נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

האמנם התקדמות המדע הפכה אותנו ליותר הגיוניים?

עיתונאי בריטי מפורסם: מייקל הנלון, שואל במלא הרצינות את השאלה שבכותרת, במאמר שנערך ע"י אד לאגאם בAeon כותב הנלון כך:

"אנחנו אוהבים לחשוב כי אנו חיים בעידן מתוחכם, גם אם לא תמיד הגיוני, במאה האחרונה ראינו התקדמות מדהימה בהבנתנו את היקום. יש לנו תמונה קוהרנטית למדי, גם אם לא שלמה, איך נולד כוכבינו, וכיצד פועל העולם הפיזי. אנחנו קופים חכמים המבינים את התהליכים שמובילים לרעידות אדמה ולהתפרצויות וולקניות, ואת הגורמים שמשפיעים על האקלים ועל מזג האוויר. ראינו את עלייתה של הביולוגיה המולקולרית ושיפורים משמעותיים בבריאות הציבור וברפואה, המספקים למיליארדי אנשים חיים ארוכים יותר ובריאים יותר.

ואכן, תוחלת החיים נמצאת במגמת עלייה כמעט בכל מקום. תמותת תינוקות ממשיכה לצנוח. האנושות הצליחה למעשה לחסל את אחד האיומים הגדולים על קיומה – האבעבועות השחורות – ואנחנו בדרך להשמדת עוד נגיפים, אנחנו אמורים להיות גאים בנצחון התבונה.

אבל כמובן שזה לא כל כך פשוט, ככל שהאידיאלים והענפים הטכנולוגיים של ההשכלה הופכים את העולם שלנו למאוחד יותר, חוסר ההיגיון ממשיך לפרוח. זה ענין שהרבה הוגים מוצאים אותו תמוה ביותר"

הנלון השתתף בדצמבר 2011, בכנס שע"י האקדמיה האירופית למדעי הרוח, באוניברסיטת קיימברידג, כדי לעסוק בבעיה של "תבונה ואי-סבירות במדע של המאה ה -21", הדברים דלהלן הם חלק משיחות שהתקיימו באותו כינוס.

כדוגמא בולטת הובא ענינם של "הביוטכנולוג המבריק אינגו פוטריקוס, פרופ' אמריטוס במכון הטכנולוגי הפדרלי בציריך, ועמיתו פיטר בייר, פרופסור לביולוגיה של התא באוניברסיטת פרייבורג בגרמניה", המלומדים הנ"ל פיתחו צורה חדשה של אורז, בו ישנו ריכוז של ויטמין A בגרעין של האורז (ולא רק בעלים כפי שהמצב בד"כ), במערב יש הרבה מקורות לויטמין A, בעולם השלישי לעומת זאת מדובר במקור בריאותי חשוב ביותר, שיכול להשפיע לטובה על בריאותם של כ400 מליון בני אדם.  האורז החדש אינו יקר יותר, ואינו דורש כימיקלים מיוחדים, ואף לא קשרים עם חברות ביוטכנולוגיה, פוטריקוס הציע את הפיתוח בחינם לחקלאים עניים. אפילו הטעם אותו טעם. בעולם שפוי היה פוטריקוס זוכה בפרס נובל, אמנם בעולם שלנו, אף ילד אחד בבנגלדש, בהודו, בפיליפינים או בקמבודיה לא נהנה מהפיתוח החדש הזה.

הסיבה לכך היא פשוטה: קמפיינים חסרי רחמים וממומנים היטב על ידי ארגונים לא ממשלתיים (בעיקר אירופיים) ותומכים 'ירוקים'. המאמצים האלו הובילו לאיסור על אורז מציל חיים של מליוני בני אדם, אפשר להאשים אותם – אם כי כמובן לא מתוך כוונה לפגוע – בעיוורון של שלשה מליון ילדים שסובלים ממחסור חריף של ויטמין A.

מה מונח בשורש הפאניקה הזאת, ואחרים כמוה? שואל הנלין, כהסבר אפשרי הוא מציע, שהמדע כיום קשה לעיכול ולהבנה ע"י ההמון האינטליגנטי, במאה ה19 הרעיונות המדעיים התאימו לאינטואיציה ונקלטו בציבור הרחב, זה היה אפשרי עבור "הדיוט משכיל", כיום זה בלתי אפשרי, האינטלקטואלים האינטלקטואליים של המאה ה -19 היו ככל הנראה בני האדם האחרונים החיים שיכולים לדעת כמעט כל דבר שאפשר לדעת. היום, זה אתגר לדעת הכל על אפילו תחום זעיר של ידע. ישנם מדענים מקצועיים אשר יודעים לא יותר מאשר סתם אנשים (ולעיתים קרובות פחות) על העולם שמחוץ לדיסציפלינות הצרות שלהם.

דבריו של הונליין מעוררים יאוש, כל איש מדע או סתם "הדיוט מלומד", לא יכול באמת לדעת מספיק כדי לבחור לו דרך בשאלות כלליות, כחות גדולים ועצומים פועלים בשוק למען או נגד יצירות מדעיות שונות, בלי שבאמת ישנה דרך שההמון המשכיל ידע לקבל החלטה! אין פתרון, אף אחד לא יכול להיכנס לתחום של השני, ובמדה והוא נכנס לתחום מסויים והשקיע בו שנים, שוב יהיה לו חסר בתחום אחר, שמתפתח גם הוא במהירות הבזק.

