1

ראש השנה: חג, ויום נורא.

ראש השנה קרב ובא, עוד שנה חלפה לה.

מדוע ראש השנה הוא יום הדין?

אומרים שיום הולדת הוא יום של חשבון נפש, זה דבר טבעי, עוד שנה חולפת, האדם מתבגר בשנה, מסתכל במראה, ושואל את עצמו איפה אני בחיים? האם כך דמיינתי את עצמי בגיל כזה? אין צורך להכריז על חשבון נפש, זה מגיע מאליו.

כך גם לגבי ראש השנה, לא משנה בן כמה אני, כשנגמרת שנה, אדם שואל את עצמו, מה עשיתי השנה, איך ניצלתי את השנה הזו? האם בשנה הבאה יהיה לי יותר מזל? יותר כוחות פנימיים?

אדם שחי ברצף, בלי ראש השנה, הוא אומלל, שבעים שנה ברצף, בלי זמן לעצור ולחשוב. בלי התחלה חדשה, הכל כתוצאה מאפקט הפרפר של יציאתו מרחם אמו.

ראש השנה הוא גם יום הולדת של העולם, היום הרת עולם, כל אחד מאזרחי העולם צריך לשאול את עצמו לפחות פעם בשנה, לאיפה אני מתקדם? להיכן אני רץ? חלק מאיזו חברה אני, ומה עשיתי עד עכשיו כדי שהטוב ישלוט בעולם הזה ולא הרע? (גם את זה אנשים מבינים באופן אינטואיטיבי, כל ה’סיכומי שנה’ בתקשורת, נובעים מהרגשה שצריכים לבדוק ולסכם, מה תרמנו בשנה זו לעולם, האם היא דומה לשנים קודמות, יותר טובה או פחות טובה, ואיך נערכים לשנה הבאה).

ולכן ראש השנה הוא גם חג, אנחנו מאושרים שיש לנו את הזכות הזו, לעצור ולבדוק את עצמנו, להתאים את עצמנו שוב לחיים, לבדוק את התפקיד שלנו, לנסות לשנות מסלול.

אך בצד השמחה שבדבר, כאמור, יש גם פחד, חשש, ואחריות, זה יום דין, לא רק אנחנו בוחנים את עצמנו מחדש, גם הבורא בוחן אותנו, ולכן אנחנו ‘מבלים’ את הימים האלו במחיצתו, בבית הכנסת, בתפילות ובפיוטים, כשעומדים מול ה’ אנו עומדים במורא – ואלו הם הימים הנוראים.

המצווה בתורה היא לתקוע בשופר, ‘הייתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו’, זה הביטוי לכך שהמלחמה הרוחנית אינה פחותה מהמלחמה הגשמית, אנו מתאספים לפני ה’, ונלחמים באוייב הרוחני, היצר הרע, השופר הוא קריאת המלחמה. מי שלא מרגיש פחד במלחמה, אינו שפוי, אבל בצד הפחד, מי שיודע שהצבא שלו הוא הצבא החזק והמוסרי בעולם, מגיע לקרב בשמחה, כי הוא יודע שיעשה את חובתו ויצליח. וכך אמרו חכמים בתלמוד ירושלמי, ישראל מתגלחים, ואוכלים ושותים ושמחים, כי בוטחים בה’ שיזכה אותם בדין.

הבדל גדול יש בין הדרך שמתווה התורה, ובין הדרך שהיתה מקובלת בכל האומות האחרות. בכל האומות הקדומות הדרך להתקרב לאלים, או לכחות רוחניים, היתה דרך מעשים שונים, פעולות מאגיות ומנטיות. בתורה, הרוחניות היא הקדושה, מגיעים אליה דרך הימנעות ממעשים שונים, פרשת קדושים כולה שזורה ב’לא’, לא תנחשו ולא תעוננו, לא אוב ולא ידעוני, לא כישוף ולא קרחה, לא כלאים ולא שעטנז, וגם לא תכחשו ולא תשקרו, אין צורך בשום פעולה מאגית כדי להתקרב לה’. משום שהאדם נברא בצלם אלוהים, יש לו את זה בטבע, הוא שואף לטוב, הוא רק צריך להימנע מלהתחבר לגשמיות יותר מדי, ומלנסות לעקוף את הדרך שהבורא סלל, דרך הקדושה, על ידי פעולות של ניחוש או נסיונות לרוחניות אלטרנטיבית.

