להבהרת השיטה המוסרית, המשפטית, וההגיונית, של התורה ושל ההלכה
לימוד תורה לנשים, הוא סוגה פורחת בשנים האחרונות, הנושא עלה לאחרונה בתגובות כאן באתר, ובשאלות שונות. מה שחשוב לענינינו הוא לא עצם הלימוד, שזה יותר ענינה האישית של הלומדת, אלא להיכן מוליך הלימוד הזה, למשל: האם הוא יכול להוביל לפסיקת הלכה. גם נושא זה כבר דובר כאן: שאלה:פסיקת הלכה ע”י נשים וראה שם בתגובות, שצוטטו …
דברי הקדמה הנושא של "שכר ועונש" ביהדות, והשאלה המפורסמת – למה זה "צדיק ורע לו, רשע טוב לו", מעורר את סקרנותם של רבים, ואמנם רבים מרבותינו הציגו פתרונות שונים לעניין זה, ובמאמר לקמן לא באתי לפסוק הלכה, ולא להביע את עמדתי, אלא רק להציג את המקורות התורניים הללו בקצרה כפי שהשיגה ידי, והדברים הם בבחינת: …
מהפכה מושגת על ידי שפיכת דם, כך לימדנו לאחרונה אגרויסע עיתונאי. ואכן, חג הפורים, שסימנו מהפכה – ונהפוך הוא, כלל שפיכת הרבה דם: בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש, ובשאר מדינות המלך חמשה ושבעים אלף! אמנם, חובה לציין, כי הטבח הזה בוצע לצורך הגנה עצמית, מדובר באותה קבוצה שתכננה עד לאותו יום להשמיד …
התייחסות לתגובה של דוד, כאן. ראשית הבהרה, אין איזו אמונה דתית, שבמצרים מעמד האשה היה גרוע ביותר, אדרבה, אין עינם של מאמינים צרה באנשים שעושים דברים טובים. אין בעיה להתווכח האם ההכללה שכתבתי במאמר נכונה או לא, אבל זה לא ויכוח אמוני או משהו. אכן אתה מעלה נושא של מוסריות התורה, אבל שוב, זה לא …
שאלה: קשה לי לקבל את הענין של גלות מצרים, מה החכמה שה' הוציא את ישראל ממצרים באותות מופתים וניסים אם הוא הכניס אותם לבוץ הזה של סבל בל יתואר. עדיף לא עונש ולא יציאת מצרים עם כל הניסים שלה. הסבל הוא דבר מאד אכזרי ואין לי שום דרך להבין או להצדיק אותו, והדבר הזה מקלקל לי …
מאמרו של אליעזר אייזיקוביץ: מאמר בסיינטיפיק אמריקן מאשים את מכחישי האבולוציה ב"גזענות לבנה" * האם יש ממש בטענה הזאת או שהיא נועדה להחביא כמה שלדים לא נעימים שמסתתרים בארון של דארווין? זה רק היה ענין של זמן לפני שהטרלול הפרוגרסיבי ימצא את דרכו גם לשדה הקרב הוותיק שבין דארוויניסטים לבריאתנים. עד לא מכבר דומה היה …
התורה מצווה אותנו לקחת בחג הסוכות, יחד עם עוד כמה מינים, גם את 'פרי עץ הדר'. חכמים זיהו אותו עם 'אתרוג'. אמנם, מכיון שהשם אתרוג אינו במקרא, וכנראה מאוחר (לפי רמב"ן, מארמית), יש להניח שעד שנכנס שם זה לשימוש, היה לפרי זה שם אחר. ואכן, מסורות קדומות מזהות את ה'תפוח' המקראי באתרוג, את הפסוק 'ריח …
מתוך מאמרו של מאור עובדיה שהתפרסם באסיף, מאמר שיהיה בעתיד חלק מספר, אנחנו מביאים כאן כמה קטעים מהמאמר המקיף. המאמר המלא והערות השוליים ניתנים לקריאה במקור. ראה גם: יחודו של המשפט הישראלי המהפכה השויונית של המקרא האם התורה מוסרית? סדרה יום הולדתה של המוסריות העולמית 1. קצת על המוסר הקדום יחס לחיי אדם ערך …
בספרות פופולארית, פוגשים אנו הרבה פעמים במסגרת הדיון על הדת, פרק המוקדש למוסריות של הדת. בפרקים האלו אנחנו מוצאים כמעט תמיד אותם משפטים, המזכירים את השמדת עמלק, ועוד כמה נקודות דומות. לעומת זאת מוצאים אנו חיבורים ומאמרים המסבירים את המהפכה הגדולה שחוללה התורה בשדה המוסר. (ראה למשל המאמר האחרון של מאור עובדיה, ומה שלונקק שם). …
פרשיות השבוע האחרונות, עוסקות בדיני טומאות שונות, וכן בבעלי חיים טמאים האסורים באכילה. כיצד עלינו להבין דינים אלו? נסיונות הסבר חוקרי העת החדשה, יצאו מהנחה שדינים כאלו הינם בהכרח איזה טאבו פרימיטיבי, וכרכו את דיני התורה, יחד עם מנהגי ה'טאבו' בשבטים קדמונים. ענינים שאין להם מקום בחברה תרבותית. פרויד בספרו 'טוטם וטאבו' (1913, תורגם לעברית …
מה חושבים רבנים על נשים? שואלים המיסיונרים בקמפיין האחרון שלהם. ה'תשובה' שלהם בנויה מחיתוך משפטים של כמה רבנים, ומעוד כמה אמירות אומללות של אנשים שלא חושבים לפני שהם מדברים. הרב אהרן לוי מתייחס לנושא בהרחבה: ובמקרה שתהיתם, מה חושבים הנוצרים על נשים? יואב ליקט עבורינו מהברית החדשה, תיהנו: אסור לנשים לדבר בציבור – "נְשֵׁיכֶם בַּכְּנֵסִיּוֹת …