רגילים לחשוב שאם מישהו חוקר דנ"א, הוא זה שיביע דעה על אבולוציה, בעוד לפעמים זה להיפך, הוא שקוע עמוק בתוך התחום ובהתמקצעות לפי הכללים והידע הראשוניים, ואין לו אפשרות להיכנס לתחום הביקורת על הנחות היסוד של העיסוק היומיומי שלו.

הונליין מוסיף שאולי אין מה להיות מופתעים מהתפשטות הרפואה האלטרנטיבית בתוך האוניברסיטאות, זה לא ענין של חוסר אימון בהגיון האנושי, אלא פשוט משום שזה יותר קל לתפיסה, יותר קל לעסוק במטוטלת מתנדנדת מאשר להיכס לשרשי הנחות היסוד של התחום. (הונליין קצת מפרט בנושא המלחמה בהכנסת התחום לאקדמיה, ומסיים: "נראה שמבוכה קולקטיבית השתלטה על המשרדים של האוניברסיטאות החדשות".

האם זה לא נראה מטומטם שהציויליזציה שחיסלה את האבעבועות השחורות מקצה כסף ציבורי לרפואה אלטרנטיבית, ולא לפיתוח של "הנדסה גנטית" מצילת חיים? לא, משיב הונליין, אפילו בתור הזהב של ההשכלה, כאשר שיחות על רציונליות מילאו את סלוני לונדון ופריס, לא היה החומר האנושי עשוי מעור של חכמה, ניוטון, איש המדע הדגול, היה אלכימאי שטוף באמונות טפלות שנראו משוגעות אפילו לפי קני המדה של המאה ה17.

באותה מדה הרבה רשלנות אינטלקטואלית וטירוף מוחלט ליוו את הפריחה הרציונלית הגדולה של המאה ה -19. איך יתייחס אדם בן דורינו לרעיונותיו של סר פרנסיס גאלטון, אדם אנושי ומבריק במובנים רבים, שהאמין בין השאר שיש לשלם לאנשים פיקחים כדי להתחתן אחד עם השני בכדי להביא ילדים נוספים "לשיפור המרוץ", תופעות רבות אחרות שמעידות על חוסר הגיון ואי רציונליות ליוו את גדולי הרציונליסטים.

המצב בימינו, במובנים מסויימים גרוע יותא, אנחנו חיים בעידן של מומחים מטעם עצמם המנפיקים אמירות שונות , ותקשורת שאוהבת סנסציות.  המדע נשלט ע"י בני אדם, עולם התבונה עצמו עשוי להתמלא שגיאות, אנוכיות, ולפעמים הונאה מוחלטת. מדענים ורופאים הם אנשים, לא מכונות. הם מונעים על ידי אותם כוחות המניעים אנשי מקצוע מכל סוג שהוא – הכוללים כסף, מין, רצון להיות מכובד, נאהב וכו'. עלינו לקבל כי פינות ניתן 'לעגל', פרסומים יכולים להיות מוטעים, ומערכת ביקורת עמיתים יכולה להיות פגומה.

הרבה דברים נראים כמו מדע אבל הם לא, הפיסיקאי האמריקאי חתן פרס נובל ריצ'רד פיינמן, הטיל ספק בהרבה דברי שטות המגיעים לתקשורת בשם המדע, המדע אינו שעון שווייצרי מתוחכם עד כדי כך.

כמובן שאי אפשר בלי להגיע לשאלת דת ומדע, מה שמכנה הונליין "אי ההגיון" הותיק מכולם. השאלה קשה, והתשובה לא ברורה, בהרבה מקרים חומרת הקונפליקטים מוגזמת ומועצמת ע"י גורמים חיצוניים, מה שהוצג כקרב הגדול בין הבישוף סמואל וילברפורס לביולוג תומאס הנרי הקסלי בדיון ציבורי באוקספורד ב- 1860 לא היה בדיוק כזה, והתיאולוג והאיש שכינו 'הבולדוג של דארווין' נשארו חברים לאחר מכן. מה שנראה כמו מודל טוב להתמודדות עם חילוקי דעות כאלו ובלי להתפשר.

לסיכום אומר הונליין, נראה כי חוסר היגיון, כמו גם העולם השלישי והעניות, תמיד יהיו איתנו. אנחנו לא הולכים לראות עתיד של אנשים חכמים המנהלים את העולם, המאבק נגד חוסר הגיון הוא סיזיפי, כאשר אתה מכה תופעה בלתי הגיונית אחת, צצה תחתיה אחרת, במאה ה18 נלחמו בכישוף, ובמקומו צצה האלכימיה, כשמוגרה זו צץ הפודמנטליזם הממוסד,  וכשנחלש כחו צצה המיסטיקה הויקטוריאנית, במאה ה20 התפתחה גזענות מדעית (פרנולוגיה ותורות גזעניות), וכשמוגרו אלו צמחו ההומיאופתיה וחברותיה… הניחוש שלי הוא כי הבאר של חוסר ההגיון לעולם לא תתיבש, יש לשמור שהנוזל של חוסר ההגיון לא יהיה רעיל כ"כ, ולא יביא לנזקים, כמו ההתנגדות להנדסה גנטית בכל מקום ובכל מחיר.

 

 

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *