ביסוס המסורת ההיסטורית על משמעות התורה, פירושיה, ופרטי מצוותיה
התייחסות לתשובתו של הרב מיכאל אברהם, למה שכתבתי במאמר קודם. מעשה בשני כפריים פולניים מגודלים, שישבו על שפת ביצה ובהו במימיה המעופשים. לפתע קם אחד מהם, והתריס מול חברו: "דוד שלי, היה בולע צפרדעים ככה, אבל אתה בחיים לא תוכל לבלוע צפרדע". והחבר, כצפוי: "אני לא יכול? אתה לא יכול! אם תבלע צפרדע תקבל ממני …
התייחסות לכרך השני בטרילוגיה של הרב מיכאל אברהם: 'אין אדם שליט ברוח'. כמובן שבמסגרת מאמר אחד לא נוכל להתייחס לכל הנושאים הרבים שבספר. אך בגדול ישנם בספר שני נושאים מרכזיים: א) ביסוס הזכות או האפשרות שלא לקבל את יג' עיקרי האמונה כחובה. ב) ביסוס ההגיון או הצורך שלא לקבלם. נושא מאמרינו הוא הנושא הראשון: האם …
לימוד תורה לנשים, הוא סוגה פורחת בשנים האחרונות, הנושא עלה לאחרונה בתגובות כאן באתר, ובשאלות שונות. מה שחשוב לענינינו הוא לא עצם הלימוד, שזה יותר ענינה האישית של הלומדת, אלא להיכן מוליך הלימוד הזה, למשל: האם הוא יכול להוביל לפסיקת הלכה. גם נושא זה כבר דובר כאן: שאלה:פסיקת הלכה ע”י נשים וראה שם בתגובות, שצוטטו …
על גולן ברושי ועלילותיו, כבר שמענו מספיק, מי שיעקוב אחרי התגית גולן ברושי, וכן שותפו (לשעבר) איתן בר, ימצא שם עלילות זייפנות ובורות להכביר. גולן ברושי וכתב רש”י אין באמת צורך להוסיף מלים על אותם זייפנים נקלים, שמכרו את נשמתם לשטן כבר מזמן. השבוע התגלגל לידי ספרו המשיחי של גולן: הרפורמציה של חז"ל הספר מלא …
מכון שלום הרטמן, המספק 'יהדות למאה ה21', מפרסם את מאמרו של מולי ברוג: '"כפות תמרים": הייתכן שלא מדובר בלולב?, בכותרת יש עוד סימן שאלה, אבל בכותרת המשנה זה כבר די ברור: "על פי מקורות מוקדמים, "כפות תמרים" היו ככל הנראה אשכולות פרי התמר, אלא שבעקבות שינויים חברתיים, דמוגרפיים וחילופי שלטון – הלולב תפס את מקום …
בעולם המודרני, חשוב מאד למחזר, לא מבזבזים אנרגיה. בפרט מחמירים בזאת הנוצרים, אשר ממחזרים טיעונים שנאמרו על ידי המומרים הקדומים, לפני אלף ואלפיים שנה… דא עקא, הדת הנוצרית גובשה ע"י אנשים שהכירו את היהדות מרחוק, הדור הראשון לחסידי ישו עדיין לא ידע מה זה נצרות, ומייסדי הנצרות כבר לא ידעו מה זו יהדות… ולכן טיעוניהם …
העובדה שהמיסיונרים מסלפים ציטוטים כחלק משגרת התעמולה שלהם, היא לא סוד, ראינו את זה בעשרות מאמרים, מה שהתחדש לי לאחרונה, הוא שהם בהחלט מודעים לזה, ואף גאים בכך… בעקבות המאמר על הסרטון המגוחך בענין קידושי קטנה, פנה אלינו הדוקטור ברושי, בבקשה להיפגש, השבתי שבהחלט אפשר להיפגש עם מי שמחפש את האמת, כל מה שמוטל עליו …
רבקה השקתה רבבות גמלים? ילדה בת שלש אינה יודעת לדבר? הסכיתו ושמעו את חידושי הנצרות בסוגיא מרתקת זו… הדוקטור לעניני כמורה, גולן ברושי, שסייע לליצן בר, לכתוב את ספר הבדיחות: מיטוס הטורה שבאל פה, (דיון קודם על ה'ספר'), מפציע בסדרת סטנד אפ חדשה, שהוא מכנה אותה 'קצר וקולע', האמת היא שכבר אינספור פעמים התייחסנו לשלשת …
שאלה: תוכלו בבקשה להתייחס למחקרו של עובד הישראלי, 'שלשה לוחות הברית'? לטענתו הפרושים נתנו תורה חדשה מתוך אינטריגות פוליטיות, ולדבריו אתם כנראה עמלים ליישב 'תורה' שבאה לשרת מטרות של כהנים לפני 2000 שנה… עובד הוא מחבר הספר 'שלשה לוחות הברית', וכותב הבלוג 'היסתורה'. תשובה: בא לשכונה בחור חדש קולי נאלם, ליבי נרגש הוא יוצא לרחוב, …