יואב שורק, בגליון השילוח 18 , בסקירה על ספרו של ד"ר בני פורת: 'חוקת האחווה': בעיון זהיר ובהיר מפריך בני פורת את הטיעון הרווח שלפיו אין למסורת היהודית עמדות ברורות בשאלות של רווחה, צדקה וצדק. המסקנות ראויות לשמש בסיס לחברת מופת אחת השאלות המרכזיות המטרידות את השיח בכל חברה מודרנית היא שאלת הרווחה: באילו אופנים …
פוגשים אנו מדי פעם מאמרים הנראים בעלי אופי הלכתי, שנכתבים ע"י חוקרים ומלומדים, כאשר המאמרים חותרים למסקנה הלכתית, או מציגים במפורש פסיקות הלכתיות, בד"כ בתחומין הנושקים לטכנולוגיה, כמו הלכות שבת, כשרות, ועוד. הקורא עלול להתרשם משפע ציטוטים ומקורות ואף משליטה בפן המדעי, ולראות את הדברים כמייצגים גישה הלכתית אפשרית. אך הרבה פעמים לא כך הם …
הרבה דברו על השאלה עתיקת היומין הזו, אבל יש מי שגם עושה משהו, פרופ' שלמה קניאל במאמרו 'דתיות ומוסר', מתאר מחקר בנושא: מאמר זה סוקר ממצאים מחקריים אשר עסקו בשאלה האם ואילו גורמים משפיעים על התנהגותם המוסרית של אנשים דתיים. ממצאי הסקירה מצביעים על כך שדתיים (מכל הדתות) יפגינו התנהגות מוסרית יותר בהיבט של עזרה …
תשובה: הרעיון של אושפיזין מבוסס על הקבלה, בשביל להבין אותו ניתן קצת רקע על מקומה של חכמת הקבלה. הקבלה מבוססת על גישה מאד רציונלית לתורה ולמצוות. גישה קלילה יותר, מסבירה את המצוות באופן פשטני, כחגים, כסמלים, כימי התעלות רוחנית ויהודית, וכו'. טעמים השוים לכל נפש ויש בהם כמובן הגיון. אלא שהקבלה מתבונננת בעולם כולו, ורואה …
השבוע התפרסם מחקר של פרופ' פוסטק, הבודק כיצד מגיבה נפש האדם לקול השופר. המחקר גילה כי "למרות ששלוש התקיעות מאוד דומות במאפיינים האקוסטיים שלהם וההבדל הוא רק המהירות, קיבלנו מילות רגש שונות לכל תקיעה". המשותף הוא תחושה של עירנות שחשו השומעים ועם זאת תקיעה (צליל ארוך) מעוררת התרגשות, פחד, חרדה, כבדות בלב, ציפייה ויראה, שברים …
רקפת תבור באפוק טיימס, מביאה מחקר מענין, אשר נעתיקנו כאן ככתבו וכלשונו: בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, בתקופה שבה זיגמונד פרויד עורר דיון בעולם הפסיכולוגיה לגבי השלכותיו המכריעות של דיכוי היצר המיני, האתנולוג הבריטי ד”ר ג’וזף דניאל אנווין (Unwin) ערך בתחומו מחקר דומה. אנווין, שחקר והשווה אמונות ומנהגים של תרבויות שונות לאורך ההיסטוריה, שאל …
כמה אחוזים מהאוכלוסיה מונים ההומוסקסואליים? לפני שאתם קוראים את הנסיון להתחקות אחר הנתונים, נסו לנחש על סמך התרשמותכם מהעיסוק בנושא. מהו שיעור האנשים בעולם הלוקים בנטיה חד-מינית? חיפוש אחר תשובה לשאלה בסיסית זו מעלה ממצאים מעוררי מחשבה אודות שטיפת המוח האינטנסיבית סביב הנושא החד-מיני. בסקר גאלופ שנערך בשנת 2018 נמצא כי בקרב ציבור הנשים בארה"ב, …
האם הערמה היא פיקציה? שואל חיים שימל בספרו 'מבוא לתורה שבעל פה', חיים שימל עורך דין ובעל סמיכה לרבנות, הקדיש לנושא פרק בספרו (הוצ' מוה"ק 2004, פרק ה' עמ' 89 ואילך, 'חקיקה פיקטיבית'). חלק א ההבדל בין פיקציות משפטיות ובין הערמות ה״הערמה״ המוזכרת בתלמוד פעמים רבות דומה במתכונתה לפיקציה המשפטית, אך בפרק זה נוכיח …
קביעת ההלכה בתורה שבעל פה מתבססת על מגוון של שיקולים, בפרק זה נדגים כיצד משתמשים חכמים לקביעת ההלכה בתפיסה של התורה כמערכת. הכוונה היא לראייה של כל המצוות לא כאוסף של פרטים, אלא כתפיסת מציאות אחת. זו הסתכלות הנובעת מיג' מדות שהתורה נדרשת בהם. כפי שהראינו במאמר 'השיטה ההלכתית של תורה שבעל פה', יג' המדות …
השיטה ההלכתית של תורה שבעל פה – דוגמאות מעולם ההלכה לקריאה »
מדי פעם עולה השאלה על מקומו של השכל האנושי וההגיון, בהבנת התורה, ובהכרעה בספקות. נגענו בשאלה זו במאמר "מקומו של ההגיון בהלכה". כאן נעסוק ב"שכל" לכשעצמו. ישנה איזו תפיסה עממית שרואה את הדת כפחות מסתמכת על השכל, ואילו את הצד של הכפירה כסומך על שכלו ודעתו. האמת היא שבאופן פרדוקסלי, המציאות היא להיפך. מבחינה שכלית …
