הבסיס ההיסטורי של המסורת הישראלית כפי שהיא מוצגת בתורה
בהמשך לביקורת על הספר 'מאת ה' היתה זאת', של פרופ' יהודה גלמן, כאן חלק ראשון, חלק שני. בפרקים הקודמים עסקנו בריכוז טענות הביקורת, כפי שהוצגו על ידי גלמן, בטענה שבלתי הגיוני להאמין באירועים ההיסטוריים בתורה. בינתיים עסקנו גם בריכוז טענות הביקורת של אלכסנדר רופא, (חלק ראשון, חלק שני). בשתי הסקירות האלו הראינו, כי הטיעונים לא באמת מוכיחים …
איפה הם אנשי המדע שבאמת מאמינים? אם יש כאלו, הם מפרידים לחלוטין בין עיסוקם המדעי ובין האמונה, חיים בסתירה או בכפילות! מדוע אין מאמרים שפורסמו בכתבי עת שפיטים שתומכים בטיעון הדתי? האם כנס מדעי רציני יסכים שתציג את הטיעון הזה התומך באמונה? אלו הן השאלות הקבועות שמאמינים נשאלים בויכוחים ברשת. היום נכיר לכם איש מדע …
הקדמה הנושא של "המים העליונים" המצוינים בתיאור של מעשה בראשית תמיד עניין רבים, ואמנם על נושא נכבד זה נכתבו מספר ביאורים מעניינים על דרך המחקר[1], ובמאמר לקמן לא באתי להביע את עמדתי אלא רק להציג ביאור נוסף על דרך המחקר[2] וצירפתי לו מקורות תורניים כפי שהשיגה ידי. והנה למרות שגישה זאת פחות פופולאריות כיום בקרב …
ערן בן ישי: המים העליונים ותיאורית המעטפת הבראשיתית לקריאה »
ספר התורה, מצוי כידוע ביד העדה השומרונית, באותה מתכונת של הנוסח המוכר, ובהבדלים של כתיב וניסוח, וכן כמה הבדלים כיתתיים (שענינם להצדיק את אחיזת השומרונים בהר גריזים וכדו'). אימתי הגיע ספר התורה לידי השומרונים? האם ייתכן שהגיע אליהם באמצע ימי הבית השני? או שמא בימי הבית הראשון, כפי המסורת של שני העמים, היהודי והשומרוני? בעת …
סלע קיומה של תורת התעודות, היא הטענה לחלוקת ספר בראשית ותחילת שמות, למקורות שונים. מדוע? משום שעצם ההבחנה בין לשון תורת כהנים לבין בראשית, או דברים, אין בה בכדי לשלול את אותנטיות התורה. טבעי ומתבקש, שסיפורי האבות יבואו בלשון סיפורית, שנאום משה יבא ברטוריקה יחודית של נאומי משה, ואילו החוקים, חוקי הפולחן, הקדושה, והטהרה, יבואו …
על מה מיוסדת האמונה? מה המרכיב העיקרי בה? ייתכן שיש יותר מאפשרות אחת להשיב על שאלה זו. מצורף סרט הטוען כי הנבואה על עתידות עם ישראל היא הבסיס הנאמן להתגלות אלוהית: זוית אחרת נמצא במאמרם של הרבנים דני לביא ומשה רט: מעמד הר סיני כמאורע היסטורי , מאמר מרתק ומושקע אותו ניתן לקרוא במקור: ובPDF ומאמר …
כמדי שנה בשנה, מלחמות האור והחושך. בחלק הראשון, שהתפרסם לפני שנה, עמדנו על הסיפור שמאחורי ביקורת המקרא, הסיפור שסיפרו חוקרי המאה ה19 הגרמנים, לצאן מרעיתם על אודות היהודים, ואיך הסיפור מתקשר להשקפה הנוצרית על אירועי מרד החשמונאים ואחריתם. זה היה הסיפור על האופי של היהודים. מה הקשר בין חנוכה לביקורת המקרא? א השנה נעסוק, …
ספרו החדש של פרו' יהושע ברמן, אני מאמין, פותח מחדש את החזית הישירה שלו נגד ביקורת המקרא. הספר הוא מחזה בלתי נפרץ, גם חוקרים שמרנים הרבה יותר ממנו, משתדלים לכתוב את הדברים כפי שהם נראים בעיניהם, ולא יוצאים בכותרות שוב ושוב נגד הממסד. הספר הזה אינו סתם 'מחקר שמרני', המצדד בהתרחשות האירועים, אלא מתקפה ישירה …
סדרת מפגשים בישיבת שיח יצחק, הרב נועם סמט ותלמידיו: עדכון: מתגובותיהם של תלמידי חכמים שונים, נראה כי יש כאן בעיקר דוגמא שלילית איך לא להתמודד עם ביקורת המקרא, או לפחות לא לעסוק בנושא שלא מבינים…
במאמר הקודם התייחסנו לחלקו הראשון של המבוא למקרא מאת אלכסנדר רופא, הראינו כי הוא לא עוסק בשאלה אם התורה ניתנה משמים סביב שורה של התרחשויות לא טבעיות, ושהוא אף לא עוסק בקונספט ההיסטורי של התורה, כספר שניתן ע"י משה במשך ארבעים שנה, הוא מביא שורה של פרשנויות בלתי מוכרחות, לפיהן יש גלוסות בתורה מימי השופטים. …
מודה באשמה, זו לא ממש השאלה שקיבלנו. אבל לא מדובר בקליקבייט, אלא בהזדמנות להסביר ענין יסודי הקשור במחקר המקרא. שאלה: תוכלו להתייחס לדברי אלכסנדר רופא במבא למקרא, שמביא הרבה הוכחות לאיחור התורה? בתודה, בחור ישיבה. תשובה: נתייחס לכל מאמרו, מצרף אותו בPDF, שבהמשך נחתוך לפרוסות, אבל חייב להקדים הקדמה קצרה… ולכן מאמרינו מחולק לשלשה חלקים: …
מלחמת האור והחושך כאן כדי להישאר. כמדי שנה בשנה, מתחרים כלי התקשורת השונים, על מנפץ המיתוסים הטוב ביותר, שזוכה לבמה מהודרת לכבוד חג החנוכה, זה שמראה שאנחנו – כלומר הוא, מהווים שיא הקידמה והאור, ואילו הם, חושך והסתרה וקונספירציה ומניפולציה, דברים שהמורים בבית הספר הסתירו ממך, ושהחוקרים האינטרסנטים הדחיקו, עד שקם הוא וגלל את האבן …
שאלה: ידוע שהנביאים התנגדו לקרבנות, והסבירו שאין לבורא חפץ ברבבות נחלי שמן ואילים מפוטמים וכו', ואילו הכהנים דגלו בקרבנות, מדוע היהדות וההלכה קיבלו את דעת הכהנים, ולא את דעת הנביאים שהיו מנהיגי הדור ונשלחו מאת האל? תשובה: רעיון זה שהנביאים התנגדו לקרבנות, הפך לרעיון מקובל בעקבות מלומדים פרוטסטנטים בעת החדשה, שביקשו צידוק מחודש לנצרות. הנצרות …
אברהם אבינו הניח יסוד לזרם האידיאליסטי בחשיבה, הניסיון המכריע של אברהם – מלחמתו של אברהם בארבעת המלכים; הפשטות היו לפני אברהם; התרומה של אלברט איינשטיין; תפיסתו של אפלטון; פאולוס ואברהם מתוך מאמרו של ההיסטוריון ד"ר אורי מילשטיין, באתר ניוז1: תודעות-גבוהות הסיפור המקראי על אברהם אבינו מציג אותו כאדם הראשון שחיבר במודע, לפני כשלושת אלפים ושמונה …
בהמשך לפרקים הקודמים, בהם עסקנו בשאלת המשמעות של קשרים לכאורה שיש בין הסיפור בתורה, ובין תרבויות קדומות. בחלק הראשון ראינו שהתורה אכן באה לפעמים להפקיע את הדעה המקובלת בעמים סביבותיה. ובחלק השני ראינו את יחודיות הרעיון של הסיפור בתורה, שלא יכול להיווצר מחיבור טקסטים שקדמו לרעיון המרכזי: האם התורה באמת ממשיכה תרבויות קדומות – ב …
האם התורה באמת ממשיכה תרבויות קדומות? ג (דוד סלע, חורים, ושאר ירקות) לקריאה »
לפני כמאה וחמשים שנה, זרח בשמי גרמניה אורו של המורה המופלא, רבי דוד צבי הופמן, ראש בית המדרש לרבנים, המנהיג הרוחני ופוסק ההלכה לכל יהדות אשכנז. הוא העמיד אחריו דור של תלמידי חכמים וחוקרים יראי שמים, והותיר שורה ארוכה של חיבורים ומאמרים מונומנטליים, שהיו הבסיס לגישה אמונית אובייקטיבית להתנגשויות של אמונה ומדע. ספינת הדגל של …
בזכות השיח שהתעורר לאחרונה ברשתות, אולי הגיע הזמן לחזור על כמה יסודות בסיסיים, בנושא: "על מה מבוססות דתות". המיסיונרים ה'מתוחכמים' העלו סדרת סרטים מתורת המטיף ויליאם קריג' שמטרתה כביכול להוכיח את מציאות הבורא, כשהמטרה מבחינתם היתה 'לקנח' בסרט שלו, שמכניס לטור החשבוני גם את קימת ישו מן המתים. יהודים טובים, המכירים את החומר החובבני הזה, …
בנוגע ליציאת מצרים, כאן יש עדכון, הרצאה באוניברסיטה החינמית קפה דעת.
לפני שנים לא רבות, בכדי להשיב על שאלה כזו, אדם היה צריך להזדקק לספרי מחקר, או לכל הפחות ספרי לימוד. כיום ישנו שפע עצום של ידע פופולארי, הידע הזה אינו רק ידע סטאטי, אלא גם מפרה את הכותבים השונים, מחברי ספרים, טורים, פודקאסטים, או סתם שיחות סלון. אין המדובר רק בהבדלי פורמט, אלא בהשפעה גדולה …
על מגמות שמוצגות כמחקריות, ובעצם אינן אלא אפנות, דיברנו כאן וכאן, (וראה גם סרטו של אליצור כאן). הפעם נעסוק בסיפור שמשמש ציר מרכזי לכל עיסוק בנושא של זמן כתיבת התורה, בכל במה: מציאת הספר בימי יאשיהו. פרולוג הפליגו נא איתי קוראים חביבים, אלף שנה קדימה, ונאזינה יחדיו לפודקאסט על תולדות הציונות, המנחה החביב בתכנית 'עושים ציונות' …
בהמשך לבקשת 'תוהה על הראשונות' כאן, נתייחס למאמר 'הכי טוב' של שחר ענבר, לפי בחירתו של תוהה, המאמר נושא את הכותרת 'טיעון העד אחת ולתמיד', בנוסף טוען תוהה, כי חסר באתר התייחסויות מעודכנות ל'טיעון העד'. בגדול זה נכון, שבשנים האחרונות יצאו כמה ספרים שעוסקים בטיעון העד, ביניהם: יהודה גלמן (ביקורת ראשונית על ספרו כאן), בנימין …
שאלה: יש כמה וכמה תיאורים של לידות בספר בראשית, שהם בלתי אפשריים לפי מה שידוע לנו, יעקב שנולד כשידו עוקבת בעקב עשיו, והרי הם לא היו תאומים זהים? הסיפור של פרץ וזרח, ועוד, איך מסבירים את זה? תשובה: ראה דברי פרופ' שמחה יגל בדיון עם הרב יואל בן נון, שמסביר בהרחבה כיצד יתכנו הדברים האלו:
המשך ממאמר זה. במאמר הנוכחי נמשיך לעבור על פרק 1 בשער הראשון, פרק הנושא את השם 'האתגר', ובו מסביר גלמן מדוע לדעתו מבחינה מדעית אי אפשר לקבל את התורה כספר אותנטי. המבול ונפתח בנושא המבול, כך כותב גלמן: סיפור המבול מבוסס על אמונה קוסמוגונית קדומה, שלפיה הארץ שטוחה ומתחתיה מצוי אוקיינוס קדמוני עצום. גם היום …
