האמונה – מול מערכות המידע המודרניות
התייחסות לכרך השני בטרילוגיה של הרב מיכאל אברהם: 'אין אדם שליט ברוח'. כמובן שבמסגרת מאמר אחד לא נוכל להתייחס לכל הנושאים הרבים שבספר. אך בגדול ישנם בספר שני נושאים מרכזיים: א) ביסוס הזכות או האפשרות שלא לקבל את יג' עיקרי האמונה כחובה. ב) ביסוס ההגיון או הצורך שלא לקבלם. נושא מאמרינו הוא הנושא הראשון: האם …
איפה הם אנשי המדע שבאמת מאמינים? אם יש כאלו, הם מפרידים לחלוטין בין עיסוקם המדעי ובין האמונה, חיים בסתירה או בכפילות! מדוע אין מאמרים שפורסמו בכתבי עת שפיטים שתומכים בטיעון הדתי? האם כנס מדעי רציני יסכים שתציג את הטיעון הזה התומך באמונה? אלו הן השאלות הקבועות שמאמינים נשאלים בויכוחים ברשת. היום נכיר לכם איש מדע …
בליל חורף קר בשנת 1737, התדפק נער על חלונו של הכומר המקומי באחד מאיי סילי: 'סבתא גוססת והיא רוצה להתוודות', קרא בקול רועד. הכומר התעטף באדרתו ורכב לבית הסבתא. עם כניסתו של הכומר, סימנה הקשישה לנכד על מקום מסתור תחת המיטה, הנכד שלף משם טבעת זהב משובצת ברקת, והגיש אותה אל הכומר. מתחילה לא הבין …
שאלה: יש כל כך הרבה דתות בעולם. לכל מי שנמצא בכל דת, כמעט, יש הרגשה שהדת שלו ייחודית במשהו. מביאה משהו שאין באחרים. אבל באמת, מי שמסתכל לפחות חיצונית, הכל דומה מאד: אני רואה את האנשים שמסתובבים בקבר רשב"י, את הנשים עם השביסים מתנודדות לפני המחיצה, ויכולה לדמיין דברים דומים בשבט הודי כלשהו. בקהילה קתולית. …
(תמונה: דובער מור). לפני שבועיים, הזכרנו קצת מעלילות המרקיז דה לפלאס, שחי בימי המהפכה הצרפתית, והניח את היסודות לתורת הסטטיסטיקה. העיסוק בסטטיסטיקה התחיל מרצון לדעת, אך עם הזמן הוא הפך לתחום שימושי, חיזוי העתיד. חברות ביטוח, ממשלות, משקיעים, כולם רוצים לדעת את העתיד, איפה כדאי להשקיע? איפה מסוכן מדי להשקיע? כמה נרויח במשך הזמן? היום …
לאור החדשות מהשבוע… המשך הסדרה מפרי עבודתם של הפרופסורים עוז ותמר אלמוג, לפני שנתיים, עזבנו אותם משתוממים מאיבוד ההגמוניה על מדעי הרוח, הדעה השלטת אינה הדעה המדעית או המחקרית, אלא דעה ספציפית, שפשוט מושלטת. (תמונה הופקה ע"י IA ע"פ הפרופמט: "אנשי מדע צלבנים") פוליטיקת הזהויות זה היה רק עניין של זמן עד שהמדרון החלקלק של ״מדע ביקורתי״ …
המרקיז פייר סימון דה לפלאס, היה אחד המוחות המזהירים בצרפת, ובכל הזמנים בכלל, המשוואות המתמטיות שלו משמשות עד ימינו, וחישובי ההסתברות שלו היוו פריצת דרך היסטורית. ב1784 מינה לואי ה16 את לפלאס למפקח על הארטילריה המלכותית. למרות שבזמננו ארטילריה קשורה למדע מתקדם, במאה ה18 היא כללה בעיקר כמה סוגים של תותחים, שטווחו לפי נסיון חזותי. …
נשמת אפה של ההשכלה, חדר הורתה, ודגל מלחמתה, היה החינוך. החל מגזרות או תקנות יוסף השני, ואגרת רנה"ו היוצאת לפניהן לסול מסילה בערבה, נעשה החינוך המתוקן לעיקר האידיאולוגיה של ההשכלה. גם משום היות ההשכלה גרורה של הנאורות האירופית, וגם מהסיבה הפשוטה שיהודים מבוגרים לא שעו למהפכה, ולכן דרשו הנאורים: 'הבו לנו את הילדים'. כמובן שהמניפסטים …
תנועת ההשכלה, נתפסת בעיני רבים כמשהו ששייך להיסטוריה, בספרות המחקרית והפופולארית בת זמננו אישיה ומאורעותיה תופסים מקום נרחב, אך בספרות החרדית, הספר האחרון שעסק בה ברצינות הוא 'זכרון יעקב' של רבי יעקב ליפשיץ, מלפני יותר ממאה שנים. לכאורה, דברים מאד פשוטים, היה ויכוח בין המשכילים לרבנים, האם ההשכלה תביא לחילון. תנחשו מי צדק… אבל בספרות …
פרופ' דוד אייזנברג, פרופ' לכימיה בטכניון, פותח בסדרה חדשה שעוסקת בגבולות שבין מדע לאמת: נמשיך לעקוב…
לפי מיתוס נפוץ, מחנה השמרנים הם בבונים שהולכים אחר המנהיג או איש הדת שלהם בעיניים עיוורות, ללא כל רצון חופשי, ללא שיקול דעת. הבחירה שלהם לכן כפויה עליהם, מוכתבת ומונחתת מגבוה. יש רק תקלה קטנה ולא חשובה שמעיבה על המיתוס הזה; האמת. זאת משום שדווקא הליברלים הם אלו שסבורים – ככל שהם עקביים עד הסוף …
מחקרים, מונגשים דרך קבע לציבור הרחב באמצעי התקשורת. מה שקובע את כותרת הפרסום, הוא הקליקבייט, חישוב קר של כמות האנשים שיקליקו על הכותר, מספר הכניסות קובע את התשלום שיתקבל על הפרסומות. משחקים במידע. אכן, אנחנו אנשים בוגרים, מתגברים על העיוות הקל הנדרש, ההגזמה, ההקצנה, ולפעמים גם ההיפך ממה שכתוב בתוך הכתבה, זה לא רק במחקרים, …
