נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

הביוגיאוגרפיה – כאשליה דוקינסית

מספר צפיות במאמר זה:140

דוקינס, בספרו 'ההצגה הגדולה בתבל', כותב:

 מדוע צריך בורא כל יכול להחליט שעליו לשתול את המינים אשר עיצב בקפדנות שכזו באיים וביבשות, במתכונת המתאימה בדיוק לתמיכה כה תקיפה בסברה שהם השתנו והתפזרו מנקודות המוצא שלהם בתהליכים אבולוציוניים? מדוע היה עליו לשים את הלמורים במדגסקר ולא בכל מקום אחר? מדוע שם את הקופים רחבי האף אך ורק באמריקה 

הדרומית, ואת הקופים צרי האף אך ורק באירופה ובאסיה? למה אין שום יונקים בניו זילנד מלבד עטלפים שיכלו להגיע שמה בטיסה? מדוע זה בעלי החיים בשרשראות איים דומים מאד ליושבי האיים שכנים (צ"ל השכנים), ומדוע הם כמעט תמיד דומים במידה פחותה, אך בכל זאת מובהקת, לשוכני היבשת הקרובה ביותר, או האי הגדול הסמוך?... העובדה היא שכאשר אנו מתבוננים בכל יבשת ובכל אי, בכל אגם, ובכל נהר, בכל ראש הר, ובכל עמק אלפיני, בכל יער ובכל מדבר, הדרך היחידה להבין את תפוצת בעלי החיים והצמחים היא רק הדרך שהציע דרוין". (עמ' 262)

על האגדה האורבנית הזו חוזרים כמושבעים ועומדים גם תועמלנים אחרים, גם בצורה שדוקינס מציג אותה היא לא באמת הוכחה, כמו שהראינו כאן, אבל כאן נתייחס לעצם הטענה, שמובאת כמובן בלי שום מקור, ולמעשה כשמנסים לבדוק, רואים שמדובר באגדה אורבנית, זה פשוט לא כך, לא דובים ולא יער.

הפליאונטולוג והאונטומולוג הגרמני גינטר בקלי, היה בעברו אתאיסט וחסיד נלהב של דוקינס, אבל לאט לאט הוא הבין שדוקינס פשוט משקר, הוא מנפנף בנתונים מומצאים לשם תעמולה, העובדות לא חשובות (גם באתרינו תוכלו למצוא דוגמאות לשקרים של דוקינס), במאמרו "סתירות נפוצות בביוגיאוגרפיה", הוא מראה כי האמירה הזו רחוקה מלהיות נכונה, הדפוסים של הפצה ביוגיאוגרפית לא מתאימים תמיד עם הדפוס המשוחזר של ההסתעפות הפילוגנטית או הגיל כביכול של המוצא. קיימות בעיות רבות בהן הביוגיאוגרפיה והפליאוביוגיאוגרפיה אינן מתאימות לפרדיגמה האבולוציונית.

לאורך מאמרו הוא מראה את התירוצים המגוחכים והמוזרים שממציאים האבולוציוניסטים כדי להסביר את ההתפתחות האבולוציונית לאור הממצאים, ביניהם קופים שיצאו למסעות רפטינג מטורפים על פני מרחקים דמיוניים (הקופים נסעו על רפסודה 1400 ק"מ במשך 60 יום! ולא רק קופים עוד כמות נכבדת של מינים שונים עשו את המסלול הזה כדי לאפשר את התרחישים האבולוציוניים), הוא מראה את הסתירות בין הסוגים השונים של תיארוכים, ואת היצירתיות העלובה המנסה לפתור את הבעיות הקשות, בעלי חיים מתוארים כבעלי נטיות להגירות הרפתקניות, מדענים ממציאים מליוני שנים כבשרביט קסמים, כדי לאפשר הסברים בלתי סבירים עד כדי גיחוך בתוך לוחות זמנים גיאולוגיים'.

מחוסר ענין לציבור בכל הפרטים לא תרגמנו את כל הפרטים, אבל כל הציטוטים והמקורות מובאים עם הפניות ולינקים למקורות ולמחקרים עצמם, כך שהקורא יכול להתבשם בעצמו מן העובדה שמדובר באגדה אורבנית שקרית. בקלי מסיים: לא מדובר בהוכחה לאבולוציה, אלא להיפך בצביר עובדות מבלבלות שצריכים להתאמץ כדי לבחור ביניהם.

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *