ספר התורה, מצוי כידוע ביד העדה השומרונית, באותה מתכונת של הנוסח המוכר, ובהבדלים של כתיב וניסוח, וכן כמה הבדלים כיתתיים (שענינם להצדיק את אחיזת השומרונים בהר גריזים וכדו'). אימתי הגיע ספר התורה לידי השומרונים? האם ייתכן שהגיע אליהם באמצע ימי הבית השני? או שמא בימי הבית הראשון, כפי המסורת של שני העמים, היהודי והשומרוני? בעת …
סלע קיומה של תורת התעודות, היא הטענה לחלוקת ספר בראשית ותחילת שמות, למקורות שונים. מדוע? משום שעצם ההבחנה בין לשון תורת כהנים לבין בראשית, או דברים, אין בה בכדי לשלול את אותנטיות התורה. טבעי ומתבקש, שסיפורי האבות יבואו בלשון סיפורית, שנאום משה יבא ברטוריקה יחודית של נאומי משה, ואילו החוקים, חוקי הפולחן, הקדושה, והטהרה, יבואו …
ספרו החדש של פרו' יהושע ברמן, אני מאמין, פותח מחדש את החזית הישירה שלו נגד ביקורת המקרא. הספר הוא מחזה בלתי נפרץ, גם חוקרים שמרנים הרבה יותר ממנו, משתדלים לכתוב את הדברים כפי שהם נראים בעיניהם, ולא יוצאים בכותרות שוב ושוב נגד הממסד. הספר הזה אינו סתם 'מחקר שמרני', המצדד בהתרחשות האירועים, אלא מתקפה ישירה …
לפני כשבוע חגגנו את שמחת תורה, סיימנו לקרוא וללמוד את התורה, מיד לאחר מכן אנו מתחילים אותה מחדש. שמחת תורה היא הביטוי לאהבת התורה, עם ההתחלה החדשה אנו מחדשים את הברית עם התורה, אנחנו משליכים עליה את יהבינו, ונותנים בה את אמוננו. אמון? אמון נותנים בבת הזוג, במזכיר האישי, זה גם מאד חשוב בחינוך הילדים, …
סיפור עם זקן ארוך, מתאר מגיד-דרשן, שפרנסתו על הדרשנות, אך לרוע המזל, היתה לו דרשה אחת בלבד, שעסקה בפרשת קורח. מגידים מוזמנים להספדים, לחתונות, לדרשות פרשת שבוע, ועוד ועוד, מה עושים? היתה לו פתיחה קבועה, שנשמעה בערך כך: "שלום רב מורי ורבותי, אנחנו נמצאים היום באירוע של…. זה אירוע מאד מאד חשוב…", וכאן היה מפסיק …
התלמיד התמים, בבואו אל ספרי הלימוד ומבואות למקרא, ימצא בהם שפע של אזכורים ל'תיקוני לשון', נוסחאות חילופיות, המגובים בשמותיהם של חוקרים שונים. כמובן שאין לו פנאי ויכולת לבדוק איך הגיעו הללו לתיקוניהם, ועל מה מבוסס 'מדע' זה. במאמר זה נדגים, על מה יוסדה השיטה, אין מדובר כאן בדוגמאות זניחות, אלא בדברים שהפכו לשיטה, שיטה של …
על היעדר ההיתכנות הריאלית למודל המרכזי של תורת התעודות, ייחדנו כמה וכמה מאמרים, למשל: הנחות העבודה של הביקורת – מדע בדיוני, צרה ושמה עובדות, צרות באות בצרורות. בחיתולים לנצח. היש דוגמאות לתורת התעודות? כעת ברצוני להוסיף עוד קצת, על המשמעות של קאנון כתבי קודש בעת העתיקה. ביקורת המקרא ככלל, היא השלכה של תהליך היווצרות הנצרות, …
עוד על אי הריאליות של השערת התעודות, בדיות בניחוח נוצרי לקריאה »
שמואל ברמן מראיין את שני הפרופסורים חובשי הכיפה, הראשון שולל את תורת התעודות, והשני קונסרבטיבי, כלומר לא מטריד אותו מי בדיוק כתב מה, ואדרבה, תעודות עושה לו יותר סדר בראש. ברמן כותב על זומר: "פרופ' בנימין זומר, מרצה למקרא ב'בית המדרש לרבנים באמריקה' של התנועה הקונסרבטיבית… מאמץ את ממצאי המחקר הדיאכרוני הביקורתי במלואם, אך גם …