לפני כשבוע חגגנו את שמחת תורה, סיימנו לקרוא וללמוד את התורה, מיד לאחר מכן אנו מתחילים אותה מחדש. שמחת תורה היא הביטוי לאהבת התורה, עם ההתחלה החדשה אנו מחדשים את הברית עם התורה, אנחנו משליכים עליה את יהבינו, ונותנים בה את אמוננו. אמון? אמון נותנים בבת הזוג, במזכיר האישי, זה גם מאד חשוב בחינוך הילדים, …
בשיעור תקס"ו, כותבת פרופ' שכטר: משל 'מגדל בבל', מספר בראשית, פרק י"א, מספר לנו על אנשי שנער, שרצו בשפה אחת, ובנו מגדל שיגיע לשמים. משל זה מזכיר לי את הטלסקופ 'ג'מס ווב', הדומה למגדל שאנשי שנער בנו. מחשבת התנ"ך ברוב צניעותה, סיכמה במשל זה, שיומרה כזו של אנשי שנער לגלות את חידת היקום בסיוע המגדל, …
חמש מאות שנה אחרי שגלילאו סינן "נוע תנוע!" גורמים רבי השפעה בממסד המדעי דווקא מזדהים עם עמדת האינקוויזיציה הרב אליעזר אייזיקוביץ: היוקרה והאימון להם זוכה המדע נובעים בין היתר מכך שהוא נתפס כגורם אובייקטיבי, נטול-פניות, שאין לו אלא את האמת המוחלטת ככל שהחשיבה האנושית מסוגלת לתפוס אותה. בעיני רבים המאפיין הזה הוא גם ההבדל …
ישנם אנשים שאוהבים לנפץ מיתוסים, לעומתם יש האוהבים לטפח מיתוסים. המטרה שלנו היום היא להגדיר מיתוסים. אחד המיתוסים הנפוצים במחוזותינו, הוא מיתוס המספר על הבדלים בין המיתוס 'שלנו' למיתוס 'שלהם', הדעות שלנו, כולן מבוססות, הגיוניות, לוגיות, משום שאנחנו פתוחים לשתי האפשרויות. אבל 'הם', סתם עדר מאמינים שטופי מח. ובכן, זה מיתוס. מילים יוצרות מציאות, אני …
ה'מדענות' היא תופעה שמצויה בדורינו, בעיקר בהשראת התפיסה שהיתה מקובלת במאה ה19, לפיה המדע כולל תשובות לכל השאלות. בויקיפדיה מוגדרת המדענות: ניתן לראות את המדענות כהשקפה המייחסת למדע יכולת השגה גבוהה מן המקובל, או המתעלמת מאחת מ"חולשותיו" העיקריות של המדע – המדע נשען על הנחות יסוד שאינן בנות הוכחה. כבר הוכח שהנחות אלו הכרחיות לקיום …
הרב אליעזר אייזיקוביץ': מה אחוז המדענים המאמינים באלוקים, ולמה זה בעצם חשוב? מה אחוז המדענים המאמינים באלוקים? השאלה הזאת משום מה מעוררת סקרנות רבה וברחבי האינטרנט ניתן למצוא לה תשובות שונות. לפני שמחפשים את התשובה עלינו להגדיר מיהו "מדען"? האם הכוונה למדעים המדויקים? מה באשר לארכיאולוגים או מומחים למדעי המגדר? מה באשר למדעי המדינה? מהי …
ספרים חדשים וגם (מעט) ישנים, בנושאי אמונה ורציונליות, אמונה ומדע, אמונה בעידן המודרני. אחד המעניינים הוא הספר 'מלכודת האמת', של אשר קושניר. הרב אשר קושניר, פיזיקאי בהשכלתו, מרצה שנים רבות בארגונים ללימודי יהדות (בשפה הרוסית), זכה להיות מתלמידיו של הרב משה שפירא זצ"ל. לא להיבהל מהשם, שילוב של פיזיקה ור' משה שפירא, זהו מתכון למשנה …
רועי יוזביץ', הוא ד"ר להנדסת אלקטרוניקה ומדעי המחשב, אך העיסוק המרכזי שלו כיום הוא מצויינות והשכלה, דרכים ללמוד ולרכוש השכלה, דרכים להצליח, ועל כך הוא כתב סדרת רבי מכר, שניתן לראות באתר שלו. יוזביץ' עוסק בעוד תחומים רבים ומגוונים, וכן מארח בפודקאסט הפילוסופי שלו כל מיני דמויות מעניינות. עם דן שכטמן – בזכיה בפרס וולף …
כשאתה חולף ליד בתי כנסיות ובתי מדרשות של מדעניסטים, יכול אתה להבחין בקלות במקור הסמכות והאור, בדרך הבדוקה לאמת הנכספת: "ביקורת עמיתים"! אם הנך עובר אורח תמים, הם יטרחו להסביר לך איך עובדת המתודה המדעית,[1] איך פותחים בהשערה, שוקדים על ניבוי, עומדים בגבורה מול נסיונות הפרכה, ואז… אז מגיע המבחן הגדול, אז צריכים אנו שהדברים …
המשך המאמר הקודם: המערכה בגליציה בראות הומברג שהסתיימה קצבת בשר התותחים הברלינית, פנה הוא אל אחיו היהודים שבמדינת גליציה, שהיתה אז תחת שליטת הקיסרות ההבסבורגית. אך הומברג לא פנה אל יהודי גליציה, כאח אל אחים. שהרי שר וגדול הוא בברלין הבירה, מנדלסון המליץ עליו בזמנו לפני הקיסר, ומהלכים היו לו אצל העומדים, כך הגיע הומברג …
