נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

"הגישה המדעית סותרת את האתאיזם", אמר הפיזיקאי

מרצ'לו גלייזר, זוכה פרס טמפלטון היוקרתי לשנת 2019, הוא פיזיקאי תיאורטי, בן 60, לאורך הקריירה המדעית שלו שנמשכה 35 שנה, כיסה גלייזר טווח רחב של נושאים, החל מראשית היקום, ועד לפיזיקת חלקיקים ומוצא החיים. קרן טמפלטון ציינה בעיקר את מעמדו כאינלקטואל ציבורי מוביל, המגלה את "הקשרים ההיסטוריים, הפילוסופיים והתרבותיים בין המדע, מדעי הרוח והרוחניות".

תמליל מתוך ריאיון שלו לסינטיפיק אמריקן, התפרסם באמריקן אקספרס כאן, להלן קטעים רלבנטיים מתוך הראיון:

גלייזר: בשבילי, המדע הוא דרך אחת להתחבר למסתורין של הקיום. ואם אתה חושב על זה כך, המסתורין של הקיום הוא משהו שאנחנו תוהים לגביו מאז שבני אדם החלו לשאול שאלות. בעוד ששאלות אלה הן כעת חלק ממחקר מדעי, האמת שהינן הרבה יותר 'מבוגרות' מהמדע .. לי, בתור פיסיקאי תיאורטי וגם כמי שמבלה זמן רב בטבע ובהרים, סוג זה של חקירה מציע קשר רוחני עמוק עם העולם, דרך מוחי ודרך גופי. איינשטיין היה אומר את אותו הדבר, יש בזה תחושה דתית קוסמית

איזה היבט של העבודה שלך לדעתך רלוונטי ביותר למטרות הרוחניות של קרן טמפלטון?

גלייזר: כנראה האמונה שלי בענווה. אני מאמין שאנחנו צריכים לנקוט גישה הרבה יותר מורכבת לידע שבידינו, במובן שאם אתה מסתכל בזהירות על הדרך בה המדע עובד, תראה כי אכן מדובר בדבר כביר, אבל יש לו גבולות. ואנחנו צריכים להבין ולכבד את הגבולות האלו. ועל ידי כך, על ידי הבנה כיצד המדע מתקדם, המדע הופך באמת לשיחה רוחנית עמוקה עם המסתורין, על כל הדברים שאנחנו לא מכירים. אז זו תשובה אחת לשאלה שלך. ואין לזה שום קשר לדת המאורגנת, כמובן, אבל עמדתי היא נגד אתאיזם. אני מחשיב את עצמי אגנוסטי.

למה אתה נגד אתאיזם?

גלייזר: אני באמת חושב שאתאיזם אינו עולה בקנה אחד עם השיטה המדעית. מה זה אתאיזם? זו הצהרה, הצהרה קטגוריסטית המבטאת אמונה באי-אמון. "אני לא מאמין, ואף על פי שאין לי שום ראיות לשלילה, אני פשוט לא מאמין." זו הצהרה. אבל במדע אנחנו לא באמת עושים הצהרות. אנחנו אומרים, "טוב, יש לך היפותזה, צריך שיהיו לך ראיות", וכך אומר במקרה זה האגנוסטיקן, תראה, אין לי שום הוכחה לאלוהים או לכל סוג של אלוהים (איזה אלוהים, קודם הכל? האלים המאוריים, או האל היהודי או הנוצרי או המוסלמי, איזה אלוהים הוא זה?. הערת המעתיק: המנטרה הזו מטופשת, נניח שאנחנו לא יודעים איזה 'סוג' של אלהים, האם זה רלבנטי כשמוכיחים את קיומו, ואם אנחנו לא יודעים איזה חומר אפל יש בעולם, האם שחור מטאל, או בלאק ג'ק, האם זה פוגם בהוכחה הפיזיקלית לקיומו או לקיום משהו מקביל אליו?. י.ע.) אבל מצד שני, אגנוסטיקן לא יכיר בשום זכות להצהרה סופית על משהו שהוא אינו יודע עליו. "היעדר הראיות אינו הוכחה להיעדרות"… אני חושב שקרן טמפלטון אוהבת את כל זה, כי זה חלק משיח מתפתח ומתחדש. זה לא רק אני; זה גם העמית שלי האסטרופיסיקאי אדם פרנק , וחבורה נוספת של אנשי מדע, המדברים יותר ויותר על היחס בין מדע ורוחניות…

תן לי לשחק פרקליט של השטן לרגע, קודם לכן התייחסת לערך של ענווה במדע. יש הסוברים  כי עכשיו אין זה הזמן להיות צנוע, בהתחשב בעוינות המתגברת במקומות שונים, למדע ולאובייקטיביות ברחבי העולם. איך היית מגיב לזה?