התורה מצווה את בני ישראל: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת: וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם", (במדבר טו). כל יהודי שומר מצוות, מתעטף, לפחות בתפילה בבגד עם ציצית, כך הוא נראה לפי מנהגינו כיום: מבט …
שאלה: לאחרונה אני רואה הרבה פעמים מובאים דברים מוזרים בסרטים שרבנים מלמדים תלמוד, לדוגמא, אחד מקריא מהתלמוד, שלגויים יש טבע אחר בגוף, ואי אפשר ללמוד מהתופעות שלהם על הגוף של ישראל, כי הם אוכלים מאכלות אסורות. האם זו לא גזענות? זה לא נשמע רציני, והיום ברור שזה שטויות, אין תרופות לחרדים ותרופות לחילונים, איך אפשר …
לאחרונה, רווחת ה'ידיעה' שהתפילין הן מנהג פגאני שחדר כביכול ליהדות, תועמלנים או סתם ווכחני רשת, מפטירים כלאחד יד את ה'ידיעה המוסמכת' הזו, כאילו מדובר באיזו תוצאה של מחקר מדעי. בעוד מדובר בפייק די טרי, בעיקר בעקבות פרק בספר המיסיונרי המגוחך 'מיתוס התורה שבעל פה', מעשי ידיהם של הליצן איתן בר והזייפן גולן ברושי. מצורף הפרק …
הרב מיכאל שלמה בר רון, בהכשרתו למד אנתרופולוגיה באוניב' קליפורניה שבסאן דייגו, כיום מתגורר בבית שמש, משמש כפרופ' במכללת הדסה ירושלים, וכן כרב במסגרת מכון אהל משה, מתמחה גם במסורת הפסיקה התימנית. התפרסם בעקבות כמה ספרים שחיבר, ב2009 פרסם ספר על מצוות בני נח, ועל המשמעות של התורה עבור העולם הרחב. ב2011 חיבר ספר על …
ידידי הרב לב טוב, ליקט קצת נתונים מהברית החדשה, על התפיסה העצמית של ישו, וכיצד ראה את עצמו: הברית החדשה טוענת שישו החל את חייו בצורה מוזרה, כשבני אדם השתחוו לו, והגישו לו מתנות כפי הנהוג בעבודת אלילים הינדואית: "הֵם נִכְנְסוּ לַבַּיִת.. נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, וּפָתְחוּ אֶת צְרוֹרוֹתֵיהֶם וְהִגִּישׁוּ לוֹ מַתָּנוֹת: זָהָב וּלְבוֹנָה וָמוֹר" …
לכבוד פרשת בא, יוצאת פרופסור רוחמה וייס במאמר חדש, הנושא את הכותרת: "כשחז"ל המציאו מצוות שלא כתובות בתורה", המאמר רצוף קביעות שטחיות שנראות כמו בורות גרידא. מן הסתם אף אחד לא מצפה ממאמרון רשת להיות מנומק ומבוסס, אבל גם לא שיהיה מלא בהכרזות עמוסות גאווה והתרסה. המאמר הזה נראה כמו שחרור עצבים… המסר המרכזי הוא: …
על מחקרי התלמוד של זאב ספראי, כבר חרשו חורשים רבים, ראה במאמר: חוקרים נתפסים בקלקלתם, ומה שלונקק שם לגביו. הוא לא מתאים למאמר שם, העוסק בחוקרים שלפעמים נתפסים בקלקלתם, הוא פשוט לא חוקר, הוא מגבב דברים מתוך היעדר הבנת הנקרא תלמודית בסיסית. זה לא חידוש. פשוט היום ראיתי קטע שלו, והתקוממתי, אם אתה שטחי ואין …
הגרגשי מוזכר כאחד מעמי כנען, במספר מקומות במקרא (בראשית י טז – ברשימת היוחסין של כנען ובניו, שם טו כא, דברים ז א, יהושע ג י, שם כד א, נחמיה ט ח), אבל בפועל, בתיאור מלחמות הכיבוש, לא מוזכרת נחלתו, לא מוזכרת מלחמה איתו, ובכל התיאורים הריאליים בהם מוזכרים לפעמים כנענים, או חתים, לא מוזכרים …
בהמשך למאמר זה, על קדמות ההלכה שבעל פה, נוסיף עוד דוגמאות המאשרות מתוך ממצאים ארכיאולוגיים והיסטוריים, את עתיקות וקדמות דברי חכמים, גם כאשר נמסרו בסתם בדורות מאד מאוחרים. בעקבות הפולמוס עם המיסיונרים שניסו לפקפק על הדוגמאות האלו, ולכרות להם ציטוטים (ראה כאן, וכאן). נאתגר אותם עם עוד מעט מקורות. חילקתי את המקורות ל38 סעיפים, כדי …
איתן בר עונה תשובות, למאמר זה. דא עקא, שמרוב הדברים הוא מתעלם, – מהיעדר תשובה. את זה הוא מנמק במשפט הבא: "נקדים ונציין שכל ההתנגדויות שהובאו באתר רציו, כבר כוסו לעומק בספר "מיתוס התורה שבעל-פה". לכן במאמר זה נקצר". כמובן שלא מיניה ולא מקצתיה, הספר לא מתייחס לטיעונים אלו, ובמדה והוא נוגע באיזור הוא מסלף …