אני מתכוין כמובן לקשיים לוגיים. קשיים מנטליים-רגשיים, ידונו בהזדמנות אחרת…. נתחיל בשתי נקודות מרכזיות: א. אמירה נגטיבית רחבה מדי בכלל, קשה לעמוד מאחורי אמירה נגטיבית, כפי שהדגים דיויד יום מן "הברבור השחור". (עד המאה ה17 העולם התרבותי הכיר ברבורים לבנים או וורודים, ולכן קל היה לקבוע 'אין ברבורים שחורים', כפי שאנחנו אומרים כיום: 'אין ג'ירפות …
להלן הפתיחה והסיום מתוך מאמרו של פרופ' יואב בנימיני ב'אגרת', תשע"ו, חשיבותו של המאמר , היא להבין איך עובד עיקרון ה'מחקר חדש קובע', שממלא תמיד את פינת הגימיק בשולי העיתון, איך מחקר יכול לסתור מחקר אחר בלי למצמץ, או סתם לתקף טענה טפשית. מתברר שמחקר אחד או שניים או שלש, הרבה פעמים משמשים כיריה באפלה, …
פרופ' יואב בנימיני: האם רוב התגליות המדעיות שגויות? לקריאה »
נתקלתי בפוסט, שכולו פאשיזם וצביעות. במעטה של 'זכויות אדם', הפוסט הזה כל כך מייצג את הריקנות והצביעות של כותבי טורים מנופחים שבטוחים שהם גילו את האור, שפשוט קשה להתעלם. כך נכתב שם: אתמול בתוכנית הייתה שיחה על כריתת עורלה בכפיה… רציתי להתייחס לנושא ולהעלות נקודה שאלה היפותטית, אם הייתה קבוצה גדולה בארץ שמאמינה שיש לעקור …
הבו גודל לתרבות שהיתה ואיננה עוד! יוון, רומי, הרנסאנס, תקופת הנאורות, התחיה, המאה ה18, אירופה של המאה ה20, כל אלו הן חוליות מפורסמות וחשובות בתרבות האירופאית שתרמה רבות לאנושות. אך כל אלו שייכים לעבר, לא תהיה המשכיות לתרבות האירופאית, מכיון שהיא מכלה את עצמה. מה שעשתה האימפריה הרומאית לעצמה, עושה התרבות האירופית לעצמה, היום, לכל …
במדה ואתם מתעניינים, עד כמה האמירה האקדמית בנושאי מקרא, היסטוריה יהודית, תורה שבעל פה, משקפת באמת את הידע הקיים? מומלץ לכם לקרוא מאמר זה. בעבר, הידע האנושי על מדעי הרוח, כדוגמת: היסטוריה, כלכלה, אמנות, וכו', תומצת בידע האקדמי, בהגותם של פרופסורים ומלומדים, בספרות הרלבנטית, והלימוד בקורסים השונים באוניברסיטאות – שיקף את הידע הזה. כיום, מדעי …
המפעל המדעי ניהול כושל? ו: איבוד ההגמוניה האקדמית על מדעי הרוח לקריאה »
בהמשך לפוסט: לוגיקה של אתאיסט מצוי, פוסט שבא כהתייחסות לקו האתאיסטי. במשך זמן רב הפצירו בהם כמה וכמה אנשים, להתייחס, כדי להשיב את חרפתם. אך הם בחרו להיות מהנעלבים ואינם עולבים, ובסבלנות מופתית מחלו על כבודם הנרמס, ועל הגיונם המחולל. אמנם, בעיכוב קל של שנה וקצת, הועלה לינק לפוסט זה בקו האתאיסטי, מתוך רצון לזכות …
הנה קטע חביב, מסדרת בת של 'מלחמת הכוכבים': נכון, זה סתם סיפור של דיסני, אבל הסיפור הזה משקף את המיתוס שדור שלם בתרבות המערבית גדל לתוכו. בקטע הזה אנחנו רואים משחק קלפים בין מקק מגודל, לבין אשה. איך זה יתכן? התשובה היא, שאין הבדל עקרוני בין מקק לאדם, האדם התפתח במקרה בתקופה שלנו קצת יותר, …
השכלה נמדדת באופן אוטומטי בתואר, או במספר התארים, האמנם כן? המשך הסדרה מפרי עבודתם של עוז ותמר אלמוג, והפעם מתוך פרק 7: בסקר שנערך ב־2014 בבריטניה על ידי המכון למדיניות בהשכלה הגבוהה ציינו שליש מהבוגרים שהלימודים הגבוהים נתנו תמורה ״דלה״ או ״דלה מאוד״ ביחס להשקעה הכספית שדרשו. מחציתם סברו שהיו מגיעים בדיוק לאותם הישגים מקצועיים …
המדע, שבמקור פותח כדי להקל על האדם להתמודד עם הטבע, ולנצל אותו לטובה ולברכה. משמש כיום גם כקרדום לחפור בו, בעוד תחומים רבים ושונים, כל המעוניין לקדם אג'נדה, לא צריך להתאמץ כדי לתת לה רקע ותוקף 'מדעי', ובמחשבה שניה, גם אם צריך להתאמץ, זה משתלם… כשאתה מנפנף בדבריו של פרופסור או באיזה דף שכתוב עליו …
קבוצה של אנשי מדע, מנסים להסביר את התיאורים שבספר בראשית על הבריאה והמבול ועוד, ע"פ הידע המדעי בן זמננו. משפט הסיום הוא: 'ספר בראשית הוא היסטוריה – היסטוריה אמתית'. הסרט הובא כאן בעבר, החידוש הוא שכעת הוא בדרייב ולא ביוטיוב, וכן שהוא צונזר מאמירות נוצריות, ותורגם. לצפיה בסרט תורגם וצונזר ע"י א. לוי tirgum.al@gmail.com
מדד ה'איזכורים' משפיע על החיים של כולנו, הוא זה שקובע איזו שיטה מחקרית יותר 'טובה', איזה טיפול תרופתי יותר טוב, איזו פרקטיקה הנדסית יותר חזקה, איזו שיטת ניהול יותר טובה, איזה מוסד יותר טוב, ואיזה מדען יותר מצליח. שקלול האזכורים, כמה פעמים אוזכר מאמר מסויים במאמרים אחרים, יוצר מדד של 'אימפקט פקטור' – IF …
