אמונה בעידן הידע
האמונה – מול מערכות המידע המודרניות
במערב אין כל חדש
קצת עדכונים מהנעשה בעולם התרבותי, כמנהגינו מדי תקופה ראשית נפתח במוסר ובנימוס האירופאי, שכידוע אין לו מתחרים. בשבוע שעבר הומתה הנערה Noa Pothoven מהו …
האמת על תורה ומדע
סוף סוף הגיע הזמן לומר את האמת על תורה ומדע, או על הציבור החרדי והמדע. לאור מאמרו של ידידי היקר הרב משה שוחט "הגישה החינוכית למדע", נתבקשתי ע"י ידידים …
אינקויזיציית האמונה
אימרו לי רבותי, מה יותר ליברלי מפרופסור לפילוסופיה? דניאל דניקולה (DeNicola) עומד בראש הקתדרה לפילוסופיה בגטיסברג, ספרו האחרון זיכה אותו בפרס PROSE ל …
טורקוו-מדע
טירוף 'ליברלי' באצטלה של מדע כדרכנו, נעדכן מעט מהמתרחש בעולם הליברלי הרחב, קרי – השוליים הסהרוריים הדי רחבים של האקדמיה, בהם במקום לעסוק במחקר ובמדע א …
הרב גיורא רדלר: ספקנות כבעיה נפשית, ונושאים נוספים
מצורף כאן חלקו הראשון של השיעור 'ודאות וספקנות' מאת הרב גיורא רדלר (רס"ן במיל' ומנהל פיתוח בחברת תוכנה, מתלמידיו של הרב יוסף קלנר, ומלמד אמונה למעלה מ …
ושוב מלעיטים אותנו ב'מחקרים'
בעידן הנאורות של ימינו, אין סיבה שאדם לא יפתח חדשות ויתעדכן בחדושי המחקר, לכולנו יש מן הסתם השכלה בסיסית שתאפשר לנו להבין את ההישגים המופלאים של המח ה …
מה נשמע באקדמיה?
שני דשי"ם קיבלנו לאחרונה, מאוניברסיטת תל אביב, ומהאוניב' העברית. קטעים מתוך מאמרה של ניצן ריבלין: להתראות אוניברסיטה, היית שטחית וצפויה פגשתי שיח מאוס …
א קונפליקט ראשוני: האם הידע האינסופי מאפשר בחירה?
חיים אנו בעידן של ידע אינסופי, אוטוסטרדת המידע. 40,000,000,000,000,000,000 בייט של מידע מועלים מדי שנה לאינטרנט.
ב. אוטוסטרדת המידע כמערכת
המידע האינסופי מסופק לנו על ידי מערכות מידע, המידע נוצר על ידי כמות עצומה של גופים, העוסקים כל אחד בתחום ספציפי.
ג. אבני היסוד של המערכת. איך עובד מחקר?
בכדי שמסקנות המחקרים יוכלו להצטרף יחדיו לפירמידה אדירה של מליוני מסדי נתונים שונים, אנו צריכים לוודא שהמתודה שלהםהיא ערובה למסקנה שאנו צריכים לקבל. ול …
ד. המדע ומערכות המידע כמפעל חברתי
העובדה שכמות הנתונים היא אינסופית, ואין מערכת שתחלוש עליהם, משאירה בעצם בידי החברה והתרבות יכולת ניווט מסוימת.
ה. דוגמא להשפעה על המערכת: הטיית פרסום
אחת התופעות המאיימות על אמינות המדע, היא: הטיית פרסום.
ו. דוגמא שניה להשפעה על המערכת: הטיית אישור
עוד קודם שמגיעים לשאלת הפרסום, איסוף הנתונים אינו רק ענין טכני. הרבה פעמים מדובר בענינים מורכבים מאד, לא רק מחקרים הנעשים בקרב בני אדם על ידי שאלונים
ז. תעשיית המחקרים, האם יתכן פיקוח מלא בין אמת לשקר?
מדי פעם אנו מתבשרים בחדשות על מחקר שנתגלה כפיברוק ושקר, והרבה פעמים מדובר בחוקרים מפורסמים ומוכרים. כיצד יתכן הדבר?
ח. יצירתיות במעבדה: איך זה עובד?
בעקבות ועדת הבדיקה ביוני 2010 שהורתה למדען ישראלי (הדסה, האוניברסיטה העברית) להפסיק ללמד לאלתר, כאשר הסיבה (לפי "הארץ"): "הוא נטל ללא בסיס אחריות מדעי …
ט. המחקר יכול לטעות? מספרים ועובדות
די מדהים לגלות כמה נפוצים פירסומים של ניתוחים סטטיסטיים שגויים. במאמר שפורסם לא מזמן נבדקו 281 מאמרים שפורסמו בכתבי עת מרכזיים בפסיכולוגיה.
י. המדע כאידיאולוגיה
המדע, בתיאוריה הינו מסד נתונים העונה להגדרות מופשטות כל שהן, בפועל, הוא יציר כפיהם של גופים מסויימים, האקדמיות. האקדמיה היא מערכת אורגנית.
"מדענות" – אמונה טפלה מצויה
ה'מדענות' היא תופעה שמצויה בדורינו, בעיקר בהשראת התפיסה שהיתה מקובלת במאה ה19, לפיה המדע כולל תשובות לכל השאלות. בויקיפדיה מוגדרת המדענות: ניתן לראות …
יא. השפה האקדמית והאקדמיזציה, מקצועיות, או ערפל תחת בהירות?
השפה הגבוהה המשמשת במאמרים אקדמיים, מייחדת את המלומדים, שהם היחידים היכולים לשחות בכל המלים הלועזיות וההגדרות המסובכות.
יב. ריבוי מחקרים תורם? "לא צריכים כל כך הרבה אקדמאים"
ד"ר יעקב ברגמן מהאוניב' העברית, יצא בינואר 2010 בקריאה: "לא צריך שכולם יהיו אקדמאים", דבריו פורסמו בין השאר בדה מרקר (20/1/10)
יג. עודף מידע, המחסום העיקרי בפני ידע
ים הנתונים אינו מכשול רק לאדם הפשוט, אלא גם למחקר עצמו, וליכולת ההפנמה של תוצאות המחקר.
יד. איש פשוט מול מערכות המידע
מה עלינו להסיק מכל הנתונים הללו? האם הם סוג של מחקר המנסה להוכיח באופן פרדוקסלי שיש להטיל ספק בכל מחקר באשר הוא?
פיירבהנד – להציל את האנושות מהמדע
המידע האינסופי מסופק לנו על ידי מערכות מידע, המידע נוצר על ידי כמות עצומה של גופים, העוסקים כל אחד בתחום ספציפי.
השפה האקדמית 2
גם אתה סיימת לקרוא בקושי מאמר אקדמי הכתוב בשפה מנופחת ומהדהדת גדולות, עד שאתה שואל את עצמך האם אתה הלא נורמלי, שלא מבין למה צריך לכתוב בצורה כ"כ מסורב …