נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

בריאת מערכת השמש ע"פ התורה שבכתב ושבע"פ – מול המדע

פרופ' משה קוה, פיזיקאי, ונשיא אוניב' בר אילן (לשעבר), עוסק בנושא זה בדף שבועי, כך הוא כותב (קטעים מדבריו):

במסכת חולין (ס, ע"ב) מובאים דבריו של ר' שמעון בן פזי:

כתיב ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים וכתיב את המאור הגדול ואת המאור הקטן. אמרה ירח לפני הקב"ה: רבש"ע, אפשר לשני מלכים שישמשו בכתר אחד?

אמר לה לכי ומעטי עצמך.

גם אם לאגדה זו יש מוסר השכל הנכון לדורות, מעניין לבדוק, האם יש לה קשר כלשהו למדע או לפחות למדע הקדום?

הרעיון שכדור הארץ היה אמור להסתובב סביב "שתי שמשות" מעורר סקרנות רבה. האם הדבר אפשרי?

לפני שנספק תשובות לגננות ולילדי ישראל לשאלות שנשאלו לעיל, כדאי לסקור בקצרה את תולדות התפתחות היקום ואת ההסבר המדעי המקובל ליצירת השמש והירח.

ע"פ הידע הקוסמולוגי כיום, נוצר היקום לפני כ- 15 מיליארד שנים מה"מפץ הגדול" )לגבי הזמנים הקוסמולוגיים והתאמתם ל"ששת ימי הבריאה", ראה הערה 1( . מיד לאחר הפיצוץ,התמלא היקום בקרינה. חלק מהקרינה הפך לחלקיקים יסודיים )כגון: קוארקים, אלקטרונים ופוזיטרונים) ולאחר שנייה בלבד )!( נוצרו הנויטרונים והפרוטונים. לאחר שלוש דקות מהמפץ הגדול נוצרו גרעיני ההליום, והטמפרטורה הייתה אז כמה מיליארדי מעלות! דרמה מוחלטת!! הפיזיקה של גלים אלקטרומגנטיים, הפיזיקה של חלקיקים אלמנטריים והפיזיקה הגרעינית, המהווים כ- 75 אחוז מתכנית הלימודים לתואר ראשון בפיזיקה בכל אוניברסיטה טובה, נוצרו תוך 3 דקות בלבד!!

מכאן ואילך הואט הקצב באופן דרמטי. הטמפרטורות ירדו קמעא קמעא, וכשהגיעו לכ- 6000 מעלות לאחר כ – 300,000 שנים מהמפץ הגדול, התחיל היקום ל"התעורר". כאן מתחילות ה"אושות הראשונות" של מבנה היקום (המורכב מחומר). תגלית זאת עוררה רעש רב לפני כשבע שנים, כאשר החללית קובי, שנשלחה לחלל ב – 1989 (עם ציוד משוכלל לגילוי קרינה),

הצליחה למדוד קרינה שהגיעה ממרחק של 500 מיליון שנות אור מאתנו (שנת אור היא מרחק של קרן אור העוברת בשנה, ומהירות הקרן 300,000 ק"מ בשנייה). הצילום של קובי נתן מראה מרהיב של ראשית צמיחת היקום לאחר כ- 300,000 שנים מאז היווצרו. כמה זמן צריך היה לחכות עד להיווצרות הפיזיקה האטומית המהווה את יתר 25 האחוזים מתכנית הלימודים לתואר ראשון בפיזיקה? ובכן, האטום הראשון נוצר כ- 10 מיליון שנים לאחר המפץ הגדול (עדיין זמן "זעיר" לעומת 15 מיליארד שנות היקום).

מתי נוצרו השמש, כדור הארץ והירח? הפיזיקאים מאמינים כיום, שמערכת השמש נוצרה כ- 10 מיליארד שנים לאחר המפץ הגדול. היינו לפני כ- 5 מיליארד שנים נוצרו השמש, מערכת השמש וכדור הארץ, והירח נוצר כ – 50 מיליון שנים לאחר היווצרות כדור הארץ. אלו תולדות השמים והארץ מבחינת המדע.

כפי שיתברר בהמשך מאופן יצירת השמש וכדור הארץ (כאחד מכוכבי הלכת), ברור היום למדענים אפוא, שהשמש נוצרה לפני כדור הארץ. כיצד זה מסתדר, אם כן, עם הסדר הכרונולוגי של ספר בראשית, שבו תיאור יצירת השמש נמצא ביום הרביעי ותיאור יצירת הדשא (על פני כדור הארץ) נמצא לפני כן ביום השלישי? הרי ברור לכולם, שלא תיתכן שום צמחייה ללא פוטוסינתזה הנוצרת בגלל השמש. רש"י התיחס לבעיה זו, וע"כ באופן מפתיע הוא מפקיע את הסדר הכרונולוגי של יצירת השמש.

