נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

בריאתנות טו – הסדר המלאכותי של עץ החיים

אחת הדרכים בה האדם חש כי האבולוציה נתמכת בעובדות, היא הסדר הקיים בממצאים. תיאוריית האבולוציה לוקחת בליל של ממצאים, מאובנים, שכבות גיאולוגיות, ועושה בהם סדר

 

בריאתנות טו – הסדר מלאכותי של עץ החיים

אחת הדרכים בה האדם חש כי האבולוציה נתמכת בעובדות, היא הסדר הקיים בממצאים. תיאוריית האבולוציה לוקחת בליל של ממצאים, מאובנים, שכבות גיאולוגיות, ועושה בהם סדר, סדר התפתחותי בעל הגיון פנימי. הסדר הזה מושך את הלב להאמין בו.

אך יש להבדיל בין סדר טבעי, לסדר מלאכותי. סדר טבעי הוא סדר שבדרך כלל נובע מגורם עקבי כל שהוא. כולם מודים שהסדר שבתוך המין החי בא כתוצאה מגורם עקבי (למשל ברירה טבעית) והוא סדר ממשי שחייב להיות מוסבר. סדר מלאכותי הוא סדר שנוצר על ידי טכניקה, סדר שכמותו אפשר ליצור מתוך כל ערבוביה.

הסדר שתורת האבולוציה עושה בממצאים שע"פ כדוה"א, ניתן להיעשות בכל ערבוביה אחרת של ממצאים, ולכן הוא סדר מלאכותי, שנעשה על ידי טכניקה, ואינו מלמד על קשר בין הממצא לבין ההסבר. הסדר אינו קיים באמת כי כל סדר אחר היה מתקבל גם הוא.

האבולוציה אינה מציבה את כל המינים כמתפתחים זה מזה באופן ישיר (לא מניחים שהאדם התפתח מהקוף שאנו מכירים), אלא כענפים של עץ, ישנם ענפים ארוכים ומסתעפים, וישנם ענפים קטנים המסתיימים בהיכחדות. בצורה כזו אפשר לסדר כל קבוצת מינים שנחפוץ על בסיס המשותף והמפריד ביניהם, בכדי להיכנס לעץ אין דרישה מסויימת מן המין, הדמיון ל"אב קדמון" זה או אחר, הוא זה שמקרב אותו אליו במיקומו בעץ, אבל אין אנו דורשים מיצירה מורכבת ספציפית שתבא רק פעם אחת בעץ, אין לנו מניעה מלהניח שהעינים התפתחו עשרות פעמים כזוג סימטרי בקדמת הגולגולת. אין לנו מניעה להניח שמינים הדומים הומולוגית רחוקים מולקולארית, או להיפך. אין שום קריטריון מחייב ב"סדר" זה, מלבד אסוציאציה חפשית. עץ כזה אפשר להרכיב מכל ערימת ממצאים, אפילו מערימת בובות בחנות הצעצועים, או מקבוצת כלי רכב במגרש. ולכן הוא סדר מלאכותי חסר ערך.

התרשימים והגרפים שאנו פוגשים בספרי הלימוד ובסרטים פופולאריים, הם לא רק סדר מלאכותי, אלא גם מיצג מלאכותי, מיצג שהנתונים מהווים בו חלק קטן בלבד. חלק גדול מהנתונים אינם נתונים שנחשפו, אלא השערות, שבאו לצורך השלמת התרשים. וגם החלק שעוסק בנתונים שנחשפו, מציג אותם בצורה הרצויה לתרשים.

