When you login first time using a Social Login button, we collect your account public profile information shared by Social Login provider, based on your privacy settings. We also get your email address to automatically create an account for you in our website. Once your account is created, you'll be logged-in to this account.
DisagreeAgree
Connect with
I allow to create an account
When you login first time using a Social Login button, we collect your account public profile information shared by Social Login provider, based on your privacy settings. We also get your email address to automatically create an account for you in our website. Once your account is created, you'll be logged-in to this account.
אין בית דין מבטל דברי בית דין חברו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין
(ולכן בדורות חז"ל לפעמים חכם אחד ביטל גזרה שהיתה לפניו כי היה גדול בחכמה ובמנין)
אבל מכיון שבדורינו אין בית דין גדול מהם אי אפשר לבטל
אבל יש תקנות שהיו תלויות במציאות מסויימת או בטעם מסויים ולפעמים אם ישתנו התנאים אינן מחייבות
מה הבעיה להקים?
והשאלה אם 'בחכמה' זה רק בתורה (שאז איך אפשר לדעת?) או באופן כללי. למשל חומרא דרבי זירא, בימינו יש יותר ידע בקשר לגוף האישה, אז לכאורה נוכל לבטל את הגזרה אם נרצה. אבל הרמב"ם כתב שלא תתבטל לעולם, מדוע?
מה זה "כלל חז"ל"? קודם כתבת "ולכן בדורות חז"ל לפעמים חכם אחד ביטל גזרה שהיתה לפניו כי היה גדול בחכמה ובמנין". גם אם נבטל היום זה לא כל חז"ל אלא לכל היותר עורכי התלמוד.
ומניין לך שחכמי דורנו לא גדולים בתורה מהם? זו סתם הנחה עממית. חכמי דורנו יודעים אלפים ורבבות של ספרים ודעות מכל הדורות, חז"ל ידעו רק מה שנאמר עד זמנם וגם זה לא תמיד, כפי שמוכח בתלמודים.
התלמוד מייצג את דעת כלל החכמים גם לפני שנערך
כשאמרו גדולים בחכמה לא התכוונו לידיעת ספרים, שבזה אין שום גדולה ושום חכמה
אלא בהבנת חכמת התורה
וככל שמתרחקים מזמן נתינת התורה פחות מבינים ופחות יודעים
חז"ל איגדו בתלמוד את הדברים שנבעו מידיעתם והבנתם שהיתה מרובה יותר ממה שאפשר להשיג בדור רחוק כמו שלנו, ולכן אין דרך לדעת יותר מהם ולהיות חכמים יותר מהם בזה
"וככל שמתרחקים מזמן נתינת התורה פחות מבינים ופחות יודעים" אינו נכון לפי דבריך קודם "ולכן בדורות חז"ל לפעמים חכם אחד ביטל גזרה שהיתה לפניו כי היה גדול בחכמה ובמנין", הא ראיה שגם כשמתרחקים בזמן מנתינת התורה עוד אפשר להיות גדול בחכמה.
לפי דבריך האחרונים אין אפשרות בכלל לבטל דברי הקודמים וכל ה"שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין" מיותר.
אתה פירשת את 'ככל שמתרחקים' בצורה מאד מילולית
כלומר שאתה לא יכול לחלוק על סבא שלך
אבל המרחק הזה אינו מגיע בצורה של סרגל, שכל יום מתרחקים עוד
אלא כל תקופה
הסיבה היא שאמנם אתה נולדת אחרי סבא שלך, אבל אתה יכול ללמוד תורה מפי רב שיש לו ידע שקיבל מחכמים שהיו עוד לפני הסבא
המרחק מההבנה ומהידע מגיע כשתקופה מסתיימת או מידלדלת
האמוראים בדור השלישי היו חכמים לא פחות מאשר בדור השני, להיפך, הלכה כבתראי, אביי ורבא ידעו את כל החומר שלפניהם וגם ביררו וזיקקו אותו וקיבלו אולי עוד שמועות מארץ ישראל
אבל כשהידלדל היישוב בבבל, למרות שנוסדו בתי מדרש בספרד ובאשכנז, היתה להם פחות מסורת ופחות קבלה ופחות ידע
ולכן התייחסו לגאונים שקשה לחלוק עליהם, כפי שאומר הרא"ש שבכיסא של רב אשי ישבו, הם הבינו יותר טוב את התלמוד
לקרוא מתוך טקסט זה שונה מאשר להכיר את האנשים ולהבין את שיחם
ובאמת גם חז"ל, למרות שחלקו על מישהו מהדור הקודם, נדיר שחלקו על מישהו מהתקופה הקודמת
במחילה מכבודך, נראה שאתה מערבב שני דברים. לא שאלתי אם אפשר לבטל פרשנות של חז"ל לדין, אם לכאורה באה בקבלה, שזה ודאי נושא מורכב יותר. אני מדבר על גזירות תקנות ומנהגות, שבהם מה שייך אם הם היו קרובים יותר לנתינת התורה, שהרי אנו יודעים את טעם הגזירה ויכולים להחליט שהיא כבר לא מתאימה (או שצריך לגזור גזירות חדשות). ומי אמר שמלכתחילה התכוונו לגזור לעולמי עולמים?
