When you login first time using a Social Login button, we collect your account public profile information shared by Social Login provider, based on your privacy settings. We also get your email address to automatically create an account for you in our website. Once your account is created, you'll be logged-in to this account.
DisagreeAgree
Connect with
I allow to create an account
When you login first time using a Social Login button, we collect your account public profile information shared by Social Login provider, based on your privacy settings. We also get your email address to automatically create an account for you in our website. Once your account is created, you'll be logged-in to this account.
DisagreeAgree
703 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
איתן
3 days ago
היי אשמח להתייחסות רצינית לגביי סירוב שלכם לעלות לדיון עם קו האיתיאסטי בשיחה בימי ראשון במקום אתם מנפנפים בזה שהם מסרבים לענות לכם למאמרים בזמן שאתם מסרבים לנהל שיחה איתם אז האם האתר יועיל בטובו פעם אחת להתחייס לטענות שלהם בטלפון אין הבדל גם בין שיחה לבין מאמר ענייני שגם אפשר לנהל לגביו דיון כול מאמר עניינו וחזק יכול להוות אחלה נושא לדיון מה דעתו של האתר.
הסברתי המון פעמים ואסביר שוב
דיון מאפשר התבטאות שווה והוגנת לשני הצדדים
הקו האתאיסטי אינו מאפשר התבטאות שווה לשני הצדדים, זה כמו להתראיין אצל נתן זהבי, לא תודה
בטוח שאתה גם שואל אותם למה הם לא משיבים למאמרים שלנו, אין לי שום ספק בזה
יהודה אדלר
10 days ago
שלום וברכה,
הייתי שמח להרחבה או להפניה למאמר המרחיב בנושא מסורת היהדות על מעמד הר סיני, ובדגש על אי האפשרות לקבוצת אנשים שימציאו מעמד ויעבירו אותו לדור הבא כאמת. האם היו דוגמאות היסטרויות לניסיון כזה שכשל? או שאנו רק אומרים שדבר כזה לא היה יכול להיות והוא מבוסס על ההיגיון הפשוט?
שואל כדי לבנות, לא כדי לסתור.
שלום כבוד הרב רציתי לשאול בנוגע לתקנות חכמים, ונקח לדוגמא ברכות הנהנין. הגמרא אומרת שעזרא ובית דינו תיקנום. הוסיף הרמב"ם כדי לשבח ולזכור את הבורא תמיד. ואיך זה היה נראה במציאות? ומה היה הסבה לזה? בשלמא לגבי פורים, יש לנו מגילה שלימה מה ראו על ככה ומה קבלו עליהם. אבל לגבי ברכות (והרבה תקנות אחרות)…כלום. יום אחד עלה בלבו של עזרא שיש רפיון בדור, שאינם מכירים את הבורא מספיק, והלך לבנין בית דין הגדול שבירושלים, והכריז בקול גדול שעכשיו כולם יאמרו המוציא לחם מן הארץ כשאוכלים פיתה. ובורא מיני מזונות כשאוכלים עוגיה. ובורא פרי העץ כשאוכלים תפוז. וכל הלכות ברכות… Read more »
לפי דברי חז"ל דוד המלך תיקן מאה ברכות בכל יום, לפי שראה בחורי ישראל מתים עזרא ובית דינו התקינו את הנוסח הקבוע לברכות ולתפילות המצב הרגיל הוא שאדם דבוק ברוחניות, כל אחד כמדרגתו, וחי את המציאות בצורה של מתנה מהבורא ובפרט מתבטא הדבר בשירי דוד המלך עליו השלום שכך חי וכשראה דוד שההמון לא מצליחים שמור על קשר עם הרוחניות, עשה חשבון שלאורך כל היום אפשר לברך מאה ברכות כולל התפילות, וכך גם מי שזה לא בא לו בטבעי, ירגיש זאת תאר לעצמך עולם ללא ברכות, נשמע בלתי אפשרי. אנשים שמברכים את ה', חיים כך כל היום, ברוך ה' הספקתי… Read more »
שאלה
1 month ago
רציתי לשאול שאלה לגבי הפריה ורביה של הכינים ,השאלה שלי היא לא על חז"ל שהרי מצאו באמת כינה עם רביית בתולין ,השאלה שלי היא על רש"י שסובר שהם פרות ורבות בגלל הזיעה ,רציתי לשאול איך מיישבים אותו ואם בכלל אפשר ליישב את דבריו?