המלומדים העורכים את התרשימים, לא תמיד טורחים להבדיל בין הידוע למשוער, בין הקיים לדמיוני, והרבה פעמים הדברים יוצרים רושם מוטעה. מפורסמים דבריו של ההתפתחותן ארנסט הקל, בהתנצלות על מעשה זיוף שלו. כידוע הקל טבע חוק "האביוגנזה היא חזרה על הפילוגנזה", דהיינו היווצרות העובר לשלביה היא חזרה על היווצרות המין לשלביו. הקל סבר כי לעובר יש בתהליך התפתחותו זימים (מה שהתגלה כתעלות האוזן) זנב (עמוד השדרה מתפתח לפני הרגליים) וכדו'. כיום תיאוריה זו אינה מקובלת. בכל אופן, בזמנו צייר הקל תרשימים של אביוגנזה, כשזנב מסתלסל בין יריכיו של העובר, ועוד 'שיפורים' לתיאוריה שלא נצפו במציאות. לאחר שהתברר כי הקל "לא דייק" בלשון המעטה, התבטא הקל כך: "לאחר ההודאה ב"זיוף", הייתי מחויב לראות את עצמי כמגונה ומחוסל אילולא הייתה לי הנחמה לראות בבית הכלא לצדי מאות חברים נאשמים, ביניהם ביולוגים ואנשי מחקר מהאמינים והמוערכים ביותר. הרוב הגדול של כל התרשימים בספרי הלימוד, המחקרים וכתבי העת הביולוגים הטובים ביותר, לוקים באותה דרגה של אחריות ל'זיוף', משום שכולם בלתי-מדויקים, ובמידה זו או אחרת הם טופלו, תוארו בקווים כלליים, והורכבו", (Francis Hitching, The Neck of the Giraffe: Where Darwin Went Wrong, New York: Ticknor and Fields 1982, p. 204.).

הפיכת נתונים קטועים לגרף, היא צורה לימודית של הצגת תיאוריה, אבל יכולה להטעות מאד את הקורא העממי. גם ההתפתחותן  דובנצקי כותב: "למעשה כל המאובנים שנמצאו הם קטועים, ועל פי רוב מתפתים החוקרים לספקולציות". (Klotz, J.W. 1970 "Genes: Genesis and Evolution". Concordia Publishing House, St Louis, p. 371).

סימפסון אומר: "המקור לכל 32 הסדרות של היונקים הוא ספקולטיבי בעיקרו ומוטל בספק", (Simpson, G.G 1953, "The Magor Freatores of evolution" N.Y. Columbia University Press.).

לעתים הסדר המלאכותי מבלבל אותנו, ושובה את הצופה בקסמו. הדוגמא הקלאסית של תיעוד לאבולוציה היא ההתפתחות המשוערת של הסוס, גם אם היתה הדוגמא הזו מבוססת ומדוייקת, אין היא באמת סדר טבעי, סדר המציית לאיזה עיקרון חיצוני. אין זה אלא סדר מלאכותי, הצורה הנוחה ביותר לסדר את הממצאים, בהנחה שהתפתחו זה מזה. כך כותבים חוקרים:

"נקודת התורפה העיקרית של ההסבר האבולוציוני בכך שאנו יודעים מראש כיצד נראות, למשל, פרסות הסוסים, לפני שאנו שואלים מדוע התפתחו כפי שהתפתחו, ומה תועלתן. לשון אחר, במקום לטעון טענות א-פריורי, כנהוג במדע, עושה ההסבר האבולוציוני שימוש בטענות פוסטריורי. ומאחר שהאבולוציה עוסקת בדיעבד, כמעט ואי- אפשר להכריע בין תיאוריות חליפיות בשיטת ההפרכה. עובדת היותה דיסציפלינה היסטורית באופיה, המפרשת ממצאים ואירועים לאחר התרחשותם, אינה מאפשרת לה, ככלל, לאמת את הנחותיה באופן אמפירי ובכך נשלל ממנה המעמד המדעי המובהק שכה נחוץ לה". (מתוך "מחשבות יב"מ, סוציוביולוגיה, הטבע שבאדם" 1981 עמ' 33).

אם נבחן את הדוגמא הסוסית הקלאסית, נראה שהיא מטעה בהחלט את הצופה. למרות השימוש הרב שנעשה בה, כמייצגת את שלבי ההתפתחות, בצד עש הפלפל המייצג את הברירה הטבעית. גם דוגמא זו מטעה.

תרשימי אבולוציית הסוס (ישנם יותר מעשרים סוגים כאלו, זה כחו של סדר מלאכותי) יוצרים רצף מלאכותי ממאובנים נבדלים שחיו בתקופות שונות בתכלית בהודו, בדרום אפריקה, בצפון אמריקה ובאירופה. המשותף לכולם הוא ההשערה כי האב הקדמון של הסוסים (Eohippus), שחי בתור האאוקן לפני 55 מיליון שנה, היה אביו הקדמון של הסוס )אקווס-ערוד(.

