לחץ לגירסת הדפסה

חנוך בן ימי, ד"ר לפילוסופיה מאוניב' ת"א, הוא אחד הלוחמים נגד ברית מילה, כאן ניתן למצוא את ספריו ומאמריו, מכיון שבן ימי הינו איש מדע, ומצטט בדבריו מחקרים, נתייחס כאן לדבריו.

באופן כללי, דבריו כוללים שני טיעונים מרכזיים: א' יש בברית מילה סיכונים רפואיים, ב' אנשים שלא נימולים יכולים ליהנות יותר מיחסי מין.

יש להבין כי מצוות מילה שביהדות אינה מבוססת על הכחשת הטיעונים האלו, כריתת הברית דורשת מעשה אמיץ ומורכב, ואינה מושתתת על כך שמדובר במעשה שאין בו סיכון או שאין משלמים עליו שום מחיר פיזי. כמו"כ ההנאה מיחסי מין אינה האידיאל המרכזי בחיים של חלק גדול מהאנשים, ויש הסוברים שזה עצמו טעם מצוות המילה (רמב"ם במורה נבוכים), כדי להצהיר ולחוש את סולם הערכים היהודי, לפיו מקסימום הנאה מיחסי מין אינו ערך עליון. הברית בין האדם לאל חשובה יותר.

אמנם, מכיון שבן ימי מתחבר לתעמולת הפחדה שקרית, נבחן ברצינות את דבריו, ונראה שהם מבוססים על הטעיות לא רציניות. אף שאין היהדות טוענת שברית מילה היא פעולה רפואית נדרשת למען בריאות התינוק, הרי שגם הטענה ההפוכה, כאילו ברית מילה פוגעת בבריאות, היא חלק מתעמולה ואין לה באמת בסיס מחקרי.

במאמרו "קרבן הברית" כותב בן ימי:

נושא המילה שב ועלה לאחרונה מספר פעמים לכותרות. דו"ח רופאי הילדים בארה"ב הגיע לעמוד הראשון ב"הארץ" (2.3). דווח ב"הארץ" על מרפאות המבצעות מילה רפואית (10.2) ועל מקרה מוות כתוצאה מברית מילה (6.5). מקרה של נמק ונשירת שני שליש מאיבר מין זכה בכותרות… בשל כל זאת השתכנעתי בצורך לחשוף את הציבור למיידע העדכני הרלוונטי…

כולנו שמענו סיפורים על מיומנותם המופלאה של המוהלים. לדעתי, זהו מיתוס המסתיר מאחוריו אלפי פגיעות חמורות בתינוקות. אין למיתוס זה כל ביסוס במחקר כלשהו, סטטיסטי או אחר. הדיווחים על בעיות בשל המילה הם חלקיים, ובתיק הרפואי של התינוק לא חייב להיכתב כי מקור הבעיה הוא הברית. אל חדר המיון של איכילוב בתל-אביב בלבד הגיעו בשנה האחרונה כעשרה מקרים ("הארץ", 6.3). בכתבה הנזכרת במוסף זה מדווח על תינוק ששני שלישים מאיברו נשרו כתוצאה מנמק שנגרם על-ידי מילה. המוהל האחראי לכך פעל, אגב, כמוהל מוסמך למעלה מעשרים שנה וביצע אלפי בריתות, ולפיכך היה אמור להיות מהמיומנים ביותר. כמה מקרים פחות חמורים לא הגיעו לעיתונות, מקרים בהם נגרמה פגיעה קצת פחות רצינית מאיבוד שני-שלישים מאיבר המין? יצוין גם שהפיקוח על המוהלים לקוי מאוד. בנוסף, כל מוהל, כשהוא מתחיל לעבוד כמוהל, הוא כמובן חסר כל ניסיון, ואת ניסיונו הוא קונה כשהוא מתאמן על איברי המין של לקוחותיו.

