כל הפוסטים באמונה בעידן הידע
כלואים בתיבת התהודה – עידן הידע 'מתאים את עצמו' לדעות קדומות
פרופ' לפילוסופיה סי תהי נגווין, פירסם בAEON מאמר בשם 'איך תוכלו לקום ולצאת מזה', שתורגם ע"י אדם הררי, אלכסון, להלן קטעים מספר מתוכו: משהו השתבש בזרימ …
בקרב מול האינקויזיציה ה'ליברלית'
פרופ' ג'ורדן פיטרסון הקנדי, אותו כבר הזכרנו כמה פעמים, הוא אחד מאנשי האקדמיה המפורסמים, שיש לו את האומץ להילחם בפוליטיקל קורקט. סדרת ההרצאות המפורסמת …
מה קורה למדעי הרוח?
ד"ר ראובן גפני, במאמרו 'דבר אל הרוח', בהשילוח, שואל את השאלה שרבים היו רוצים לשאול, אבל מתביישים: מה קורה לאנשים שיושבים בפקולטות למדעי הרוח? איך הם ה …
א קונפליקט ראשוני: האם הידע האינסופי מאפשר בחירה?
חיים אנו בעידן של ידע אינסופי, אוטוסטרדת המידע. 40,000,000,000,000,000,000 בייט של מידע מועלים מדי שנה לאינטרנט.
ב. אוטוסטרדת המידע כמערכת
המידע האינסופי מסופק לנו על ידי מערכות מידע, המידע נוצר על ידי כמות עצומה של גופים, העוסקים כל אחד בתחום ספציפי.
ג. אבני היסוד של המערכת. איך עובד מחקר?
בכדי שמסקנות המחקרים יוכלו להצטרף יחדיו לפירמידה אדירה של מליוני מסדי נתונים שונים, אנו צריכים לוודא שהמתודה שלהםהיא ערובה למסקנה שאנו צריכים לקבל. ול …
ד. המדע ומערכות המידע כמפעל חברתי
העובדה שכמות הנתונים היא אינסופית, ואין מערכת שתחלוש עליהם, משאירה בעצם בידי החברה והתרבות יכולת ניווט מסוימת.
ה. דוגמא להשפעה על המערכת: הטיית פרסום
אחת התופעות המאיימות על אמינות המדע, היא: הטיית פרסום.
ו. דוגמא שניה להשפעה על המערכת: הטיית אישור
עוד קודם שמגיעים לשאלת הפרסום, איסוף הנתונים אינו רק ענין טכני. הרבה פעמים מדובר בענינים מורכבים מאד, לא רק מחקרים הנעשים בקרב בני אדם על ידי שאלונים
ז. תעשיית המחקרים, האם יתכן פיקוח מלא בין אמת לשקר?
מדי פעם אנו מתבשרים בחדשות על מחקר שנתגלה כפיברוק ושקר, והרבה פעמים מדובר בחוקרים מפורסמים ומוכרים. כיצד יתכן הדבר?
ח. יצירתיות במעבדה: איך זה עובד?
בעקבות ועדת הבדיקה ביוני 2010 שהורתה למדען ישראלי (הדסה, האוניברסיטה העברית) להפסיק ללמד לאלתר, כאשר הסיבה (לפי "הארץ"): "הוא נטל ללא בסיס אחריות מדעי …
ט. המחקר יכול לטעות? מספרים ועובדות
די מדהים לגלות כמה נפוצים פירסומים של ניתוחים סטטיסטיים שגויים. במאמר שפורסם לא מזמן נבדקו 281 מאמרים שפורסמו בכתבי עת מרכזיים בפסיכולוגיה.
י. המדע כאידיאולוגיה
המדע, בתיאוריה הינו מסד נתונים העונה להגדרות מופשטות כל שהן, בפועל, הוא יציר כפיהם של גופים מסויימים, האקדמיות. האקדמיה היא מערכת אורגנית.
יא. השפה האקדמית והאקדמיזציה, מקצועיות, או ערפל תחת בהירות?
השפה הגבוהה המשמשת במאמרים אקדמיים, מייחדת את המלומדים, שהם היחידים היכולים לשחות בכל המלים הלועזיות וההגדרות המסובכות.
יב. ריבוי מחקרים תורם? "לא צריכים כל כך הרבה אקדמאים"
ד"ר יעקב ברגמן מהאוניב' העברית, יצא בינואר 2010 בקריאה: "לא צריך שכולם יהיו אקדמאים", דבריו פורסמו בין השאר בדה מרקר (20/1/10)
יג. עודף מידע, המחסום העיקרי בפני ידע
ים הנתונים אינו מכשול רק לאדם הפשוט, אלא גם למחקר עצמו, וליכולת ההפנמה של תוצאות המחקר.
יד. איש פשוט מול מערכות המידע
מה עלינו להסיק מכל הנתונים הללו? האם הם סוג של מחקר המנסה להוכיח באופן פרדוקסלי שיש להטיל ספק בכל מחקר באשר הוא?
"מדענות" – אמונה טפלה מצויה
ה'מדענות' היא תופעה שמצויה בדורינו, בעיקר בהשראת התפיסה שהיתה מקובלת במאה ה19, לפיה המדע כולל תשובות לכל השאלות. בויקיפדיה מוגדרת המדענות: ניתן לראות …
פיירבהנד – להציל את האנושות מהמדע
המידע האינסופי מסופק לנו על ידי מערכות מידע, המידע נוצר על ידי כמות עצומה של גופים, העוסקים כל אחד בתחום ספציפי.
השפה האקדמית 2
גם אתה סיימת לקרוא בקושי מאמר אקדמי הכתוב בשפה מנופחת ומהדהדת גדולות, עד שאתה שואל את עצמך האם אתה הלא נורמלי, שלא מבין למה צריך לכתוב בצורה כ"כ מסורב …
על אמינות ויקיפדיה
אנחנו יודעים כבר מזמן שמהפכת הידע נשלטת בידי חובבנים, בכלל למדנו הרבה על עודף מידע ומשמעותו. אבל הגיע הזמן לרענן קצת את הזכרון בנוגע לויקיפדיה ספציפית …
הייתכן כי יושרתו ותקפותו של ענף מחקר שלם שחיינו תלויים בו יוטל בספק?
הכירו את הרופא שטוען: "רוב המחקרים הרפואיים הם שטויות", ד"ר מלקולם קנדריק מחברו של הספר "רפואת יתר", לא מפריח אמירות באויר, אלא מסתמך על עובדות ועל הת …
על מה יושב ענף ה'תחזיות' במדע?
גלעד דיאמנט טבע את המושג "פייק ניוז מדעי", הוא כמובן התכוין לכל מה שלא מטריאליסטי, אבל בעל כרחו הוא נאלץ להסביר איך יתכנו חורים במערכת המדעית, ואיך אנ …
האמנם התקדמות המדע הפכה אותנו ליותר הגיוניים?
עיתונאי בריטי מפורסם: מייקל הנלון, שואל במלא הרצינות את השאלה שבכותרת, במאמר שנערך ע"י אד לאגאם בAeon כותב הנלון כך: "אנחנו אוהבים לחשוב כי אנו חיים ב …