ההתפתחותן גורדון ר. טיילור כותב: "אך אולי החולשה הרצינית ביותר של הדארוויניזם נעוצה בכישלון הפליאונטולוגיים למצוא פילוגנטיות או התפתחויות משכנעות של יצורים המוכיחות שינוי אבולוציוני עיקרי…הסוס מאוזכר לעתים קרובות כדוגמה היחידה שמעובדת באופן מלא. אך עובדה היא שהקו המתמשך מאאוהיפוס לאקווס הינו מאוד בלתי יציב. הוא אמור להראות עלייה מתמשכת בגודל, אולם האמת היא שכמה זנים היו קטנים יותר מהאאוהיפוס, ולא גדולים יותר. ניתן ללקט דוגמאות מייצגות ממקורות שונים ברצף הנראה משכנע, אולם אין כל ראיה לכך שהם אכן התפרשו בסדרה בזמנו", ( Gordon Rattray Taylor, The Great Evolution Mystery, Abacus, Sphere Books, London, 1984, p. 230).

כבר ב1980 התריע על כך ההתפתחותן בויס רוזנברג, בכנס מדעי שנערך ב"מוזיאון השדה להיסטורית הטבע" בשיקגו, מדבריו: "הדוגמה הרווחת של אבולוציית סוסים, המציעה השתלשלות שינויים הדרגתית מיצורים בעלי ארבע בהונות בגודל שועל שחיו לפני כמעט 50 מיליון שנה לסוסים של ימינו בעלי בוהן אחת, התבררה כבר מזמן כשגויה. במקום שינוי הדרגתי, נראים מאובנים של כל מין ביניים ברורים ונבדלים לגמרי, קבועים ולא משתנים, עד להכחדתם לאחר מכן. לא נמצאו צורות מעבר", ( (Boyce Rensberger, Houston Chronicle, November 5, 1980, p.15כאן מתפלמסים ההתפתחותנים על הקטע הזה, ייתכן שהוא הוספה אנונימית (?!), כי אינו תואם לשאר דבריו של רוזנברג המחזק מאד את האבולוציה, ובכלל הוא לא בא לפרוך את האבולוציה אלא לחזק את שיווי המשקל המקוטע (הטוען שאין סיבה למצוא מאובני מעבר, וההוכחה היא: שאין מספיק כאלו!!). וכמובן מצורף הסבר שהסוס לא התפתח בקו ישר ויש ענפים שנכחדו וכו',  ובקיצור כל התרשים היפה אינו מציג את המציאות.

דר' ניילס אלדריג' התבטא בנושא אבולוציית הסוס: "קיים ערב רב של סיפורים, חלקם דמיוניים יותר מאחרים, לגבי טבעה האמיתי של היסטוריה זו, הדוגמה המפורסמת ביותר הינה המוצג על אבולוציית הסוסים שנוצרה לפני כחמישים שנה. מוצג זה הוצע כאמת עובדתית בכל אחד מספרי הלימוד. כעת אני חושב שזה עניין מצער, במיוחד כשאנשים המציעים סיפורים כגון אלו מודעים בעצמם לטיבם הספקולטיבי של חומרים אלו". (Niles Eldredge, quoted in Darwin’s Enigma by Luther D. Sunderland, Santee, CA, Master Books, 1988, p. 78).

עוד על כשלים של אבולוציית הסוס המשוערת:

Charles J.J. Deperet in Transformations of the Animal World (New York: Arno Press, 1980), p. 105 (emphasis is Deperet's

David Raup, “Conflicts Between Darwin and Paleontology,” Field Museum of Natural History Bulletin, Vol. 50, No. 1 (January 1979), pp. 25 (emphasis added

G.A. Kerkut, Implications of Evolution (Oxford and New York: Pergamon Press, 1960), pp. 144-145 (emphasis added).]

  1. Heribert Nilsson, Synthetische Artbildung (Lund, Sweden: Verlag CWE Gleerup, 1954), pp. 551-552 (emphasis added

George G. Simpson, Life of the Past (New Haven, Connecticut: Yale University Press, 1953), pp. 125, 127 (emphasis added ("המעבר מאוהיפוס אל הסוס, שהיה יקר כל כך ללב דורות של מורים, מעולם לא קרה").