כששאלתי בזמן האחרון אנשים שונים על ניסיונם בברית המילה, הופתעתי מאחוז המקרים עליהם שמעתי שנסתיימו בסיבוכים. לבן-אחיה של אחת היה דימום חמור שהצריך החשה למיון; לבנם של זוג אחר נגרם עיוות בפין שיצריך, אולי, טיפול פלסטי; לבן-אחיו של חבר נפגע פתח השתן; אימא אחת התקשתה לדבר על האופן בו נפגע בנה, ורק הניחה לי להבין שהפגיעה הייתה חמורה; ועוד. כמעט שלא נתקלתי באדם שלבנו או לבן של אדם קרוב לו לא נגרם סיבוך משמעותי. כל האנשים הנזכרים היו ממשפחות מבוססות, שסביר שהזמינו מוהלים בעלי שם, וחלקם אף ציינו זאת בפני. כך שהבדיקה החלקית שלי, למרות היותה מוגבלת, לא מאפשרת לי להאמין שאנחנו מפקידים את ילדינו בידים אמונות.

המיתוס על המוהלים המופלאים התפתח, כך נראה לי, חלקית על-ידי תעמולה של המוהלים עצמם: האם קיים סוחר שיכריז שהסחורה שלו מקולקלת? אבל מקור אחר למיתוס הוא הקושי להודות שילדך נתון בסכנה מטיפול שלדעתך הוא בלתי-נמנע. "אם אנחנו חייבים לסכן את ילדינו, לפחות נשנן לעצמנו מנטרה מרגיעה" – אשליה עצמית כזו היא אסטרטגיה אנושית מוכרת. יש להגביר מיד את הפיקוח על המוהלים.

ובכן, השאלה היא רפואית, האם הליך מסויים מסוכן ועד כמה, אנו רגילים לרופאים אלטרנטיביים או סתם אנשים עם 'כחות', שפותרים בעיות ומציגים תמונה 'רפואית' בצורה של: "המון אנשים סיפרו לי", "אין בת דודה שלא אמרה להיפך", "רופאים בבית חולים השאירו מספריים בתוך הבטן של אשה בהריון", "לרופאים ודוקטורים לא אכפת שאנשים מתים, רק המים המלוחים שלי מרפאים". אבל מאנשים מלומדים היינו מצפים למשהו יותר רציני. יש לזכור שברית מילה מתבצעת כמעט בכל אזרח שנולד בישראל, יהודי או ערבי, כ500 בריתות מתבצעות ביום במדינה, ברור שישנם סיפורים של סיבוך, במקום לבדוק בצורה רצינית, מחליט בן ימי להסתמך על סיפורים, ולחזק את דבריו בקונספירציה, שהמיתוס על כך שאין בעיות הוא משום שלא רושמים זאת בתיק (מדוע שבמקרה של סיבוך מהברית לא ירשם בתיק שמדובר בסיבוך מהברית? זה מידע בסיסי ואלמנטרי, לפי ויקיפדיה – ראה להלן – כל סיבוך ברית טעון דיויוח למשרד הבריאות), ושהעובדה שהממסד הרפואי לא חושב כמוהו מוסברת ע"י מיתוס סודי של תעמולת מוהלים (מישהו פגש תעמולה של מוהלים?).

אחוזי הסיבוכים אינם סוד, ד"ר שנהר באתר דוקטורס כותב:

"בישראל שיעור הסיבוכים עומד על המספר הנמוך ביותר של 0.34 אחוזים, מכלל הבריתות המתבצעות במדינה. זהו אחוז מאוד נמוך".

