המסורת ההיסטורית תורה
הבסיס ההיסטורי של המסורת הישראלית כפי שהיא מוצגת בתורה
ד”ר חגי משגב: הכרת תרבות מצרים ותרומתה לפרשנות התורה
ד”ר חגי משגב אינו ממש ארכיאולוג, אבל הוא עוסק בפליאוגרפיה ופליאוגרפיה, ועסק בתרגום הכתובת המפורסמת מחרבת קאיפה. כאן הוא מדבר על הכרת תרבות מצרים ככלי …
פרופ’ מיכלסון: קביעת מקומה של קריעת ים סוף
פרופ’ דניאל מיכלסון ממכון וייצמן, מתמחה בכימיה ומתמטיקה, עסק רבות בהקשרים מתמטיים, כרונולוגיים, וגיאוגרפים – של המקרא. במאמרו על קריעת ים סוף, הוא רוצ …
יעקב שביט נגד ישראל קנוהל
פרופ’ יעקב שביט, חוקר מקרא מן הדור הישן, לא חוסך שבטו מישראל קנוהל, המשתייך לקבוצת מספרי הסיפורים בסגנון יגאל בן נון ושות’, ושואל בצדק, מה לסיפורים הא …
הזמנה לכנס מקרא וארכיאולוגיה – מתחת לפני השטח
שמחים להזמינכם לכינוס ‘מתחת לפני השטח’, שיתקיים ביום שלישי יב’ אב בירושלים (רח’ אדוניהו הכהן 26 אולמי היזדים) רובו ככולו של הכינוס יעסוק בנושאי ארכיאו …
עוד על זיהוי השפן המקראי
ד”ר יצחק בטש, בספרו תעלומת השפן המקראי (אנגלית, 2016), מצרף נספח עברי בנושא: מדוע ה״הירקט״ לא יכול להיות השפן המוזכר בתורה? לצערינו הרב, בספרים רבים, …
פרופסור, מבקר מקרא, ופוסק הלכה
לא, אין המדובר בשלשה אנשים שהתכנסו לדיון ביניהם, אלא באיש אחד שלקח על עצמו את שלל התפקידים האנדרוגיניים הללו. דוד גולינקין, נשיא מכון שכטר בדימוס , הו …
טד רייט על אמינות סיפור יצי”מ והכיבוש, לאור הממצאים
טד רייט, על פי משנתו של דאגלס פטרוביץ בין השאר , בשפע של ממצאים חדשים, או קריאות חדשות, וסקירות רוחב ועומק על הממצאים במצרים ובכנען, בנוגע ליציאת מצרי …
המדריך לחילוני בגלקסיה
השבוע התבשרנו על ספר חדש, מאת ד”ר אביעד קליינברג, “המדריך לחילוני”, את הספר עדיין לא השגתי, אעדכן בקרוב בעז”ה, אבל את הריאיון עם המחבר, אצל ליאת רגב, …
פרשת המלך בדברים, קדומה לשמואל, או מאוחרת?
בעקבות בקשתו של אריאל כאן, אתייחס למאמר: “לרקעו ולמגמתו של חוק המלך”, מאת דוד כהן צמח (טקסט המאמר במלואו מובא ע”י אריאל בתגובה שם). ובכן, המאמר מציג ת …
הנמצא סוף סוף מקומה של קריעת ים סוף?
מחקר חדש של קרן תומפסון טוען שהפעם כן: האמת שזה נשמע די מקביל ל’ממצאים’ של רון וואייט, ולכן חשוד. גם קרן תומפסון והאתר ה’נייטרלי’ שלהם, נשמעים כמו עני …
התורה כמסמך היסטורי – וידאו
התורה כמסמך היסטורי – וידאו סרט הוידאו שלנו, המסביר את הטענה כי התורה היא מסמך היסטורי לכל דבר וענין. התורה כמסמך היסטורי
א להגדרתה של היסטוריה
המילה “היסטוריה”, היא מאד שימושית, ואנו משתמשים בה עבור תחום מאד רחב של נושאים.
ב מסקנה: תיעוד בזמן המאורעות – משקף מציאות
כפי שראינו במאמר הקודם, ההגדרה של היסטוריה היא כרוניקה שמתארת בזמן המאורעות אירועים מרכזיים.
ג הטיעון האמוני: התורה עונה לקריטריונים של היסטוריה, קריטריונים 2-3
במאמרים הקודמים ראינו מה הם הקריטריונים להיסטוריה, כתיאור מהימן של עובדות שהתרחשו באופן וודאי ואף אדם שפוי אינו מטיל בהם ספק.
ד הטיעון האמוני: התורה עונה לקריטריונים של היסטוריה, קריטריון 1
במאמרים הקודמים ראינו מה הם הקריטריונים להיסטוריה, כתיאור מהימן של עובדות שהתרחשו באופן וודאי ואף אדם שפוי אינו מטיל בהם ספק.
ה דוגמת השואה – המחשה של היסטוריה
מקובל להביא את הדוגמא של השואה כאירוע שאיננו רוצים שיוכחש. איך אנחנו מתמודדים עם מכחישי השואה? מה היא טענתינו נגד מכחישי השואה?
ו1 אימות יציאת מצרים – התורה כמסמך היסטורי
במאמרים הקודמים עסקנו במאפיינים של התורה כמסמך היסטורי. לפני שנמשיך לעסוק בהיסטוריות של התורה ככלל, עלינו להתייחס באופן ספציפי ומפורט לאירוע המרכזי בו …
ו2 אימות יציאת מצרים – בהיסטוריה הכללית
במאמרים הקודמים עסקנו במאפיינים של התורה כמסמך היסטורי. לפני שנמשיך לעסוק בהיסטוריות של התורה ככלל, עלינו להתייחס באופן ספציפי ומפורט לאירוע המרכזי בו …
ז הרקע המצרי המתואר בתורה
לפני שנעסוק בממצאים ארכיאולוגיים הקשורים ביציאת מצרים, נראה כיצד הרקע ההיסטורי המצרי המתואר בתורה, מקורו בידע מזמן המאורעות
ח יוסף במצרים והשעבוד – הדים היסטוריים
אין מדובר רק ברקע ובתפאורה, אותם הראינו במאמר הקודם כקשורים בהכרח בידע היסטורי מזמן המאורעות, אלא גם האירועים עצמם, קשורים בהדים היסטוריים המוכרים לנו …
ט עדויות מזמן יציאת מצרים
המידע האינסופי מסופק לנו על ידי מערכות מידע, המידע נוצר על ידי כמות עצומה של גופים, העוסקים כל אחד בתחום ספציפי.
י האמנם אנחנו יודעים הכל על מצרים?
עקב ריבוי התכנים שאנו מכירים מצרים העתיקה, נוצרת הרגשה כאילו אנחנו יודעים הכל. כמובן שזו שטות, החומר הארכיאולוגי הינו אחוז מועט מהחומר שהיה קיים
יא1 התיארוך המצרי
חשוב מאד להבין את נושא התיארוך המצרי, שבלעדיו אין משמעות לארכיאולוגיה. על מה מבוססת ההיסטוריה המצרית המקובלת?
יא2 התורה שבעל פה ומסורת מצרים
חז”ל גילו בקיאות רבה בהיסטוריה ובמיתולוגיה של מצרים, לא מתוך חפירות ארכיאולוגיות כמובן, אלא רק מתוך ידע שעבר בעם מדור לדור מזמן המאורעות (חלק מהנתונים …