בולט עוד יותר הוא הסדר המתבטא בחפיפה בין המאובנים והשכבות, כל הקדום יותר פשוט יותר, זה תואם גם לרעיון הבריאה, לפיו המינים נבראו בהדרגה דומה. אבל באמת גם זה סדר מלאכותי, שכן אין דרך ברורה וחד משמעית לקבוע איזו שכבה היא ראשונית, ואיזה פיסת אדמה שייכת לשכבה מסויימת. ולכן היחס בין השכבות נקבע בין השאר על פי תיאוריית האבולוציה, על פי סוג המאובנים המצויים בשכבה. התרשימים של השכבות והממצאים הם סדר מלאכותי שסודר בכדי שיתאים לתיאוריה המקובלת.

אלדריג' מתבטא בדומה לזה: "הפליאונטולוגים אינם יכולים לפעול בדרך זו, אין דרך פשוטה להסתכל על מאובן ולומר בן כמה הוא, אלא אם כן אתה יודע את גיל השכבה שממנו הוא בא, וזה מציב בעיה מסויימת: אם תיארוך שכבות הסלע נקבע על פי המאובנים שבהם, כיצד ניתן לקבוע את גיל המאובנים על פי השכבות?", ( Niles Eldredge, Time Frames: The Rethinking of Darwinian Evolution and the Theory of Punctuated Equilibria   New York: Simon and Schuster, pp 51,52.). [תגובה: הציטוט הזה הוצא מהקשרו].

ד"ר טרופ מבהיר את השיטה הזו בספרו "בריאה, מוצא החיים":

"כיצד הוכן הטור הגיאולוגי? תלמידים תמימים סבורים, שמדענים ערכו חפירות וחשפו סדרות גיאולוגיות ברורות ושלמות. אין הדבר כך, מעולם לא נמצאה סדרה גיאולוגית מושלמת בשום מקום על פני כדור הארץ. ברוב המקומות נחשפו רק שתים או שלוש שכבות אחת על גבי השניה. אפילו הקניון הגדול בקולורדו, עתיר השכבות, המיוחד במינו בכל כדור הארץ, מכיל רק 5 מערכות עיקריות.

אילו היו עורמים את כל השכבות הגיאולוגיות כולן אחת על השניה, כי אז הייתה הערמה בגובה של 100 מיילים. (O.D. Von English and K.E.Caster , “Geology”, Ms. Graw-Hill, 1952, New York). עומקו של הקניון הגדול בקולורדו הוא רק מייל אחד, היינו: 1% מכלל השכבות. עובדה זו מציקה לגיאולוגים, לכן הם טוענים, שהחלקים האחרים של הסדרות הגיאולוגיות בקניון נהרסו עם הזמן ע"י תזוזות טקטוניות ובלייה. בגלל הרציפות הקטועה של הטור הגיאולוגי, חייבים הגיאולוגים לצרף פיסות סלעים מאלפי מקומות ולשחזר מהם את הטור הגיאולוגי, המופיע בסדר נכון רק בספרי הגיאולוגיה.

כיוון שהטור הגיאולוגי משוחזר מפיסות אינפורמציה כאלה, המפוזרות במקומות רבים מאוד על פני כדור הארץ, נשאלת השאלה: כיצד, בכל זאת, נקבע סדר השכבות? או נציג את השאלה במילים אחרות: כיוון שהשכבות, ברובן הגדול, לא נמצאות יחד, אחת על גבי השניה, מי לידנו יתקע, שגם סדר המאובנים, הנקבע ע"י שחזור שרירותי, הוא אמיתי? לגיאולוגים לא נותרה הברירה אלא להשתמש בעקרונות אחרים, כדי לתארך ולסדר שכבות הסלעים.