ומה שכתוב גדול בחכמה הוא לאו דווקא מי היה קרוב יותר בזמן, שאם כן כמעט ולא ניתן לבטל דברי בית דין אלא מתקופה קרובה מאוד (של דור או שניים לכל היותר, כפי פרשנותך). ומה שכתוב בחכמה ובמנין – מנין אפשר לארגן בלי בעיה, חכמה זה לכאוקה כבר יותר בעייתי כי לא ניתן לדעת כמה אנחנו בחכמה לעומת חז"ל, אבל אם נאמר שחכמה כאן היא לאו דווקא חכמת התורה במובן הצר אז ודאי שאפשר להקים בית דין כזה.
לסיכום: לפי דבריך בית דין צריך להיות גדול מחברו בידיעת התורה שבעל פה, בשביל לבטל גזירה שלכולי עלמא אינה תורה שבע"פ. איפה ההיגיון פה?
אין הבדל עקרוני בין פרשנות לבין גזרה
כי גם גזרה נובעת מהבנה שכך צריך לגזור לפי עקרונות שמירת התורה, כלומר גם זו פרשנות של משמרת למשמרתי
גדול בחכמה לאו דוקא מי קרוב בזמן, ובודאי לא ענין של דור או שניים, אבל במקרה שלנו מול חז"ל פער הזמן והמקום והבלבול כ"כ גדול עד שאי אפשר להשלים אותו
חכמה בודאי הכוונה בחכמת התורה
ומנין יש שיטות שונות בראשונים מה הכוונה, יש מפרשים מנין התלמידים שהעמיד וכו'
בעמ׳ 12 הפרעות נגד היהודים מצד הערבים החלו רק לאחר שהעברה ההנהגה לידי התנועה הציונית והעליות החילוניות.
פרעות היו גם היו כמו בכל העולם המוסלמי בהיקפים שונים לפני זה ואחרי זה. מספיק לקרוא את סיפורי מסעי נוצרים בארץ במאה ה19 להתרשם שזה שקר מוחלט (לחילופין באותה חוברת עצמה עמ׳ 17-18). ומה שקרה לאחר שקנו לעצמן מדינות ערב את עצמאותן מראה שזאת היתה טעות לסמוך על חיים שותפים עמם (תחת חסותם). חוץ מזה, תרגום התעמולה האנטישימית ע״י נוצרי המזרח קדם לזה.
בנוסף, הבאתם אמירה כללית על ״הפריצות״ שלא מוכיחה מאומה.
עמ׳ 99 לא ידעתי שתושבי חברון ב29 היו מתנחלים אירופאים בעלי חזון סוציאליסטי חילוני.
התעלמתם כמעט לחלוטין מן העדות הספרדיות/המזרחיות (פסקה קטנה מתוך 100+ עמודים).
למשל בעמ׳ 75 עמדת הרב אליאשברג ״והרבנים הספרדיים״ בטלה ומבוטלת בעיניכם, משום-מה (אי-אפשר לדעת כי פשוט אינכם מתייחסים אליהם).
כמו״כ עמ׳ 75 אתם מצהירים בריש גלי כי ניתן בקלות כיום לשמור השמיטה במדינת ישראל ללא היתר מכירה כלל, האמנם?
עמ׳ 63 אתם רואים את החינוך המעורב כסיבה/אות להידרדרות. איכא למפרך מיהדות אלזס.
אתם משתדלים להוכיח כי דיהאן והרב זוננפלד וסיעתם היו ציוניים לא פחות מהציוניים החילוניים והמזרחי וסיעתם. אולם, כמו שציינתם בעמ׳ 94 הם התנגדו להקים מדינה ריבונית יהודית אלא רצו ליישב את הארץ בתור מיעוט כבגולה. זאת בדיוק הנקודה. הם לא היו ציוניים ומבחינת הציוניים הם אכן היו בוגדים.