המפעל המדעי – ניהול כושל? ד: שיגעון האזכורים והדירוגים לקריאה »
בחברה המודרנית יש הרבה חוקים נגד התעללות וניצול, אסור להתעלל בקטינים ובחסרי ישע, אסור לנצל סמכות, אסור אפילו להשחית מקרקעים, מטורפי ה'קיימות' אוסרים גם לפגוע בכל מיני דברים שלא ברור שהם קיימים בכלל, ורק תחום אחד פרוץ לחלוטין, מין בלתי מוגן, שכל אחד יכול להתעלל בו, לנצל אותו, להשחית את פניו, ואין פוצה פה ומצפצף! …
שואל הפרופסור אורן הרמן, בספרו 'אבולוציות' הוא מניח רגע למספרים ולגרפים, ומתמקד בסיפור שמאחורי ההסברים המדעיים לעולם. בהשוואה לסיפורי מיתוסים אחרים. "הספר "אבולוציות" מאת אורן הרמן הוא רק לכאורה עוד קיסם במדורה. הרמן הוא אומנם ביולוג וחוקר אבולוציה (ראש התכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן), אך להבדיל מעמיתיו אינו חסיד שוטה של המתודה המדעית, …
ד"ר דני אורבך כותב: באקדמיה נהוג ומקובל העיקרון של גיוון (Diversity), שלפיו יש להעדיף מועמדים מקבוצות שאינן מיוצגות דיין בקמפוס, אולם עיקרון זה מוחל לרוב על קבוצות אתניות ומגדריות, לא פוליטיות. בינתיים, האוניברסיטאות הופכות להיות יותר ויותר הומוגניות מבחינה אידיאולוגית, והתוצאה היא רדיפה של בעלי דעות שונות, קונפורמיזם ודיכוי של ויכוחים עקרוניים. כדי לפתור את …
המשך הסדרה, בעקבות "כל שקרי האקדמיה" …רבים טוענים שאנחנו חיים כבר בעידן ה״פוסט־אמת״, וזו לא אמירה הומוריסטית… מסתבר שמגיפת הפייק הגיעה גם למקדש האמת ושמערכות הבקרה של המדע מזייפות…. למרבה הצער, השיטה של שיפוט עמיתים החלידה עם השנים, וכפי שנפרט בהמשך חלק מכוונותיה הטובות יוצרות גיהינום למדענים ולמדע… כיוון שהמדע בנוי על גילדות מקצועיות, …
המפעל המדעי ניהול כושל? ג: המיתוס של ביקורת עמיתים, ועוד לקריאה »
הרב, הפיזיקאי, והפרופסור, נדב שנרב, כותב: החוקר שנלכד ברשת אני רגיל לטעון כי הפשע במדע לא משתלם. אם אתה מחליט לזייף תוצאה, לדווח על נסיונות או על מדידות שלא היו ולא נבראו וכדומה, הרי שאחת מהשתיים – או שאתה מזייף תוצאה חשובה, מודיע שמצאת תרופה לסרטן או בנית מחשב קוואנטי, ואז מיד 500 מעבדות בעולם …
האידיאולוגיה הליברלית, ראשיתה באפלטון, שבחיבורו על המדינה האוטופית, תכנן מדינה שתישלט ע"י החכמים. במדינה זו אין משמעות לאיזה מלך מיוחס, ולא לכהני דת, ואפילו לא לרוב האוכלוסיה, אלא לחכמה ולתבונה האנושית. אנחנו מאד נהנים מפירות התבונה האנושית. אבל אנחנו לא נותנים למי שנחשב – או שמחשיב את עצמו – ליותר חכם, לשלוט עלינו. בעבר מי …
יאן יקילק, מאפוק טיימס, מראיין את ג'יימס לינדזי: ג’יימס לינדזי ושניים מעמיתיו הגיעו ב-2018 לכותרות העיתונים הגדולים בעולם לאחר שכתבו סדרה של מאמרים אקדמאיים מומצאים, והצליחו לפרסמם בכתבי-עת אקדמיים יוקרתיים. מאז שהצליחו להביך את הממסד האקדמי, המשיך לינדזי לחקור את הרעיונות שאפשרו את השערורייה הזאת – תיאוריות שאותן הוא מכנה “מדעי המרמור”. בריאיון לאפוק טיימס …
כנס מטמוני ארץ (בזום) תש"פ יש גם תמלול ולחסומים יש העתק בדרייב ויש גם תגובה שנונה מערוץ 'בזיון להיגיון' אשר כשמו כן הוא…
המשך הסקירה על 'כל שקרי האקדמיה'. קטעים מתוך פרק 3 בספר. כתב עת מדעי נחשב לפעמים לסמכות ולבעל השפעה עצמתית על הלכי הרוח וקבלת החלטות, האם יש איזה חוק או כלל מי ואיך רשאי ליצור כתב עת מדעי? כתבי עת מדעיים הם ליבו הפועם של המדע, ועורכיהם, ובעיקר המוציאים לאור, מחזיקים בידיהם כוח עצום. …
המפעל המדעי – ניהול כושל? ב: פרסומים מדעיים ותועלתם לקריאה »
כותב פרופ' יוני דובי ב'בלוג הירוק': לפני כחודש פורסם בכתב העת Angewandte Chemie, מכתבי העת המובילים בכימיה, מאמר דעה (לאחר ביקורת עמיתים) של פרופ' תומאש האדליקי, שבו הוא סוקר את הגורמים העכשוויים המשפיעים על תחום הכימיה הסינתטית האורגנית. זה לא היה מאמר מדעי סטנדרטי, אלה נכתב כמין הומאז' למאמר ידוע דומה שנכתב לפני 30 שנה. …
כל כך הרבה פעמים אני נתקל בשאלה, הלכאורה הגיונית: אתה רוצה לומר לי שכל מה שמספרים חוקרי מקרא על ההיסטוריה שלנו, זה סתם סיפור? זו פרשנות תלויית אג'נדה גרידא? אבל הם לומדים את זה בהיסטוריה? עזוב את זה שאתה מתווכח עם הוכחה של פלוני, איך הם רואים את זה? הם לא מאמינים שהמחקר שלהם מתאר …