לא ציטטת מקור מדוייק
אמרתי שאם מישהו כתב כך אולי זה לפי הידוע בזמנו
שאלה
1 month ago
שלום רציתי לשאול שאלה לגבי הפסוק בתהילים ובמשלי לגבי מקומם של השפנים שנמצא בסלעים הרי יש חוסר הבנה בשפן המקראי ויש שמייחסים את זה לארנבון ואיך מייחסים את זה לארנבון אם הארנבון לא חי בסלעים ונראה מדברי הכתובים שמדברים דווקא על השפן סלעים (ראיתי מה שכתבתם באתר) אשמח אם תוכלו ליישב לי את זה
לא הבנתי מה אתם רוצים להראות לי כאן אשמח אם תוכלו לתמצת לי את זה אני סה"כ רוצה להבין איך הפסוקים לא מדברים על שפן הסלעים ואם הם כן מדברים על שפן הסלעים איך זה מסתדדר עם הקטע של העלאת גרה..
יש לי שאלה שכל כך מטרידה אותי: למה אלוקים ברא אותנו? אני יודע, לא השאלה הכי מקורית.
אני חושב אבל שהעוקץ שהכי מפריע לי בשאלה הוא העניין שאנחנו לא בחרנו להיות פה, לא בחרנו לעבור את החיים האלה, שהם לא קלים ומלאים ברגעים קשים ורעים.
אני לא בא לטעון משהו נגד מוסריותיו של אלוקים, אלא אני רק שואל מנקודת מבט של נברא שלו שחי בעולם שהוא ברא.
אין דרך לענות על שאלה זו, ולכן היא מאבדת את העוקץ שלה
'למה' במונחים אנושיים נובע מחיסרון או הגבלה, אני אוכל כי אני רעב, חסר לי משהו, גם אם אני שבע חסר לי ענין בחיים אז אני קורא ספר, חסר לי אהבה, חסר לי כבוד, ולכן אני רוצה כל מיני דברים
מכיון שלאל לא חסר כלום, הרצון שלו שונה מרצון במונחים אנושיים, ולכן אין 'למה' אנושי יכול להסביר את מעשיו
כלומר, זה לא שאנחנו במקרה לא יודעים למה, אלא שאין משמעות לשאלה מבחינתינו, אין לנו יכולת להסביר כי אין לנו יכולת לתאר בו חסרון
שמעון
1 month ago
מדברי מיכי… שאלה : הרב כתב בכמה מקומות וגם בספרו האחרון (אין אדם שליט ברוח), כי אם ניתן לדבר על ירידת הדורות, הרי שזה רק ביחס לרמה האינטואיטיבית של חכמים. אבל מבחינה אינטלקטואלית, דווקא הדורות המאוחרים, נחנו ברמה גבוהה יותר. אך, אם כן, מדוע דווקא ביחס לדור האחרון אין זה נראה כך? דווקא בדורנו שרבו ישיבות ולומדי תורה ביחס למאות הקודמות, אין בנמצא גדולי תורה כדוגמת ר' עקיבא אייגר והחתם סופר, או הקצות, הנתיבות והמנחת חינוך ועוד רבים אחרים. הן מבחינת ההיקף והן מבחינת עומק ספריהם. איך, לדעת הרב, ניתן להסביר פער זה? תשובה : אני לא מסכים שיש פער… Read more »
תמיד יש התפתחות, יש רעיונות חדשים שלא היו בדור הקודם, בדור של אביי ורבא יש חדשנות שלא היתה בדור של רב ושמואל, וגם בדורות מאוחרים תמיד יש חדשנות
אבל זה לא אומר שאנשים יותר גדולים
וכי אם מישהו היום יותר חדשן מאינשטיין זה אומר שהוא יותר חכם ממנו?
ברור שהתחדשו רעיונות למדניים שלא היו מוכרים לחתם סופר, אבל זה לא הופך אותי, אם אני משתמש בכזה רעיון, לגדול ממנו
עם זאת ירידת הדורות אינה איזה עיקר אמונה ולא תמיד כל דור פחות מהדור שהיה לפניו
א. הוא טוען שיש בדורנו חיבורים שעולים על הרמה של רעק"א…אפשר לטעון כך?
ב. נכון שזה לא כל הדור חידש את הצורה הלמדנית, אבל סו"ס אותם שבנו את הצורה הלמדנית, וביססו את השיטה של הגר"ח [כמו הגרא"ז מלצר, והגרא"ו] הם היו יותר גדולים מהחת"ס והמהרשד"ם?