ולכן אין קשר ל״מידה כנגד מידה״ בעמ׳ 95, פסקה מביכה ומבישה.
עמ׳ 91 כתבתם בצורה פסקנית ״זכות בוחר ונבחר גם לנשים, דבר שאסור על פי ההלכה״, לא היתה מוסכמה בנושא לכן זה סילוף.
יש עוד מה להעיר: על ״העבודה העברית״ ועוד. אבל אסתפק בזה.
שמעון
1 month ago
איך מפרכים את הענין שניסי מצרים נעשו בצורה טבעית בעקבות התפרצות געשית?
ועוד שאלה – יתכן שבאמת לא האמינו לניסי משה…כי תכלס' הם לא היו משהו חד משמעי…כמו רוב המכות חוץ ממכת בכורות…[אולי אפשר לחשוב על הסבר גם לזה…כרגע אין לי חוץ מזה שמשה היה מכשף הגדול ביותר בהיסטוריה…] אבל משה פשוט הרג את כל מי שהתנגד…וקצת התלונן…קברות התאווה…המרגלים…קרח ועדתו…חטא העגל מוכיח שלא כ"כ האמינו אם מיד אח"כ עשו ע"ז…אז משה פשוט הרג את ראשי הכופרים…הטיל פחד… אני באמת מסה להוריד ספקות…
א. אין הרי געש בסיני מהתקופה ההיסטורית, ולעיקר שאלתך ראה כאן.
ב. בכל אזכורי החטאים והתלונות מוכח בבירור שהם האמינו בה' שהוציאם ממצרים ורק התלוננו, כולל חטא העגל שהיה עבודה לה' אלהי ישראל שהוציאם ממצרים
ג. הטענה שניתן ע"י הטלת פחד לשנות את ההיסטוריה שגויה, ראה כאן, חפש בדף 'פלשתינאים'
גרשם
1 month ago
האם כת״ק כבר כתב על המסורת לפיה הכנענים כבשו את הארץ מידי בני שם?
בספרך תושב״ע עמ׳ 425 כתבת ״בעגלה ערופה 494 אותיות״. למה התכוונת?
פרשת עגלה ערופה בתורה
לא יודע אם זה המקום הנכון לשאול אבל בכל מקרה:
האם ישנה דרך הלכתית לבטל גזרות חז"ל?
אין בית דין מבטל דברי בית דין חברו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין
(ולכן בדורות חז"ל לפעמים חכם אחד ביטל גזרה שהיתה לפניו כי היה גדול בחכמה ובמנין)
אבל מכיון שבדורינו אין בית דין גדול מהם אי אפשר לבטל
אבל יש תקנות שהיו תלויות במציאות מסויימת או בטעם מסויים ולפעמים אם ישתנו התנאים אינן מחייבות
מה הבעיה להקים?
והשאלה אם 'בחכמה' זה רק בתורה (שאז איך אפשר לדעת?) או באופן כללי. למשל חומרא דרבי זירא, בימינו יש יותר ידע בקשר לגוף האישה, אז לכאורה נוכל לבטל את הגזרה אם נרצה. אבל הרמב"ם כתב שלא תתבטל לעולם, מדוע?
כי איננו גדולים בחכמת התורה יותר מכלל חז"ל
ואין שום קשר לידע בגוף האשה, זה ענין הלכתי גרידא
מה זה "כלל חז"ל"? קודם כתבת "ולכן בדורות חז"ל לפעמים חכם אחד ביטל גזרה שהיתה לפניו כי היה גדול בחכמה ובמנין". גם אם נבטל היום זה לא כל חז"ל אלא לכל היותר עורכי התלמוד.
ומניין לך שחכמי דורנו לא גדולים בתורה מהם? זו סתם הנחה עממית. חכמי דורנו יודעים אלפים ורבבות של ספרים ודעות מכל הדורות, חז"ל ידעו רק מה שנאמר עד זמנם וגם זה לא תמיד, כפי שמוכח בתלמודים.