הליצנים המיסיונרים, פרסמו ספר 'על פי האקדמיה הישראלית', ומסבירים מדוע הספר ברמה כל כך גבוהה…. הטפשונים המצחיקים האלו, חושבים שהערות שוליים הופכות ספר ל'מחקרי אקדמי'… במקרה שלנו הערות השוליים מוכיחות בורות תהומית, כשבדרך כלל הן מצטטות מקורות משניים או שלישיים, מה שמלמד על אי היכרות מוחלטת עם מקורות התושבע"פ, ובהרבה מקרים מצוטטים כותבים אנונימיים בתקשורת, …
המאבק על לבו של העם שבשדות נס חנוכה, מסמל את סיומה של תקופה קשה בתולדות עמנו, את נצחון החשמונאים על היוונים וגזרותיהם, אך כיצד נפל עם ישראל לצרה זו? על כך אין מספרים לנו חכמינו, וגם התיאור במקורות החיצונים, נחשב לחידה בלתי פתורה. בפרק הראשון של ספר מכבים, מסופר כך: "בשנת מאה ושלושים ושבע למלכות …
איתן בר, מציג 'עשר טענות נגד תורה שבעל פה'. לפני שנתייחס לטענות, ננסה להסביר במה מדובר. מחקר התלמוד והתורה שבעל פה קיים כבר יותר ממאתיים שנה, נכתבו בתחום זה מאות רבות של ספרים מפורסמים, ועשרות אלפי מאמרים מדעיים פורסמו בנושא. תחום המחקר הזה עוסק בשאלות כבדות משקל, ונכללו בו פולמוסים רבים וחשובים. כמובן שישנו ספקטרום …
התורה מצווה אותנו לקחת בחג הסוכות, יחד עם עוד כמה מינים, גם את 'פרי עץ הדר'. חכמים זיהו אותו עם 'אתרוג'. אמנם, מכיון שהשם אתרוג אינו במקרא, וכנראה מאוחר (לפי רמב"ן, מארמית), יש להניח שעד שנכנס שם זה לשימוש, היה לפרי זה שם אחר. ואכן, מסורות קדומות מזהות את ה'תפוח' המקראי באתרוג, את הפסוק 'ריח …
אחת הטענות הנשמעות בדורינו, שאם היו הרבנים מתייחסים לטענות ההשכלה, ועונים בצורה מסודרת ומכובדת לשאלות שהתעוררו אצל הצעירים, היה עשוי להימנע הסחף הגדול בו עזבו רבים את האמונה. האמת היא שמדובר היה במאבק אידיאולוגי, ולא רציונלי, ולכן טיעונים לא מהוים משקל משמעותי. תארו לעצמכם שמישהו בעוד כמה דורות יטען שאם היינו מעלים טיעונים רציונליים נגד …
גדול הדור, וגדול חוקרי הדור, וגדול המלומדים מאז ומעולם, זוכה פרס ישראל פינקלשטיין, ומילגה מיוחדת מקרן פון דניקן, מועמד עכשיו לפרס נובל לתלמוד מטעם ערוץ BEP היוקרתי: יגאל בן נון, מפציע בשמי המחקר ככוכב שביט, בתפיסה חדשה ויחודית של מחקר התלמוד, טעמו וראו כי טוב! אנחנו רק נביא את המסקנות העיקריות של המחקר, כפי שפורסמו …
הספר תורה שבעל פה – סמכותה ודרכיה יצא בהוצאת מוסד הרב קוק תשע"ה לרכישה כאן להורדת השער והתוכן כאן לקריאה באוצר המקוון כאן
(סדרת המאמרים הבאים, מבוססת על הספר 'תורה שבעל פה'. לקבלת מידע על הספרות של תושבע"פ לדורותיה וצורות תיעודיה השונות, עם ביאור המושגים, אפשר לעיין ב'תורה מסיני' של יהודה אייזנברג ועמירם דומוביץ) הויכוח על 'תורה שבעל פה' החל בימי הבית השני, ועודו נמשך עד ימינו אלו. אך לא נכון יהיה לתפוס ויכוח זה בצורה דיכוטומית של …
השאלה הקראית "מי אמר שיש תורה שבעל פה"?, הנראית כתמימה ואלמנטרית, טומנת בחובה הנחה סמויה, ה'מזמינה' גם היא שאלת תם של 'מי אמר'. מי אמר שיש תורה שבכתב? התיאור ההיסטורי מלמדנו כי משה עלה להר סיני וקיבל שם את התורה, כפי שהוא מספר בעצמו: "יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב… ואותי צוה ה' בעת …
תורה שבעל פה מורכבת כפי שראינו במאמר הקודם, ממסורת הלכתית, וממסורת של כללי הכרעה. אם בזמן נתינת התורה הגיעו מקבליה להבנה מלאה של החוקים אותם קיבלו