בעקבות הספר כל שקרי האקדמיה, כותב תא"ל עמוס גלבוע, לשעבר ראש חטיבת המחקר של אמ"ן, (בתוך: חדשות בן עזר 1552): אחרי שהורגלנו בשקרי פוליטיקאים ותקשורת, מזומנת לנו הזדמנות לנבור בשקרי האקדמיה שאינה מתאימה יותר לזמן הנוכחי והעתידי. הבלי וקשקושי הפרופסורים על הקורונה מוסיפים מימד אירוני מול עינינו. ידועה המחלוקת בהיסטוריית בית שני שלנו בין בית שמאי …
בסדרת מאמרים זו, ננסה לסקור את מחקרם של בני הזוג (פרופ') עוז אלמוג ו(ד"ר) תמר אלמוג, "כל שקרי האקדמיה", את הספר באופן כללי סקרנו כאן, והנושא שלנו במאמרים אלו, הוא לנסות להבין יותר לעומק על מה הם מדברים. חשוב להבין, שהאלמוגים לא מנסים כלל וכלל להכפיש את האקדמיה, ואף לא מייחסים כוונה רעה או חוסר …
הרב אליעזר אייזיקוביץ, ממשיך וחושף את ההטיות של עולם המדע, במקרה שזה נח לו: אם אי פעם תהיתם עד כמה עשוי מדע להיות מוטה פוליטית ועד כמה אי אפשר לסמוך על תהליך "ביקורת עמיתים" כדי לזהות ולמנוע הטיות על בסיס אידיאולוגי, הסיפור הבא אמור לתת לכם חומר למחשבה. שום דבר אינו מעסיק כיום את עולם …
המומחים משליטים סדר בעולמינו, אם לא היה לנו מומחה לכל תחום, מצב החרדה הדאגה והבלבול של כל אזרח היה הרבה הרבה יותר גרוע, והחיים היו פחות יציבים. הצורך שלנו כחברה, ושל כל אחד כיחיד, במומחים הוא קיומי ובסיסי. הוא מעניק לנו וודאות. במקרה של אסון, פיגוע חבלני, או מתח צבאי, מיד מעלים לשידור פרופסור, מומחה …
הקשר, לדידו של פרופ' זאב בכלר, נעוץ בתורתו של גרמני מפורסם אחד: עמנואל קאנט, בכתבה שפורסמה בגלילאו ב2005, בשני חלקים, פורס בכלר את ההקשר הרחב בהשתלשלותו ההיסטורית. נאציזם, הצלע השלישית המכוערת, שניצבת בתווך מבחינה היסטורית ורעיונית, בין שתי הצלעות המכובדות לכאורה, נאורות ופ"מ, מוסתרת בלהטי נוסחאות ובלעגי נרטיבים, ע"י נושאי דגלן של השתיים. היא לא …
בהמשך לתעמולה על 'מגדר נזיל', משהו שלפי יובל נח הררי למשל, יהיה חלק גדול באוכלוסיה בעתיד, בסקירה של מאיה מזרחי לאפוק טיימס, היא מתארת כיצד מראה ד"ר ליאונרד סאקס בספרו, את התפתחות אגדות המגדר, בצד קריסתן מבחינה עובדתית, מה שלא מפריע לפנאטים לחזור על האמירות שהופרכו מזמן, על הבניה חברתית שקובעת הבדלים: המחשבה שההבדלים בקרב המינים …
פיטר סוואב מאפוק טיימס מגלה כמה סודות על הפצת המחלה באיטליה (קטע מתוך מאמר): …ב-2016, איטליה הזמינה שוטרים סינים לפטרל ברחובות איטליה. כן, אתם קוראים נכון. שוטרים סינים במדים פטרלו לצד שוטרים איטלקים, “כדי לאפשר לתיירים הסינים להרגיש בנוח” (1) …המגפה התפרצה במחוז לומברדיה, בו שוכנת מילאנו. שני המקרים הראשונים של וירוס המק”ס (SARS-CoV-2) באיטליה …
ספר חדש: ספרם של בני הזוג אלמוג הוא צילום רנטגן של מגדל השן האקדמי. הוא חושף את השיטה המצליחה, שהתקלקלה עם השנים, ואת תרבות השקר, ההכחשה והקיבעון שהשתלטה על המוסדות להשכלה גבוהה בעולם. את אינפלציית הפרסומים המדעיים, שמביאה לירידה מדאיגה באיכות, ברלוונטיות ובאמינות המדע; את הניוון וחוסר העדכניות של מערכת השיפוט והבקרה של המחקר האמפירי; …
חיים אנו בעידן של ידע אינסופי, אוטוסטרדת המידע.
40,000,000,000,000,000,000 בייט של מידע מועלים מדי שנה לאינטרנט.
המידע האינסופי מסופק לנו על ידי מערכות מידע, המידע נוצר על ידי כמות עצומה של גופים, העוסקים כל אחד בתחום ספציפי.
בכדי שמסקנות המחקרים יוכלו להצטרף יחדיו לפירמידה אדירה של מליוני מסדי נתונים שונים, אנו צריכים לוודא שהמתודה שלהםהיא ערובה למסקנה שאנו צריכים לקבל. ולא רק משהו "אפשרי" או"הגיוני".
העובדה שכמות הנתונים היא אינסופית, ואין מערכת שתחלוש עליהם, משאירה בעצם בידי החברה והתרבות יכולת ניווט מסוימת.
עוד קודם שמגיעים לשאלת הפרסום, איסוף הנתונים אינו רק ענין טכני. הרבה פעמים מדובר בענינים מורכבים מאד, לא רק מחקרים הנעשים בקרב בני אדם על ידי שאלונים
מדי פעם אנו מתבשרים בחדשות על מחקר שנתגלה כפיברוק ושקר, והרבה פעמים מדובר בחוקרים מפורסמים ומוכרים. כיצד יתכן
הדבר?