ג. אם מישהו יפתח שיטה חדשה שתראה שהתורות של האנשטיין הם אומנם נחמדות אבל לא עמוקות ומקיפות, אני אכן לא יגיד שאנשטיין פחות חכם ממנו (ברמת האי קיו) אבל אני בהחלט יגיד שהוא מוצלח ממנו, וההשגים שלו יותר משמעותים.
אני התכוונתי לחבר את ב' ואת ג', דהיינו מי שחידש וביסס שיטה חדשה שמגיעה להרבה יותר עומק והבנה [הגר"ח ותלמידיו ביחס למהרשד"ם והחת"ס] הוא לא יותר חכם [iq] אבל הוא יותר מוצלח, יותר משפיע…יצירתו התורנית חשובה יותר…הוא חשוב יותר מבחינת תרומתו לתורה…אז איך אפשר לדבר על ירידת הדורות ביחס לתורה? איך מנבאר את דברי הרמב"ם : "לפי שהם [=חז"ל, התנאים והאמוראים] עליהם השלום, על-אף שהיו שוקדים על הלימודים וטובי-שכל ומוכשרים, והתחברו לאנשים גדולים ופרשו מתאוות העולם וכל אשר בו – היו מייחסים חסרון לעצמם בהשוואה לקודמיהם, והוא אמרם: 'לבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים אפילו כמחט סדקית אינו'.… Read more »
אתה מניח שמי שמוסיף משהו (בלי לזלזל במשהו כמובן) הוא בהכרח יותר מוצלח מהקודמים, וגם זה לא נכון
אני לא חושב שהשב שמעתתא ברמה יותר גבוהה מהתלמוד, ולא רואה שום סיבה שמישהו יחשוב כך
הרמב"ם מדבר על אבדן מדע וחכמה, שהוא באמת מרכיב מרכזי בפער בין הדורות ,אבל לא בכך שכל דור אובדת עוד ועוד חכמה
אם תנסה למצוא את הדירוג של האחרונים מהב"י ועד השערי ישר, לא נראה לי שתהיה קורלציה בין הדירוג ובין סדר הזמנים, השמות הבולטים ביותר היו דוקא באמצע
סליחה שאני מעלה שוב את טענותיו של מיכי, אבל באמת חשוב לי להבין שאלה: ההייתיבשיעור שדן על יכולתנו לחלוק על הראשונים והרב בשיעור הביא כדוגמא את ר עקיבא אייגר שלמרות גאנותו ביטל את עצמו מול הראשונים ואותו רב אמר ובצדק מי שיראה את הרשב"א יראה שיצירתו הרבה יותר משמעותית מר עקיבא אייגר השאלה שלי האם לרב נראה שהרשב"א באמת יותר מרעק"א תשובה: לא יודע להעריך את היצירות הללו. ככלל, די ברור שרעק"א היה בעל יכולת אנליטית גבוהה לאין ערוך מהרשב"א (אלא אם הוא החביא היטב את יכולותיו). שאלה: אז אם כן ההתבטלות שלו היא בטעות ? תשובה: אכן. ואולי היה שם… Read more »
היחס לראשונים הוא משום שדבריהם התקבלו והוסכמו, ולא מתוך הנחה שלא יתכן בדור מאוחר מישהו חכם כמו הראשונים
עם זאת אין שום ספק בעולם שיצירתו של הרשב"א היא הרבה יותר משל רעק"א
ולגבי יכולת אנליטית, יתכן שלרוגאטשובי היתה יכולת אנליטית יותר מאשר אביי, אז מה? לכן הוא יותר גדול בתורה?
ובין האחרונים באמת אין כלל של דורות, כלומר אף פוסק לא אומר: מהר"י טאיטצק היה בזמן הב"י ולכן שיטתו יותר חשובה מהמנחת חינוך שהיה שלש מאות שנה אחריו
כנה
1 month ago
אפשר להגיד שהעולם התקדם? הרי אין היום עבדות… ורואים שהמגמה של התורה היה לצמצם כמה ששיותר בעבדות…
או שא"א לומר כן משום שפםרשיות שלמות בתורה, ומה שהיוה (כמעט) את הפתיחה לספר הברית היה פרשיית עבדים…
העולם בהחלט התקדם, ובהנחה שרצון התורה היה לצמצם את העבדות, הרי הפרשה רלבנטית לנצח כי זו מטרתה, שהתגשמה. אמנם האמת היא שהעבדות היום קיימת הרבה יותר מאשר בזמן מתן תורה, אם כי פחות בתרבות המערבית, אבל עדיין התרבות המערבית היא מיעוט קטן בעולם. כמו כן כל השפע שלנו בנוי על ייצור בתנאי עבדות במזרח, כך שעדיין יש לנו מה לתקן ומה ללמוד מפרשת עבדים.
אברהם אבינו ועוד רבים מאבותינו ומחז"ל יכלו להשתדל לצמצם בעבדים יותר, הלא כן?
ועוד אשמח אם תרחיב, כי לא כ"כ הבנתי, "הרי הפרשה רלבנטית לנצח כי זו מטרתה, שהתגשמה" אם נניח שבאמת אין יותר עבדות, אם זה לא קיים בימנו זה יתקיים מתי שהוא, זה נקרא רלוונטי לנצח? הרי אפשר למחוק את הפרשה הזו מהס"ת והכל יהיה בסדר.
אתה יוצא מהנחה שלהיות עבד זה תמיד רע, אבל זה לא נכון
אליעזר עבד אברהם נחשב ליורשו, ולזקן ביתו, טבי עבדו של רבן גמליאל נחשב לחלק מהחבורה
קרא בסדרה הזו ותראה שבמצבים שונים בימי קדם העבדות עשתה חסד עם העבד
כנה
2 months ago
אשמח להדרכה בלימוד, לאחרונה נפוצו בישיבות שיטתו של הרה"ג רבי יוסל' שרייבר מה דעתכם על שיטתו? יש הטוענים שהיא מביאה לדיון סיבובי תאורטי ולא באמת שיטה טובה ואמיתית…מאידך יש שטענו כן על הגר"ח זצ"ל.
היי אשמח להתייחסות רצינית לגביי סירוב שלכם לעלות לדיון עם קו האיתיאסטי בשיחה בימי ראשון במקום אתם מנפנפים בזה שהם מסרבים לענות לכם למאמרים בזמן שאתם מסרבים לנהל שיחה איתם אז האם האתר יועיל בטובו פעם אחת להתחייס לטענות שלהם בטלפון אין הבדל גם בין שיחה לבין מאמר ענייני שגם אפשר לנהל לגביו דיון כול מאמר עניינו וחזק יכול להוות אחלה נושא לדיון מה דעתו של האתר.
הסברתי המון פעמים ואסביר שוב
דיון מאפשר התבטאות שווה והוגנת לשני הצדדים
הקו האתאיסטי אינו מאפשר התבטאות שווה לשני הצדדים, זה כמו להתראיין אצל נתן זהבי, לא תודה
בטוח שאתה גם שואל אותם למה הם לא משיבים למאמרים שלנו, אין לי שום ספק בזה
שלום וברכה,
הייתי שמח להרחבה או להפניה למאמר המרחיב בנושא מסורת היהדות על מעמד הר סיני, ובדגש על אי האפשרות לקבוצת אנשים שימציאו מעמד ויעבירו אותו לדור הבא כאמת. האם היו דוגמאות היסטרויות לניסיון כזה שכשל? או שאנו רק אומרים שדבר כזה לא היה יכול להיות והוא מבוסס על ההיגיון הפשוט?
שואל כדי לבנות, לא כדי לסתור.
