שאלה: לביאור מעשה האדם והנחש
שאלה ראשונה. אם לבעלי חיים אין בחירה חופשית כמו לכאורה האדם והנחש הקדמוני נכלל בקטגוריית בעלי חיים שנאמר "והנחש ערום מכול חיית השדה " הדגש על "חיית השדה" אם אכן אין לנחש בחירה והוא נוצר רק לעשות רע הרי לא מגיע לו עונש כלל ועיקר וכמובן גם לא שכר כי לזה הוא נוצר עד כאן איך זה יכול להיות?
בהמשך עד שאנחנו מתפעלים מנזר הבריאה "אדם" שבו נפח נישמת חיים כלומר רוח ממללא והוא מובדל משאר בעלי החיים שבכוחו לדבר. והוא לכאורה המדבר הבלעדי. עד שאנחנו מתפעלים מכוח דיבור האדם מדוע אין אנו מתפעלים מכוח דיבור הנחש לא,זו בלבד שהוא ידע לדבר כמו בן אדם יתרה מכך הוא עוד מכושר בכושר שיכנוע ועוד איך ידע הנחש דווקא להפיל את.האישה ולא את האיש? ועוד איך יעלה על הדעת כי הנחש היתאווה לאישה ובא עליה. מי זה אותו נחש שאי אפשר לעמוד בפניו
תשובה: לא נכון לומר שלבעלי חיים אין בחירה חפשית, האם חתול שמתלבט בין שני מאכלים לא יכול לבחור? אין לנו דרך לענות תשובה לשאלה זו, יתכן שלבעלי חיים יש בחירה. ולגבי עונש, גם זה לא נגזר דוקא מבחירה, לפעמים העונש בא לסמל לאדם, כך נתקללה האדמה "בעבורו", והנחש נתקלל כדי לסמל מזכרת לאירוע הזה.
לגבי הסיפור עצמו, יש המפרשים אותו כפשוטו, יצור בעל תבונה כל שהיא, ממוצע בין החיות לאדם, בדומה לחיות פקחיות שישנן כיום המתאימות לאילוף כמו דולפינים. ויש המפרשים אותו באופן סמלי כסמל ליצר הרע. האגדה שהנחש בא על חווה מן הסתם מתכונת לרעיון של התגברות הייצר.
הדיבור של הנחש, יתכן שלא היה דיבור מוכר לנו, אלא סוג של תקשורת, שנבעה מקירבה של האדם לבעלי החיים, ראה למשל: שיחת חיות ועופות. אבל גם היה יצור מדבר אמיתי, וניקח את כל הסיפור כפשוטו, עדיין מכיון שהנחש התקלל, האדם הוא נזר הבריאה, ולא רק בגלל יכולת הדיבור אלא בגלל שהוא בצלם אלהים ושיש לו נשמה רוחנית המשתוקקת לטוב ולרוחני. לא ידוע שגם לנחש היתה נשמה כזו.