דיון בין פרופ' יהושע ברמן לפרופ' בנימין זומר – תורת התעודות ריאלית? לקריאה »
(מקור התמונה woodenearth כאן) בהמשך למאמר 'צרה ושמה עובדות', המתאר את הידחקותן ובריחתן של התיאוריות הכביכול מחקריות, כאשר נגה עליהן אור העובדות. נחזור לנושא ביקורת המקרא, שהבעיה המרכזית שלה היא זו בדיוק, שככל שמנסים לעמת משהו מהסיפורים עם העובדות, זה פשוט מתגלה כמדע בדיוני. להרחבה נוספת, ראה: בחיתולים לנצח, ו:האימאם הנעלם של ביקורת המקרא. המקור …
פרופ' אביגדור הורויץ, חוקר מקרא ואשורולוג, באוניברסיטת באר שבע, שילב במחקריו את שני התחומים, ניתוח הטקסט, יחד עם ידיעות מן העולם הקדום. בגישה זו הוא מתייחס לפרשת העגל מול פרשת המשכן, שהחוקרים האנליטיים פיצלו לשני מקורות ולא ניסו לפרש את שתי הפרשיות האלו יחדיו, במאמרו "העגל והמשכן" (בתוך שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום גליון ז-ח), …
(התייחסות לחמשת הפרקים הראשונים בספר). פרופ' מארק ברטלר, בספרו: "לקרוא את התנ"ך", מתיימר להציע קריאה חדשה בתנ"ך, "קריאה כיהודי וכלומד", כפי הכותרת של פרק א' בספר. לטענתו הוא נותן במה ל"גישה ההיסטורית ביקורתית", ומכאן היה ניתן להבין כי הוא יציג שיטה מחקרית, סוג של נסיון לבסס או להוכיח וכדו', אלא שלמרבה האכזבה, אין רמז בכל …
אברהם דטלנסקי, המכונה 'אברהם העברי', סוקר את הבעיה החמורה של תורת התעודות עם פרשת יוסף במצרים. רבע מספר בראשית מסרב להתאים את עצמו לתיאוריה, להלן מאמרו "יוסף הצדיק נגד ולהאוזן הרשע" (דטלנסקי לצערינו עדיין לא השתכנע שהתורה כולה מן השמים, אבל שיחה נאה שלו נצטט בשמחה…). המקור המרכזי לחלקו האחרון של ספר בראשית [=סיפורי יוסף]… …
מתוך ספרו 'יחודו וקדמותו של ספר בראשית', הפרק 'ביקורת תורת התעודות': ביקורת תורת התעודות דברינו עד כה נסבו על ייחודו ועל קדמותו של ספר בראשית, אולם טרם יצאנו ידי חובתנו ל״ביקורת״. ״ביקורת המקרא״, כפי שקרא לעצמו המחקר הפרוטסטאנטי־גרמני במקרא החל מסוף המאה הי״ח, אינו גרמני בשורשו. כ״מחקר׳ יסודותיו מגיעים לחכמי ישראל בימי הביניים, אולם בצורה …
ד"ר ברמן, במאמר שפרסם בשפה האנגלית, פורס יריעה רחבה המתארת את מצב מחקר המקרא בימינו, שאינו עונה לקריטריונים בסיסיים של "מחקר" כפי שהוא מוגדר בפשטות. להלן קטעים מתוך מסתו זו בתרגום חפשי מאד שלי (המטרה כאן היא להביא מה שנוגע לבעיתיות של מחקר המקרא, ולא להציג את השקפתו של ברמן עצמו, המאמר המקורי ארוך הרבה …
פרופ' משה גרינברג, במאמרו: הנחות היסוד של החוק הפלילי במקרא, (בתוך: תורה נדרשת : חיבורים בשאלות יסוד בעולמו של המקרא, עם עובד תשמ"ד). מבהיר את ההבדל בין ניתוח הספר כחטיבה שלמה, בהתאם למציאות ההיסטורית המוכרת לנו, ובין הנסיון לבתר אותו לתקופות על בסיס תיאוריות מדומות של התפתחות הבאות במקום לנסות להבין את הספר. כך הוא מראה שדינים …