אכן אנשים אמרו לי: "אתה בטוח שאתה רוצה לפרסם את הדברים האלו?" והתשובה שלי היא כן, בהחלט. יש הבדל בין "מדע" לבין "מדענות", זו האמונה השגויה שהמדע יכול לפתור את כל הבעיות. במידה רבה, הבעיה אינה המדע, אלא הדרך שהאנושות השתמשה במדע, שהכניס אותנו לקשיים הנוכחיים שלנו. מכיוון שרוב האנשים, באופן כללי, אינם מודעים למה שהמדע יכול ואינו יכול לעשות… להגיד שלמדע יש את כל התשובות, בשבילי זה סתם שטויות. אנחנו לא יכולים להניח שאנחנו הולכים לפתור את כל הבעיות של העולם באמצעות גישה מדעית קפדנית. זה לא יהיה כך, וזה מעולם לא היה כך, כי העולם מורכב מדי, ולמדע יש כוחות מתודולוגיים כמו גם מגבלות מתודולוגיות.

אז מה אני אומר? אני אומר להיות ישר. יש ציטוט של הפיסיקאי פרנק אופנהיימר שמתאים כאן: "הדבר הגרוע ביותר שמנובל יכול לעשות הוא להפוך אותך למנובל". זה חולני אבל מבריק. אני לא מתכוון לשקר בנוגע למה שהמדע יכול ואינו יכול לעשות, רק מפני שפוליטיקאים מנצלים לרעה את המדע ומנסים לפשט את השיח המדעי. אני מתכוון להיות כנה לגבי מקומו וערכו של המדע, כדי שאנשים יוכלו להאמין לי באמת על היושר והשקיפות שלי. אם אתה לא רוצה להיות ישר ושקוף, אתה פשוט הולך להיות שקרן כמו כולם. וזו הסיבה שאני מתעצבן כשמציגים את הדברים בצורה מטעה, כמו מה שפורסם בשם סטיבן הוקינג וכיוצא בזה בשם לורנס קראוס, כי אנחנו בדרך לפתור את הבעיה של מוצא היקום, או כי תורת המיתרים נכונה, וש"התיאוריה הסופית של הכל" היא בהישג יד. הצהרות כאלה הינן שקריות. לכן, אני מרגיש כאילו אני זה ששומר על שלמות המדע עכשיו; מישהו שאתה יכול לסמוך עליו מפני שהאדם הזה פתוח וישר מספיק כדי להודות שלמפעל המדעי יש מגבלות – וזה לא אומר שהוא חלש!

הזכרת את תורת המיתרים, ואת הספקנות שלך בנוגע לרעיון של "התיאוריה הסופית של הכל" מהיכן באה הספקנות?

זה בלתי אפשרי עבור המדע להשיג תיאוריה אמיתית של הכל. והסיבה לכך היא אפיסטמולוגית. ביסודו של דבר, הדרך בה אנו רוכשים מידע על העולם היא באמצעות מדידה. המדידות והמכשירים שלנו מלמדים אותנו הרבה דברים, אבל תמיד יהיה שם מה שעדיין לא נמדד. ולכן לא ניתן לחשוב שאי פעם תהיה לנו תיאוריה של הכל,, כי אנחנו אף פעם לא יכולים לחשוב שאנחנו יודעים את כל מה שיש לדעת על היקום. התקדמות הידע, מוקפת באוקיינוס של לא נודע. הפרדוקס של הידע הוא שככל שהוא מתרחב, צצות שאלות שאינך יכול אפילו לשאול לפני כן.