על הפסוק בבראשית (א י"ד): "ויאמר אלקים יהי מארת ברקיע השמים", מביא רש"י את דברי הגמרא בחגיגה (יב, ע"א): "מיום ראשון נבראו, וברביעי צווה עליהם להתלות ברקיע…" (לחיזוק נוסף של דברי הגמרא, ראה הערה 2). היינו, בדיוק כמו שקובעים המדענים, נוצרה השמש לפני ה"יום השלישי" שבו נוצר הדשא.

ראוי לשים לב, כי בתחילת ה"יום הרביעי" התורה מדברת על "מארת ברקיע השמים", ופתאום היא עוברת ל"ויעש אלקים את שני המארת". וכי יש הבדל בין הדברים? התשובה: בהחלט כן! השמש "שלנו" אינה היחידה בגלקסיה שלנו, ויש הרבה מאורות מרוחקים מאתנו שהם "שמש".

כמה שמשות יש בגלקסיה שלנו? ובכן, ישנה הערכה דיי מבוססת שיש כ – 100 מיליארד כוכבים שהם "שמשות"!! על כן, לעניות דעתי, יש הבדל בין פסוק יד בפרק א "ויאמר אלקים יהי מארת ברקיע השמים" לבין "ויעש אלקים את שני המארת" בפסוק טז. בפסוק יד מדובר על ה – 100 מיליארד שמשות, ובפסוק טז על שני המאורות "שלנו" – השמש והירח. פירוש זה מתאים להפליא לדברי הזמר של דוד המלך בתהילים קמח: "הללוהו שמש וירח, הללוהו כל כוכבי אור"; היינו, יש הפרדה בין "שני המארת", השמש והירח, ובין "כל כוכבי האור" המהווים את יתר השמשות. גם בתהילים קלו יש הפרדה מוחלטת בין ה"אורים גדלים" ובין השמש והירח: "לעשה אורים גדלים, כי לעולם חסדו". ואח"כ "את השמש לממשלת ביום, כי לעולם חסדו", ולבסוף "את הירח וכוכבים לממשלות בלילה, כי לעולם חסדו". היינו, כל פזמון "כי לעולם חסדו" בא על עניין אחר.

להשלמת האינפורמציה המדעית על "כל כוכבי האור" מעניין לציין, שכוכבים שגודלם גדול ממסת השמש, נוטים להתפוצץ ואינם יציבים, וכוכבים קטנים ממסת השמש שלנו (כ- 0.6 ממסת השמש) נוטים להשיל את המעטפת ולהיהפך ל"ננסים לבנים" שאינם מוציאים אור. לכן סידר הבורא את היקום כך, שרק כוכב בגודל השמש "שלנו" הוא יציב.

נחזור לשאלת גן הילדים. מדוע השמש צהובה? מתברר שהתשובה לשאלה זו זיכתה את בעליה בפרס נובל! כדי לענות על כך צריך להבין את מקור האנרגיה של השמש. דורות התלבטו בשאלה: "מה נשרף בשמש"? הפיזיקאי הנס בטה חישב, שאילו הייתה השמש מורכבת מחומר בעירה כמו נפט למשל, היא הייתה נשרפת לאחר 10,000 שנים, ובימינו כבר היה צריך לשרור חושך…

לאחר התקדמות בהבנת הפיזיקה הגרעינית קבע הנס בטה, שמקור האנרגיה של השמש היא ריאקציה תרמו-גרעינית. בריאקציות אלו השמש "שורפת" את המימן, ויוצרת הליום. חייה של השמש מוערכים בכעשרה מיליארד שנה.

הטמפרטורה במעטפת השמש כתוצאה מהתהליכים התרמו-גרעיניים היא כ 6,000 מעלות. האנרגיה הנפלטת בצורה של גלים אלקטרומגנטים, מתאימה לצבע הצהוב בתוך קשת הצבעים, וזהו האור שעין האדם מסוגלת לראות. לפיכך סידר הקב"ה את הטמפרטורה בשמש שתתאים בדיוק לעין האדם, כדי שיוכל ליהנות מהאור. אילו הטמפרטורה של פני שטח השמש הייתה גדלה פי חמישה למשל, מרבית הקרינה הייתה נופלת בתחום האולטרה-סגול, והשמש כמעט שלא הייתה נראית לעין האדם!

בורא העולם סידר את חוקי הפיזיקה הגרעינית כך, ש"ויהי אור" פירושו הסדר הטמפרטורה המתאימה של השמש שלנו.

כיצד נוצר הירח?