אין פעולה שאינה כוללת בחובה איזה שהוא סיכון, לכל הליך רפואי ישנו סיכון, בעלון של כל תרופה נמצא את רשימת הסיכונים האפשריים, כל חיסון כולל סיכון. כל הפעולות שאנחנו עושים, כל הליכה ללונה פארק, כל צילום סלפי, הליכה לים, נסיעה בתחבורה, כרוכות בסיכונים. ההכרעה היא לפי האינטרסים והערכים של החברה, ולא נמנעת מחמת שבריר סיכון. ומעניין שד"ר בן ימי הנכבד שנלחם כ"כ במילה לא מזדעק להילחם בעישון שמצוי גם אצל רופאים, בקרינה, או בכל מיני גורמי סיכון אחרים הרבה יותר מוחשיים, (וגם בהחדרת פירסינג לכל מיני מקומות רגישים באופן העשוי לגרום לזיהומים וסיבוכים, וכן ניתוחים פלסטיים שונים. נכון שדברים מגיעים מבחירה, אבל יש גם לחץ חברתי ותעמולה ופרסום ולגיטימציה, בדיוק כפי שטוען בן ימי לגבי המילה).

להרחבה ראה ויקיפדיה ערך מילה:

מחקר על 66,519 ילדים ונערים שנימולו באנגליה, מצא קת'קרט (2003) ששיעור סיבוכי הדימום הוא: 0.8%, שיעור מקרי הדלקת או סיבוך אחר בטווח הקצר הוא 0.3%, ושיעור המקרים בהם נצרך ניתוח חוזר לתיקון המילה בטווח הארוך הוא 0.5%[33]. קת'קרט גם מפנה למחקר שנערך על 136,086 ולדות שנימולו באופן שגרתי בבית חולים צבאי אמריקאי, לפיו שיעור סיבוכי הדימום הוא 0.06%, ושיעור מקרי הדלקת או סיבוך אחר הוא 0.08% (לא היו מקרים של מוות או אובדן הפין או ראשו)[34]. קת'קרט מסביר את שיעור הסיבוכים הנמוך יותר במחקר האמריקאי, בכך ששם המילה בוצעה סמוך לאחר הלידה, ולא בעקבות בעיה פתולוגית שהתפתחה בגיל מאוחר יותר, וכן בכך שהמחקר האמריקאי לא מנה סיבוכים שלא התגלו עד שהתינוק שוחרר מבית החולים.

מחקר שבוצע בבית חולים שניידר בישראל ואשר סקר 90 ילדים שפונו לחדר המיון בעקבות מילה בשנים 2009-2014, מצא שמתוכם 12 אחוז נזקקו לתפרים או לניתוח אחר, כשליש לא נזקקו לטיפול, והרוב נזקקו לחבישה בלבד. במשך אותה תקופה נולדו כ-28 אלף תינוקות זכרים בבית החולים.[35]

בישראל, כל מקרה של פינוי תינוק לבית חולים בעקבות ברית מילה טעון דיווח למשרד הבריאות. השיעור הוא פחות מתינוק אחד מאלף.[36]

במחקר על 19,478 זכרים שנולדו בישראל בשנת 2001 והונח שכמעט כולם נימולו, נמצא שאצל 66 (0.34%) אבחן אורולוג ילדים סיבוך שלאחר הברית. מתוכם, שישית נימולו בידי רופא, והיתר בידי מוהל. הסיבוכים כללו מקרה אחד חמור: קטיעה חלקית של העטרה בצידה, בידי מוהל. בשני מקרים אחרים התפתח זיהום, 16 ולדות (0.08%) סבלו מדימום יתר (ללא צורך בעירוי), ומחציתם אף נזקקו לתפרים. יתר הסיבוכים היו מאוחרים: 38 מקרים של עורלה עודפת המכסה את רוב העטרה (0.2%), 5 מקרים של תסביב הפין (0.03%), וארבעה של חוסר עור, פימוזיס וציסטות כלואות. כל הסיבוכים המאוחרים תוקנו בהצלחה בניתוח בהרדמה כללית. החוקרים מציינים שייתכנו סיבוכים מאוחרים שבטעות אינם מיוחסים למילה, ובפרט עקמת הפין והיצרות פתח השופכה. החוקרים הסיקו שסיבוכי מילה הם נדירים, קלים, וניתנים לתיקון ברוב המכריע של המקרים, ושנראה שאין הבדל משמעותי בסוג הסיבוכים בין מילה רפואית לדתית[24].