בעקבות ועדת הבדיקה ביוני 2010 שהורתה למדען ישראלי (הדסה, האוניברסיטה העברית) להפסיק ללמד לאלתר, כאשר הסיבה (לפי "הארץ"): "הוא נטל ללא בסיס אחריות מדעית למאמרים שפירסם"
די מדהים לגלות כמה נפוצים פירסומים של ניתוחים סטטיסטיים שגויים. במאמר שפורסם לא מזמן נבדקו 281 מאמרים שפורסמו בכתבי עת מרכזיים בפסיכולוגיה. בחצי מהמאמרים התגלתה לפחות טעות סטטיסטית אחת, ו-15% מהם כללו טעות ששינתה את מסקנות המחקר, כמעט תמיד בכיוון ההפוך למה שהחוקרים היו מעוניינים שהם יהיו. ואלו נתונים רק לגבי ממצאים של מחקרים שפורסמו. מה קורה בשלבים שנעשים …
המדע, בתיאוריה הינו מסד נתונים העונה להגדרות מופשטות כל שהן, בפועל, הוא יציר כפיהם של גופים מסויימים, האקדמיות. האקדמיה היא מערכת אורגנית.
השפה הגבוהה המשמשת במאמרים אקדמיים, מייחדת את המלומדים, שהם היחידים היכולים לשחות בכל המלים הלועזיות וההגדרות המסובכות.
ד"ר יעקב ברגמן מהאוניב' העברית, יצא בינואר 2010 בקריאה: "לא צריך שכולם יהיו אקדמאים", דבריו פורסמו בין השאר בדה מרקר (20/1/10)
ים הנתונים אינו מכשול רק לאדם הפשוט, אלא גם למחקר עצמו, וליכולת ההפנמה של תוצאות המחקר. במציאות חיינו, נתונים אינם מרשימים אותנו, מחקרים נשלפים משמאל כמו מימין, אנחנו לא באמת מאמינים לסקרים, למרות שהם לכאורה סטטיסטיקה טהורה. 'מחקר חדש קובע' הפך לקוריוז, אותו מחפשים בעמוד האחרון של העיתון. (מחקר חדש מאד קובע, שרפובליקנים הם יותר יפים…). את התופעה המפליאה …
מה עלינו להסיק מכל הנתונים הללו? האם הם סוג של מחקר המנסה להוכיח באופן פרדוקסלי שיש להטיל ספק בכל מחקר באשר הוא?
המידע האינסופי מסופק לנו על ידי מערכות מידע, המידע נוצר על ידי כמות עצומה של גופים, העוסקים כל אחד בתחום ספציפי.
גם אתה סיימת לקרוא בקושי מאמר אקדמי הכתוב בשפה מנופחת ומהדהדת גדולות, עד שאתה שואל את עצמך האם אתה הלא נורמלי, שלא מבין למה צריך לכתוב בצורה כ"כ מסורבלת, והאם הסגנון המנופח הוא ערובה לאמת ולעליונות של הכותב על ההגיון הפשוט שלך? כהמשך למאמר על השפה האקדמית, נצרף כאן כמה מלים שנונותו מאת פרופ' סטיבן פינקר …
אנחנו יודעים כבר מזמן שמהפכת הידע נשלטת בידי חובבנים, בכלל למדנו הרבה על עודף מידע ומשמעותו. אבל הגיע הזמן לרענן קצת את הזכרון בנוגע לויקיפדיה ספציפית (ראה גם: על הטיה ועילגות בערך דואליזם). גוף המידע המדהים הזה, שמספק לנו כ"כ הרבה נתונים, מספק לנו מידע גם על האמינות של עצמו (אגב, דוקא ערך זה כתוב …
הכירו את הרופא שטוען: "רוב המחקרים הרפואיים הם שטויות", ד"ר מלקולם קנדריק מחברו של הספר "רפואת יתר", לא מפריח אמירות באויר, אלא מסתמך על עובדות ועל התיחסות מומחי רפואה עצמם לתעשיית המחקרים, לדוגמא, ד"ר מרשה אנג'ל בעבר העורכת הראשית של המגזין הרפואי היוקרתי "New England Journal of Medicine", אומרת: "אי אפשר עוד להאמין ברוב המחקר …
הייתכן כי יושרתו ותקפותו של ענף מחקר שלם שחיינו תלויים בו יוטל בספק? לקריאה »
גלעד דיאמנט טבע את המושג "פייק ניוז מדעי", הוא כמובן התכוין לכל מה שלא מטריאליסטי, אבל בעל כרחו הוא נאלץ להסביר איך יתכנו חורים במערכת המדעית, ואיך אנשים משחקים בנתונים, או רואים מה שרוצים לראות. אחד התחומים בהם המדע נכשל שוב ושוב, הוא התחזית לעתיד, בעוד הטכנולוגיה מושגת בדרך של ניסוי וטעיה, ולכן אינה יכולה …
עיתונאי בריטי מפורסם: מייקל הנלון, שואל במלא הרצינות את השאלה שבכותרת, במאמר שנערך ע"י אד לאגאם בAeon כותב הנלון כך: "אנחנו אוהבים לחשוב כי אנו חיים בעידן מתוחכם, גם אם לא תמיד הגיוני, במאה האחרונה ראינו התקדמות מדהימה בהבנתנו את היקום. יש לנו תמונה קוהרנטית למדי, גם אם לא שלמה, איך נולד כוכבינו, וכיצד פועל העולם …
האם הדרך היחידה להגיע לידע על המציאות היא המדע המערבי? הביולוג פולביו מצוקי טוען שלא, במאמרו מדע מערבי וידע מסורתי, (באתר PMC, הספריה הלאומית לרפואה של ארה"ב, במקור ממגזין EMBO), טוען מצוקי, שלמרות השונות בין מדע ובין ידע מסורתי, על הצורות השונות של הידע ללמוד זו מזו. תרבויות מכל רחבי העולם פיתחו השקפות שונות על …
האם הדרך היחידה להגיע לידע על המציאות היא המדע המערבי? לקריאה »