הגיאו כרונולוגיה והאבולוציה נטענות אחת על השניה

הגיאולוגים נעזרים בתיאוריית האבולוציה. הם מקבלים את ההנחה על הרצף והאבולוציה של צורות החיים, המבוססות על השוואות רמות המורכבות של היצורים. כאשר מתגלים מאובנים, הם ממוינים בהתאם לשיבוצם ברצף האבולוציוני, ורק אחרי כן מייחסים את הסלע, שבו נמצא המאובן, לתקופה שלו. אבל קורה לעתים, שסלעים, אשר לפי הבדיקות הפיזיקליות שלהם שקעו יחד במאורע מהיר, מכילים מאובנים מתקופות שונות לגמרי, עד כדי גיחוך, ונוצרה תעלומה.

תיארוך גיאולוגי ותיארוך אבולוציוני נשענים זה על זה, בלי שתהיה להם אחיזה על בסיס איתן אחר. אבולוציה "מוכחת" ע"י סדר המאובנים בסלעים, ותיארוך הסלעים "נקבע" על ידי מציאות המאובנים בתוכם, בהתאם להסבר האבולוציוני.

מול בעיות פענוח של שכבות מקוטעות ומפוזרות, פונים הגיאולוגים לביולוגים שיעריכו עבורם את דרגת הפרימיטיביות של מאובני האורגניזמים שבתוכם. חוקרי האבולוציה נעזרים לעתים בשיטות רדומטריות, אך גם כאן קיימת הסלקציה: תוצאות לא מספקות או לא מתאימות, נדחות הצידה ואינן מתפרסמות". ע"כ מדברי טרופ.

יש אומרים שדבריו של טרופ מוגזמים, ושיש תובנה בסיסית מתוך הממצאים באופן אובייקטיבי לגבי זיהוי חלק מן השכבות, אבל כאמור, גם לפי הסבר הבריאה, לפחות בתנ"ך, הבריאה הופיעה בהדרגה בין מינים.

כאן דברי פול טיילור בנושא בצירוף מקורות שונים.

אדמונד ספיקר (Spieker) כותב: "אני תוהה כמה ידע גיאולוגי היה זמין בשנת 1840? קצת ידע לגבי מערב אירופה,  לקוי גם הוא, כל אסיה, דרום אמריקה, ומרבית צפון אמריקה היו אלמוניים. כיצד העזו חלוצי תיאוריית האבולוציה להניח כי השערותיהם יתאימו לסלעים באיזורים כה עצומים? החלקים היותר גדולים של העולם? רק הנחה דוגמטית המשוכנעת באמיתות שיטתו של וורנר על סמך העובדות ממחוז סקסוניה הקטן בו חקר את הדברים. בחלקים רבים של העולם, בעיקר הודו ודרום אמריקה – אין התאמה, אבל כל זה נסלח. חסידי המייסדים של תיאוריית האבולוציה יצאו על פני כדור הארץ באופן של מיטת סדום התאימו את החלקים שמצאו, גם במקומות בהם הראיות בפועל, פשוטו כמשמעו, זועקות להיפך, כל כך גמישות ונוחות הן ה'עובדות' של הגיאולוגיה", (Edmund M. Spieker, Mountain-Building and Nature of Geologic Time-Scale, Bulletin of the American Association of Petroleum Geologists , Vol 40 Ogust 1956 p. 1803 ).

הגיאולוג ג 'ון וודמוראפ (Woodmorappe) כותב במאמר בנושא הטור הגיאולוגי: "בשני שלישים משטח הקרקע של כדור הארץ, אין למצוא יותר מ5 או לכל היותר 10 תקופות גיאולוגיות במקום אחד".  "בEighty to eighty-five percent of Earth's land surface does not have even 3 geologic periods appearing in 'correct' consecutive order. (p. 46)שמונים עד שמונים וחמישה אחוזים משטח הקרקע של כדור הארץ אין אפילו 3 תקופות גיאולוגיות המופיעות בסדר הנכון ברציפות". "A significant percentage of every geologic period's rocks does not overlie rocks of the next older geologic period Some percentage of every geologic period rests directly upon Precambrian 'basement' (p. 67) אחוז ניכר של סלעים בכל תקופה גיאולוגית מקובלת, אינן נמצאים מעל הסלעים של התקופה הקודמת, מכל תקופה יש חלקים המוטלים ישירות על שכבת הקמבריון – התחתונה ביותר". "תמיד, רק אחוז קטן מפני כדוה"א מצייתים לחלק המשמעותי של הטור הגיאולוגי, זה הופך את הישום הכולל של התיאוריה למשהו שמצריך הרבה רצון טוב ודמיון בכדי להניח שהיו אי פעם תקופות גיאולוגיות כפי שהן מתוארות, הרצף של עשר התקופות המקובלות הוא המצאה פנטסטית של דמיון".  (John Woodmorappe, The Essential Non-Existence of the Evolutionary Uniformitarian Geologic Column A Quantitative Assessment, Creation Research Society Quarterly, Vol 18 juny 1981 pp. 46-71).