יהודה גלמן, הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון, בספרו החדש 'מאת ה' היתה זאת', הוצ' כרמל (ירושלים 2022), הוא מציע דרך אלגנטית לוותר על האמונה המסורתית, ולהישאר עם כיפה על הראש. העיקרון של הספר הוא פשוט מאד, כפי שכותב העורך, פרופ' אבי שגיא, (במבוא עמ' 5): "מנקודת המבט של האדם בן זמננו האמונה כי מסורת …
למרות שיציאת מצרים הוא אחד הנושאים המדוברים, ואולי המדובר מכולם, בארכיאולוגיה מקראית, עדיין אין תחום מחקר שתחום ל'יציאת מצרים', אגיפטולוגים חוקרים הרבה נושאים, נקודות, ומקומות, שאולי רלבנטיים לנושא, אבל אף אחד לא חוקר את 'יציאת מצרים', זה ענין מקראי, שחוקרים מחווים את דעתם עליו לפעמים, לאור ידע כללי ממחקרים שונים, ולפעמים לאור היעדר ידע כזה. …
אלכס הגיבה על תשובתי לגיל וולבא כאן, אעתיק כאן את תגובתה כדי להתייחס. רק אקדים לגבי הכותרת, השאלה של גיל היתה 'האם התורה נראית כמו מסמך אלהי', כלומר, נניח שאתה מוכיח את האותנטיות והאמיתות וכו', אבל תכל'ס, זה נראה כמו מוצר אנושי, הייתי מצפה לראות כאן איזה נופך אלהי. ולשאלה זו התייחסתי שם. השאלה של …
שאלה: כאן כתבתם על כך שאזכור דן בתורה אינו אנכרוניזם, ראיתי כאן, שZvi M. Aranoff התקיף דבריכם בחריפות, אם אפשר להתייחס. תשובה: אכן, נשמט מעינינו פוסט זה מ2017, אבל טוב מאוחר מלא כלום… ארונוף מציין למקור בו קרא את הדברים, אתר תיק ידען, זה הוא אתר שהיה ברשת לפני כעשר שנים, שם הוא קרא גירסא מוקדמת …
סוגיית התיארוך והאמינות של סיפור ישראל במצרים, מתחילה אצל רבים מהתיאור הבסיסי של השיעבוד: 'ויבן ערי מסכנות לפרעה – את פיתום ואת רעמסס'. מתי היו הערים האלו? הגישה השמרנית הקלאסית, מוצאת את אזכור החבירו עוסקים בבנינה של רעמסס, כך למשל ד"ר רבקה שפק ליסק כאן: מכתב של פקיד מצרי מימי רעמסס השני מדווח על אספקת …
פרופ' עוזי אבנר, מדבר על מוצא עם ישראל מהמדבר. אין צורך לקבל את כל התיאוריות שלו, אלא רק להראות את הקשר המבוסס למדבר, הרבה יותר מהרעיונות המוצעים של קשר לאוכלוסיה מקומית. אזהרת צניעות, קהל וחזן במכנסיים קצרים…
כבר חודשים שמסתובבת שמועה במסדרונות, 'יש כתובת חדשה מהר עיבל', חלקים ממנה הודלפו, אבל רק היום, נחשפנו לכתובת המלאה. ארור, ארור, ארור, ארור לאל יהו. תמות – ארור, ארור – מות תמות. ארור ליהו, ארור, ארור, ארור כל הקללה הזו נחקקה בתוך קמיע עופרת מהמאה ה13, זמן כניסתם של בני ישראל לארץ, הקמיע נמצא …
התורה מצווה את בני ישראל: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת: וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם", (במדבר טו). כל יהודי שומר מצוות, מתעטף, לפחות בתפילה בבגד עם ציצית, כך הוא נראה לפי מנהגינו כיום: מבט …
אחד המושגים הבסיסיים ביותר של חקר המקרא, הוא "המקור הכהני". בכל ספר בתחום, שנפתח, נמצא מיד את הזיהוי של המקור הכהני, פסוק פלוני הוא כהני, משפט אלמוני הוא כהני, וכו'. ההבחנה של הרובד הזה, היא בסיס למחקר הדיאכרוני של התורה, בויקיפדיה נכתב: "בעוד שהשערת התעודות איננה נמצאת עוד בקונצנזוס באקדמיה, קיומו של המקור הכהני כתעודה …
הרב מיכאל שלמה בר רון, בהכשרתו למד אנתרופולוגיה באוניב' קליפורניה שבסאן דייגו, כיום מתגורר בבית שמש, משמש כפרופ' במכללת הדסה ירושלים, וכן כרב במסגרת מכון אהל משה, מתמחה גם במסורת הפסיקה התימנית. התפרסם בעקבות כמה ספרים שחיבר, ב2009 פרסם ספר על מצוות בני נח, ועל המשמעות של התורה עבור העולם הרחב. ב2011 חיבר ספר על …
לפני קרוב לארבעת אלפים שנה, על גב ההר המרכזי של ארץ כנען, בחלק הדרומי של ההר, בין בית אל ובין העי, נשען על מקלו רועה צאן, האיש בן קרוב למאה שנים, זה עתה נפרד מאחיין שלו, שלא הצליח להגיע להסדרי רעייה של הצאן האישי שלו מול הצאן של הדוד הזקן. האחיין ירד לפני שעה קלה …
יגאל בן נון הוא מספר סיפורים, כבר מזמן הוא לא חוקר, הוא פשוט טווה סיפור אלטרנטיבי, ומספר אותו במבטא צרפתי עם אקצנט סורבוני. השאלה היא, מדוע סיפורים הולכים תמיד ביחד עם שקרים? הרי אם הסיפור משכנע, אין צורך לחזק אותו בסילופים, פשוט תספר אותו יפה, ומי שמאמין שיאמין. את השאלה שאלנו כבר הרבה פעמים… אבל …
הכחשת הסיפור הלאומי הישראלי, חייבת תמיד להישען על סיפור. אתה לא יכול למחוק סיפור, בלי לספר סיפור אחר שיבא במקומו. הסיפור החדש צריך לבא על איזה רקע שנראה מחקרי, כדי שיקבל עדיפות. במאה ה19 פרץ לתודעה הסיפור הולהויזני, על יהדות הבית השני שהיתה עדה מנוונת מפולפלת וערמומית, והיא זו שהצליחה לשבש את כל תולדות ישראל …