ניקולאס קאר, מחבר הספר Utopia Is Creepy (2016)(אוטופיה מצמררת), מפרסם חלק מתוכן ספרו, במאמר בשם: הטכנולוגיה הכלוב הרחב בעולם, נביא כאן מעט מתוכן הדברים (תרגום חפשי של קטעים מתוך המאמר). בקיץ 2005 הגיע Web 2 , האינטרנט המסחרי, אתרי ענק קמו על רגליהם, אנשים התעשרו, הרשתות החברתיות החדשות, הבלוגוספירה המתנפחת במהירות, ויקיפדיה שגודלת בלי הגבלה, נראה …
דודי גולדמן במאמרו "מחליפים דת" אודיסאה 8, שואל: "האם המדע רציונלי? האם העיסוק המדעי חושף את האמת? לפני 58 שנה פרסם תומאס קון את אחד הספרים שהשפיעו על דורות של סטודנטים וחוקרים להאמין כי, כמעט כמו דת, גם המדע אינו אובייקטיבי ואין למעשה קשר בין עבודת המדענים לבין האמת והמציאות". הקביעה נשמעת נחרצת, וגולדמן מסביר …
במשך שנים רבות מאד היה מקובל לחשוב שהאקסיומות של "השכל הישר" והלוגיקה האריסטוטלית מהווים ראיה אונטולוגית הקובעת לאדם מה לחשוב, אך בזמננו התערערה צורת החשיבה הזו. ההכרעה של האדם היא אינטואיטיבית, גם ההכרעה בשאלה הגדולה של אמונה בבורא עולם או כפירה בו היא בסופו של דבר אינטואיטיבית, וכך מתאר את הדבר החזון איש: "מדת …
השאלה נשמעת מוזרה, הלא זו מהותה של הפילוסופיה, לשאול את כל השאלות, לבדוק מדוע אנו מקבלים דעה מסויימת, להיות פתוח לכל האפשרויות, הפילוסופיה היא הבסיס האובייקטיבי של כל השאר. הפרופ' בריאן ואן נורדן, המלמד פילוסופיה במכללת וסאר בנ"י, העוסק בין השאר ב"פילוסופיה רב תרבותית", טוען (במאמר בAEON שנערך ע"י ניג'ל וורברטון) שהתשובה היא שלילית. הפילוסופיה …
הרב ראובן לויכטר, מתלמידיו של הרב וולבא, והרב אליהו מאיר פייבלזון, ראש ישיבת פתחי עולם, ישבו לדון בשאלה זו יחד עם הרב יצחק ברוך רוזנבלום, ר"מ בישיבת נהורא. בכינוס בחורי ישיבות 'המשך הזמן' שע"י בית מדרש הגר"א, תשרי תשע"ז:
מדוע המדע לא ניצח את הדת? שואל פיטר האריסון, העומד בראש המכון למחקר מתקדם במדעי הרוח של אוניברסיטת קווינסלנד האוסטרלית, במאמרו "הדת לא תיעלם", שתורגם באלכסון. בפתיחת מאמרו הוא מביא תחזית מפורסמת: בשנת 1966, לפני 51 שנה בסך הכול, האנתרופולוג הנודע אנתוני ואלאס (Wallace), יליד קנדה, חזה בביטחון את הסתלקותה של הדת מן העולם, הודות …
אחד מחוקי היסוד של היחס למדע ולמעמדו בעולם, הוא בלי ספק כלל הזהב של פרופ' ברנובר (פרופסור למגנטו- הידרודינמיקה אוני' בן גוריון, באר שבע):"הבערות היודעת הכל". מצורף קטע מדבריו בנושא. בשאלה של דת ומדע, פועל חוק פסיכולוגי האומר, שככל שהאדם יודע פחות בדת, בפוליטיקה ובמדע, הוא ידבר על הנושא ביתר ביטחון של יודע כל… ואכן, …
מתחילה היתה זו כותרת שזכתה לפרסום בהרבה במות, בין השאר גם בהארץ: "מחקר חדש: אל תאמינו למחקרים". זו היא יריית הפתיחה המוכרת: "מחקר חדש קובע כי", נאמר לא אחת במהדורות חדשות, בעיתונים ואף בפרסומות. אלא שמבדיקה מעמיקה שבוצעה לעשרות מסקנות שהתפרסמו בכתבי עת העוסקים במחקר בתחום הפסיכולוגיה, עולה תמונה עגומה בנוגע למצבו של מדע זה. …
ד"ר אברום רותם פיזקאי בהכשרתו, עוסק בין השאר גם בהנגשת ידע לצרכי לימוד וחינוך באופן מקוון, בכמה הזדמנויות הוא עמד על התופעה, אותה הוא מכנה במסה המורכבת מכמה פרקים: "הפוסטמודרניסט הנבער", תיאורו הוא כדלהלן: הפוסטמודרניסט הנבער – זרם קטן שמשתלט על המבוכה וחוסר האונים לנוכח השינויים הגדולים העוברים בחברה, ששולל כל עיסוק משמעותי בעמדה אישית, …
תחת הכותרת 2017 שנת חורבן המדע בארה"ב, מבכה בליזובסקי את ירידת מעמדה של ה'מדענות' אהובתו, "מדובר בהתמוטטות בממדים אפיים, כאשר התיקון לא נראה באופק", ובכן, מה גודל הקלקול האפי? "אחת הסיבות לניכור היא הפעולה של דונלד טראמפ בסוגיות הקשורות למדע: הוא נסוג מהסכם האקלים וקיצץ משמעותית בתקציב סוכנויות המחקר העיקריות. בנוסף מדענים רבים נבהלים מאיוש …
את העובדה הזו שרבים מרגישים לפעמים, מבטאים היטב פרופ' מארק אדוארס והמהנדס סידהרתא רוי, שניהם מאוניב' וירג'יניה טק, במאמרם 'המדע שבור', שנערך ע"י סם האסלבי (Aeon). נביא כאן מספר נקודות מדבריהם. לפי הגדרתם, תמריצים מעוותים את הכיוון של עולם המדע, וכן המודל העסקי האקדמי עלול להשפיע לרעה על שיטות מדעיות, ולכן הם חוששים שאובדן התמיכה במדע, …
הפיזקאי ד"ר אברום רותם, שהינו גם מהנדס אלקטרוניקה וגם סופר, עוסק רבות באינטגרציה שבין תחומי עניין וידע באתיקה, פילוסופיה, תאולוגיה (יהדות, הינדואיזם, נצרות), היסטוריה ומדעים. פרסם באלכסון מאמר בשם 'אשרי המאמין', המאמר מקיף ומפורט ביותר, בחלקו הראשון טוען רותם שהאמונה היא צורך ביולוגי המובנה בנו, ולא כל כך תלוי בנו, גם כשמנסים להילחם באמונה מסויימת, צורך זה …