הגיאולוג סטיבן אוסטין אומר (תקציר חפשי מאד שלי): הציבור מאמין בטעות בהנחות נפוצות חסרות יסוד בנוגע לגיאולוגיה, סוברים כי הטור הגיאולוגי נסמך על ראיות משמעותיות, וכי הוא באמת מרכיב את פני כדוה"א בכל מקום או ברוב המקומות, סוברים כי הוא מסודר בסדר הכרונולוגי, וכי לכל מערכת שכבות יש הרכב יחודי שעל פיו ניתן לזהותה בקלות, וכן סוברים כי המאובנים נותנים אינדיקציה מהימנה לצורך הקצאת שכבות. כל אלו בטעות יסודם, טעות נפוצה נוספת היא שיש ראיות ממשקעים כי השכבות היו צריכות להיווצר במשך מליוני שנים, או שיש ראיות רדיומטריות מכריעות לכך, ולבסוף: הטעות הנפוצה כי השכבות הגיאולוגיות תומכות בתורת ההתפתחות. (Steven A. Austin, Ten Misconceptions About the Geologic Column, Acts & Facts, Impact series No. (El Cajon, California: Institute for Creation Research, November 1984), 4 pp. 137). כאן לינקים למאמרים וסרטים שלו בנושא.

במקומות רבים המשקעים באוקיינוס מורכבים הפוך, השכבות העתיקות מונחות מעל הצעירות. Anonymous, Mountain Building in the Mediterranean, (News of the Week section under Marine Biology), Science News, Vol. 98, No. 16 (October 17, 1970), p. 316 (emphasis added)

כאן בדיסקברי אודות שכבות בנות מליונים המכילות שרידי בשר ורקמות של היצורים הטבועים בהן.

חומר נוסף: הפליאונטולוג (שהפך לבריתאן) פרופ' גרי א. פרקר בספרו "עדויות מאובנים", ובספר שהוציא יחד עם מוריס "מהו מדע הבריאה". (Gary Parker, The Fossil Evidence, in Henry M. Morris and Gary E. Parker, What Is Creation Science?, revised and expanded edition (Santee, California: Master Books, 1987), pp. 125-184.).

הגיאולוגיה והגיאו כרונולוגיה נשענות אחת על השניה, פרופ' הנרי מוריס:

Henry M. Morris, King of Creation (Santee, California: Master Books, 1980), p. 160 (emphasis added

[O.H. Schindewolf, American Journal of Science, Vol. 255, No. 6 (June 1957), p. 394 (emphasis added).]

[O.D. von Engeln and K.E. Caster, Geology (New York: Mc-Graw-Hill, 1952), p. 423.]

[Arthur E. Wilder-Smith, Man's Origin, Man's Destiny (Wheaton, Illinois: Harold Shaw Publishers, 1968), pp. 127-128 (emphasis added).]

עוד בנושא הגיאולוגיה וגיל השכבות:

קבוצת Rate בראשות שבעה אנשי מדע, גיאולוגיים ופיזיקאים, פירסמה מחקר מקיף על שיטות התיארוך הנוהגות, ועל הסתירות החמורות שהן יוצרות. להלן כמה מאמרים:  אנדרו שלינג:  Polonium Radiohalos, מודל פגום. הגרנד קניון, סתירות פנימיות בשיטות התיארוך גורמות לכל השיטה לקרוס. ד. המפריס נתונים חדשים: העולם צעיר. ג'ון באומגרדנר פחמן 14 מוכיח שהעולם צעיר. ראסל המפריס: רדיואקטיביות מוכיחה שהעולם צעיר אנדרו שלינג: על בדיקות אשלגן וארגון  ראסל המפריס: עדויות שהעולם צעיר.