התלמוד מייצג את דעת כלל החכמים גם לפני שנערך
כשאמרו גדולים בחכמה לא התכוונו לידיעת ספרים, שבזה אין שום גדולה ושום חכמה
אלא בהבנת חכמת התורה
וככל שמתרחקים מזמן נתינת התורה פחות מבינים ופחות יודעים
חז"ל איגדו בתלמוד את הדברים שנבעו מידיעתם והבנתם שהיתה מרובה יותר ממה שאפשר להשיג בדור רחוק כמו שלנו, ולכן אין דרך לדעת יותר מהם ולהיות חכמים יותר מהם בזה
"וככל שמתרחקים מזמן נתינת התורה פחות מבינים ופחות יודעים" אינו נכון לפי דבריך קודם "ולכן בדורות חז"ל לפעמים חכם אחד ביטל גזרה שהיתה לפניו כי היה גדול בחכמה ובמנין", הא ראיה שגם כשמתרחקים בזמן מנתינת התורה עוד אפשר להיות גדול בחכמה.
לפי דבריך האחרונים אין אפשרות בכלל לבטל דברי הקודמים וכל ה"שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין" מיותר.
אתה פירשת את 'ככל שמתרחקים' בצורה מאד מילולית
כלומר שאתה לא יכול לחלוק על סבא שלך
אבל המרחק הזה אינו מגיע בצורה של סרגל, שכל יום מתרחקים עוד
אלא כל תקופה
הסיבה היא שאמנם אתה נולדת אחרי סבא שלך, אבל אתה יכול ללמוד תורה מפי רב שיש לו ידע שקיבל מחכמים שהיו עוד לפני הסבא
המרחק מההבנה ומהידע מגיע כשתקופה מסתיימת או מידלדלת
האמוראים בדור השלישי היו חכמים לא פחות מאשר בדור השני, להיפך, הלכה כבתראי, אביי ורבא ידעו את כל החומר שלפניהם וגם ביררו וזיקקו אותו וקיבלו אולי עוד שמועות מארץ ישראל
אבל כשהידלדל היישוב בבבל, למרות שנוסדו בתי מדרש בספרד ובאשכנז, היתה להם פחות מסורת ופחות קבלה ופחות ידע
ולכן התייחסו לגאונים שקשה לחלוק עליהם, כפי שאומר הרא"ש שבכיסא של רב אשי ישבו, הם הבינו יותר טוב את התלמוד
לקרוא מתוך טקסט זה שונה מאשר להכיר את האנשים ולהבין את שיחם
ובאמת גם חז"ל, למרות שחלקו על מישהו מהדור הקודם, נדיר שחלקו על מישהו מהתקופה הקודמת
במחילה מכבודך, נראה שאתה מערבב שני דברים. לא שאלתי אם אפשר לבטל פרשנות של חז"ל לדין, אם לכאורה באה בקבלה, שזה ודאי נושא מורכב יותר. אני מדבר על גזירות תקנות ומנהגות, שבהם מה שייך אם הם היו קרובים יותר לנתינת התורה, שהרי אנו יודעים את טעם הגזירה ויכולים להחליט שהיא כבר לא מתאימה (או שצריך לגזור גזירות חדשות). ומי אמר שמלכתחילה התכוונו לגזור לעולמי עולמים?
ומה שכתוב גדול בחכמה הוא לאו דווקא מי היה קרוב יותר בזמן, שאם כן כמעט ולא ניתן לבטל דברי בית דין אלא מתקופה קרובה מאוד (של דור או שניים לכל היותר, כפי פרשנותך). ומה שכתוב בחכמה ובמנין – מנין אפשר לארגן בלי בעיה, חכמה זה לכאוקה כבר יותר בעייתי כי לא ניתן לדעת כמה אנחנו בחכמה לעומת חז"ל, אבל אם נאמר שחכמה כאן היא לאו דווקא חכמת התורה במובן הצר אז ודאי שאפשר להקים בית דין כזה.
לסיכום: לפי דבריך בית דין צריך להיות גדול מחברו בידיעת התורה שבעל פה, בשביל לבטל גזירה שלכולי עלמא אינה תורה שבע"פ. איפה ההיגיון פה?
אין הבדל עקרוני בין פרשנות לבין גזרה
כי גם גזרה נובעת מהבנה שכך צריך לגזור לפי עקרונות שמירת התורה, כלומר גם זו פרשנות של משמרת למשמרתי
גדול בחכמה לאו דוקא מי קרוב בזמן, ובודאי לא ענין של דור או שניים, אבל במקרה שלנו מול חז"ל פער הזמן והמקום והבלבול כ"כ גדול עד שאי אפשר להשלים אותו
חכמה בודאי הכוונה בחכמת התורה
ומנין יש שיטות שונות בראשונים מה הכוונה, יש מפרשים מנין התלמידים שהעמיד וכו'
חלקו של הציבור החרדי בבניין הארץ
https://rationalbelief.org.il/wp-content/uploads/2019/05/חלקו-של-הציבור-החרדי-בבנין-הארץ.pdf
בעמ׳ 12 הפרעות נגד היהודים מצד הערבים החלו רק לאחר שהעברה ההנהגה לידי התנועה הציונית והעליות החילוניות.