כפי שהזכרנו במאמר הקודם, את ההלכה שבעל פה אנו פוגשים עוד קודם להלכה שבכתב. התורה ניתנה בעל פה, ובכל מקום שאנו פוגשים את קיום התורה, נעשים הדברים על פי הלכות על פה. החל משנות המדבר, כאשר נולד ספק בחוקים שהיו בידיהם של ישראל, לא הוציאו השופטים הלכה מתוך החוק הקיים, אלא הוצרכו להלכה חדשה בעל …
החיבור ההלכתי הגדול – המשנה אינו יצירת דורו של רבי יהודה הנשיא, כפי שראינו במאמר קודם. חכמינו החזיקו מסורות שונות מכל משך ימי הבית השני, דברי חגי זכריה ומלאכי (בכורות נח. ר"ה יט: נזיר נג. חולין קלז:), תקנות עזרא (ב"ק פב:)[1] תקנות ב"ד של חשמונאים (ע"ז לו:), תקנות יוחנן כהן גדול (משנה מעש"ש ה טו, …
כאשר באים אנו להשוות את מסורת חז"ל לידיעות היסטוריות שונות שבידינו, רואים עד כמה יש להיזהר לפני שמטילים דופי במסורת קדמונית. החוקרים היהירים הזדרזו וביקרו במקומות רבים את מסורות חכמינו, בחשבם כי בכחם להגיע להבנה טובה יותר של כוונת המחוקק בתורה. אך המציאות באה וטפחה על פניהם, ומחקרים חדשים מגלים עד כמה נמהרים היו במקרים …
ז מחקר תורה שבעל פה כשאנו באים לסקור את דעות החוקרים השונות, אנו נתקלים בעמדה עקרונית בעייתית. כפי שכבר הזכרנו בפתיחת הדברים, אין משמעות לדעת החוקרים בדבר תורה שבעל פה, כל זמן שאינם מאמינים במתן תורה בסיני. כך למשל כותב פרופ' מנחם הרן: "שד"ל סבור היה שהמאכלים המיוחדים נתנו לישראל כדי להבדילם מסביבתם, אבל …
מגרעותיו של מחקר התורה שבעל פה, אינו רק כאשר הוא שולל מראש אפשרות של מסורת הלכתית וכללי פסיקה, המחקר הזה מוגבל מעצם טבעו
הדיון על 'היווצרות' ההלכות, אינם שמים לב לפעמים לתהליך המיוחד אותו הם באים לחקור. ההלכה היהודית שונה שינוי יסודי ומהותי מכל החוקים והדתות של כל עם ולשון
כשבאים לברר את דרכי המסורות שהגיעו אלינו מפי חכמינו, ישנו עוד ענף שלם בו אפשר לראות ולהיווכח במהימנות המסורת – האגדה. אם נשים לבנו למסורות האגדה שאנו מוצאים בפי חכמינו, נראה כיצד הללו מוכיחות את עתיקות וקדמות המסורת שהיו בידם. מאמרים הנראים כרעיון דרושי של אמורא במאה ה3, נמצאים כצורתם בספרים קדומים שנתחברו מאות שנים …
במסגרת הויכוחים והפולמוסים סביב תורה שבעל פה תפס מקום מרכזי נושא הפשט מול הדרש, מקראות שהפירוש המסרתי של חז"ל מוצג בהם כנוגד את הפשט – את הפירוש הפשוט הנראה נכון יותר. הפרשנים המסורתיים הביאו ראיות וטיעונים שונים בכדי להוכיח כי הפירוש של חכמינו הוא הפשט, הוא המוכרח בפירוש הפסוק. אך הטיעונים האלו לא היו תמיד …
חז"ל גילו בקיאות רבה בהיסטוריה ובמיתולוגיה של מצרים, לא מתוך חפירות ארכיאולוגיות כמובן, אלא רק מתוך ידע שעבר בעם מדור לדור מזמן המאורעות (חלק מהנתונים המובאים כאן נרמזו בהערות שוליים בפירוש): כאשר אומר פרעה לישראל "ראו כי רעה נגד פניכם" (שמות י' י'), אומרים חז"ל, בניגוד לפשוטו של מקרא, כי "רעה" הוא שמו של בעל …
התורה שבעל פה בעיקרה איננה רק קובץ הלכות וחוקים, היא גם שיטה הלכתית, שיטה לפיה הכניסו חכמי ישראל את התורה ורעיונותיה למסגרת חוקית ברורה. שיטה זו היא בעצם גם יסודה של התורה שבכתב, אלא שמתוך הכתוב קשה עדיין להגיע לרמה העליונה אליה מגיעה התורה שבעל פה. מהו ההבדל היסודי בין התורה הישראלית לבין תורותיהם של …
שאלה המטרידה רבים היא, מהו מקומו של ההגיון האנושי בהלכה? האם התורה יכולה להיות נגד ההגיון? האם פוסק הלכה יכול להכריע בספקותיו על סמך ההגיון שלו?