שאלה: יעקב מברך את זבולון: 'זבולון לחוף ימים ישכון, והוא לחוף אניות, וירכתו על צידון'. וראיתי בשם ד"ר נתי רובין שכותב שהברכה מאוחרת לימי יעקב, שאם תאמר שהיתה ברכה כזו של יעקב, לשם מה עשה יהושע בן נון גורל? ובע"כ שנכתב אחרי גורל יהושע. תשובה: לו רק היה פותח את ספר יהושע, לראשונה בחייו מן …
הדוקטור נתי רובין כבר התחיל לשעמם, אבל הוא מזכיר נקודה שמוזכרת רבות אצל תועמלני רשת, ולכן נתייחס אליה. הטענה: בזמן יציאת מצרים, היתה כנען פרובינציה מצרית, בשליטה מצרית, ולכן לא היתה משמעות ליציאה, וכן היו המצרים יכולים למנוע מבני ישראל להסתובב בסיני, או להיכנס לארץ. וכך כתב האדמו"ר מסוסרטי בלשונו הזהב: "המציאות ההיסטורית היא, ש"יציאת" …
היה היה דרשן, שדיבר תמיד רק על ביקורת המקרא. כיון שהגיע חנוכה, לא ידע מה להגיד, חנוכה קשור במאורעות היסטוריים שהתרחשו אחרי חתימת המקרא. מרד החשמונאים החל בשנת 167 לפני הספירה. מה עושים? האמת היא, שחנוכה לא רק קשור לביקורת המקרא, הוא גם הבסיס שלה. ביקורת המקרא הוא מיתוס שהתחיל להתפתח במאה ה19 בגרמניה. למרות …
סיפור עם זקן ארוך, מתאר מגיד-דרשן, שפרנסתו על הדרשנות, אך לרוע המזל, היתה לו דרשה אחת בלבד, שעסקה בפרשת קורח. מגידים מוזמנים להספדים, לחתונות, לדרשות פרשת שבוע, ועוד ועוד, מה עושים? היתה לו פתיחה קבועה, שנשמעה בערך כך: "שלום רב מורי ורבותי, אנחנו נמצאים היום באירוע של…. זה אירוע מאד מאד חשוב…", וכאן היה מפסיק …
שאלה: מה ההבדל בין התגלות מעמד הר סיני, ובין התגלות גברתינו מפאטימה? לנוחותכם אעתיק מויקיפדיה את סיפור התגלות גברתינו מפאטימה: שלושה ילדי רועים, לוסיה דוש סנטוש בת ה-10 ושני בני דודיה, פרנסישקו בן ה-9 וז'אסינטה בת ה-7, יצאו מהכפר פאטימה שבפורטוגל עם הכבשים שתחת אחריותם ופגשו גבירה ישובה על עץ, לבושה שמלה לבנה ועוטה רעלה. …
הרב יחיאל גולדהבר, במאמרו לפרשת וישב, מבאר את הגיאוגרפיה של סיפור יוסף ואחיו: בראש פרשתינו מסופר שיעקב אבינו שלח מביתו, אשר בחברון , את יוסף, לבקר את אחיו הרועים את צאן אביהם בשכם. כנראה שהיה זה לאחר ששהו בארץ שכם פרק זמן ניכר בלא שטרחו להודיע לאביהם ששלום להם, ולכן דאג לשלומם. מה עוד …
הדוקטור הבור נתי רובין, מפרסם 'דברי כפירה לפרשת וישלח'. למעשה התוכן המרכזי של דבריו הוא האובססיה של שנאת חסידים ושל חיבה לניבול פה. אנחנו נשלה מדבריו את מה שנראה כמו טיעונים: איך נאמר 'נבלה עשה בישראל', הרי רק בשבוע שעבר סיפרו לנו שיעקב קיבל את השם ישראל. ואם הכוונה ליעקב אישית היה צריך להיות כתוב …
ידידי, גיל וולבא כותב כאן: לי נראה העניין כדמגוגיה לכל דבר. אני יודע כי לכל תהיה ישנם הסברים ותירוצים שונים ומשונים. אכן קפצתי מדבר לדבר, אמנה אותם כאן בנסיון לעשות סדר, והמעיין יחליט לעצמו: א. תורה שהטענה היא כי נגלה אלוהים פעם אחת לעמו, ואף זאת אחרי כאלפיים וחמש מאות שנה מיום בריאת העולם, ומאז …
שאלה: שלום כבוד הרב! ברוך השם אני בעל תשובה בן 18, ויצא לי לקרוא מאמרים רבים של הבנה ושכליות באמיתות התורה וכו'… כמו כן יוצא לי לדבר על עם מכרים, והרבה פעמים, או שהם מודים לי, או שהם לא רוצים להיכנס לדיון כזה. בכל אופן , ישנה שאלה שחשבתי עליה ואשמח לעזרתכם! למדתי שהדבר היחיד …
הסרט הובא כאן בעבר, אבל בינתיים ידיד יקר הצמיד לו כתוביות לעברית, למען ירוץ הקורא בו לתגובות הערות ולייקים: aln@kavnaki.net
התלמיד התמים, בבואו אל ספרי הלימוד ומבואות למקרא, ימצא בהם שפע של אזכורים ל'תיקוני לשון', נוסחאות חילופיות, המגובים בשמותיהם של חוקרים שונים. כמובן שאין לו פנאי ויכולת לבדוק איך הגיעו הללו לתיקוניהם, ועל מה מבוסס 'מדע' זה. במאמר זה נדגים, על מה יוסדה השיטה, אין מדובר כאן בדוגמאות זניחות, אלא בדברים שהפכו לשיטה, שיטה של …
מעובד מתוך פירושו לויקרא, בתוספת הערות. בויקרא כג פסוקים כג – כה, בא חוק על דבר האחד בחודש השביעי. היו מן החוקרים שהכחישו את אותנטיות החוק הזה, וטענו שהוא הוספה מאוחרת בתורה, וכן הטילו ספק בהיותו 'ראש השנה' כפי שקבעו חכמינו. נתבונן נא על הפסוקים, ונבחן את הדברים. (כג) וידבר ה' אל משה לאמר: (כד) …