בכבוד רב,
יהודה
ראה בתגיות: טיעון העד, מתן תורה
שלום כבוד הרב רציתי לשאול בנוגע לתקנות חכמים, ונקח לדוגמא ברכות הנהנין. הגמרא אומרת שעזרא ובית דינו תיקנום. הוסיף הרמב"ם כדי לשבח ולזכור את הבורא תמיד. ואיך זה היה נראה במציאות? ומה היה הסבה לזה? בשלמא לגבי פורים, יש לנו מגילה שלימה מה ראו על ככה ומה קבלו עליהם. אבל לגבי ברכות (והרבה תקנות אחרות)…כלום. יום אחד עלה בלבו של עזרא שיש רפיון בדור, שאינם מכירים את הבורא מספיק, והלך לבנין בית דין הגדול שבירושלים, והכריז בקול גדול שעכשיו כולם יאמרו המוציא לחם מן הארץ כשאוכלים פיתה. ובורא מיני מזונות כשאוכלים עוגיה. ובורא פרי העץ כשאוכלים תפוז. וכל הלכות ברכות… Read more »
לפי דברי חז"ל דוד המלך תיקן מאה ברכות בכל יום, לפי שראה בחורי ישראל מתים עזרא ובית דינו התקינו את הנוסח הקבוע לברכות ולתפילות המצב הרגיל הוא שאדם דבוק ברוחניות, כל אחד כמדרגתו, וחי את המציאות בצורה של מתנה מהבורא ובפרט מתבטא הדבר בשירי דוד המלך עליו השלום שכך חי וכשראה דוד שההמון לא מצליחים שמור על קשר עם הרוחניות, עשה חשבון שלאורך כל היום אפשר לברך מאה ברכות כולל התפילות, וכך גם מי שזה לא בא לו בטבעי, ירגיש זאת תאר לעצמך עולם ללא ברכות, נשמע בלתי אפשרי. אנשים שמברכים את ה', חיים כך כל היום, ברוך ה' הספקתי… Read more »
רציתי לשאול שאלה לגבי הפריה ורביה של הכינים ,השאלה שלי היא לא על חז"ל שהרי מצאו באמת כינה עם רביית בתולין ,השאלה שלי היא על רש"י שסובר שהם פרות ורבות בגלל הזיעה ,רציתי לשאול איך מיישבים אותו ואם בכלל אפשר ליישב את דבריו?
אולי אמרו לפי הידוע בזמנם
הרב מתכוון לדברי רשי?
לא ציטטת מקור מדוייק
אמרתי שאם מישהו כתב כך אולי זה לפי הידוע בזמנו
שלום רציתי לשאול שאלה לגבי הפסוק בתהילים ובמשלי לגבי מקומם של השפנים שנמצא בסלעים הרי יש חוסר הבנה בשפן המקראי ויש שמייחסים את זה לארנבון ואיך מייחסים את זה לארנבון אם הארנבון לא חי בסלעים ונראה מדברי הכתובים שמדברים דווקא על השפן סלעים (ראיתי מה שכתבתם באתר) אשמח אם תוכלו ליישב לי את זה
פסוק זה הוא אחד המקורות שממנו רוצים המפרשים ללמוד את זיהוי השפן המקראי
וראה בהרחבה דברי רד"צ הופמן בפירושו לויקרא כאן
לא הבנתי מה אתם רוצים להראות לי כאן אשמח אם תוכלו לתמצת לי את זה אני סה"כ רוצה להבין איך הפסוקים לא מדברים על שפן הסלעים ואם הם כן מדברים על שפן הסלעים איך זה מסתדדר עם הקטע של העלאת גרה..
המקור המצורף עוסק בתמציתיות רבה בשאלות שהעלית
ולכן אם אתה מעוניין בתשובה עליך לקראו
קראתי ולא כל כך הבנתי אשמח אם תוכלו לענות לי אתם
לצערי קשה לי לכתוב את כל החומר מחדש, אם יש משהו לא מובן נא כתוב מה לא מובן במסמך המצורף
אני רק רוצה לדעת האם השפן סלעים מעלה גרה ואם לא אז למה דוד ושלמה רשמו בפסוקים שנראה מדבריהם שמדובר בשפן סלעים
?
ראה בהע' 701 במסמך שצירף "צוות האתר".
יש לי שאלה שכל כך מטרידה אותי: למה אלוקים ברא אותנו? אני יודע, לא השאלה הכי מקורית.
אני חושב אבל שהעוקץ שהכי מפריע לי בשאלה הוא העניין שאנחנו לא בחרנו להיות פה, לא בחרנו לעבור את החיים האלה, שהם לא קלים ומלאים ברגעים קשים ורעים.
אני לא בא לטעון משהו נגד מוסריותיו של אלוקים, אלא אני רק שואל מנקודת מבט של נברא שלו שחי בעולם שהוא ברא.
