תושבע”פ סדרה
ב: קדמותה וסמכותה של תורה שבעל פה
השאלה הקראית “מי אמר שיש תורה שבעל פה”?, הנראית כתמימה ואלמנטרית, טומנת בחובה הנחה סמויה, ה’מזמינה’ גם היא שאלת תם של ‘מי אמר’.
ג. השתלשלותה של תורה שבעל פה
תורה שבעל פה מורכבת כפי שראינו במאמר הקודם, ממסורת הלכתית, וממסורת של כללי הכרעה. אם בזמן נתינת התורה הגיעו מקבליה להבנה מלאה של החוקים אותם קיבלו
ו. מסורת לעומת מחקר
כאשר באים אנו להשוות את מסורת חז”ל לידיעות היסטוריות שונות שבידינו, רואים עד כמה יש להיזהר לפני שמטילים דופי במסורת קדמונית
ז מחקר תורה שבעל פה
ז מחקר תורה שבעל פה כשאנו באים לסקור את דעות החוקרים השונות, אנו נתקלים בעמדה עקרונית בעייתית. כפי שכבר הזכרנו בפתיחת הדברים, אין משמעות לדעת ה …
ח התלמוד – כספר החתום בפני חוקרים
מגרעותיו של מחקר התורה שבעל פה, אינו רק כאשר הוא שולל מראש אפשרות של מסורת הלכתית וכללי פסיקה, המחקר הזה מוגבל מעצם טבעו
ט מסורת ובקורת
הדיון על ‘היווצרות’ ההלכות, אינם שמים לב לפעמים לתהליך המיוחד אותו הם באים לחקור. ההלכה היהודית שונה שינוי יסודי ומהותי מכל החוקים והדתות של כל עם ולש …
י. המסורת בישראל
כשבאים לברר את דרכי המסורות שהגיעו אלינו מפי חכמינו, ישנו עוד ענף שלם בו אפשר לראות ולהיווכח במהימנות המסורת – האגדה. אם נשים לבנו למסורות האגדה שאנו …
יא. פשט ודרש
במסגרת הויכוחים והפולמוסים סביב תורה שבעל פה תפס מקום מרכזי נושא הפשט מול הדרש, מקראות שהפירוש המסרתי של חז”ל מוצג בהם כנוגד את הפשט – את הפירוש הפשוט …
יב. השיטה ההלכתית של תורה שבעל פה
התורה שבעל פה בעיקרה איננה רק קובץ הלכות וחוקים, היא גם שיטה הלכתית, שיטה לפיה הכניסו חכמי ישראל את התורה ורעיונותיה למסגרת חוקית ברורה
יג. מקומו של ההגיון בהלכה
שאלה המטרידה רבים היא, מהו מקומו של ההגיון האנושי בהלכה? האם התורה יכולה להיות נגד ההגיון? האם פוסק הלכה יכול להכריע בספקותיו על סמך ההגיון שלו?
יד הגדרות הלכתיות לעומת תפיסה שכלית
נגענו עד כאן בכל חלקי המערכה: בהגדרת התורה כשיעור ומינון של מעשים מוסריים ודתיים, בתפקידה של התורה שבעל פה ושל ההלכה להצמיד את השאלות המתעוררות אל הדי …
טו. תורה שבעל פה לאורך הדורות
טו. תורה שבעל פה לאורך הדורות מה מתוך הספרות שלנו כלול בתורה שבעל פה? האם תורה שבכל פה הולכת וגודלת בכל דור? וכיצד היתה נראית בדורות קודמים? תורה שבעל …
טז. ימי בית ראשון לעומת השני
טז. ימי בית ראשון לעומת השני עם כל הדברים שכתבנו בענינם של הקדמונים בימי השופטים והמלכים, חכמינו היו מודעים היטב להבדל בהתייחסות לתורה שחל בראשית ימי …
יז. סמכותו של התלמוד
דברינו עד כאן נגעו בניסוח ההלכה בימי הבית השני ולאחריו, אך בדורות שלאחר מכן חלו שני שינויים מכריעים בהלכה: הראשון הוא כתיבת תורה שבעל פה, והשני חתימת …
יח. חכמים ראשונים ואחרונים
בחתימת התלמוד ישנו עוד אלמנט, שאיננו יכולים לציין אותו כשיקול, מכיון שחכמים לא הזכירוהו, אך הוא נכון לעצמו. כל דיון מגיע בסופו של דבר למיצוי, כאשר אין …
יט. פתיחות לבקורת בהלכה
המידע האינסופי מסופק לנו על ידי מערכות מידע, המידע נוצר על ידי כמות עצומה של גופים, העוסקים כל אחד בתחום ספציפי.
כ רובד הרמז במקרא
המושג “רמז” בייחס לפירוש התורה, מעלה אסוציאציה של גימטריות, דרשת כתרי אותיות, וכיוצא באלו פרשנויות בלתי מבוססות. הייתכן “רמז” ריאלי, או שזו סתירה פנימ …
כב מקורות ההלכה
כל ההלכות שאינן מפורשות במקרא מכונות בפי חכמינו “תורה שבעל פה”, נכון הדבר שפירוש המושג “תורה שעל פה” הוא תורה בלתי כתובה, ולא דוקא תורה שעברה בעל פה כ …
כג. אגדות חז”ל על המקרא
גדות חז”ל על המקרא הן עולם שלם ומופלא, יש מהן אשר גם הסופרים ומבקרי הספרות עומדים משתאים מול יופיין וחכמתן[1], יש העוסקות בפרשנות, ויש מפליאות ומתמיהו …
כד. “משל היה”
לעיל הראינו מספר מקורות על כך שהאגדות הן משלים. הביטוי “משל” הוא קצת רחב, אך כאן נפרט דוגמאות רבות בהן קבעו הפרשנים כי האגדה, המעשה המסופר כאן.