[מקורות בריאתניים על גיל העולם:

אין הוכחות כי העולם מבוגר, אלא להיפך.

כאן הפניות למחקרים על תהליכים שגרמו לדעיכה מהירה, ומקלקלים את השעון הרדיואקטיבי

כאן על פקפוקים במסקנות הקוסמולוגיות של המפץ הגדול

שכבות טבעיות מכילות יותר מדי פחמן 14

אין שום דרך ישירה גם לא דרך בדיקות רדיואקטיביות, לפיה מודדים למשל את זמנם של הדינוזאורים, ההערכה מבוססת רק על השכבות והעץ האבולוציוני.

Derek Ager, Fossil Frustrations, New Scientist, Vol. 100, No. 1383 (November 10, 1983), p. 425 (emphasis added).]

  • Alan Charig, A New Look at the Dinosaurs (New York: Mayflower Books, 1979), p. 36 (emphasis added.]

הוכחות שהשכבות נוצרו במבול ולא בתהליך איטי

המאובנים אינם תומכים בגיל הארוך של העולם, הזמן הוא האוייב של הגיאולוגים, הרבה יותר נח לפרש את השכבות כצעירות יותר (Albert W. Mehlert, Diluviology and Uniformitarian Geology A Review, Creation Research Society Quarterly, Vol. 23, No. 3 (December 1986), pp. 104, 106 (emphasis added).]).

הוריקן, מבול או צונאמי יכולים לעשות תוך שעה או יום יותר ממה שהתהליכים הרגילים של הטבע עושים במשך אלף שנה, (הגיאולוג דרק אייגר, Derek V. Ager, The Nature of the Stratigraphical Record, 2nd edition (New York: John Wiley & Sons Publishers, 1981), p. 54).

המאובנים מוכיחים על קטסטרופיזם:

  • S. Ladd, Ecology, Paleontology, and Stratigraphy, Science (January 9, 1959), p. 72.]

Also see: David S. Jordon, A Miocene Catastrophe, Natural History, Vol. 20 (1920), pp. 18-22

J.M. MacFarlane, Fishes, The Source of Petroleum(New York: Macmillan, 1923), p. 400 (emphasis added

גיאולוגיה וקטסטרופיזם:

  • Steven A. Austin, Catastrophes in Earth History (El Cajon, California: Institute for Creation Research, 1984), 318 pp. (includes large bibliography of recent secular geology books and papers supporting catastrophism), and Depositional Environment of the Kentucky No. 12 Coal Bed (Middle Pennsylvanian) of Western Kentucky, With Special Reference to the Origin of Coal Lithotypes, doctoral dissertation (Pennsylvania State University, 1979), 390 pp. (University Microfilms International, Ann Arbor, MI, Order No. 8005972.)
  • Steven A. Austin (a.k.a., Stuart E. Nevin, The Origin of Coal, Impact Series No. 41, Acts & Facts (El Cajon, California: Institute for Creation Research, November 1976).

כאן בעיקר בסעיף 309 והלאה רשימת מחקרים המוכיחים את הקטסטרופיזם כגורם עיקרי לעיצוב כדוה"א: (ובהמשך אריכות בענין מקורות גיאולוגיים למבול).

סרטון בנוגע לאמינות בדיקות פחמן:

יצירת פחם במעבדה ופחם צעיר:

George R. Hill, Some Aspects of Coal Research, Chemical Technology (May 1972), p. 296

  • George R. Hill and Don C. Adams, Exothermal Metamorphosis of Coal Precursors (Salt Lake City: University of Utah, College of Mines and Mineral Industries, 1970).]
  • Steven A. Austin: Creationist / Geologist / Ph.D. from Pennsylvania State University, doctoral dissertation on coal formation / Professor of Geology, Institute for Creation Research Graduate School / Consulting geologist for government and industry.

[Don C. Adams, Exothermal Metamorphosis of Coal Precursors, doctoral dissertation (Salt Lake City: University of Utah, Dept. of Mineral Engineering, August 1970

Anonymous, Basic Coal Studies Refute Current Theories of Formation, Research and Development, (February 1984), p. 92

  • Similarly, experiments by the U.S. Bureau of Mines showed that petroleum (oil) can be produced from organic matter in only 20 minutes.

