יציאת מצרים בארכיאולוגיה – חדשים וגם ישנים

ככל שלומדים עוד ועוד על שאלת 'יציאת מצרים בארכיאולוגיה', קשה להשתחרר מההכרה, שהמסקנות תלויות בעיקר בהנחות היסוד, מי שמאמין ביציאת מצרים או בהיתכנותה, עשוי למצוא הרבה עקבות וסימנים, ומי שלא מוכן להאמין בה, יטען בתוקף שאין שום זכר, ויתעקש לדחות כל קישור בין הארכיאולוגיה ליציאת מצרים.

אם היינו יכולים להניח בצד את השאלה הדתית, אין דבר יותר מרגש ומרתק, מאשר למצוא חפצים מוחשיים, שיתכן הם חלק מסיפור שאנחנו מכירים מן ההיסטוריה או מעדויות וסיפורים שעברו מדור לדור. אך נראה שקשה להניח את השאלה הזו בצד, ולכן החלק המחקרי הכ"כ מרתק נעשה קרדום לחפור בו בלבד, להוכיח את יציאת מצרים או להפריך אותה. בפועל לא זה ולא זה מתקיימים.

ישנם אגיפטולוגיים רציניים המקבלים את סיפור יציאת מצריים, אם קיטשיין והופמאייר או ספארקס, המקבלים את כל הסיפור באופן כללי, ואם שופק הטוענת כי חייב להיות גרעין היסטורי מתקופת הממלכה החדשה, וישנם עוד הרבה חוקרים, שאת דבריהם הבאנו בכל המאמרים הקודמים העוסקים בנושא. כאן נצרף עוד כמה תכניות וידאו ומצגות שעדיין לא העלינו במשך הזמן.

החידוש המשמעותי ביותר, הוא הסרט החדש של ערוץ InspiringPhilosophy, לאחר הסדרה על בראשית והבריאה, הסרט על תקופת אברהם בארכיאולוגיה, והסרט: האם היו גמלים בימי אברהם?, יצאו בימים האחרונים שני סרטים הנוגעים  למצרים: ישראל במצרים, ויציאת מצרים.

עדיין אין תרגום מקצועי לעברית, אולי אחד מידידנו יתנדב לתרגם. באופן כללי הסרט תומך ביציאה מוקדמת, כפשט המקרא, יציאת מצרים התרחשה לפי דבריהם בימי אמנחותפ הב', זה מסתדר אפילו עם תיארוך חדש לפפירוס איפובר, עם מיתת בנו הבכור, ועוד הרבה דברים.

אנחנו לא מתכננים ללכת אחרי המיסיונרים בעיניים עצומות, אבל בהחלט מעניין. לא פחות מדברי המיסיונרים של הצד השני…

אגב, גם הרב שרקי, בסרטון שהועלה לאחרונה בתגובות, מתארך את יציאת מצרים די קרוב, ומוצא את משה, את ציפורה, ועוד:

הארכיאולוג אורי יהודה (ממנו הבאנו בעבר על יציאת מצרים בספר המתים וקברות הפרעונים) יוצא במצגת חדשה בה הוא מזהה את פיתום ואת רעמסס ועוד דברים טובים.

גם שלמה גלר החמוד, התחפש לפרעה, ומזהה את פיתום ורעמסס, והאם יש קשר לפירמידות –

הגיאולוג דובה פרימרמן, מצא גם הוא את יציאת מצרים, בהתאמה להתפרצות סנטוריני אותה הוא מתאר שוב בדיוק רב, ולדבריו אין כאן מיתוס, אלא סיפור היסטורי. מכיון שהוא מוצא שתי התפרצויות, הוא מוצא גם שתי יציאות מצרים.

(אגב, על שתי היציאות, כותב זליגמן: "יש מדרשים שאין להם כלל אופי של פירוש… יתכן שצורה כלשהי של מסורת המופיעה בהקשר מאוחר אינה אלא שלב מוקדם של אותה המסורת עצמה, לעתים מכילים אוספי מדרשים מאוחרים גירסאות ומוטיבים שר במקרה אינם מצויים במקרא, אע"פ שהם בני זמנה של המסורת שנשתמרה שם, ואפילו קדומים ממנה… בשרידים שנשתמרו בתלמוד על המלחמה בין מרדוך ובין תיאמת אנו נתקלים בקוים הידועים לנו מתוך המסורת הבבלית, אך אין למצאם בכתובי המקרא הנוגעים בדבר… המסורת המקראית אינה יודעת דבר על שתי יציאות ממצרים ואילו בכמה מקומות במדרשים מאוחרים כלולה מסורת על כך בגירסאות שונות… במקום אחר ניסיתי להראות שמדרשים מאוחרים עדיין מכילים קטעים של אגדות קדמוניות על הולדתו של שאול, שהטקסט המקראי אמנם מסתמך עליהן, אך איננו מזכיר אותן כל עיקר". מחקרים בספרות המקרא, הוצ' מאגנס י-ם, תשנ"ו, עמ' 431 ואילך).

האגיפטולוגית גלית אביה בן טובאל, יצאה למסע אישי לגלות את יציאת מצרים, וכתבה ספר חדש, הספר מעורב מסיפור אישי, רעיונות מיתולוגיים, וממצאים ארכיאולוגיים, וכרגיל צריכים לבור תבן מתוך הבר. כאן אפשר לקרוא את תחילת הספר.

גם הסדרה הזו, עוסקת בסיפור יציאת מצרים בהקשר ארכיאולוגי, אם כי לקהל הרחב ולכן בסגנון עממי ללא מקורות.