אמונה בעידן הידע
האמונה – מול מערכות המידע המודרניות
את מישהו בהיכלי המדע מעניינת האמת?
כותב פרופ' יוני דובי ב'בלוג הירוק': לפני כחודש פורסם בכתב העת Angewandte Chemie, מכתבי העת המובילים בכימיה, מאמר דעה (לאחר ביקורת עמיתים) של פרופ' תומ …
את מי מעניין מה באמת היה בעבר?
כל כך הרבה פעמים אני נתקל בשאלה, הלכאורה הגיונית: אתה רוצה לומר לי שכל מה שמספרים חוקרי מקרא על ההיסטוריה שלנו, זה סתם סיפור? זו פרשנות תלויית אג'נדה …
תגובות לשקרי האקדמיה
בעקבות הספר כל שקרי האקדמיה, כותב תא"ל עמוס גלבוע, לשעבר ראש חטיבת המחקר של אמ"ן, (בתוך: חדשות בן עזר 1552): אחרי שהורגלנו בשקרי פוליטיקאים ות …
המפעל המדעי – ניהול כושל? א: נתיב הכסף
בסדרת מאמרים זו, ננסה לסקור את מחקרם של בני הזוג (פרופ') עוז אלמוג ו(ד"ר) תמר אלמוג, "כל שקרי האקדמיה", את הספר באופן כללי סקרנו כאן, והנושא שלנו במאמ …
ושוב: הטיות פוליטיות במדע, על חשבון חיי האזרחים
הרב אליעזר אייזיקוביץ, ממשיך וחושף את ההטיות של עולם המדע, במקרה שזה נח לו: אם אי פעם תהיתם עד כמה עשוי מדע להיות מוטה פוליטית ועד כמה אי אפשר לסמוך ע …
מומחים כנביאי שקר
המומחים משליטים סדר בעולמינו, אם לא היה לנו מומחה לכל תחום, מצב החרדה הדאגה והבלבול של כל אזרח היה הרבה הרבה יותר גרוע, והחיים היו פחות יציבים. הצורך …
נאורות, נאציזם, ופוסט מודרניזם, מה הקשר?
הקשר, לדידו של פרופ' זאב בכלר, נעוץ בתורתו של גרמני מפורסם אחד: עמנואל קאנט, בכתבה שפורסמה בגלילאו ב2005, בשני חלקים, פורס בכלר את ההקשר הרחב בהשתלשלו …
ד"ר לאונרד סאקס: על אגדות המגדר
בהמשך לתעמולה על 'מגדר נזיל', משהו שלפי יובל נח הררי למשל, יהיה חלק גדול באוכלוסיה בעתיד, בסקירה של מאיה מזרחי לאפוק טיימס, היא מתארת כיצד מראה ד"ר ל …
פנאטים מפיצי מחלות
פיטר סוואב מאפוק טיימס מגלה כמה סודות על הפצת המחלה באיטליה (קטע מתוך מאמר): …ב-2016, איטליה הזמינה שוטרים סינים לפטרל ברחובות איטליה. כן, אתם קוראי …
"כל שקרי האקדמיה"
ספר חדש: ספרם של בני הזוג אלמוג הוא צילום רנטגן של מגדל השן האקדמי. הוא חושף את השיטה המצליחה, שהתקלקלה עם השנים, ואת תרבות השקר, ההכחשה והקיבעון שהשת …
א קונפליקט ראשוני: האם הידע האינסופי מאפשר בחירה?
חיים אנו בעידן של ידע אינסופי, אוטוסטרדת המידע. 40,000,000,000,000,000,000 בייט של מידע מועלים מדי שנה לאינטרנט.
ב. אוטוסטרדת המידע כמערכת
המידע האינסופי מסופק לנו על ידי מערכות מידע, המידע נוצר על ידי כמות עצומה של גופים, העוסקים כל אחד בתחום ספציפי.
ג. אבני היסוד של המערכת. איך עובד מחקר?
בכדי שמסקנות המחקרים יוכלו להצטרף יחדיו לפירמידה אדירה של מליוני מסדי נתונים שונים, אנו צריכים לוודא שהמתודה שלהםהיא ערובה למסקנה שאנו צריכים לקבל. ול …
ד. המדע ומערכות המידע כמפעל חברתי
העובדה שכמות הנתונים היא אינסופית, ואין מערכת שתחלוש עליהם, משאירה בעצם בידי החברה והתרבות יכולת ניווט מסוימת.
ה. דוגמא להשפעה על המערכת: הטיית פרסום
אחת התופעות המאיימות על אמינות המדע, היא: הטיית פרסום.
ו. דוגמא שניה להשפעה על המערכת: הטיית אישור
עוד קודם שמגיעים לשאלת הפרסום, איסוף הנתונים אינו רק ענין טכני. הרבה פעמים מדובר בענינים מורכבים מאד, לא רק מחקרים הנעשים בקרב בני אדם על ידי שאלונים
"מדענות" – אמונה טפלה מצויה
ה'מדענות' היא תופעה שמצויה בדורינו, בעיקר בהשראת התפיסה שהיתה מקובלת במאה ה19, לפיה המדע כולל תשובות לכל השאלות. בויקיפדיה מוגדרת המדענות: ניתן לראות …
ז. תעשיית המחקרים, האם יתכן פיקוח מלא בין אמת לשקר?
מדי פעם אנו מתבשרים בחדשות על מחקר שנתגלה כפיברוק ושקר, והרבה פעמים מדובר בחוקרים מפורסמים ומוכרים. כיצד יתכן הדבר?
ח. יצירתיות במעבדה: איך זה עובד?
בעקבות ועדת הבדיקה ביוני 2010 שהורתה למדען ישראלי (הדסה, האוניברסיטה העברית) להפסיק ללמד לאלתר, כאשר הסיבה (לפי "הארץ"): "הוא נטל ללא בסיס אחריות מדעי …
ט. המחקר יכול לטעות? מספרים ועובדות
די מדהים לגלות כמה נפוצים פירסומים של ניתוחים סטטיסטיים שגויים. במאמר שפורסם לא מזמן נבדקו 281 מאמרים שפורסמו בכתבי עת מרכזיים בפסיכולוגיה.
י. המדע כאידיאולוגיה
המדע, בתיאוריה הינו מסד נתונים העונה להגדרות מופשטות כל שהן, בפועל, הוא יציר כפיהם של גופים מסויימים, האקדמיות. האקדמיה היא מערכת אורגנית.
יא. השפה האקדמית והאקדמיזציה, מקצועיות, או ערפל תחת בהירות?
השפה הגבוהה המשמשת במאמרים אקדמיים, מייחדת את המלומדים, שהם היחידים היכולים לשחות בכל המלים הלועזיות וההגדרות המסובכות.
יב. ריבוי מחקרים תורם? "לא צריכים כל כך הרבה אקדמאים"
ד"ר יעקב ברגמן מהאוניב' העברית, יצא בינואר 2010 בקריאה: "לא צריך שכולם יהיו אקדמאים", דבריו פורסמו בין השאר בדה מרקר (20/1/10)