדלים מהותיים בין המשפט המודרני לבין משפטי התורה, הסברת משפט התורה אינה שייכת למטרת החיבור, אך ישנם נושאים הנראים כניגוד ערכים
להלכה מערכת שיקולים משלה, האם נוחותו ורווחתו של הפרט היא חלק משיקולים אלו? מה עושים כאשר נוצרה סיטואציה בה ההלכה דורשת מאדם דרישות אבסורדית?