ד"ר אלכסנדר קליין, שהתחנך ברוח קהילת 'תורה עם דרך ארץ', כותב על ההתקדמות המוסרית שמייצגת התורה, והיחס בינה לבין ההלכה המיוסדת על דרש חז"ל, שנראית כבאה להמשיך את ההתקדמות הזו (קליין מעלה כאפשרות את דרכו של שד"ל שיש מדרשות חז"ל שהן כתקנות, ואמנם לעשות הכללה כזו נראה לא נכון, אבל מכיון שמצאנו שורש לדעה זו, …
הכותרת הזו יפה יותר בלי פיסוק, הפיסוק המוכר הוא: איפה היה אלהים בשואה? ויש הדורשים: איפה היה אלהים? בשואה! יש שאינם נרתעים להסביר את מאורעות השואה, בהבטחת הפורענות שבתורה, או בחטאי העם. ויש שלא מעיזים בכלל להסביר אירוע כזה. אני מציע פשרה, כל עוד אנחנו מרגישים קרובים לאירוע, לא כדאי שנתיימר לדעת הכל אודותיו. שבעים …
הרב יעקב מדן נדרש בכמה מקומות לסוגיא זו, מאמר שלו בנושא נדפס ב'על דרך האבות', מאמר יותר מעודכן נמצא כאן, אמנם הרב מדן לא רגיל לקצר… אבל כאן הוא מתמצת את המאמר בכמה משפטים: האם קיים "אחר" שאינו לגיטימי השאלה אם קיים "אחר" שאינו לגיטימי על-פי השקפתה של התורה קשורה במידה רבה בשאלה אם המוסר …
שאלה: לפי החשבון שלי יוצא שקרוב לודאי שכמעט כולנו ממזרים שהרי במסכת קידושין בפרק עשרה יוחסין התלמוד מאריך בכמות ההזויה של הממזרים שהיו בזמנו בעם ישראל ושם רואים שזה לא היה יחידים בעם אלא אלפי נוכחות נכבדה של ממזרים במגוון מקומות מגורים ושם אף מובא שכבר בימי עזרא היו הרבה מאוד ממזרים בעם וכשאני מחשבן …
ד"ר לאה מזור על בשורת השויון של התורה: התנ“ך נפתח בתיאור בריאת העולם בשבעה ימים שמסביר את טיבו, תבניתו ותכליתו של העולם. בעולם שורר סדר היררכי והאדם נמצא בפיסגתו. הוא היחיד שעליו שנאמר שהוא נברא בצלם אלהים: ’ויברא אלהים את האדם בצלמו, בצלם אלהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם‘ (בראשית א 27); הוא היחיד שאלהים …
הרב חיים נבון, מתלמידיו של הרב ליכטנשטיין, כותב על מעמד האשה בהלכה. מתוך ספרו 'גשר בנות יעקב' קטעים מתוך פרק ב', מאמר חשוב ובסיסי המציג גישה רציונלית ומאוזנת. נחמה והקוביות השחורות פעם הוזמנה פרופ׳ נחמה ליבוביץ להעביר שיעור בעיר מסוימת. לקראת השיעור נתלו בחוצות העיר מודעות רחוב: ״הציבור מוזמן לשיעורו של הרב הגאון פרופסור נחמה …
מתוך ספרו של משה גרילק: סיני מאז ולתמיד (ראה עוד: גלעד שטרן: חוקי התורה וחוקי חמורבי, ובאתרינו בתגית: חמורבי) לפני יותר ממאה שנח נחשפת בפרס חוקת המלך חמורבי, שמלך בבבל לפני 4000 שנח בקירוב, החוקה הציתה את דמיון החוקרים. הם ניסו לראות בה את המקור לתורת ישראל. לרוע המזל, נקלטה התאוריה. אולם לפני חמישים שנה, …
ד"ר טרוי ג'ולימור, מרצה לפילוסופיה באוניב' קליפורניה, לא מצליח להבין מדוע אנשים רגילים לחשוב שמוסר ללא ציווי אלהי הוא סובייקטיבי, במאמרו 'אפשר בלי אלהים' (תרגום כאן), הוא מנסה לנתח את הטיעונים העולים בנושא, כמנהג מטיפים מסוגו, הוא נותן בפי הצד השני טיעונים גרועים המוצגים בצורה נלעגת, כדי שיוכל 'להפריכם', כך למשל: "הטיעון האומר כי בהיעדר …
ד"ר מרדכי פרישטיק (קרימינולוג), בספרו 'ענישה ושיקום ביהדות', (הוצ' מת"י 1986), מבאר באופן שיטתי את ההבדלים בין המשפט והענישה בתורה לעומת שני אלו במשפט העברי. להלן סיכום חלק א' וסיכום חלק ב' מתוך הספר. המשפט והצדק החוק והמשפט אמורים לשרת את הצדק, אם זה צדק גמולי שוויוני, או צדק לציבור המקבל הגנה, או ״צדק אינדיבידואלי׳ …
בכמה מקומות נגענו בהשוואה בין משפטי התורה למשפט המערבי, ניתן למצוא מבחר מאמרים בתגית: משפטי התורה, בנוגע לדיני הראיות נציין עוד למקומות בהם עמדנו על גורמים שונים המעיקים על מערכת המשפט המודרנית ומטילים ספק בנוגע למוסריותה ומדת הצדק שבה, עודף מידע, היזקקות מופרזת למומחים, הכרעה ערכית (ראה גם על אקטיביזם ליברלי), ובכלל על דיני הראיות. …
הרב לורנס קלמן (חוקר עצמאי ובוגר אוניב' הרווארד): מדוע שבת צריכה להיכנס ב8:32? מה זה משנה איזה נעל לובשים קודם?