[Hayden R. Appell, Y.C. Fu, Sam Friedman, et al, Converting Organic Wastes to Oil, RL-7560 (Washington, D.C.: United States Department of the Interior, Bureau of Mines, 1971).]

Also, see: Science News, Vol. 125 (March 24, 1984), p. 187.

  • Andrew A. Snelling, How Fast Can Oil Form?, Creation: Ex Nihilo, Vol. 12, No. 2 (March-May 1990), pp. 30-34.].

חתך "אידיאלי" משום שאינו בנמצא בשום מקום בעולם, הוא אידיאל שלא הוגשם.

מוצא משותף

מקובל להוכיח כיום מוצא משותף על סמך השוואות גנטיות, מובן שעצם ההשוואות הגנטיות לא תומכות כלל בתיאוריית ההתפתחות, שכן כאלו מצויות גם ממרחק שאינו מאפשר השערת התפתחות, כמו שהראינו לעיל לגבי הסתירות בין הומולוגיה למולקולוגיה. וכמובן השוואות כאלו אינן סותרות בריאה, שכן הבורא יכול להשתמש באותו קוד גנטי ובאותם מנגנונים, כשם שהשתמש באותם מבנים מורפולוגיים. כך מראים כיצד אחד ההבדלים היסודיים בין שימפנזה לאדם, הוא כרומוזום שאצל האדם מורכב משני חלקים המצויים אצל השימפנזה – זה לא מוכיח דבר לגבי השאלה האם הבורא השתמש במנגנון קיים, או שמא מעצמו אירע הדבר.

אמנם נקודה מעניינת נוספת התגלתה בימינו, חלקי קודים המצויים בדנ"א האנושי, המקובל לפרשם כחתימות של וירוסים הגורמים למוטציה בדנ"א, נמצאים ביצורים פשוטים באותה נקודה בדיוק. מה שיכול להתפרש כמוטציה שתקפה אב קדמון, ועברה בירושה לצאצאיו כולל האדם. שוב, מדובר כאן בנושא פילוסופי ולא ביולוגי, שכן האל יכול להשתמש גם במנגנון קיים בדיוק כמות שהוא, בשיטת העתק הדבק. אפשר להתפלסף ולשאול: מדוע האל המושלם מעתיק דגם שיש בו שיבושים בעלמא? מובן שזה לא נושא לביולוגים (גם מבחינה ביולוגית מנגנון המוטציה והציס רגולציה מאפשר הסתגלות של יצורים לתנאים משתנים וברמת הטווח הארוך אינו חסרון אלא יתרון). תורת התכנון התבוני דוגלת מלכתחלה באב קדמון שהתפתח על ידי הבורא. אך גם מבלי הנושא הפילוסופי, יש להבהיר כי אין בידינו את מלא המידע לגבי הדנ"א והגורמים המשפיעים עליו, חלקים גדולים מהדנ"א הם בלתי מפוענחים, ומכונים "זבל גנטי". אך ייתכן מאד שה'זבל' הזה כולל מידע של תכניות על שאין לנו דרך לפענחו. לאחרונה התברר כי גנים יכולים לעבור גם שלא דרך תורשה, אלא דרך נשאים, ממש כמו מחלה מדבקת.. בכנס מדעי הוצג לאחרונה נושא זה ע"י ד"ר פיטר גוגארטן, המונח הוא "העברה רוחבית (אפקית) של גנים", ובלועזית  HGT. ולכן מסלול המעבר של חתימות גנטיות לא חייב להיות דוקא כתוצאה של אב קדמון במובן הפשטני. ראה כאן אריכות ודוגמאות מעניינות על העברות אופקיות של גנים.

בנוגע להוכחות לאבולוציה ראה גם: תפיסות שגויות באבולוציה, אבי בליזבסקי. מאמר שטחי ושגוי, שמחברו, (מנהל אתר הידען), לוקה ב"מדענות" פתלוגית, כפי שהוכיח יפה כאן וכאן ובעוד מקומות רבים.

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *