עידן הידע סדרה

א קונפליקט ראשוני: האם הידע האינסופי מאפשר בחירה?
חיים אנו בעידן של ידע אינסופי, אוטוסטרדת המידע. 40,000,000,000,000,000,000 בייט של מידע מועלים מדי שנה לאינטרנט.

ב. אוטוסטרדת המידע כמערכת
המידע האינסופי מסופק לנו על ידי מערכות מידע, המידע נוצר על ידי כמות עצומה של גופים, העוסקים כל אחד בתחום ספציפי.

ג. אבני היסוד של המערכת. איך עובד מחקר?
בכדי שמסקנות המחקרים יוכלו להצטרף יחדיו לפירמידה אדירה של מליוני מסדי נתונים שונים, אנו צריכים לוודא שהמתודה שלהםהיא ערובה למסקנה שאנו צריכים לקבל. ול …

ד. המדע ומערכות המידע כמפעל חברתי
העובדה שכמות הנתונים היא אינסופית, ואין מערכת שתחלוש עליהם, משאירה בעצם בידי החברה והתרבות יכולת ניווט מסוימת.

ה. דוגמא להשפעה על המערכת: הטיית פרסום
אחת התופעות המאיימות על אמינות המדע, היא: הטיית פרסום.

ו. דוגמא שניה להשפעה על המערכת: הטיית אישור
עוד קודם שמגיעים לשאלת הפרסום, איסוף הנתונים אינו רק ענין טכני. הרבה פעמים מדובר בענינים מורכבים מאד, לא רק מחקרים הנעשים בקרב בני אדם על ידי שאלונים

ז. תעשיית המחקרים, האם יתכן פיקוח מלא בין אמת לשקר?
מדי פעם אנו מתבשרים בחדשות על מחקר שנתגלה כפיברוק ושקר, והרבה פעמים מדובר בחוקרים מפורסמים ומוכרים. כיצד יתכן הדבר?

ח. יצירתיות במעבדה: איך זה עובד?
בעקבות ועדת הבדיקה ביוני 2010 שהורתה למדען ישראלי (הדסה, האוניברסיטה העברית) להפסיק ללמד לאלתר, כאשר הסיבה (לפי “הארץ”): “הוא נטל ללא בסיס אחריות מדעי …

ט. המחקר יכול לטעות? מספרים ועובדות
די מדהים לגלות כמה נפוצים פירסומים של ניתוחים סטטיסטיים שגויים. במאמר שפורסם לא מזמן נבדקו 281 מאמרים שפורסמו בכתבי עת מרכזיים בפסיכולוגיה. בחצי מהמאמ …

י. המדע כאידיאולוגיה
המדע, בתיאוריה הינו מסד נתונים העונה להגדרות מופשטות כל שהן, בפועל, הוא יציר כפיהם של גופים מסויימים, האקדמיות. האקדמיה היא מערכת אורגנית.

יא. השפה האקדמית והאקדמיזציה, מקצועיות, או ערפל תחת בהירות?
השפה הגבוהה המשמשת במאמרים אקדמיים, מייחדת את המלומדים, שהם היחידים היכולים לשחות בכל המלים הלועזיות וההגדרות המסובכות.

יב. ריבוי מחקרים תורם? “לא צריכים כל כך הרבה אקדמאים”
ד”ר יעקב ברגמן מהאוניב’ העברית, יצא בינואר 2010 בקריאה: “לא צריך שכולם יהיו אקדמאים”, דבריו פורסמו בין השאר בדה מרקר (20/1/10)

יד. איש פשוט מול מערכות המידע
מה עלינו להסיק מכל הנתונים הללו? האם הם סוג של מחקר המנסה להוכיח באופן פרדוקסלי שיש להטיל ספק בכל מחקר באשר הוא?