שלום רב, איך אתם מסבירים את העובדה שיש בתורה דברים מקבילים, שפעם אחת מופיעים בשם ה' ופעם שניה מופיעים בשם אלהים, האם זו לא הוכחה מוחצת לתורת התעודות. למשל: יש שני שושלות בפרשת בראשית, שושלת קין ושושלת אנוש, שרואים ששניהם הם אותה שושלת ואותם שמות או שמות דומים, ואחת מופיעה עם שם ה' ואחת עם …
ראובן: איך אפשר בכלל להיות בטוח במשהו? כל דבר שתשמע, כל נושא, בחיפוש של כמה שניות תמצא מיד מאמר מנומק נגד, או סרט, הרצאה, תחקיר, שום דבר לא בטוח. שמעון: היום, שלא כמו בימים עברו, אפשר לדעת הכל בקלות, בלחיצת כפתור אתה יודע הכל על הכל, יש לך נתונים בדוקים, אתה פשוט צריך לסנן אנשים …
ד"ר יונתן אדלר, מקים בשנים האחרונות פרוייקט חשוב מאד בשם: Origins of Judaism Archaeological Project, פרוייקט שמטרתו לרכז ממצאים ארכיאולוגיים בנוגע להשתקפות של קיום מנהגי וחוקי היהדות לאורך ההיסטוריה. (אתר הפרוייקט). השבוע 'דלף' מחקר מתוך הפרוייקט לעיתונות, ואנחנו מתבשרים: "מחקר מפתיע: בתקופת התנ"ך אכלו בארץ ישראל דגים לא כשרים" (טמקא). לפני שנתייחס למחקר, ולדיווח עליו, …
על טיבה של תורת גונקל לחקר המקרא, עמדנו בהרחבה כאן, וכאן הבאנו את דברי ד"ר רביד נגדו, בדברים האלו די בכדי להראות ששיטתו שגויה ומיוסדת על אי הבנה של המקרא, דרכו, וסגנונו, ואף על הנחות קדומות כלפי יהודים וישראלים, שבזמננו ייראו מגוחכות. היום נביא קצת מתורתו של פרופ' מאיר וייס, אותו הזכרנו במאמר הקודם, בספרו …
מאיר וייס, פרופ' למקרא (נפטר ב1998), פיתח את שיטת 'הפרשנות הכוליית', התופסת את הטקסט על כל חלקיו ורבדיו כחלק ממשמעות אחת. במבא לספרו 'המקרא כדמותו' (הוצ' מוסד ביאליק, מהדורה מורחבת תשמ"ז), הוא מתאר איך נוצרו התיאוריות הראשוניות והבסיסיות של מחקר המקרא, ואיך התפתחו במאה היט' והמחצית הראשונה של המאה הכ'. המבא נקרא 'גישות משתנות בחקר …
המדע, שבמקור פותח כדי להקל על האדם להתמודד עם הטבע, ולנצל אותו לטובה ולברכה. משמש כיום גם כקרדום לחפור בו, בעוד תחומים רבים ושונים, כל המעוניין לקדם אג'נדה, לא צריך להתאמץ כדי לתת לה רקע ותוקף 'מדעי', ובמחשבה שניה, גם אם צריך להתאמץ, זה משתלם… כשאתה מנפנף בדבריו של פרופסור או באיזה דף שכתוב עליו …
מאז ראשית חקר המקרא, משמש 'נוסח השבעים' כבסיס לדיון על נוסחאות מקבילות או קדומות של המקרא. ברמה העקרונית, ניתן להבין זאת, חקר המקרא מנסה למצוא סימוכין להשערות ותיאוריות בנוגע לנוסח קדום, ולכן פונה אל תרגום השבעים לתורה, שנכתב במאה ה3 לפני הספירה. ואכן מוצא שם נוסחאות שונות מאשר נוסח המסורה. במאה ה19 ניתן היה לשער …
סיפור המבול המקראי מעורר הרבה שאלות בתחומי המדע השונים, כגון גיאולוגיה, בוטניקה, תרמודינמיקה, ביולוגיה, גנטיקה ועוד, רבים משתמשים בשאלות אלו כדי לפקפק באמינות הסיפור המקראי. מאמר זה אינו מתיימר להציג את כל השאלות ולענות עליהן, שכן דבר זה מצריך כתיבת ספר (ואכן, ספרים נתחברו בנושא). מטרת המאמר היא לבחון את הנחות היסוד העומדות מאחרי השאלות. …
שלום וברכה, קשה מאוד לדון לעומק בשאלת קיומו של אלוהים שהוא, על פי האמונה המסורתית, מציאות שונה לחלוטין מזו המוכרת לנו ובלתי מובנת בעליל – מה שמקשה מאוד על העיסוק בנושא. לכן בחרתי למקד את שאלתי בתורה שנכתבה – על פי המסורת – על ידי משה בלבד בצורה נבואית, כך שהיא צריכה להיות אחידה והגיונית. …
ככל שלומדים עוד ועוד על שאלת 'יציאת מצרים בארכיאולוגיה', קשה להשתחרר מההכרה, שהמסקנות תלויות בעיקר בהנחות היסוד, מי שמאמין ביציאת מצרים או בהיתכנותה, עשוי למצוא הרבה עקבות וסימנים, ומי שלא מוכן להאמין בה, יטען בתוקף שאין שום זכר, ויתעקש לדחות כל קישור בין הארכיאולוגיה ליציאת מצרים. אם היינו יכולים להניח בצד את השאלה הדתית, אין …
"ארץ חֵפֶר", סדרה חדשה של שיחות עומק על ארכיאולוגיה מקומית, בספיישל פסח! יש שפע טענות בידי מי שמנסה לקעקע את תוקפה ההיסטורי של יציאת מצרים: היעדר ראיות לתנועתם של מאות אלפי בני אדם החוצה אל מדבר סיני, הוכחות לכך שהמצרים הקדמונים דווקא בילו בארץ *כנען* באותה תקופה, ואפס תיעוד לקיומם של עבדים עבריים או ישראליים …
