האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

ד. המדע ומערכות המידע כמפעל חברתי

צוות האתר

צוות האתר

העובדה שכמות הנתונים היא אינסופית, ואין מערכת שתחלוש עליהם, משאירה בעצם בידי החברה והתרבות יכולת ניווט מסוימת.
image_printלחץ לגירסת הדפסה

העובדה שכמות הנתונים היא אינסופית, ואין מערכת שתחלוש עליהם, משאירה בעצם בידי החברה והתרבות יכולת ניווט מסויימת. נכון הדבר שזרימת המידע היא בלתי תלויה, אך בסופו של דבר כל המערכות החברתיות הן תלויות תרבות.

בניגוד לפרנסיס ביקון, אבי האמפריציזם, שהציג את המתודה המדעית כתהליך החף מכל נטיה אישית ואידיאולוגית, והינו אובייקטיבי בהתגלמותו. עסקו חלק מן הפילוסופים של המדע בקונסטרוקטיביזם החברתי, החל מן הטענה שנושאי המחקר בהם מושקעים תקציבים ואנרגיה, הם תלויי תרבות (כדוגמת חקר הגרעין והחלל בזמן המלחמה הקרה), וכלה בהשפעה של תפיסות חברתיות על אימוץ מסקנות שונות, לטענת הסוברים כך, פרשנות הנתונים אינה חד משמעית, והיא נקבעת במשא ומתן בין חוקרים, ההשקפה החברתית והתרבותית נוטלת חלק בעיצוב המסקנות. לפי פול פורמן למשל, תורת הקוונטים ויתרה על רעיונות מסורתיים כגון סיבתיות, כמענה לעוינות לרציונליות המדעית, מתוך והאהדה לרעיונות מיסטיים ורוחניים ששררו ברפובליקת ויימאר בשנות העשרים.

תומס קון, בספרו "המבנה של מהפכות מדעיות", טוען כי התהליך המדעי מורכב מ'פרדיגמות מדעיות' המתחלפות ובאות, אשר משפיעות על התפתחות המדע: כל דור של מדענים כפוף לפרדיגמה מסוימת ומתקשה להשתחרר ממנה, ולכן רק כשמתחלף אותו דור נפרצת הדרך לעלייתה של פרדיגמה חדשה, וגל של תגליות מדעיות חדשות בעקבותיה. כמו כן, עוסק קון בשאלה כיצד מתפתחת הפרדיגמה הראשונה בתחום מדעי כלשהו, ומהו אופי המחקר בתחום לפני התפתחותה.

מקס פלאנק אמר: "אמת מדעית אינה מנצחת על ידי שכנוע של מתנגדיה ופקיחת עיניהם כדי שיראו את האור, אלא במדה רבה יותר בגלל שמתנגדיה מתים בסופו של דבר ודור חדש בא אשר לו היא מוכרת", (מצוטט ב:"בין מדע ודת", פרופ' צ'רנייבסקי, עמ' 321).

כולנו ראינו בשנים האחרונות את מאבקו של פרופ' דן שכטמן להכרה בתגליתו בדבר הגבישים, דור שלם של מלומדים בז ולעג לו, בעוד הוא החזיק בתצפיות. כאותם כמרים שסירבו להסתכל בטלסקופ של גלילאו, סירבו מלומדים בני דורינו להתבונן במיקרוסקופ של שכטמן. ומן הצד השני, בסופו של דבר האמת יצא לאור, ואף פרס נובל נקשר לראשה.

הכימאי והפילוסוף מיכאל פולני (1891-1976) בספרו "ידע אישי" משנת 1958, ביקר את הראייה המקובלת שהשיטה המדעית הינה אובייקטיבית לגמרי ומייצרת ידע אובייקטיבי. לדידו ראייה זו היא תוצאה של אי הבנת השיטה המדעית ואופי החקר המדעי באופן כללי. הוא טען כי מדענים חייבים לפעול גם לפי נקודות עניין אישיות בהערכת עובדות וההחלטה איזה שאלות מדעיות לחקור, וכך הם גם עושים בפועל.

פרופ' זאב בכלר בספרו "שלוש מהפכות קופרניקניות", מנתח שלוש מהפכות מדעיות גדולות ומתאר כיצד בכל מקרה המהפכה התרחשה בזכות התנתקות מדקדקנות פילוסופית עקרה, והתפרצות אמיצה אל הלא נודע על כנפי אינטואיציה, שהניבה שיטה מתפקדת ועובדת – אך נטולת בסיס פילוסופי. זאת מול תיאורים מושלמים פילוסופית אך נטולי כל תוצאות שהיו קיימים בזמן מהפכות אלו.

בספר Ignorance: How It Drives Science, טוען סטיוארט פיירסטיין שבורות היא הכוח המניע המרכזי של העיסוק המדעי. פיירסטיין, מרצה פופולרי לנוירוביולוגיה באוניברסיטת קולומביה, מודה כבר בפתיחה שהוא משתמש "במילה בורות, לפחות במידה מסוימת, בכוונה לייצר פרובוקציה" ומבהיר שמבחינתו היא מתארת "פערי ידע משותפים". בכל מקום בו מערכת המידע אינה מספקת תשובה ברורה, מתעורר צורך לפרוץ דרך ולחקור באופן פתוח. חלקים שמכוסים על ידי כמות מידע גדולה, גורמים להמשך המידע לזרום באותו אפיק.

ויכוחים רבים התקיימו בנושאים אלו, בין הפילוסופים של המדע, ובין אנשי מדע, בשנות ה90 של המאה הקודמת זכו אלו לכינוי 'מלחמות המדע'. הויכוח העז אינו ממשיך כיום, אבל ההתיחסות הכללית היא באיזה שהוא מקום באמצע, ברור שהמדע לא מתנהל לפי כללים מופשטים, והשינויים בדעות המקובלות לא באים רק מכחם של נתונים טהורים.

"מקובל לומר שהמדע מתקדם על שתי רגלים שאחת מהן היא התיאוריה והשניה היא הניסוי, אולם מהלכו זה של המדע דומה פחות לפסיעה גאותנית ויותר לצליעה כושלת.. התפתחות המדע נתונה להשפעתן של אפנות אינטלקטואליות.. את הצעד הראשון נקטו התיאורטיקנים.. אחריהם באו תצפיותיו של האסטרונום החובב…" (פרופ' טימותי פריס, מילדות לבגרות בשביל החלב, עמ' 128).

"רעיון זה.. הוא רק הצעה אי אפשר להסיק אותו מתוך איזה עיקרון אחר, בדומה לכל תיאוריה מדעית אחרת, הוא עשוי להיות מוצג מלכתחלה מטעמים אסתטיים או מטאפיסיים", (סטיבן הוקינג, קיצור תולדות הזמן, עמ' 132).

ראה עוד: האמנם פועל המדע בדרך האינדוקציה? (זאב בכלר).

במאמרים הבאים ננסה להדגים מתוך נתונים עדכניים, כיצד ייתכן, ששיטה העוסקת בנתונים ובתיעודם, בניתוח מדוייק, בפרסום לאחר ביקורת עמיתים, משאירה מרחב כה גדול, עד שהדבר מטיל צל על תחומים שלמים במערכות המידע שלנו.

0 0 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
0
Would love your thoughts, please comment.x