הרב פרופ' אליעזר ברקוביץ, היה תלמיד בית המדרש לרבנים בברלין, בראשות הרב יחיאל יעקב ויינברג, בספר 'מאמרים על יסודות היהדות' שבהוצ' שלם (י-ם תשס"ד), מציג דוד חזוני, מעורכי הספר, את משנתו המוסרית של ברקוביץ לעומת המשנה המוסרית של התרבות המערבית (עמ' כו' ואילך). הפולמוס שמנהל הרב ברקוביץ עם תורת המוסר הקאנטיאנית וחסידיה היהודים מושתת …
הטענה כי הדת מביאה או הביאה לאלימות, שבה ונשנית מפי מטיפים לאתאיזם. אחת הדוגמאות היא הספר "מדריך לדת ואלימות" של אוניברסיטת אוקספורד: בשער כמובן התמונה של עקדת יצחק, מה שמראה על ה'אובייקטיביות' של המחברים, שהרי ניתן לראות את עקדת יצחק כמאורע היסטורי שמטרתו להפסיק את קרבנות האדם. כנראה שהפלסטיות של הציור יותר אפקטיבית עבור המחברים …
פרופ' דוד נובק מאוניב' טורונטו, במאמרו "ספר בראשית והחוק הטבעי", שהתפרסם ב'תכלת' גליון 14, מתאר את התרומה של היהדות והתורה למוסר האנושי. להלן קטעים מדבריו (ללא הערות שוליים): על פי התפישה המקובלת מן העת העתיקה ועד ימינו, קיימת מערכת של נורמות מוסריות בסיסיות שכל האנושות מחויבת להן וצריכה לדעת אותן (או לפחות, שכל החֲבָרות אמורות להעניק …
מאמרו של ד"ר יהושע ברמן פורסם בתכלת גליון 37 (מובא ללא ההערות, המאמר השלם ניתן לקריאה במקור. – עדכון ורסם בדצמבר 2017 בהשילוח). העולם העתיק האמין בחברה מעמדית. לתורה היה רעיון אחר. "מקובלות עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן", קובעת הכרזת העצמאות האמריקנית, "שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי-אפשר לשלול מהם, וביניהן …
בספרם של יהושפט נבו ויוסף ניצן 'צהר למקרא' (מופת תשס"ד), בא המאמר: ארץ ישראל ושכנותיה, חוקי חמורבי – השוואה לחוקי התורה. בו מראים המחברים את ההבדל התהומי בין שתי החוקות. בעונת החפירות 1901-2מצאה משלחת ארכאולוגית מצרפת בעיר שושן, בירת עילם העתיקה, מצבת אבן גדולה ועליה חקוקים חוקי חמורבי מלך בבל. חמורבי זה מלך משנת 1958 …
ד"ר יהושפט נבו: התורה וחמורבי, אין השפעה, יש יתרון מוסרי לקריאה »
פרופ' משה גרינברג, במאמרו: הנחות היסוד של החוק הפלילי במקרא, (בתוך: תורה נדרשת : חיבורים בשאלות יסוד בעולמו של המקרא, עם עובד תשמ"ד). מבהיר את ההבדל בין ניתוח הספר כחטיבה שלמה, בהתאם למציאות ההיסטורית המוכרת לנו, ובין הנסיון לבתר אותו לתקופות על בסיס תיאוריות מדומות של התפתחות הבאות במקום לנסות להבין את הספר. כך הוא מראה שדינים …
עירית לינור בהארץ: הפלה היא קודם כל גדיעת חיים אנושיים. גם אם היא הכרחית לפעמים, היא לא יכולה להפוך לסמל ליברלי ופמיניסטי בשבוע שעבר התפרסמה במוסף זה כתבה תחת הכותרת הדרמטית: "כיצד מאיים הימין הפופוליסטי באירופה לפגוע בזכותן הבסיסית של נשים להפלה". כמקובל בכתבות שזו כותרתן, אפשר היה להתרשם מהקשר ההדוק בין הפלות לבין ליברליזם וחופש, וגם …
מתוך דבריו של פרופ' דניאל פרידמן שר המשפטים לשעבר, במאמרו 'וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים'. יציאת מצרים נזכרת פעמיים בעשרת הדיברות שבפרשת ואתחנן: בדיבר הראשון, שהאל מציג בו את עצמו כמי שהוציא את עם ישראל מארץ מצרים; ובדיבר החמישי, בעניין השבת: אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. לא יהיה לך אלהים אחרים …
שימת המשפטים כמתן תורה פרשתינו מיוחדת בכך שהיא 'מתן תורה' בזעיר אנפין, היא אוסף של חוקים קצרים בנושאים רבים ושונים השזורים זה בזה. בכל שאר חלקי ספר התורה באות המצוות בהקשר למאורע, או שבאות בפירוט מתוך התמקדות בנושא מסויים, כמו עיסוק בקרבנות, יחוד פרשה לדיני מצורע, וכך הלאה. התורה מתעדת את החיים בצלו של משה …
להלכה מערכת שיקולים משלה, האם נוחותו ורווחתו של הפרט היא חלק משיקולים אלו? מה עושים כאשר נוצרה סיטואציה בה ההלכה דורשת מאדם דרישות אבסורדית?
