ישיבת פתחי עולם יש לעמוד על המחקר, על איזו תורה אנו חוגגים את זמן מתן תורתינו, האם תושב"כ או תושבע"פ? ואמנם אפשר לומר שעל שניהם יש לחגוג ולהודות. אבל האמת היא שאין המדובר כאן בחגיגה נפרדת מן הדבר, שעושים חגיגה אנושית והנימוק הוא איזו מתנה שקיבלנו. אלא שחוגגים עם הדבר עצמו, כמו שאדם חוגג עם …
התייחסות לפוסט מנפץ מיתוסים: שוב ושוב אנו שומעים דרשנים היוצרים סכֵמוֹת מוחלטות ובנויות מראש, שלל אבחנות בין 'תרבות יוון', 'חכמת יוון', לישראל ולתורה. מדברים על ניצחון של עם ישראל על 'תרבות המערב'; על 'הפילוסופיה'; על ה'לוגיקה'. מדברים על כך שהבלתי רציונלי של האמונה גבר על הרציונלי של ההיגיון; על פחיתות האמונה היוונית הבנויה רק על …
אחת המצוות המרכזיות בחג הסוכות היתה ניסוך המים, בטקס מיוחד היו נשאבים מים ממעיין השילוח ומנוסכים על גבי המזבח. ניסוך המים היה מתבצע שבע פעמים במהלך החג, והיה מלווה בשמחה גדולה, היא 'שמחת בית השואבה', שעליה נאמר 'מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו'. התוכן של מצוה זו הוא כנראה שהיא מדמה …
שאלה: אפשר להסביר בעברית פשוטה מה התוכן של חג סוכות, מדוע מקיימים בו טקסים שנראים מבחינתינו חסרי תוכן, ומה זה רלבנטי לחיים שלנו? תשובה: לגבי טקסים בכלל ראה: בשביל מה צריך טקסים ומצוות? התורה לא תמיד באה בתור 'רלבנטית לאיש בן המאה ה21', אלא לפעמים להיפך: מנסה להפוך תכנים אחרים ורחבים יותר לרלבנטים עבורינו, להוציא …
כולל דרכי תורה תשס"ט הקשר בין הרגש הטבעי שהוא טבע העולם לבין החגים שהם מצוות. ידוע שביהדות היום מתחיל מן הלילה", אבל בודאי הלילה והיום אינם יחידה בלתי נפרדת, ישנם צומות שהם רק ביום, וכן אכילה בעיכ"פ ליש מן הפוסקים, וכן אכילת קרבן הוא ליום ולילה שאחריו. כן מצינו במהרי"ל (הביאו ב"י סי' תקנח) דמוצאי …
יב א: ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים. מכילתא: "חוץ לכרך… עד שלא נבחרה א"י היו כל הארצות כשרות לדברות, משנבחרה א"י יצאו כל הארצות". הלימוד של חוץ לכרך, הוא מהמתואר "ארץ מצרים", ולא 'מצרים' שמלמד גם על האומה ועל מקום המצרים. הרעיון של הארצות הכשרות, הוא לא רק שהיו כשרות, אלא בכוונה …
בעיה"ק צפת תובב"א יש בפסח ענין מיוחד של לפני הפסח, של יכול מראש חודש, מתחיל כבר במצרים עם המשיכה של הקרבן קודם הפסח, השימור לשמה של החטים ושל המצות, והמנהג של לעסוק בהלכות הפסח, שממנו התחיל הרעיון של דרשת שבת הגדול, וגם קרבן פסח עצמו הוא בארבעה עשר בערב, כל העסק נעשה לפני הפסח. הענין …
חלק מהמאמץ שלנו, בימים נוראים, וביום הכיפורים, כל שנה, הוא להפנים את ההתרחשויות הרוחניות. אנחנו מטבענו חווים את המציאות הטבעית, לא את הדברים שמתרחשים מאחורי הפרגוד. והעבודה היא להרגיש, שבאמת יש דין, שמחליטים מה יהיה איתנו, וכו'. שהפעם התשובה תהיה אמיתית ו'יעיד עליו יודע תעלומות'. הבעיה היא באמת כשמנסים להבין באופן ברור מה בדיוק התהליך, …
מטרת השופר היא זכרון תרועה, שנקשר במק"א עם להיזכר לפני ה', ובתושבע"פ עם עקדת יצחק, ששניהם צריכים ביאור מה ענינם. אבל ראשית אופן קיומו, אמרה תורה 'והעברת שופר תרועה… תעבירו שופר בכל ארצכם' (ויקרא כה ט), ואמרינןשיהו כל תרועות החדש השביעי זה כזה (ר"ה לד.), דהיינו שאין ההעברה דיובל שונה, אלא ששם נתפרש המעשה יותר, …
ישיבת פתחי עולם השאלה מה ה' דורש מאיתנו בחודש אלול, היא שאלה טובה. יש כאלו שמגדירים 'שאלה טובה', שאלה ידועה, ששאלו האחרונים, או שמתאים שישאלו, שאלה שהמקורות 'מבקשים' אותה. ויש כאלו שבעיניהם 'שאלה טובה', היא שאלה שלא שאלו, שאלה חתרנית. ננסה לשאול את שתי השאלות ולהשיב עליהן תשובה טובה. האלול שאנחנו גדלנו עליו בישיבה, היה …
אמר ר' יוסי: מעולם לא ירדה שכינה למטה, ולא עלו משה ואליהו למרום. ר' יוסי היה בדור של יורדי מרכבה, דורו של רשב"י. הרוגי מלכות, היו צופים במרכבה, רבי עקיבא ור' ישמעאל, ולעומתם אלישע שערק לרומאים. והנה רבי יוסי פגש את אליהו כמה פעמים, ולמד ממנו בין השאר ענינים ארציים כמו שאין נכנסים לחורבה …
בנסיון להבין משהו מעניני החורבן, מצד אחד החרבן הוא תכנית, שכתובה כבר בתורה, ומצד שני התכנית היא שלא יהיה תכנית, החורבן הוא חוסר סדר, כמו לשלוח אדם לגלות ביער פראי, שאין לו מה לנסות להמשיך ולהתנהג לפי הכלים שהוא מכיר, כי במקום פראי הכללים האלו לא עובדים. מצד אחד עכשיו לא יעזור לו בהכרח להתעטף …
פורסם בקולמוס למאמר המלא תמונה ראשית: חאשירש – אחשוורוש, מקור: ויקימדיה כאן