נגענו עד כאן בכל חלקי המערכה: בהגדרת התורה כשיעור ומינון של מעשים מוסריים ודתיים, בתפקידה של התורה שבעל פה ושל ההלכה להצמיד את השאלות המתעוררות אל הדינים הקיימים
טו. תורה שבעל פה לאורך הדורות מה מתוך הספרות שלנו כלול בתורה שבעל פה? האם תורה שבכל פה הולכת וגודלת בכל דור? וכיצד היתה נראית בדורות קודמים? תורה שבעל פה ממלאת חלל של מוגבלות אנושית גדולה מאד, היעב"ץ מתלונן: "וכמה ספרי תנאים אבדו ממנו, ומעט מזעיר הנשאר בידינו, שביליה של תורה לא תמצא אלא אחר …
טז. ימי בית ראשון לעומת השני עם כל הדברים שכתבנו בענינם של הקדמונים בימי השופטים והמלכים, חכמינו היו מודעים היטב להבדל בהתייחסות לתורה שחל בראשית ימי הבית השני. מהר"ץ חיות כותב: "אנשי בית ראשון שהיו נעדרים מן הסייגין והמשמרת, שכחו מהר התורה והמצוה בע' שנה אלו שהיו בבבל, ואף משפט המועדים נעלמה מהם כמ"ש בעזרא, …
דברינו עד כאן נגעו בניסוח ההלכה בימי הבית השני ולאחריו, אך בדורות שלאחר מכן חלו שני שינויים מכריעים בהלכה: הראשון הוא כתיבת תורה שבעל פה, והשני חתימת התלמוד כמה מאות שנים לאחר מכן. כתיבת התורה שבעל פה מתוארת אצל חכמינו ככורח, כפי שאמרו: "תנא דבי רבי ישמעאל, 'כתוב לך את הדברים האלה', אלה אתה כותב, …
בחתימת התלמוד ישנו עוד אלמנט, שאיננו יכולים לציין אותו כשיקול, מכיון שחכמים לא הזכירוהו, אך הוא נכון לעצמו. כל דיון מגיע בסופו של דבר למיצוי, כאשר אין מדובר במדע מדוייק, אלא בתפיסה דתית ובהבנה של חוק אלהי. לא יתכן שכל דיון הלכתי ייאלץ לשוב לדון בנושאים שכבר מיצו אותם חכמים רבים במשך דורות רבים. ההלכה …
המידע האינסופי מסופק לנו על ידי מערכות מידע, המידע נוצר על ידי כמות עצומה של גופים, העוסקים כל אחד בתחום ספציפי.
המושג "רמז" בייחס לפירוש התורה, מעלה אסוציאציה של גימטריות, דרשת כתרי אותיות, וכיוצא באלו פרשנויות בלתי מבוססות. הייתכן "רמז" ריאלי, או שזו סתירה פנימית?
עיון קל על פני אלפי דרשות חז"ל הפזורות בתלמודים ובמדרשי ההלכה, מלמדנו שאין אנו מבינים שום בסיס לדרשות האלו, אין אנו מצליחים להבין מדוע ו' מרבה עכו"ם, ולא איך ת' של "המצא תמצא" מלמדת שאין משלם כפל קודם שבועה. כיצד עלינו להתייחס לשיטה מפליאה זו? בדור ההשכלה קפצו על המציאה, והבהירו כיצד "התלמודיים" למדו תלי …
כל ההלכות שאינן מפורשות במקרא מכונות בפי חכמינו "תורה שבעל פה", נכון הדבר שפירוש המושג "תורה שעל פה" הוא תורה בלתי כתובה, ולא דוקא תורה שעברה בעל פה כולה מאיש לאיש. אבל כל המכיר קצת את עולם ההלכה של חז"ל יודע היטב כי המקור הראשון והסמכותי ביותר שהיה לפניהם הוא הקבלה, ההלכות שקבלו מדור לדור …
כג. אגדות חז"ל על המקרא אגדות חז"ל על המקרא הן עולם שלם ומופלא, יש מהן אשר גם הסופרים ומבקרי הספרות עומדים משתאים מול יופיין וחכמתן[1], יש העוסקות בפרשנות, ויש מפליאות ומתמיהות, יכולות להיראות לקורא כמוזרות וכחסרות בסיס. לעיל "המסורת בישראל" הראינו מתוך תחום אחד (תולדות מצרים) כיצד אגדות חז"ל נושאות בחובן מסורות עתיקות שעברו …
לעיל הראינו מספר מקורות על כך שהאגדות הן משלים. הביטוי "משל" הוא קצת רחב, אך כאן נפרט דוגמאות רבות בהן קבעו הפרשנים כי האגדה, המעשה המסופר כאן.
דומה שאי אפשר להבין את האגדות מבלי לעמוד על המקורות מהם הן נובעות. הנטייה הטבעית של הקורא היא לייחס את המאמר לאותו תלמיד או אמורא שאמרו, ולחשוב עליו בצורה כזו. הגדילו לעשות בנושא החוקרים שהפכו את כל האגדה לנטיות אישיות של חכמים, ולפיכך היו התיאוריות תלויות ועומדות בגירסאות של שמות האומרים. אך זו טעות גמורה, …
דברים הנראים חסרי מקור, ואף מקוממים, יכולים להיראות אחר העיון כמסקנות מפתיעות שהקדימו את המחקר באלפי שנה.
בדברי חכמינו בחיבוריהם השונים ישנן נקודות מגע רבות עם נושאים השייכים למדעי הטבע.
בישראל כידוע לא היה לימוד מדעי הטבע אידיאל, ולא מצאנו לרבים מחכמינו שעסקו בתחומים אלו בצורה מסודרת, אף כי בתחום המעשי והשימושי ברור שגם בישראל היו בעלי מלאכה ואומנות וכיו"ב הצריכים מטבעם לידיעות מסויימות.
טיעון רווח הוא שההלכה היהודית נתונה בבעיה עקרונית בכל הנוגע למדעי הטבע, מכיון שהיא נכתבה קודם ההתקדמות המדעית הגדולה של העת החדשה
הדורות האחרונים, שיכורים מכל הישגי המדע, מתייחסים בבטול לכל דברי הקדמונים, בפרט בתחום מדעי הטבע. אך האם הצטברות נתונים מסודרים במשך כמה מאות שנים היא המפתח לכל? והאם סגנון מדעי בן ימינו הוא הערובה היחידה להכרת המציאות? בודאי אין לצפות מחכמינו שיגדירו את הדברים כפי ההגדרות המדעיות בנות ימינו, לעתים בכדי להבין את דברי חכמים …
הראינו לדעת כיצד התמודדו חכמינו עם הידיעות במדעי הטבע אותן היו צריכים לשם קביעת ההלכה. הראינו גם את גישתם היחודית של חכמינו, שהניחה את היסודות לתצפית המדעית המודרנית. ובכל אופן, ההרגשה כי אנו חכמים יותר מן הקדמונים בתחום מדעי הטבע היא נחלת כל אחד ואחד מאיתנו. הייתכן כי הרגשה זו אינה מדוייקת? המדע המודרני של …
האדם – גוף ונפש השקפת חכמינו על האדם שונה מהשקפת חכמי קדם, הרבה יותר מאשר בתחום האסטרונומיה. העמים הקדומים לא ייחסו במפורש את בריאת האדם לאלים, כמו גם הפילוסופיה ההלניסטית שטענה לקדמות העולם. מערכות חשיבה אלו לא ראו את האחידות שבבריאה ולא דברו על כח כולל האחראי לכל היקום וכל הפעולות תלויות בכחו. להיפך: האדם …
שאלה: מדוע לא מוזכר בתנ"ך האיבר הכי חשוב 'המוח', וכל האדם תלוי בלב. כמו"כ חז"ל ייחסו תכונות מסויימות לאיברים כמו כליות יועצות, על מה זה מבוסס? תשובה: נפתח בציטוט מדברי פרופ' ליבוביץ' במאמרו 'המח והתודעה': "העובדה ש"המוח הוא מנגנון הפעילות הפסיכית" אינה מוטלת בספק, ואעפ"כ יש בהכרה זו משהו מוזר מאוד. אין היא אנאלוגית כלל …
ד"ר ארי יצחק שבט במאמרו 'תופעת השמות הכפולים והכינויים לאישים ומקומות בתנ״ך', מסביר את הנושא בהסבר רציונלי ופשוט. הקדמה – התופעה והסבריה אחת מהשאלות הנפוצות ביותר של מבקרי המקרא, מתייחסת לסתירות בין שמות האנשים ואתרים במקומות שונים בתנ״ך. לעתים קרובות, חז״ל ופרשנים רבים מתרצים זאת בכך שהיו לשמות ולאתרים הללו כינויים רבים, ולמשל: יתרו = …
שמות וכינויים כפולים לאנשים ומקומות במקרא ובמדרש חכמים לקריאה »
פרופ' ישראל אומן, זוכה פרס נובל, מלמד תלמוד על פי תורת המשחקים: ועוד קצת על אומן:
הביטוי 'חכמת האלהות' אינו נזכר בדברי חז"ל, אך הרבו להשתמש בו חכמינו שבימי הביניים, בעל חובות הלבבות כותב בהקדמתו
כהמשך לדברינו על הזהר ומקורותיו הקדומים, כהתייחסות לטענה לפיה לא סביר שקבוצות בודדות של בני אדם העבירו מסורות לאורך כל ימי הביניים, שיסודן בתקופת חז"ל, ולא בא זכרן במפורש רק במאה ה13. נפרט מעט על המסורת המשתקפת ב'מסכת כלים'. מסכת זו פורסמה לראשונה במאה ה17, ע"י ר' נפתלי הירץ בספר 'עמק המלך' (1648), כ1600 שנים …
פרופ' משה קוה, פיזיקאי, ונשיא אוניב' בר אילן (לשעבר), עוסק בנושא זה בדף שבועי, כך הוא כותב (קטעים מדבריו): במסכת חולין (ס, ע"ב) מובאים דבריו של ר' שמעון בן פזי: כתיב ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים וכתיב את המאור הגדול ואת המאור הקטן. אמרה ירח לפני הקב"ה: רבש"ע, אפשר לשני מלכים שישמשו בכתר אחד? אמר לה …
המחקר הולך ומכיר בכך שחז"ל הסתמכו על מסורות עתיקות בנות מאות שנים שעברו בעם דורות רבים לפניהם: ורד נעם כותבת בסיכום מאמרה ("האם הכירו חז"ל את כתבי יוסף בן מתתיהו?", תרביץ פא' תשע"ג) :לאור כל השיקולים דלעיל ברי שהמקבילות בין יוספוס לחז״ל נובעות ממאגר מסורות משותף ולא מהיכרות של תנאים או אמוראים עם גרסה כלשהי …