עד שנת 1970 היו 3 תיאוריות להיווצרות הירח:

(1) הירח "נקרע" מעל כדור הארץ בגלל שסובב סביב צירו מהר מדיי (היינו, בגלל הסיבוב נקרעה מעטפת כדור הארץ והפכה אח"כ לכוכב שהוא הירח).

(2) הארץ והירח נוצרו יחד מ"תת-ערפילית" של הערפילית הראשיתית, שממנה נוצרו השמש וכל שאר הכוכבים.

(3) הירח "נלכד" ע"י כדור הארץ כשחלף בקרבתו.

באמצע שנות ה – 70 העלו פיזיקאים אמריקאים תיאוריה שכבשה לה מעמד כ"תיאוריה המובילה" בהסבר היווצרות הירח. לפני כ- 4.5 מיליארד שנים התנגש גוף ענק בגודל כוכב מאדים עם כדור הארץ. בהתנגשות הענקית השתחררה אנרגיה עצומה. הכוכב שהתנגש בנו התפרק. האנרגיה המשוחררת גרמה ל"התאיידות" מעטפת כדור הארץ; וכשהגיע לחלל החומר המותך, הוא התקרר והתמצק במשך כ- 100 שנים, וכך נוצר הירח.

אם מסתכלים על התיאוריות שקדמו ל- 1970 והתיאוריה הנוכחית, כיצד זה מסתדר עם המסורת, כפי שהובאה במסכת חגיגה על "מיעוט" הלבנה.  וכי הייתה הלבנה בתחילה שמש נוספת?

לשם כך צריך להבין, כיצד נוצרת "שמש" באופן כללי, ואח"כ כיצד נוצרה השמש "שלנו".

שמש נוצרת מענן אבק עצום המכיל גזים שנמשכים זה לזה. ענן זה נקרא "ערפילית השמש". ערפילית השמש מסתובבת סביב עצמה ומתחילה להצטמק בגלל כוח המשיכה של "גרגירי האבק". ה"הצטמקות" ממשיכה עד שהערפילית קורסת, ונוצרת "שמש" מוצקה. בפיזיקה ידוע, שכאשר יש תנועה סיבובית של חומר, הוא אינו יכול להיעלם פתאום. לתכונה זו של התנועה הסיבובית קוראים "תנע זוויתי", והוא חייב להישמר לאורך הקריסה של הערפילית (וע"כ התנועה הסיבובית גדלה ככל שהערפילית מצטמקת וגם לאחר הקריסה המוחלטת). לפיכך השמש הנוצרת חייבת להסתובב סביב צירה .אבל אין בכך דיי כדי "לבלוע" את כל התנועה הסיבובית.

מה אם כן קורה? כדי לשמור על "כמות התנועה הסיבובית" (תנע זוויתי) נוצרת שמש כפולה! שתי השמשות מסתובבות זו סביב זו. גם זה לעתים אין בו דיי וכך נוצרים "כוכבי הלכת" המסתובבים סביב שתי השמשות. מספר כוכבי הלכת הנוצרים מתאים כדי לשמור על התנועה הסיבובית הראשונית.

האם יש הוכחה ניסיונית לתיאוריית השמש הכפולה? הוכחה ניסיונית מרתקת הושגה רק לפני מספר שבועות! חוקרים מארה"ב ואוסטרליה השתמשו בטלסקופ רב עצמה במרומי הר סטרומלו שבאוסטרליה, ומצאו לראשונה בתולדות המחקר הקוסמולוגי כוכב לכת גדול, בממדיו של הכוכב צדק, החג במסלול קבוע סביב שתי שמשות. המרחק בין שתי השמשות כ – 250 מיליון ק"מ, ומרחק כוכב הלכת מהשמשות כמיליארד ק"מ; שתי השמשות מסתובבות זו סביב זו!

על תגלית זו ניתן רק לומר: "מה רבו מעשיך ה'".

כמה שמשות כפולות יש ביקום?

מתברר, כי מתוך 100 מיליארד שמשות בגלקסיה, הרוב (כ-60 אחוז) הם שמשות כפולות. ע"כ הרעיון של שמש כפולה של ר' שמעון בן פזי אינו דמיוני. הסבירות הגבוהה יותר של יצירת מערכת שמש, היא שמש כפולה! יתרה מזאת, ניתן להבין את דברי הגמרא בחולין על ה"דו שיח" בין הקב"ה והירח: תוך כדי סיבוב ערפילית השמש, "ביקש" הירח מהקב"ה, אל תיצור שתי שמשות, כפי שאתה עושה בדרך כלל, כי אי אפשר לשני מלכים שישמשו בכתר אחד. ואכן יצר הקב"ה מהערפילית, שמש אחת ו- 9 כוכבי לכת (כדי לשמר את הסיבוב). אם כן, לא היה מקום כלל לירח כ"מאור קטן" במערכת השמש. זימן הקב"ה מטאור ענק שפגע בכדור הארץ, ונוצר המאור הקטן לממשלת הלילה …