עו"ד יעקב ויינרוט, במאמרו את מי מעניינות עובדות? (אודיסיאה 8, עמ' 8 בPDF), עומד על ההבדלים בין התרבויות, בכותרת המאמר מוזכרת השאלה "האם שופט מסוגל להצדיק רציונלית את ההחלטה למי בחר להאמין?", מטרת המאמר היא "להצביע על המרחק העצום בין הליך בירור העובדות בבית־המשפט לחשיפת האמת", ובסופו: השוואה למשפט העברי. ■ משפטי ערך – בניגוד …
דיני הראיות במשפט העברי לעומת אלו של המשפט המודרני, היתכן שהישן והעתיק מוסרי יותר? לקריאה »
פחד ההדתה אוחז בכל, הפורום החילוני פתח קו חם לדיווח על הדתה… (במקביל לקו חם לדיווח על אונס, או על הרעלה) נעם אורן סטודנט מוכשר לפילוסופיה, כותב באתר זוית אחרת מאמר בשם: "בשבח המיסיונריות" (קטעים מדבריו): "לאחרונה עלה לכותרות נושא ההדתה. נושא ההדתה הוא נושא מורכב, אשר נוגע לתחומים רבים – משאלת זכותה של המדינה …
ניר מנוסי, חוקר ומלמד על נפש האדם בהשקפת היהדות והקבלה, פרסם מאמר בכתב העת השילוח, תחת הכותרת: לאהוב את השונה, במאמר הוא מנתח את השאלה, איך עלינו להתייחס באופן רציונלי וערכי לקהילת להט"ב, ולטענותיהם על החיים, ולהבחין שאלו שני נושאים נפרדים. להלן חלק מהמאמר. קשת הצבעים של התנועה הלהט״בית מסתירה את האמת השחורה-לבנה הפשוטה של …
נסיון הסבר, מאת חכם אחד: הקדמה כשאנו מתבוננים בין המשפט העברי לבין המשפט החוקתי אנו מגלים שינויים מהותיים בהרבה מאוד דברים. חלקן שוליים וחלקן יסודיים ביותר. ראינו להבהיר מהו שורש עומק היסוד עליו מושתת המשפט העברי שממנו נובע הבדל תהומי בין הגישה של המשפט העברי למשפט החוקתי. על מנת לעמוד על הדבר, ראינו להציג לדוגמא …
פנינה גל פז פלר, בספרה "קולם של בגדים – מלבושים במקרא" (2008), מבארת את המשמעות של לבישת הציצית, לאור הידע ההיסטורי שבידינו, להלן חלקים מן המאמר: "וַיּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה לֵּאמר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל-כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדרתָם וְנָתְנוּ עַל-צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם …
טור 86 של הרב מיכאל אברהם: בטור הקודם סיימתי בכך שפעמים רבות ערכי המוסר שלנו הם סיסמאות שנקלטות מהסביבה ואנחנו לא מעבירים אותן ביקורת הגיונית לפני השימוש. דברים נראים לנו לא מוסריים וזהו, בלי לחשוב שוב האם אכן זה כך. לכאורה זה מתבקש לאור אופיה השרירותי והסובייקטיבי משהו של ההנמקה המוסרית. בטור זה ברצוני לטעון …
הרב מיכאל אברהם: על מוסר מערבי שמקורו בבטן ולא בראש לקריאה »
קטעים מתוך מאמר: …תורת ישראל דחתה מכל וכל את המוסר המזויף והלא טבעי של הושטת הלחי השנייה. התורה עצמה מלאה בהוראות מלחמה, ואין הנקמה ועשיית הדין עם הרוצחים אסורה לנו. להפך, הדבר מלמד כי יש דין ויש דיין, ואין העולם הזה הפקר, כי אם עולמו של הקב״ה שחותמו אמת ודין אמת נעשה בו. שאלת …
הרב יצחק שילת, מתייחס לשאלה זו במאמרו: "כופין אותו": אילו היה החוק מאפשר לקיים את ההלכה הפשוטה שבשולחן ערוך, בעיית סרבנות הגט הייתה נפתרת תוך כמה שעות בעזרת לחץ פיזי חד ומהיר. זה מתבקש, זה אפשרי, וזה לגמרי מוסרי בעיית סרבנות הגט אינה יורדת מסדר יומנו, וראוי לה שלא תרד. לאחרונה שוב עלה לכותרות המקרה המזעזע של …