מכתבו של רש"ר הירש נדפס ב'המעיין' טבת תשלו' מתוך כתב ידו. א ועל אודות למוד האגדות אשר ענותו הרבתני לבקש דעת דעתי הקלושה על ענינים כזה, ואף שאיני כדאי מ״מ לא אחריש אלא אודיע למכ״ת די את אשר נלע״ד, בפרט אשר כמדומה (מה ש)הוגד למעלתו נ״י על לימוד בית ספרינו בפ״פ (דברים) אשר אינם אמתיים …
הלשון העברית נקראת בפי חז"ל 'לשון הקדש', לפי הפשט כינוי זה בא להבדילה מלשון החול שהיתה נוהגת בתקופות שונות, כגון ארמית, שבה שימשו לצרכי חול, ואילו לשון הקדש שימשה לכתבי הקדש. אמנם חז"ל הוסיפו ולימדונו, שישנו הבדל עקרוני בין לשון הקדש ובין שאר הלשונות: "לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת, מכאן שניתנה התורה בלשון …
האם ייתכן כי לשון הקדש שונה משאר השפות הקדומות? – רקע היסטורי לקריאה »
נקדיש כמה מלים לתיאוריות היסטוריות שונות, למרות שבזמננו אין נוהגים בנושאים אלו באותה פסקנות כפי שנהגו בדורות הקודמים, כאשר סברו חוקרים שביכלתם להרכיב 'עץ התפתחות' לכל הדעות והידיעות העולמיות, ולהצביע איך 'התפתחו' אמונות שונות. בשלב מסויים שררה הדעה שעיקרי האמונה של חכמים באו כתוצאה מהשפעה פרסית, כאילו זו הוכחה בצורה מסויימת. ואף הסתמכו על כך …
הרב ד"ר מיכאל אברהם, טרח באתרו והתייחס לסרטוני התעמולה האלו (גישתו לתושבע"פ לעתים שונה מעט מהגישה המסורתית, וחבל, אבל כפי שהוא אומר, טיעוני הערוץ הזה קלושים וילדותיים, ואין זה משנה כלל איך מסתכלים על תושבע"פ, מדובר בחומר מיסיונרי נמוך), להלן הקדמתו לדברים: התייחסות לסרטוני הערוץ המיסיונרי iGod – הקדמה בס”ד וויכוחים רבניים עם נצרות ונוצרים …
הרב ד"ר מיכאל אברהם על סרטוני התעמולה של I-God נגד תושבע"פ לקריאה »
עידו פכטר במאמרו 'שלטון החוק והספר' (מוסף שבת של מקור ראשון), עומד על מה שמכונה אצל חלק מהחוקרים כ'מהפכה' שאירעה בימי הבית השני, ומראה כי זו בעצם הכוונה של פשט הדברים בתורה: המעבר לעידן החכמה בימי בית שני נתפס אצל רבים כמהפכה, אך קריאה פשוטה בתורה מלמדת שזה היה ייעודו המקורי של מעמד הר סיני …
עידו פכטר: ה"מהפכה" בימי הבית השני – הכוונה המקורית של התורה לקריאה »
פרופ' מרים פאוסט, מדברת על היבטים פסיכולוגיים של חקר המח, על הנשמה, ועל הנשמה יתירה שניתנת לאדם בשבת – ע"פ חז"ל.
איך הגיע הרמ"א למסקנה שהכוכבים נעים בחפשיות? מתוך מאמרו של עפר אליאור באלכסון: …בדבריו על הפסוק התמודד הרמ"א עם פירוש הטוען שעדותו של הנביא יחזקאל ששמע קולות מן השמים, היא עדות שגויה, כיוון שאינה תואמת את עקרונות המדע. הרמ"א לא היה מוכן לקבל פרשנות זאת. כמו פרשנים יהודים שקדמו לו, הוא טען שיש בסיס מדעי לעדותו …
ליבוביץ' מול היהדות ההיסטורית (התמונה באדיבות ויקיפדיה) לא נבא כאן לדון באמיתות דעותיו של ליבוביץ', אלא רק להבהיר שאין ליבוביץ' מייצג כלל את היהדות ההיסטורית, ולפיכך אין דעותיו רלבנטיות לשאלה של היהדות ההיסטורית מול החיים המודרניים. ליבוביץ היה איש מדע, וגם את היהדות הכניס בתוך נוסחאות מדעיות, כביכול. לאמיתו של דבר ליבוביץ לא האמין בביאת …
מחלוקות בתורה ובהלכה חלק גדול מלימוד התורה מלווה במחלוקות. יש בהחלט מקום להבין: מדוע נוצרות מחלוקות בין חכמי ישראל? האם אין זה סותר את היות התורה אלוקית? כיצד מכריעים במחלוקות כאלו? איך יודעים מי צודק ומי לא? הייתכן ששניהם צודקים? מה זה "אלו ואלו דברי אלוקים חיים"? מה יעשה האיש הפשוט מול מחלוקת בין חכמים …
יתכן והיה אדם בשם ישו. הוא היה אולי מורה דתי אלמוני ומכאן הבסיס לישו האגדי שחי בארץ הקודש לפני כאלפיים שנה. אך אנו איננו יודעים דבר אודותיו.