האדם נברא מתוקן, והוא נברא כך שהוא מכיר את בוראו, צריך רק להסיר את המחיצות ולעמוד מול בוראו. אלו הם הימים הנוראים.

ראשית, נאחל לכל קוראי רציו, באשר הם, שנה טובה ומתוקה. נתנצל אם הארכנו מדי, קיצרנו מדי, תקפנו חזק מדי, או חלש מדי, איחרנו בפרסום תגובות, פרסמנו יותר מדי תגובות, פחות מדי תגובות, הכל מתוך כוונה טובה, לא חלילה כדי לפגוע, אלא רק לשרת אתכם נאמנה ולספק לכם את כל המידע שאתם צריכים בעניני יהדות.

עם זאת בשנה הבאה נשתדל להשתפר, ולתת לכם שירות יותר טוב..

התנהלותינו בימים הנוראים מכונה ‘עבודה’, עבודת הימים הנוראים, בעבר היתה גם עבודה פיזית במקדש ע”י הכהן הגדול, וכיום העבודה היא עבודה שבלב, להתעורר מהשינה, מתרדמת הזמן וההרגל, לחשב מסלול מחדש, לנסות להבין ולהעמיק, גם בפעולות שאנו עושים כל שנה כמתוך הרגל, תמיד אפשר להתחיל מזוית שונה, להעפיל לפסגה יותר גבוהה, להגיע רחוק יותר, לכווין גבוה, ואולי אפילו לגעת בשמים.

כדי להתחבר לימים הנוראים, נצרף הפניות למאמרים רלבנטיים לאדם בן דורינו, העוסקים במקומם של ראש השנה ויום הכיפורים, בחייו של האדם המודרני, למרות הריחוק הגדול מהעולם בו ניתנה התורה, מהמשמעות הטבעית של תקיעת השופר, המלכת המלך, וכל הרקע שבתורה.

אך ראשית כמה מאמרים שהעלינו בשנים הקודמות:

תקיעת שופר ועבודת היום בראש השנה

רד”צ הופמן: האותנטיות של מצוות חג ראש השנה

שאלה: מדוע נעדר יום הכיפורים בזמן הנביאים?

שאלה: איך יתכן שיונה נבלע ע”י דג ונשאר בחיים?

נפתח ברב אמנון דוקוב, הפותח שער לעולם הוידוי והתשובה:

מאמרו של הרב יונתן זקס ליום הכיפורים: הרב זקס מאמר ליום כיפור, המאמר עוסק בסליחה, למן הרגע בו הגיח הרעיון לעולם.

מאמרו של הרב אליהו מאיר פייבלזון: הרב פייבלזון הכנה לראש השנה תשעז, השיעור מלמד מה הן מדת הרחמים ומדת הדין.

שיעורו של הרב אלחנן סמט, סמט-מזמור מז כל העמים תקעו כף, השיעור מנתח את המזמור שנאמר לפני התקיעות, העוסק בהמלכת ה’.

סדרת שיעורים על ראש השנה, מהרב אוריה ענבל.

סדרת מאמרים חדשה מאת הרב יצחק רצקר, על משמעות המצווה של תקיעת שופר:

יצחק רצקר שופר מאמר א

יצחק רצקר שופר מאמר ב

יצחק רצקר שופר מאמר ג

יצחק רצקר שופר מאמר ד

(יש לו גם מאמר על מקומו של הבורא בעבודת הימים הנוראים).

הרב ירחמיאל ישראל הלפרין על מהותו של ראש השנה ויום תרועה: יום תרועה יהיה לכם.

וכאמור, שנה טובה ומתוקה, שפע גשמי ורוחני לכל בית ישראל באשר הם, ולכל אדם ואדם בעולם.