מאמרו של הרב קוק "חזון הצמחונות והשלום", מובא כאן במלואו, עקב הרלבנטיות שלו לשאלה שעדיין חשובה בזמננו, במאמרו זה הוא עוסק במצוות כיסוי הדם, איסור חלב, שימוש בצמר ואכילת בשר, קרבנות, איסור נבלה וטרפה, בשר בחלב, ושעטנז, וכמובן חזון הצמחונות והשלום. חזון הצמחונות והשלום א. יש ענף עקרי אחד של התקדמות האנושיות היותר גבוה, …
פרופ' יעקב מילגרום, מאוניב' ברקלי, נחשב לאחד מגדולי חוקרי המקרא בזמננו, להלן קטעים מתוך ספרו "ויקרא – ספר הפולחן והמוסר" (הוצ' מוסד ביאליק תשע"ד), מן הפרק הראשון בספר. יש בדברים תועלת להבין את היחס לקרבנות, אך מחברם, אף שהיה רב קהילה בארה"ב, לא האמין בתורה משמים והוא מייחס את הדברים ל"מחוקקים הכהניים", אנו נקרא את …
מאמר אנונימי ומרתק מהבלוג 'צא ממצרים שבתוכך': תחילת האלף ה- 2 לפנה"ס. אמצעי מניעת הריון עוד לא קיימים. נשים יולדות לעתים קרובות, כנראה 5 – 15 פעמים לאורך חייהן, אבל אוכלוסיית העולם אינה גדלה. מדוע? מכיוון שרק 10% מהילדים מגיעים לגיל בגרות. כל אדם בכל יומו עוסק במשימה העיקרית – להשיג אוכל כדי לשרוד. רצח …
במאמרו 'מה בין משפטי התורה לבין חוקי עמורבי?' (פרסומי החברה לחקר המקרא בישראל, ספר יא', תשכ"ב). מסביר ד"ר לפילוסופיה ופרשן המקרא מרדכי זר כבוד, מדוע: "אין שום ספק שחוקי התורה ובפרט "המשפטים" אינם מושרשים כחוקי עמורבי, אינם מושפעים מהם ואינם תלויים בהם; אין "המשפטים" מסבירים את חוקי עמורבי וגם אינם מוסברים על ידם כלל. למן שנת …
ד"ר זר כבוד: לא תיתכן השפעה של חמורבי על התורה, החוקות שונות מהותית לקריאה »
המשפטן בני פורת (אוניב' העברית), במאמרו 'על מהפכת היובל': אקדמות מילין מצוות היובל הציתה דמיונם של רבים, אשר ראו בה דגם עקרוני לבניית חברת צדק למופת. במיוחד אמורים הדברים בתקופת ראשית הציונות, כשהתבססה הציפייה להקמת היישוב החדש על אדני הצדק החברתי יחד עם הרצון להחיות את המורשת היהודית. לחלק מהוגי התקופה, חולמיה ומתקניה החברתיים, היה …
לדמותו של הגיור האידילי והמציאותי, כותב יוסף יצחק ליפשיץ במאמרו "על הגירות" (תכלת גליון 46), להלן חלקים מתוך המאמר: "מן המפורסמות הוא כי שום דת בעולם לא הייתה פחות להוטה אחרי גרים מאשר היהדות", כתב הוגה הדעות היהודי הסוציאליסטי משה הס.1 ואמנם, בניגוד לנצרות ולאיסלאם, היהדות לא עסקה במשך רוב שנות קיומה במאמץ רציני להרחיב את …
פרק מתוך ספרו 'מהפכות מקראיות', שפורסם בתכלת גליון 26, פרק זה מתאר את החדשנות והיחודיות שבכריתת הברית בין ה' ישירות עם כל עם ישראל, ואת ההשפעה המהפכנית של הברית הזו. כל יחיד הוא מלך יהושע ברמן ברית סיני ולידת האינדיבידואליזם מושג הברית ממלא זה מכבר תפקיד מרכזי בהבנת המפגש המקראי בין האדם לאלוהים. מונח זה …
פרק מתוך ספרו של השופט חיים כהן "זכויות האדם במקרא ובתלמוד" (אוניב' משודרת תשמ"ט), העוסק ב"זכות החיים", הראשוניות של ערך זה ביהדות, ועל מימושו בכל דרך אפשרית בתלמוד. הזכות לחיות נובעת, כאמור, מן האיסור להרוג. קין שהרג את הבל, לא רק עשה עוול גדול לנרצח, על כל פנים לא נכתב על העוול הזה ולא כלום; …
האם התורה מוסרית? שאלה זו עומדת במרכז פולמוסים רבים זה כמה וכמה דורות. הנחת השאלה היא כמובן שישנו מושג מוחלט המכונה "מוסר", והתורה שאינה מושג מוחלט, יכולה להימדד ביחס אליו. לעצם השאלה מה הם טעמי המצוות והחוקים שבתורה, הראינו במאמר: מקומו של ההגיון בהלכה כי לפי תפיסת חז"ל וכפי המפורש בתורה יש טעם הגיוני לכל …
התורה הביאה את המוסריות לכלל שיטה, עוד הרבה לפני שבני האדם ידעו דבר וחצי דבר על המוסר ומשמעותו, כפי שכותב פול ג'ונסון: "התנ"ך הוא המקור המזוהה הקדום ביותר של התגליות המושגיות הגדולות החיוניות לקיומה של ציביליציה: שוויון לפני החוק, קדושת החיים, כבוד היחיד, אחריות פרטית וציבורית, שלום כאידיאל, אהבה כבסיס לצדק", ((P. Johnson, History of …
כאמור, כל אדם יכול להוסיף חומרות עד אין סוף, ועל כך נאמר 'קדושים תהיו'. אבל בדרך כלל קריאות ציבוריות למוסריות יתירה הינן אבסורדיות. יכול למשל אדם להימנע בכלל מאכילת בשר, מתוך רחמים על העגל המסכן שנשחט באיבחת סכין. אך אי אפשר להפוך הרגשה זו לשיטתית, אי אפשר להניח שזכויות האדם והעגלים שוות. במחשבה שטחית, נראה …
כשבאים לעמוד על מעמדה של האשה בעיני "היהדות", התרגלנו למאמרים המלקטים משפטים ופתגמים או סיפורים מאגדות חז"ל, ועל פיהן מרכיבים את הפאזל של "מעמד האשה ביהדות". לפעמים מדהים לראות את הבורות שמגלים אנשים כאלו תוך מאמציהם בנבירה אחרי טקסטים בלתי נהירים להם, בכדי לשלות מהם פנינים המתאימים לתפיסתם את היהדות או את חז"ל. על מעמד האשה …
מקובל לדבר על אפליות לרעת הנשים בהלכה, אשה אינה יורשת, אשה פסולה לעדות, אשה פסולה לתפקיד ציבורי. ההלכה שאשה אינה יורשת, תלויה בצורת החיים הטבעית לפיה הגבר הוא העובד והמתפרנס, הוא האחראי על הנכסים מכל הבחינות, ולפיכך אין משמעות של ירושה המגיעה לאשה, שכן היא מגיעה בסופו של דבר לבעלה. ולפעמים לבעלה ישנה עוד אשה, …
המוסר המקובל בימינו הוא תובעני מאד, הוא תובע בכל תוקף לדבוק בעיקרון של 'חיה ותן לחיות', המעשה הבלתי מוסרי ביותר הוא הפרעה לאחרים לחיות. כולם מתעבים את האלימות, ועוד יותר את ה'כפיה' את ההטפה לשינוי אורח חייו של האחר, שמן הסתם נובעת מחוסר כבוד וסובלנות. כיצד אדם מסוגל להטיף לי לשנות את ערכי ואת מה …
גם בתחום המשפט ישנם הבדלים מהותיים בין המשפט המודרני לבין משפטי התורה, הסברת משפט התורה אינה שייכת למטרת החיבור, אך ישנם נושאים הנראים כניגוד ערכים: אין התורה מכירה בעונש מאסר, אין המשפט המודרני מכיר בענישה האינטנסיבית שבתורה. וגם הבדלים מהותיים: התורה אינה מכירה כלל בראיות נסיבתיות או באחריות עקיפה, המשפט המודרני אינו מכיר בחוקים כוללים …
אלו הן היסודות של השיטה המשפטית של התורה, אך בצד השיטה המשפטית-מוסרית הזו ניצבת בעיה נוספת: סדר מדיני יעיל. אחת הקביעות הברורות של התורה היא מניעת ענישה ללא שתי עדים, ההסבר המוסרי מובן מאד, אך בדרך כזו נגדל פושעים רבים מאד שיתחמקו מעדים או מהתראה, ברור שאין די בכללים האלו. על השאלה הזו עומד הר"ן …
פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון כ"ב טבת תשע"ז: תחת מעטה של דיבורים בעד חופש ושוויון, הליברלים כופים לא פעם את השקפת עולמם על כל מי שלא חושב כמותם באמצעים מתוחכמים. חמש אסטרטגיות פסידו–ליברליות הליברלים היו אנשים שואפי חירות. אך התואר הזה נדד או שמא נשדד במהלך המאה העשרים, באופן שיקצר המצע מלתארו כאן, וכיום משתמשים בו אנשים …
הרב דב ברקוביץ, ראש המכון 'חשן המשפט,' מדבר על המקורות ההיסטוריים של המשפט העברי, על היחס שבין משפט צדק ומוסר בישראל- מול העמים.