בפסוקים אלו מצווה המחוקק המקראי על לקיחת מגוון תוצרים מן הצומח, לכבוד איסוף תבואת הארץ
על פני מחקר התלמוד והמקורות המסורתיים, דיברנו ב: התלמוד – כספר החתום בפני חוקרים, וכן: חוקרים נתפסים בקלקלתם. מקרה מעניין מהזמן האחרון מתאר דוד הנשקה, במאמרו: "יהודים מילים וכשלון מהדהד", העוסק בביקורת על ספרם של עמוס עוז והפרופ' פניה עוז זלצברגר, היסטוריונית, סופרת, ומלמדת משפטים: …פה קבעו המחברים עצמם שהיהודים "תפסו את אלוהיהם בראש ובראשונה כמחוקק, ואת …
על פי התורה (ויקרא יא), מותרות באכילה רק בהמות או חיות העונות לשלשת ההגדרות הבאות: 1) כל מפרסת פרסה 2) ושסעת שסע פרסת 3) מעלת גרה – אתה תאכלו והתורה מציינת כי ישנם בעלי חיים שיש להם רק חלק מהסימנים, ואין להתבלבל בהם: גמל שפן וארנבת – מעלים גרה ואינם מפריסים פרסה. חזיר – מפריס …
תשובה: ראשית נעתיק את דברי הגמרא בבא קמא פ ע״ב: ״אתא שונרא קטעיה לידא דינוקא נפק רב ודרש חתול מותר להורגו ואסור לקיימו… רבי שמעון בן אלעזר אומר מגדלין כלבים כופרין וחתולין וקופין וחולדות סנאים מפני שעשויין לנקר את הבית לא קשיא הא באוכמא הא בחיורא״. (בבא קמא פ ע״ב). פירוש: חתול הגיע וקטע את ידו …
שאלה: מה המשמעות של הסגולות שייחסו בתלמוד לחתול לבן? לקריאה »
המעיין בתלמוד יוכל להתרשם שקיימת לכאורה סתירה מובנית ביחס האמוראים אל המשניות
דברי חז"ל על לידת האיילות שאלה: קראתי באיזה שהוא מקום שחז"ל אומרים, שהאיילה אינה רוצה ללדת את עוברה, ולכן הקב"ה שולח לה נחש שיכיש אותה כדי שתלד. האם יש לזה בסיס במציאות? תשובה: באופן כללי על חז"ל וחכמת הטבע ראה: כח. מקורותיהם של חז"ל בנושאים מדעיים, ובפרקים הבאים שם. ולגבי נושא זה, אכן, יש בהחלט …
העולם העתיק היה שטוף במיתוסים, תחום עולם החי היה חלק חשוב מן המיתוס, ולענינינו השפעת המיתוס היתה רבה מאד.
הכינויים "נפש" "רוח" "נשמה" במקורות הקדמונים לא תמיד נאמרו בדווקא, שלשתם יכולים להתחלף זה בזה, "תצא רוחו ישוב לאדמתו" מקביל ל"לא נותרה בהם נשמה" ול"בצאת נפשה כי מתה". כך גם בלשונות חכמים "פרחה רוחה" נאמר על אדם, ו"נטילת נשמה" על בעלי חיים (שבת פרק ז). בכולם הכוונה לכח החיים, שמתפרש בכל אחד על פי ענינו. …
בתחום המשפט ישנם הבדלים מהותיים בין המשפט המודרני לבין משפטי התורה, הסברת משפט התורה אינה שייכת למטרת החיבור, אך ישנם נושאים הנראים כניגוד ערכים
היתכן שחוקרי תלמוד ויהדות אינם מכירים מספיק את השפה ואת הטקסטים אותם הם אמורים לחקור?
ההלכה נקבעת בשולחנם של פוסקי הלכה, לא רק מחמת הידע וההכשרה שיש להם, אלא מכיון שהמחויבות להלכה תלויה בכך שהיא נקבעת דרך ההיררכיה ומקור הסמכות הרשמי.
מצוות תפילין, מהווה דוגמא לסוג יחודי של פער בין פשט לדרש, טכנית אפשר לפרש את פשט הדברים שבתורה בנוגע לאות על היד ועל הראש, כמליצה, וכך מפרשים השומרונים. אמנם פשט זה אינו סותר את הדרש, אינו טוען שבהכרח מדובר רק במליצה, אלא שייתכן שמדובר במליצה. ולכן במקרה שישנה מסורת הלכתית שיש לקיים דברים כפשטן, אין …
להלכה מערכת שיקולים משלה, האם נוחותו ורווחתו של הפרט היא חלק משיקולים אלו? מה עושים כאשר נוצרה סיטואציה בה ההלכה דורשת מאדם דרישות אבסורדית?
במשנה (סנהדרין פ"ז) נאמר "הפוער עצמו לבעל פעור, זוהי עבודתו. הזורק אבן למרקוליס, זוהי עבודתו". זהו אחד התיאורים המוכרים, המגחיך את העבודה זרה ועובדיה.
מה הוא פרי עץ הדר שבתורה? בנוגע למוצא האתרוג, ישנן דעות שונות של החוקרים בנושא: טולקובסקי ("פרי עץ הדר" הוצ' מוסד ביאליק תשכו) סובר כי האתרוג הובא רק בשלהי התקופה הפרסית, לעומתם פלדמן (צמחי התנ"ך, הוצ' דביר תשיז) וחוקרים לועזיים אחרים (גאליזיו פרארי ודה קנדול) סוברים כי האתרוג הובא לישראל רק במאה השישית לפנה"ס. ואילו …
אגדות חז"ל מספרות הרבה דברים מופלאים על האבות, ומהם אין להם רמז בתורה, כיצד עלינו להתייחס אליהן?