פיזיקה זו מתאימה גם לתפילה הנפלאה הנאמרת כל שבת ב"א-ל אדון על כל המעשים", שם נאמר: "קרא לשמש ויזרח אור, ראה והתקין צורת הלבנה". היינו השמש והירח לא נוצרו יחד. קודם נוצרה השמש וע"כ: "קרא לשמש (מתוך הערפילית) ויזרח אור, ואז "ראה" הקב"ה שבלילה חושך ו"התקין צורת

לבנה" (מהתנגשות מטאור בכדור הארץ).

כיצד אם כן ניתן להבין את ליקוי החמה האחרון שחזינו? הרי השמש גדולה פי 400 מהירח ש"הותקן" מאוחר יותר?! כאן נכנס פלא נוסף במעשה הבריאה. המטאור שפגע בכדור הארץ יצר את הירח, ש"התמעט" 400 פעם יחסית לשמש. הירח נוצר במרחק מכדור הארץ שהוא … בדיוק 400 פעם קרוב יותר אלינו מאשר השמש. "מקריות" מופלאה זו גורמת שיחסית לצופה על כדור הארץ, הירח נראה בדיוק בגודלה של השמש (נ' אביעזר משתמש בעובדה זו בספרו הנ"ל, כדי להסביר מדוע זכה הירח להיקרא ה"מאור הקטן"), דבר המאפשר ליקוי חמה מלא!

ההרמוניה המופלאה בחוקי הטבע חייבת לרגש כל אדם המתבונן ביקום, ומקבלת ביטוי הולם בתפילת השבת במזמור "א-ל אדון על כל המעשים", במילים "פאר וכבוד נותנים לשמו", ואנו מצטרפים ל – "שבח נותנים לו כל צבא מרום".

 הערות:

1. אם לוקחים בחשבון, שהעולם היה דחוס בכדור מיקרוסקופי, הרי שלפי תורת היחסות של איינשטין, התהליכים הפיזיקליים מאד מואצים ו"מליארדי שנים" יכולים לקרות בחלקיקי שניות או דקות. ראה דיון ארוך בספרו של ג' שרדר, "בראשית והמפץ הגדול", תשנ"ד, המחשב ש 15 מיליארדי השנים של יצירת היקום "מתקפלים" לשישה ימי בריאה! מאידך, גם מבחינת מסורת חז"ל, אין סתירה בין הזמנים הקוסמולוגיים (מיליארדי השנים) ו"ששת ימי הבריאה" כי "יום" אינו דוקא 24 שעות. ראה דיון בספרו של נ' אביעזר בראשית ברא, תשנ"ד. כמו כן ראה גם דיון בספרו של י' לוי מול אתגרי התקופה, תשנ"ג, שמערער על הקביעה הקוסמולוגית, שהעולם התחיל ממצב "אפס" של ראשית, אלא שייתכן שהעולם התחיל מיד ממצב "מאוחר" יותר.

2. מפשט המקרא של בריאת ה"יום הראשון" ניתן לראות, שהתורה מדלגת כמעט על כל הפיזיקה ומגיעה ישר אל כדור הארץ, שהוא החשוב למקבלי התורה. כבר בפסוק הראשון, "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", מוזכרת ה"ארץ". מכאן שהאירוע החשוב ביותר ב"יום הראשון" מבחינת בני האדם מתחיל כבר בפסוק ג: "ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור", ומוכרח ע"כ להתייחס אל יצירת השמש כדברי הגמרא בחגיגה. רק כך יש משמעות למילים של המקרא בפסוק ה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד", המתאים למצב שבו יש כבר שמש, ורק אז יש מובן למושגים הארציים של ערב ובוקר. מכאן הוכחה נוספת לדברי הגמרא בחגיגה, שהשמש נוצרה ביום הראשון.

הערת המעתיק: הרב ד"ר מיכאל אברהם כותב:

"בכל זאת גם במישור העובדתי יש כמה צורות ליישב את שני הדברים: האטת הזמן עם התפשטות היקום (קצב זרימת הזמן משתנה עם צפיפות המסה ביקום)".

לדבריו יתכן שהזמן היה יותר מהיר, ובהשוואה לזמן שלנו באמת מדובר בזמן קצר ולא במליארדים.

בנוגע לשמש וירח, ראה גם דברי פרופ' פרימר.

 

 

 

 

 

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
  Subscribe  
Notify of