פרעות היו גם היו כמו בכל העולם המוסלמי בהיקפים שונים לפני זה ואחרי זה. מספיק לקרוא את סיפורי מסעי נוצרים בארץ במאה ה19 להתרשם שזה שקר מוחלט (לחילופין באותה חוברת עצמה עמ׳ 17-18). ומה שקרה לאחר שקנו לעצמן מדינות ערב את עצמאותן מראה שזאת היתה טעות לסמוך על חיים שותפים עמם (תחת חסותם). חוץ מזה, תרגום התעמולה האנטישימית ע״י נוצרי המזרח קדם לזה.
בנוסף, הבאתם אמירה כללית על ״הפריצות״ שלא מוכיחה מאומה.
עמ׳ 99 לא ידעתי שתושבי חברון ב29 היו מתנחלים אירופאים בעלי חזון סוציאליסטי חילוני.
התעלמתם כמעט לחלוטין מן העדות הספרדיות/המזרחיות (פסקה קטנה מתוך 100+ עמודים).
למשל בעמ׳ 75 עמדת הרב אליאשברג ״והרבנים הספרדיים״ בטלה ומבוטלת בעיניכם, משום-מה (אי-אפשר לדעת כי פשוט אינכם מתייחסים אליהם).
כמו״כ עמ׳ 75 אתם מצהירים בריש גלי כי ניתן בקלות כיום לשמור השמיטה במדינת ישראל ללא היתר מכירה כלל, האמנם?
עמ׳ 63 אתם רואים את החינוך המעורב כסיבה/אות להידרדרות. איכא למפרך מיהדות אלזס.
אתם משתדלים להוכיח כי דיהאן והרב זוננפלד וסיעתם היו ציוניים לא פחות מהציוניים החילוניים והמזרחי וסיעתם. אולם, כמו שציינתם בעמ׳ 94 הם התנגדו להקים מדינה ריבונית יהודית אלא רצו ליישב את הארץ בתור מיעוט כבגולה. זאת בדיוק הנקודה. הם לא היו ציוניים ומבחינת הציוניים הם אכן היו בוגדים.
ולכן אין קשר ל״מידה כנגד מידה״ בעמ׳ 95, פסקה מביכה ומבישה.
עמ׳ 91 כתבתם בצורה פסקנית ״זכות בוחר ונבחר גם לנשים, דבר שאסור על פי ההלכה״, לא היתה מוסכמה בנושא לכן זה סילוף.
יש עוד מה להעיר: על ״העבודה העברית״ ועוד. אבל אסתפק בזה.
איך מפרכים את הענין שניסי מצרים נעשו בצורה טבעית בעקבות התפרצות געשית?
ועוד שאלה – יתכן שבאמת לא האמינו לניסי משה…כי תכלס' הם לא היו משהו חד משמעי…כמו רוב המכות חוץ ממכת בכורות…[אולי אפשר לחשוב על הסבר גם לזה…כרגע אין לי חוץ מזה שמשה היה מכשף הגדול ביותר בהיסטוריה…] אבל משה פשוט הרג את כל מי שהתנגד…וקצת התלונן…קברות התאווה…המרגלים…קרח ועדתו…חטא העגל מוכיח שלא כ"כ האמינו אם מיד אח"כ עשו ע"ז…אז משה פשוט הרג את ראשי הכופרים…הטיל פחד…
אני באמת מסה להוריד ספקות…
א. אין הרי געש בסיני מהתקופה ההיסטורית, ולעיקר שאלתך ראה כאן.
ב. בכל אזכורי החטאים והתלונות מוכח בבירור שהם האמינו בה' שהוציאם ממצרים ורק התלוננו, כולל חטא העגל שהיה עבודה לה' אלהי ישראל שהוציאם ממצרים
ג. הטענה שניתן ע"י הטלת פחד לשנות את ההיסטוריה שגויה, ראה כאן, חפש בדף 'פלשתינאים'
האם כת״ק כבר כתב על המסורת לפיה הכנענים כבשו את הארץ מידי בני שם?
מייטליס כתב על זה שאכן ידוע לנו מבחינה ארכיאולוגית פרסם על זה מאמר במגדים גליון מ' בשם 'כנענים ועברים'