שאלה: הלכות צניעות מאד מקוממות אותי, האם אני צריכה להיות מוגבלת כל חיי, בכדי שלא להכשיל גברים? מה ההגיון להטיל עלי את היראת שמים של הגברים? תשובה: זו טעות נפוצה, אין מטרת הצניעות "שלא להכשיל אדם אחר בעברה". הצניעות היא צורת חיים הראויה לאדם. הנשים, שהן "המין היפה", קבלו מתנת שמים בכך שיופיין מעורר תגובה …
מחלוקות בתורה ובהלכה חלק גדול מלימוד התורה מלווה במחלוקות. יש בהחלט מקום להבין: מדוע נוצרות מחלוקות בין חכמי ישראל? האם אין זה סותר את היות התורה אלוקית? כיצד מכריעים במחלוקות כאלו? איך יודעים מי צודק ומי לא? הייתכן ששניהם צודקים? מה זה "אלו ואלו דברי אלוקים חיים"? מה יעשה האיש הפשוט מול מחלוקת בין חכמים …
במאמרו "כך לא חיים עם ההלכה", שהתפרסם ב'מקור ראשון', מתאר יואב שורק את האבסורד שבקהילות שונות של היהדות המתקדמת האדיקות המדומה של היהדות המתקדמת במאמרו "כך לא חיים עם ההלכה", שהתפרסם ב'מקור ראשון', מתאר י"ש את האבסורד שבקהילות שונות של היהדות המתקדמת לכאורה, המקיימים מנין שיוויוני בהתאם לכללי ההלכה האורטודוקסית, ומציעים פתרונות תרבותיים שונים …
את המאמר הקודם ("רצוף כוונות טובות") הקדשתי להתמודדות עם נטייתם של אנשים טובים בקהילה הדתית להצטרף למאבק למען לגיטימציה של הומוסקסואליות האם יש דבר כזה זהות מינית? המשך למאמר הקודם: האם מוסרי להתנגד לחד מיניות? אין סוטים, אין סטרייטים | יואב שורק, מקור ראשון: את המאמר הקודם ("רצוף כוונות טובות") הקדשתי להתמודדות עם נטייתם של …
אין ספק שנפל דבר השנה בירושלים. מצעד הגאווה שהתקיים בעיר היה לא רק מאובטח לעייפה אלא גם רב משתתפים באופן חסר תקדים, ובלטה בו במיוחד הנוכחות של רבים מהציבור הדתי בעיר האמנם הומופוביה? מקור המאמר אין ספק שנפל דבר השנה בירושלים. מצעד הגאווה שהתקיים בעיר היה לא רק מאובטח לעייפה אלא גם רב משתתפים באופן חסר …
האם מוסרי להתנגד לחד מיניות? דוקטורנט להיסטוריה באוניב' בן גוריון, עונה על השאלה הזו, במאמרו: רצוף כוונות טובות, במקור ראשון: אין ספק שנפל דבר השנה בירושלים. מצעד הגאווה שהתקיים בעיר היה לא רק מאובטח לעייפה אלא גם רב משתתפים באופן חסר תקדים, ובלטה בו במיוחד הנוכחות של רבים מהציבור הדתי בעיר, ביניהם רבים שאינם להט"בים …
צירוף המקרים בין עסקת הטיעון במשפטו של תא"ל אופק בוכריס והפרסומים אודות טענות להטרדות מיניות של חבר כנסת דתי גררו האשמות לפיהן הלכות הצניעות בחברה הדתית מעצימות ומחריפות את ההטרדות המיניות.
יצרנו יהודי עתיר ממון וקראנו לו "רומן גורז'ינסקי". שלושה מתחקירני העיתון היו ה"צוות" שלו, שיצא לפגישות עם בכירים במוסדות ציבוריים.
שאלה המטרידה רבים היא, מהו מקומו של ההגיון האנושי בהלכה? האם התורה יכולה להיות נגד ההגיון? האם פוסק הלכה יכול להכריע בספקותיו על סמך ההגיון שלו?
במאמרה "פמיניזם עם שתי רגליים שמאליות", שפורסם ב'תכלת' 34, מפרטת ברוורמן את הטעות שבהתנהלות הפמיניזם הרדיקלי בן ימינו, וכיצד אין הוא מסייע לנשים אלא להיפך, פוגע בהן. האם נופצה "תקרת הזכוכית"? למקרא הכותרות המתפרסמות לאחרונה משני צדי האוקיאנוס האטלנטי, מפתה מאוד להשיב על השאלה הזאת ב"כן" מהדהד. לפני חודשים ספורים התמודדה הסנאטורית הילארי קלינטון על ראשות …
עבדות מול חירות "עבדות" האמנם בהכרח ניצול והשפלה? רגילים בתקופה המודרנית להשתמש במונחים 'עבדות' ו'חירות' כשני הפכים, עבדות מסמלת את העריצות, את הרוע, ואת חוסר הצדק. תפיסה שעברה מן העולם. בעוד ביטול העבדות הוא סמל החופש והשוויוון. אך התפיסה הדיכוטומית הזו רחוקה מלהיות מדוייקת. עבדות אינה באה בהכרח בכפיה, ואינה בהכרח גורמת רע לעבד. נושאי …
התייחסות התורה לעבדות
* העבדות על פי התורה – התורה מבטלת את מעמד העבדים בתוך העם.
* עבד כנעני על פי התורה – התורה קובעת זכויות אנוש לעבד.
* העבדות בחוקי האומות הקדומות – לא היו זכויות אנוש לעבד.
העבדות בעיני אומות העולם, האם ואיך התבטלה העבדות?
העבדות בעיני אומות העולם – ביטול העבדות לא בא דרך התקדמות מוסרית בלבד, אלא דרך שינוי תנאי החיים.
המהפכה המוסרית – התורה סללה את הדרך לתפיסת עבדים כבני אדם בעלי זכות, תפיסה שבשינוי התנאים הכלכליים הביאה לשחרורם.
מאות נשים מיידי שנה עוברות הפלה בישראל בגלל שנדבקו בוירוס הCMV המוכר יותר כמחלת הנשיקה. כעת מתברר שהדרישה לעבור הפלה לא הכרחית. יש היום לא מעט דרכי טיפול ומעקב שמאפשרות לצלוח הריון עם CMV מבלי שיגרם נזק כלשהו לעובר.