יהודה ויזן, סופר משורר ומבקר, מדגים בטורו 'כל מה שרע בחוגים לספרות באוניברסיטאות', איך מה שנראה כמו מחקר, דוקטורט, ועבודה חשובה מאד, הוא בעצם קשקוש חסר תוכן, מה שהוא מכנה 'סכנת האקדמיזם', כל דבר אפשר להציג כמו מחקר (להלן קטעים מתוך טורו): כאמור, זו היתה אמורה להיות מסה על ספרו של אורי הולנדר, "המוסיקה של …
אנחנו רואים כל הזמן סרטים המציגים את האבולוציה, את תולדות העולם, את ההיסטוריה מזויות מסויימות, ואפילו את העתיד. "זה רק סרט" – האמנם? מאיה ביטון בכתבתה "מבוסס על סיפור אמיתי" (אפוק טיימס יולי 2017), מראה כיצד סרטים מעצבים זכרון קולקטיבי של דור שלם, ועלולים לזייף את ההיסטוריה או את האמת: אם אתם או ילדיכם מתייחסים …
ד"ר נחום לאם, ראש הישיבה אוניברסיטי, מתאר את ההרמוניה שבין דת ומדע בעולמו, לאור קורות חייו והשקפת עולמו. מתוך ספרו 'תורה ומדע' פי"ג. לאחר שדיברנו על תורה ומדע כעל בעיה הקשורה בהשקפת העולם התורתית וכרעיון הנוגע לחזונו הדתי ולחוויתו האישית של המהלך בנאמנות בנתיב הזה. יהיה עלינו עתה לשקול מה יכולה להיות משמעות הדבר בשבילנו …
חלק גדול, אם לא רוב, מהנתונים הנחוצים לנו לחיי הבריאות, הכלכלה, והטכנולוגיה, מתבסס על סקרים ודירוגים, הקובעים מה יותר טוב, ממה צריך להתרחק. הסטטיסטיקה נתפסת כמו ענף מהמתמטיקה, אז איך זה שהיא לא בדיוק כזו תמימה? רן לוי כותב: לכל מקצוע בעולם המדע והטכנולוגיה יש תדמית משלו בעיניי הציבור הרחב. לעתים תדמית זו חיובית, כמו …
סטטיסטיקה? סקר? דירוג? תבדקו טוב שמישהו לא "שיחק במונה" לקריאה »
האם יתכן שצורות 'תמימות' לספק מידע, יוגדרו משפטית כגניבה והונאה? מתוך כתבה של דינה גורדון אפוק טיימס. מי גונב את המוח שלנו? תשכחו מזה שהמוח שלכם הוא רק שלכם. טים וו, פרופ' למשפטים באוניברסיטת קולומביה טוען שהפרסומות שתופסות את תשומת לבנו מכל עבר לוכדות אותנו שלא בהסכמתנו ולמעשה מי שמפעיל אותן גונב מאיתנו. אם קנינו …
עידן הידע – זה שמאפשר לקדם כל מה שתרצה בטכניקות של 'ידע' דינה גורדון, אפוק טיימס, כותבת על שיטת אוברטון, המראה כיצד אין באמת שיפוט ערכי רציני בעידן הידע, כל הנושא הוא ענין של ניסוח וצורות פעולה, כל פשע שטות או תועבה יכולים לעבור 'קידום' ולקבל לגיטימציה, להלן מתוך מאמרה: …המודל שהגה אוברטון קיבל את …
עידן הידע – זה שמאפשר לקדם כל מה שתרצה בטכניקות של 'ידע' לקריאה »
פרופ' ג'ואל רנסטרום מאוניב' בוסטון, פרסמה מאמר בשם: מזוגגי מבט והלומים, והרי הוא לפניכם כפי שתורגם באלכסון:
כמות המידע לא מאפשרת לנו לבחון את היער כולו. עלינו להניח מראש כי כמות מספיק גדולה של ידע תתן לנו אשליית פתרון גם כאשר זה אינו קיים. אם עומדת לפניך השאלה "האם אנו יודעים איך נראו הכנענים הקדמונים"?
אצל רבים מאיתנו מסתובבת קרוב ללב חידה קלאסית, שאין עליה תשובה: "מי הוא בן של אבא שלי, אבל איננו אחי"? שואלת החידה. התשובה נשמעת די פשוטה ("אני"). אך התשובה הזו אבודה מאיתנו, מי הוא "אני" ומה המשמעות שלו בזמננו? מי זה הבן של אבא שלי, זה שאיננו אחי? מה הוא רוצה? ולמה? על גבו השחוח של כל אחד ואחד מאיתנו, …
מדוע אנו לא עוסקים בשאלות החשובות באמת? לאברי גלעד יש הסבר: ״הטלוויזיה היא המנוע המרכזי בחורבן המין האנושי״. בריאיון לבן קמינסקי, אומר גלעד: אתה כבר 30 שנה בטלוויזיה. איזה שינוי הכי משמעותי עברת במהלך השנים האלה? "הייתי נער, הייתי פרוע וחסר אחריות. הייתי אנרכיסט גדול, שואף לחרב סדרי חברה, הולך על הקצה כל הזמן, ובמיוחד דואג לעצמי. זה מה שאתה …
הארכיאולוג ד"ר יצחק מייטליס קובע כי ארכיאולוגים באוניברסיטת ת"א מתעלמים מההיסטוריה על מנת להכחיש את התנ"ך
דת ומדע – פרופ' ירמיהו ברנובר ירמיהו ברנובר, פרופ' למגנטוהידרודינמיקה, שחזר בתשובה, מדבר על דת ומדע, סתירה או השלמה?
גלעד דיאמנט, מאתגר את הקורא בספרו, ובבלוג שלו, להתמודד עם טענות מיסטיות שונות. התוכן בהחלט מעניין, תמיד מסקרן לראות שוב כמה פאתטיים יכולים להיות המאמינים בשיטות שונות ומשונות, וכמה לא יצירתיים הם יכולים להיות בנסיונות ההגנה שלהם. אבל, דיאמנט קצת עף על עצמו, בעוד הוא בעיקר מלקט ומתאמץ כדי לפשט ולהסביר, ולא באמת פורץ דרך בחשיבה שלו. …