(המאמר המקורי נקרא 'לבעיות ספר בראשית', בתוך 'דרכו של מקרא' מובא כאן בלי ההערות, בסריקה ייתכנו שגיאות, ניתן לקריאה במלואו כאן) במבוא לפירושו לספר בראשית מציין הרמן גונקל את ההבחנה בין שלושת ׳כתבי־המקור׳: י׳(המשתמש בשם הוויה), א׳(המשתמש בשם אלוהים) ות״כ (תורת־כוהנים) שבסיפורי בראשית, כתוצאה משותפת של שלושה יובלים למדע המקרא, שבני הדורות הבאים יהיו …
משנתו של יוליוס ולהאוזן – הערכה חדשה במלאת מאה שנה להופעת חיבורו: ״אקדמות לדברי ימי ישראל״ פרופ' משה ויינפלד (נדפס במקור: שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום ד, הוצ' ניומן 1980, מובא כאן ללא ההערות. המאמר ארוך ומפורט, אך חשוב מאד מכיון שהוא מפריך את כל חלקי תורת ולהויזן ואת כל היסודות הבסיסיים של ביקורת המקרא לדורותיה. …
פרופ' וידנפלד: ביקורת המקרא הולהויזנית הופרכה לחלוטין לקריאה »
פרופ' משה קופל, העוסק במדעי המחשב, פיתח ישום המאפשר לבדוק היתכנות של תיאוריות בדבר זיהוי או אי זיהוי של מחברים. הישום משוה ניואנסים בכתיבה, וממפה אותם סטטיסטית. הישום אינו יכול לשלול מחבר אחד לספרים שונים, שכן מחבר אחד יכול לכתוב בסגנונות שונים.האפקט של הישום הוא להיפך: שלילת חלוקה לשני מחברים, שכן לא סביר ששני מחברים …
פרשת מתן תורה, מהווה דוגמא מייצגת לכשלון מוחלט של תורת התעודות, ואף להפרכת עיקר התפיסה שלה. את האבסורד שבחלוקת טקסט לקטעי מקורות, הראינו באריכות במאמרים: ד"ר יהושע ברמן: סתירות? ביקורת המקרא לא פותרת שום בעיה, שימוש לרעה במורכבות הנתונים, הנחות היסוד של הביקורת – מדע בדיוני, בקורת המקרא הולהויזנית 4. – הערך המדעי של הפרדת המקורות. פירוט מיוחד על …
ריצארד אליוט פרידמן 'מי כתב את התנ"ך', 1987. תרגום לעברית: זמורה ביתן 1995. פרופ' פרידמן מאוניב' סאן דייגו, זכה להתחכך בחוקרי מקרא מפורסמים, שאת רעיונותיהם הוא מצטט בספרו ממקור ראשון. אך ספרו שונה משאר מחקרי המקרא המצויים, הוא מתיימר לפתור את החידה ולענות על שאלת השאלות, בפתיחה הוא כותב "השלמנו חלק גדול דיו מן החידה …
למרות קריסת ביקורת המקרא הישנה (כמתואר במאמרים "ביקורת המקרא הולהויזנית" 1-13, וראה גם: האם ספרי התורה נערכו או שונו), עדיין ההנחה היסודית שלה מקובלת מאד על רבים מהחוקרים, והיא שהתורה מורכבת מספר שנערך פעמים רבות מאד ונוספו בו במשך דורות קטעים רבים. ההוכחות לדעה הזו הינן בטלות לגמרי, כפי שניתן לראות בסדרת המאמרים הנ"ל, ובמאמרים …
הפרדת המקורות לא פתרה שום בעיה גם אם היה נראה, שהפרדת המקורות עונה לכל הפחות על הבעיות אותן הציבו החוקרים, הרי שעם הזמן כאשר נותחה השיטה במדוייק, התברר שאין ההפרדה מביאה תועלת להבנת המקורות. קאסוטו כותב בסוף ספרו תורת התעודות (עמ' 97): "לא הראיתי שאפשר לפתור את הבעיות באופן שונה מזה של שיטת התעודות, אלא …
ביקורת המקרא הולהויזנית 4. – הערך המדעי של הפרדת המקורות לקריאה »
כפי שהזכרנו במאמר הקודם, תיאוריית ולהויזן מורכבת מארבעה חלקים יסודיים