אין דרך לענות על שאלה זו, ולכן היא מאבדת את העוקץ שלה
'למה' במונחים אנושיים נובע מחיסרון או הגבלה, אני אוכל כי אני רעב, חסר לי משהו, גם אם אני שבע חסר לי ענין בחיים אז אני קורא ספר, חסר לי אהבה, חסר לי כבוד, ולכן אני רוצה כל מיני דברים
מכיון שלאל לא חסר כלום, הרצון שלו שונה מרצון במונחים אנושיים, ולכן אין 'למה' אנושי יכול להסביר את מעשיו
כלומר, זה לא שאנחנו במקרה לא יודעים למה, אלא שאין משמעות לשאלה מבחינתינו, אין לנו יכולת להסביר כי אין לנו יכולת לתאר בו חסרון
מדברי מיכי… שאלה : הרב כתב בכמה מקומות וגם בספרו האחרון (אין אדם שליט ברוח), כי אם ניתן לדבר על ירידת הדורות, הרי שזה רק ביחס לרמה האינטואיטיבית של חכמים. אבל מבחינה אינטלקטואלית, דווקא הדורות המאוחרים, נחנו ברמה גבוהה יותר. אך, אם כן, מדוע דווקא ביחס לדור האחרון אין זה נראה כך? דווקא בדורנו שרבו ישיבות ולומדי תורה ביחס למאות הקודמות, אין בנמצא גדולי תורה כדוגמת ר' עקיבא אייגר והחתם סופר, או הקצות, הנתיבות והמנחת חינוך ועוד רבים אחרים. הן מבחינת ההיקף והן מבחינת עומק ספריהם. איך, לדעת הרב, ניתן להסביר פער זה? תשובה : אני לא מסכים שיש פער… Read more »
תמיד יש התפתחות, יש רעיונות חדשים שלא היו בדור הקודם, בדור של אביי ורבא יש חדשנות שלא היתה בדור של רב ושמואל, וגם בדורות מאוחרים תמיד יש חדשנות
אבל זה לא אומר שאנשים יותר גדולים
וכי אם מישהו היום יותר חדשן מאינשטיין זה אומר שהוא יותר חכם ממנו?
ברור שהתחדשו רעיונות למדניים שלא היו מוכרים לחתם סופר, אבל זה לא הופך אותי, אם אני משתמש בכזה רעיון, לגדול ממנו
עם זאת ירידת הדורות אינה איזה עיקר אמונה ולא תמיד כל דור פחות מהדור שהיה לפניו
א. הוא טוען שיש בדורנו חיבורים שעולים על הרמה של רעק"א…אפשר לטעון כך?
ב. נכון שזה לא כל הדור חידש את הצורה הלמדנית, אבל סו"ס אותם שבנו את הצורה הלמדנית, וביססו את השיטה של הגר"ח [כמו הגרא"ז מלצר, והגרא"ו] הם היו יותר גדולים מהחת"ס והמהרשד"ם?
ג. אם מישהו יפתח שיטה חדשה שתראה שהתורות של האנשטיין הם אומנם נחמדות אבל לא עמוקות ומקיפות, אני אכן לא יגיד שאנשטיין פחות חכם ממנו (ברמת האי קיו) אבל אני בהחלט יגיד שהוא מוצלח ממנו, וההשגים שלו יותר משמעותים.
א. נו נו, שיספק דוגמאות…
ב. גם מי שמחדש משהו על הדורות הקודמים לא בהכרח גדול מהם
ג. האנלוגיה שגויה כי אין דבר כזה בשדה הלימוד
אני התכוונתי לחבר את ב' ואת ג', דהיינו מי שחידש וביסס שיטה חדשה שמגיעה להרבה יותר עומק והבנה [הגר"ח ותלמידיו ביחס למהרשד"ם והחת"ס] הוא לא יותר חכם [iq] אבל הוא יותר מוצלח, יותר משפיע…יצירתו התורנית חשובה יותר…הוא חשוב יותר מבחינת תרומתו לתורה…אז איך אפשר לדבר על ירידת הדורות ביחס לתורה? איך מנבאר את דברי הרמב"ם : "לפי שהם [=חז"ל, התנאים והאמוראים] עליהם השלום, על-אף שהיו שוקדים על הלימודים וטובי-שכל ומוכשרים, והתחברו לאנשים גדולים ופרשו מתאוות העולם וכל אשר בו – היו מייחסים חסרון לעצמם בהשוואה לקודמיהם, והוא אמרם: 'לבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים אפילו כמחט סדקית אינו'.… Read more »
אתה מניח שמי שמוסיף משהו (בלי לזלזל במשהו כמובן) הוא בהכרח יותר מוצלח מהקודמים, וגם זה לא נכון
אני לא חושב שהשב שמעתתא ברמה יותר גבוהה מהתלמוד, ולא רואה שום סיבה שמישהו יחשוב כך
הרמב"ם מדבר על אבדן מדע וחכמה, שהוא באמת מרכיב מרכזי בפער בין הדורות ,אבל לא בכך שכל דור אובדת עוד ועוד חכמה
אם תנסה למצוא את הדירוג של האחרונים מהב"י ועד השערי ישר, לא נראה לי שתהיה קורלציה בין הדירוג ובין סדר הזמנים, השמות הבולטים ביותר היו דוקא באמצע
סליחה שאני מעלה שוב את טענותיו של מיכי, אבל באמת חשוב לי להבין שאלה: ההייתיבשיעור שדן על יכולתנו לחלוק על הראשונים והרב בשיעור הביא כדוגמא את ר עקיבא אייגר שלמרות גאנותו ביטל את עצמו מול הראשונים ואותו רב אמר ובצדק מי שיראה את הרשב"א יראה שיצירתו הרבה יותר משמעותית מר עקיבא אייגר השאלה שלי האם לרב נראה שהרשב"א באמת יותר מרעק"א תשובה: לא יודע להעריך את היצירות הללו. ככלל, די ברור שרעק"א היה בעל יכולת אנליטית גבוהה לאין ערוך מהרשב"א (אלא אם הוא החביא היטב את יכולותיו). שאלה: אז אם כן ההתבטלות שלו היא בטעות ? תשובה: אכן. ואולי היה שם… Read more »
היחס לראשונים הוא משום שדבריהם התקבלו והוסכמו, ולא מתוך הנחה שלא יתכן בדור מאוחר מישהו חכם כמו הראשונים
עם זאת אין שום ספק בעולם שיצירתו של הרשב"א היא הרבה יותר משל רעק"א
ולגבי יכולת אנליטית, יתכן שלרוגאטשובי היתה יכולת אנליטית יותר מאשר אביי, אז מה? לכן הוא יותר גדול בתורה?
ובין האחרונים באמת אין כלל של דורות, כלומר אף פוסק לא אומר: מהר"י טאיטצק היה בזמן הב"י ולכן שיטתו יותר חשובה מהמנחת חינוך שהיה שלש מאות שנה אחריו
אפשר להגיד שהעולם התקדם? הרי אין היום עבדות… ורואים שהמגמה של התורה היה לצמצם כמה ששיותר בעבדות…
או שא"א לומר כן משום שפםרשיות שלמות בתורה, ומה שהיוה (כמעט) את הפתיחה לספר הברית היה פרשיית עבדים…
העולם בהחלט התקדם, ובהנחה שרצון התורה היה לצמצם את העבדות, הרי הפרשה רלבנטית לנצח כי זו מטרתה, שהתגשמה. אמנם האמת היא שהעבדות היום קיימת הרבה יותר מאשר בזמן מתן תורה, אם כי פחות בתרבות המערבית, אבל עדיין התרבות המערבית היא מיעוט קטן בעולם. כמו כן כל השפע שלנו בנוי על ייצור בתנאי עבדות במזרח, כך שעדיין יש לנו מה לתקן ומה ללמוד מפרשת עבדים.
אברהם אבינו ועוד רבים מאבותינו ומחז"ל יכלו להשתדל לצמצם בעבדים יותר, הלא כן?
ועוד אשמח אם תרחיב, כי לא כ"כ הבנתי, "הרי הפרשה רלבנטית לנצח כי זו מטרתה, שהתגשמה" אם נניח שבאמת אין יותר עבדות, אם זה לא קיים בימנו זה יתקיים מתי שהוא, זה נקרא רלוונטי לנצח? הרי אפשר למחוק את הפרשה הזו מהס"ת והכל יהיה בסדר.
אתה יוצא מהנחה שלהיות עבד זה תמיד רע, אבל זה לא נכון
אליעזר עבד אברהם נחשב ליורשו, ולזקן ביתו, טבי עבדו של רבן גמליאל נחשב לחלק מהחבורה
קרא בסדרה הזו ותראה שבמצבים שונים בימי קדם העבדות עשתה חסד עם העבד
אשמח להדרכה בלימוד, לאחרונה נפוצו בישיבות שיטתו של הרה"ג רבי יוסל' שרייבר מה דעתכם על שיטתו? יש הטוענים שהיא מביאה לדיון סיבובי תאורטי ולא באמת שיטה טובה ואמיתית…מאידך יש שטענו כן על הגר"ח זצ"ל.
ראה לדוגמא במאמר: החוזה והכהן, ובשאר המאמרים העוסקים בדרכי הפוסקים