במאמר זה, אנו מבקרים את ספרו של פרופסור צדיק, המתיימר לקרוא לתחייה של הפילוסופיה הדתית. נבחן את הכשלים הפילוסופיים שהוא מציב, במיוחד את הדיכוטומיה בה מעומדת המציאות הדתית מול ההשכלה. טענותיו על התועלת החברתית של המצוות וטענה שהפילוסופיה תמיד נוגדת את הדת נתקלות בממצאים והשגות מרתקות. נברר גם את התשתית ההיסטורית של הפילוסופיה ואת ההשוואות שהוא עושה למודלים שונים, תוך כדי דיון בהשפעתם על החברה המודרנית. המאמר מספק מבט ביקורתי וחיוני על תפיסות הדת והפילוסופיה.