אני לא רוצה להרתיע אנשים לחפש הסברים מאוחדים ותיאוריות כוללניות לטבע כי כן, אנחנו צריכים את זה. הפיזיקה בנויה על הגישה הזו, לפשט ולהביא דברים ביחד. אבל מצד שני, ההצהרה על תיאוריה של הכל, כולל הכל, היא ריקה, ושגויה ביסודה מנקודת מבט פילוסופית. כל הרעיון הזה של סופיות ורעיונות סופיים הוא בשבילי רק ניסיון להפוך את המדע למערכת דתית, דבר שאני חולק עליו עמוקות. ההצדקה להתקדמות המחקר, היא לא הגעה לתיאוריה סופית, אלא הגילויים שנמצאים לאורך הדרך…

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

4
Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
4 Comment threads
0 Thread replies
0 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
3 Comment authors
קובימשה רטקובי Recent comment authors
  Subscribe  
Notify of
משה רט
Guest
Member

אני לא חושב שהאמונה בחוקי טבע כוללת במובלע אמונה באלוקים. אפשר לטעון שחוקי הטבע הם פשוט בגדר "ככה זה", זה הטבע של המציאות. אתה אומר שאין סיבה להניח שעולם אקראי יתנהג בצורה סדירה וקבועה, אבל האתאיסט יאמר שאין סיבה להניח שלא.
לעומת זאת, ההכרה בחוקי הטבע בהחלט מובילה למסקנה שיש תבונה ורצון כלשהם מאחוריהם, אחרת לא ברור איפה הם קיימים, מה מניע את החומר הדומם, ואיך כל חלקיקי החומר "יודעים" להתנהג בדיוק לפיהם. עי' "טיל לוגי מדעי לאלוהים ובחזרה" של יובל שטייניץ, ו"דלות הכפירה" של בנימין פיין.

קובי
Guest
Member
קובי

שלום ד"ר רט,
הטענה שלי היא קצת שונה, אתה טוען שקיימים חוקי טבע וכן הדרך שהסקנו על קיומם זהה לאותה דרך שבה נסיק על קיומו של אלוקים (העמדה על הלא מוכר ועוד).
אך הטענה שלי היא שונה – שמי שמאמין בחוקי טבע מאמין במובלע באלוקים. כי אין שום סיבה להניח שעולם אקראי ייצור תופעות סדירות ויתנהג בצורה קבועה. ממילא ייתכן שהיום חוקי הטבע הם אכן כאלו אבל ייתכן שבעוד כמאה שנה הם ישתנו לגמרי וכך ייתכן שהיה גם לפני אלף שנה. ובמילים אחרות בעולם אקראי בעיית האינדוקציה של דיווד יום מתחזקת משמעותית וכן כל שאר הבעיות כמו הסיבתיות וכד'.

משה רט
Guest
Member

קובי, אתה צודק בהחלט. אלוהים כהסבר למציאות הגיוני לא פחות מכוח המשיכה כהסבר לנפילת עצמים.
מי שטוען "אולי אין אלוהים, והיקום וחוקי הטבע פשוט קיימים סתם כך", הרי הוא כמי שטוען "אולי אין כוח משיכה, ותפוחים פשוט נופלים סתם כך".
כתבתי על כך במאמר כאן:
http://mysterium.co.il/ArticleView/tabid/268/ArticleId/284/.aspx

קובי
Guest
Member
קובי

בס"ד היה לי פעם טענה שקשורה לגישה המדעית בעולם אתאיסטי, שהרבה לא הבינו אותה אבל עדיין יש לי תחושה שהיא כן נכונה אשמח לשמוע מה אתה חושבים עליה. אם אדם הוא מדען הוא בוודאי מניח שלדברים שקורים סביבנו יש סיבה שמסבירה אותם. למשל כאשר התפוח נפל מהעץ ניוטון סבר שיש כוח מסויים שגרם לו לקרות. אך כאשר אדם הוא אתאיסטי הוא מניח שלהוויה בכללותה אין סיבה תבונית שיצרה אותה ומאידך ההוויה גם איננה מושלמת-"אלוקית" וסיבת עצמה (necessary being) אלא מדובר יותר במציאות קונטינגנטית אקראית. אך אם אכן מדובר במציאות אקראית, אין שום סיבה להניח שהיא תפעל בצורה שמזכירה תבוניות כמו… Read more »