מתוך ריאיון אצל ד"ר לאה מזור: שלום לך, פרופ׳ יונתן גרוסמן, הופעת ספרך השישי, יעקב – סיפורה של משפחה (ידיעות ספרים, 2019), היא הזדמנות מרנינה לשוחח אתך. אתה איש אוניברסיטת בר-אילן אך מלמד גם במכללה האקדמית הרצוג בגוש עציון. מהו לדעתך ההבדל בין חקר המקרא והוראתו במוסדות בעלי אוריינטציה דתית לבין מוסדות אחרים להשכלה גבוהה בישראל? אם …
בזמן שבית המקדש היה קיים, היו תקופות שבני ישראל לא מספיק העריכו זאת, הם הרשו לעצמם לחטוא, להתעלם מקדושת המקום ומדרישותיו. אבל אחרי החורבן, הם התחילו להתגעגע, והבינו מה הפסידו. כך אירע בבית ראשון, וגם בבית שני. בימים האחרונים, עם ההרס שנעשה במתחם מזבח הר עיבל, מסתמנים געגועים אליו, לאתר הכל כך משמעותי ומרכזי בתרבות …
על היעדר ההיתכנות הריאלית למודל המרכזי של תורת התעודות, ייחדנו כמה וכמה מאמרים, למשל: הנחות העבודה של הביקורת – מדע בדיוני, צרה ושמה עובדות, צרות באות בצרורות. בחיתולים לנצח. היש דוגמאות לתורת התעודות? כעת ברצוני להוסיף עוד קצת, על המשמעות של קאנון כתבי קודש בעת העתיקה. ביקורת המקרא ככלל, היא השלכה של תהליך היווצרות הנצרות, …
עוד על אי הריאליות של השערת התעודות, בדיות בניחוח נוצרי לקריאה »
שיחה על תחלואי ביקורת המקרא, על חולשת טיעוניה, ועל הפחד של מלומדים לבקר את המבקרים
בהקשר של פרשת השבוע, ידידי שלמה גלר, מתייחס לטיעוניו של יגאל ידין, על מקורו היווני כביכול של שבט דן:
פרופ' נילי שופק, המתמחית ביחסי ישראל מצרים, פרסמה מאמרים רבים בנושאי אמינות וקדמות הפרטים ההיסטוריים שבסיפור המקראי על מצרים, כאן הבאנו מפרי עטה בתחום, וראה גם מאמריה: תועבת מצרים, על חלומות שר המשקים ושר האופים, מנהגי לויה וקבורה בסיפור יוסף. טענתה המרכזית היא, שתורת המקורות לא תורמת דבר לבירור אמינות הסיפור או קדמות הפרטים ההיסטוריים …
יהודה לנדא, מלמד פיזיקה שנים רבות, ומחברם של ספרי לימוד לפיזיקה, עסק בעבר בנושאי תורה ומדע, ואף כתב ספר בנושא, העוסק בעיקר בהשוואות דברי חז"ל למדע המודרני, (אם כי לפי סקירתו של שפרבר נראה שאין בספר יותר מדי חדוש). ספר אחר שלו הוא: 'מבראשית – מבט חדש על מלים עתיקות'. הספר עוסק ברמת הפשט של …
אריאל קלגסבלד, בעל תואר שני בפיזיקה, ותלמיד חכם, עוסק בנושאי תורה ומדע. להלן מאמרו בנושא גיל העולם: המסורת היהודית מלמדת אותנו שהיקום שלנו נברא לפני קצת פחות מ-6000 שנה. המדע המודרני טוען שהיקום נוצר, במפץ גדול, לפני בערך 15 מיליארד שנה [המספר המדויק משתנה מדי פעם]. האם זו באמת סתירה? האם ממצאי המדע המודרני אמורים …
בשנת 1805 פרסם המלומד ההולנדי וילהלם דה ווט (de Wette) חיבור העוסק בספר דברים (W. M. L. de Wette; Disertatio critico exegetica qua Deuteronomium a prioribus Pentateuchi libris diversu, alius cuiusdam recentioris auctoris opus esse monstratu, Lenae, 1805.). בחיבור זה מאפיין דה ווט את הספר כעוסק באיחוד עבודת ה' למקדש שבירושלים, ומפרש את פרשת מציאת …
שמואל ברמן מראיין את שני הפרופסורים חובשי הכיפה, הראשון שולל את תורת התעודות, והשני קונסרבטיבי, כלומר לא מטריד אותו מי בדיוק כתב מה, ואדרבה, תעודות עושה לו יותר סדר בראש. ברמן כותב על זומר: "פרופ' בנימין זומר, מרצה למקרא ב'בית המדרש לרבנים באמריקה' של התנועה הקונסרבטיבית… מאמץ את ממצאי המחקר הדיאכרוני הביקורתי במלואם, אך גם …
דיון בין פרופ' יהושע ברמן לפרופ' בנימין זומר – תורת התעודות ריאלית? לקריאה »
מתוך פשטות: מהו סדרה של תורה? מדוע התפזרו מצוות התורה על פני חומשיה, ללא סדר ברור? מה פשר המצוות הכפולות שבתורה? בשאלות אלו התלבטו פרשני המקרא הקדומים והמאוחרים. התלבטו ופתרו בשיטות שונות, איש איש כדרכו בקודש וחלקו בתורה. בנוהג שבעולם, הלומד נתקל בקושיות הנזכרות באופן נקודתי, כל מצווה ומצווה ביחס למקומה ולמספר הפעמים שצוּותה. …
אחת הצפרדעים בביצה הפייסבוקית, שמדי פעם מבליח עם פיליטון חצי מקורי, הוא עידן חדש. הפעם הוא מתיימר 'לנפץ' את טיעון העד, והוא בהחלט מצליח לשכנע את המשוכנעים, כל בחורי הישיבה שנעשו למשכילים דרך ויקיפדיה, מריעים ומוחאים כפיים. עדת המעריצים כבר הציעו בתגובות מועמדות לפרס נובל, הספד על כך שהאקדמיה מפסידה חוקר דגול, תשואות ובלונים, זיקוקים …
התורה כמסמך היסטורי – וידאו סרט הוידאו שלנו, המסביר את הטענה כי התורה היא מסמך היסטורי לכל דבר וענין. התורה כמסמך היסטורי
המילה "היסטוריה", היא מאד שימושית, ואנו משתמשים בה עבור תחום מאד רחב של נושאים. כל מה שלא שייך להווה, הוא בעצם "היסטוריה". אבל כמובן שאנחנו לא יודעים כל מה שהתרחש בעבר, חלק גדול ממה שאנחנו דנים בו לגבי העבר, אינו דיון מתוך ידיעה, אלא הצעות, השערות, ניחושים, וכיו"ב. ובכל אופן, לא על דבר יש ויכוח. …
כפי שראינו במאמר הקודם, ההגדרה של היסטוריה היא כרוניקה שמתארת בזמן המאורעות אירועים מרכזיים. לא פרטים שאינם ידועים בהכרח לכל, לא פרשנויות שיסודם בהשקפת עולם. אלא עובדות מרכזיות. עתה עלינו להסביר, מה בכך שהעובדות ידועות לכל, האם לא ניתן לשקר? אכן, ראינו במאמר הקודם שהדבר בלתי אפשרי, לא הקומוניסטים, ולא הפלשתינאים, יכולים לשנות את העובדות …
במאמרים הקודמים ראינו מה הם הקריטריונים להיסטוריה, כתיאור מהימן של עובדות שהתרחשו באופן וודאי ואף אדם שפוי אינו מטיל בהם ספק. 1) תיעוד מזמן המאורע, 2) אירוע מרכזי המפורסם לכול, 3) אירוע שאינו נתון לפרשנות. הטיעון האמוני הוא, כי גם התורה היא כרוניקה שנכתבה בזמן המאורעות. ועומדת בכל הקריטריונים של היסטוריה ריאלית כפי שנקבעו על …
ג הטיעון האמוני: התורה עונה לקריטריונים של היסטוריה, קריטריונים 2-3 לקריאה »
במאמרים הקודמים ראינו מה הם הקריטריונים להיסטוריה, כתיאור מהימן של עובדות שהתרחשו באופן וודאי ואף אדם שפוי אינו מטיל בהם ספק. 1) תיעוד מזמן המאורע, 2) אירוע מרכזי המפורסם לכול, 3) אירוע שאינו נתון לפרשנות. הטיעון האמוני הוא, כי גם התורה היא כרוניקה שנכתבה בזמן המאורעות. ועומדת בכל הקריטריונים של היסטוריה ריאלית כפי שנקבעו על …
ד הטיעון האמוני: התורה עונה לקריטריונים של היסטוריה, קריטריון 1 לקריאה »
מקובל להביא את הדוגמא של השואה כאירוע שאיננו רוצים שיוכחש. איך אנחנו מתמודדים עם מכחישי השואה?
מה היא טענתינו נגד מכחישי השואה?
במאמרים הקודמים עסקנו במאפיינים של התורה כמסמך היסטורי. לפני שנמשיך לעסוק בהיסטוריות של התורה ככלל, עלינו להתייחס באופן ספציפי ומפורט לאירוע המרכזי בו עוסק ספר התורה: יציאת מצרים. נראה כיצד מכל אספקט בו ננסה לבחון זאת, ישנו אימות היסטורי וארכיאולוגי ליציאת מצרים. ספר התורה, קובע את יציאת מצרים כעיקר האמונה והתורה. אין מדובר בסיפור קצר …
יציאת מצרים במקורות היסטוריים וארכיאולוגיים במאמרים הקודמים, עקבנו אחרי התכונות ההיסטוריות של המסורת הישראלית על יציאת מצרים ומתן תורה. במאמר זה נעסוק בהצלבת מידע, עם מקורות היסטוריים של עמים אחרים בנושא יציאת מצרים. יש להניח שבעולם העתיק ידעו יותר מאיתנו על מה שהתרחש קרוב לתקופתם. מה חשבו סופרים והיסטוריונים בעולם העתיק? מה חשבו הסמכויות ההיסטוריות שריכזו …
לפני שנעסוק בממצאים ארכיאולוגיים הקשורים ביציאת מצרים, נראה כיצד הרקע ההיסטורי המצרי המתואר בתורה, מקורו בידע מזמן המאורעות. הארכיאולוגים בני הדור הקודם, מנו שורה ארוכה מאד של פרטים הידועים לנו על התרבות המצרית מן הארכיאולוגיה, שבולטים בתורה כידיעות היסטוריות מהימנות. שאיש בתקופה מאוחרת לא היה יכול לדעת עליהן ללא מחקר ארכיאולוגי. ולא זו בלבד שישנה …
אין מדובר רק ברקע ובתפאורה, אותם הראינו במאמר הקודם כקשורים בהכרח בידע היסטורי מזמן המאורעות, אלא גם האירועים עצמם, קשורים בהדים היסטוריים המוכרים לנו. עצם מינויו של יוסף למשנה למלך (בראשית מא' מד') תואם לידוע לנו, שבאלף השני לפנה"ס רווחה בחצר המלוכה המצרית תופעת עלייתו לגדולה של אדם ממוצא שמי, (עולם התנ"ך בראשית עמ' 207). …
זמן יציאת מצרים לפי המקרא, כ200 שנים לאחר ירידת האבות. בתואם לכל מגילות היוחסין שבתורה ובנביאים ולמלכים א' ו' שבית המקדש נבנה 480 שנה לאחר יציאת מצרים, ובהתאם למספרים שבספר שופטים המגיעים לכ300 שנה בין יהושע לשאול (וכן דברי יפתח בשופטים יא', על שלש מאות שנה מיציאת מצרים). לפי זה אירעה יציאת מצרים באמצע המאה …
עקב ריבוי התכנים שאנו מכירים ממצרים העתיקה, נוצרת הרגשה כאילו אנחנו יודעים הכל על מצרים. אבל זו טעות נפוצה, החומר הארכיאולוגי הינו אחוז מועט מהחומר שהיה קיים, וגם החומר שהיה קיים לא מכסה בהכרח את רוב או חלק גדול מהאירועים. רוב הטקסטים המצריים הם טקסטים דתיים מיסטיים או מינהליים. ברור שאין באמת כיסוי היסטורי לאלפי …
חשוב מאד להבין את נושא התיארוך המצרי, שבלעדיו אין משמעות לארכיאולוגיה. על מה מבוססת ההיסטוריה המצרית המקובלת?
חז"ל גילו בקיאות רבה בהיסטוריה ובמיתולוגיה של מצרים, לא מתוך חפירות ארכיאולוגיות כמובן, אלא רק מתוך ידע שעבר בעם מדור לדור מזמן המאורעות (חלק מהנתונים המובאים כאן נרמזו בהערות שוליים בפירוש): כאשר אומר פרעה לישראל "ראו כי רעה נגד פניכם" (שמות י' י'), אומרים חז"ל, בניגוד לפשוטו של מקרא, כי "רעה" הוא שמו של בעל …
אחר שהראינו במאמרים ו-י את ההיסטוריות של האירוע המרכזי בתורה – יציאת מצרים.
נוכל לשוב ולעסוק בבחנים מחקריים שונים
הקדמה לסדרה 'זמן כתיבת התורה'. התורה היא אלהית, זו כל מהותה. דהיינו, אין המדובר בחוקים שהיה אפשר להסתפק מי כתבם, האם מלך ישר וצדיק, או אדם חכם חרשים, ובאה המסורת שהיא דברי אלהים חיים. אלא מלכתחלה כל תוכן התורה ענינו הוא שהיא מייצגת את הישר והטוב בעיני ה', כשחלקים מהדרישות באים באופן שאין בני האדם …
הספרות התנכי"ת מתארת את המצב המדיני, זהו תחום מציאותי שיש לנו די הרבה ידיעות לגביו. אנו יכולים להשוות את המציאות המתוארת בתנ"ך, ולבדוק האם היא אמינה בעינינו. בישראל מעולם לא היתה תקופה ארוכה של שקט מדיני. מתח מדיני היה חלק מהחיים של ישראל בארצו, מיום יציאת מצרים ועד החורבן. עמים וממלכות התכתשו על השטח של …
כל ספר בתנ"ך נכתב בתקופה שונה, רוב הספרים מייצגים רצף היסטורי מסויים, זה אחר זה. מעקב אחרי הלשון וצורת הכתיבה, יוכל לגלות לנו אם אכן הספרים שנחשבים כקדומים הם קדומים. אחת הדרכים המוכרות למעקב ולזיהוי של זמן כתיבת טקסטים, הוא השפה. באופן כללי משורטטות לנו מפות של התפתחות השפות השונות במשך התקופות, השפה אינה …
הספרות התנכי"ת מתארת את תנאי החיים והתרבות, גם זה תחום מציאותי שיש לנו ידיעות לגביו. נוכל להשוות את המתואר בתנ"ך, למה שידוע לנו.
חוקים הם פרמטר משמעותי מאד לזהות זמן כתיבה של ספר, חוקי התורה והדת הם מרכיב חשוב בחיים, החוק אינו סתם סיפור, הוא מחייב, הוא משקף מציאות לפיה מי שעובר על החוק נענש. כולם צריכים לדעת אותו, אי אפשר לכתוב סתם חוק אם אין קשר בינו למציאות. החוקים חייבים לשקף את זמן כתיבתם. אירועים שהחוק מתייחס …
בתורה מתואר איך עבדו האבות את ה', בכל מקום בו חנו, האבות 'קראו בשם ה', הם הקימו מזבחות, העמידו מצבות ויצקו עליהם נסך. הם ציינו גם עצים מיוחדים כמו אלוני ממרא, אשל אברהם, אלון בכות.
מבחן פשוט, מוכיח שהתורה קדמה לימי הנביאים. שהרי אין למצוא בה כלל את כל תורת הנביאים, כל הרעיונות המוסריים של הנביאים, וחידושיהם הגדולים, אינם כתובים בתורה.
מלבד ההשוואות לממצאים ארכיאולוגיים המשקפים מצב מדיני, מלחמות, וכדו'. אפשר להשוות גם את הידע ההיסטורי שבתורה, לידע שהיה מקובל בעמים הקדמונים בימי מתן תורה. מבלי להיכנס לשאלה, מה בדיוק היה ואיך התרחשו האירועים האלו, או להשוות את הפרטים בין הסיפור אצל העמים השונים, נוכל לראות רק איך התורה מתארת את אותם אירועים המתוארים אצל עמי …
במאמרים א – ה ראינו כיצד נוצרת ההיסטוריה, תיעוד שהחברה רואה כמייצג את תפיסתה לגבי המאורעות. ראינו כיצד פירמידת ההשלכות מוכיחה את אמיתות הסיפור ההיסטורי. הגורם המאמת את ההיסטוריה הוא החברה, העם, הקבוצה. במדה והספר נכתב בזמן המאורעות או בקירוב לו, ומספק אפשרות לאימות. כיצד אנו יודעים אם הספר חובר בזמן המאורעות? בידינו שלשה דרכים …
המטרה במאמר זה להראות את הרצף ההיסטורי מתעד את מתן תורה, עשרות ספרים משמרים ומתעדים את ההשפעות של התורה, ובכך מתעדים את האירוע של מתן תורה והפצתה כספר מרכזי בעם בראשית תולדות ישראל. המדובר על ספרות הנביאים והכתובים, התנ"ך מחולק אמנם רק ל24 ספרים, אבל הרבה מן הספרים מכילים צירוף של מסמכים רבים ושונים, כפי …
במאמר קודם (כ רצף היסטורי) סעיף 6 תיארנו את התיעוד של התורה בנביאים. מה מתועד בנביאים? נחלק את התיעוד לארבע נושאים בסיסיים: 1) קיומה של 'התורה' 2) הטקסט 3) התוכן ההיסטורי 4) התוכן הדתי ספרי הנביאים לדורותם משמשים כעדות היסטורית לקיום התורה, ולשלשת המרכיבים האלו שלה, הם משתמשים באופן רציף ושיטתי בטקסט של ספר התורה, …