בן ימי לא נמנע מלתאר דברים בצורה מעוותת:

בחיתוך אובדים למעלה משלושים אחוזים מעור הפין, ולעתים אף כחמישים אחוזים ממנו.

בעוד 'חישוב' זה מבוסס לא על שטח פני הפין, אלא על חישוב העור לפי נפח, כלומר הערלה כגוש של הרבה שכבות עור… בפועל הערלה היא חלק קטן מן הפין. כמובן שמספר האחוזים אינו משנה את המציאות ואין לו משמעות.

תחת הכותרת 'סיכונים במילה', כותב בן ימי:

"סיכון נוסף הוא זיהום, בייחוד אם המילה נעשית כמקובל במקומותינו: באולם שבו פזורים רבעי-עוף ובורקסים".

אך האם ישנה אסמכתא רפואית לקביעה זו? הנה מה שכותבת למשל ד"ר דנה פלורנטין באתר של קופ"ח כללית:

שיעור הזיהומים בעקבות ברית מילה הוא זעום. אין כל צורך בביצוע הפרוצדורה בסביבה מיוחדת וניתן באותה מידה של ביטחון לשלום הילוד לבצע את הברית בבית, בבית כנסת או באולם שמחות.

בן ימי כותב:

התינוק סובל במהלך הברית כאבים גדולים מנשוא. הפריעה, פשיטת עורו, היא טראומטית במיוחד, אך גם המילה, חיתוך אותו חלק עור העתיר בעצבים, היא מכאיבה ביותר. מערכת העצבים של התינוק באזור איבר המין כבר השלימה את התפתחותה בשלב זה.

בן ימי מתעלם מהעובדה שבכל ברית מונח מגן ברית, הממעיט את זרימת הדם למקום החיתוך, ומקטין בהרבה את הכאב. (יש המשתמשים בהצמדה גמורה המבטלת לגמרי את העצבים במקום, אך תהליך זה נחשב כדיעבד מבחינת ההלכה, שכן החיתוך מתבצע בחלק שכבר איננו חי). בכל מקרה מדובר בכאב מאד גדול, אבל הוא אורך שניות ספורות בלבד.

יש העושים ברית בהרדמה (והדבר מותר על פי ההלכה), אך יש לזכור כי גם הרדמה הינה הליך שיש בו סיכון רפואי מסויים, בודאי יותר מאשר הברית עצמה. ד"ר דנה פלורנטין באתר של קופ"ח כללית כותבת:

"המסתייגים ממליצים לוותר על הרדמה בשל תופעות הלוואי שלה, וטוענים כי הפעולה קצרה והכאב נמשך זמן קצר בלבד".

בכתבה שנכתבה בעזרת ד"ר יוסי בנימיני, אורולוג המבצע בריתות בעצמו בתור כירורג, נאמר:

"אז מה עדיף – רופא או מוהל? לא משנה, כל עוד שניהם מנוסים ומחזיקים ברישיונות המתאימים מטעם משרד הבריאות. רק במקרה אחד עדיף רופא על פני מוהל: כאשר מדובר לא בתינוק אלא בילד גדול יותר; שכן אז הנימול מודע יותר למתרחש סביבו ועלול לחוש כאב רב יותר".

וראה גם: הסיכון אצל מוהלים רופאים גבוה פי 4 מאצל מוהלים 'רגילים'!

בן ימי:

לפי כל מדד מקובל לכאב, כאבי התינוק הם קיצוניים. הדבר ניכר, בראש וראשונה, בהתנהגותו. לא לשווא מקובל להרחיק את האם מהתינוק במהלך הברית. התינוק צורח ובוכה, בכל כוחו, ואף רועד מרוב כאבים. לעתים עורו מכחיל, בשל חוסר חמצן הנגרם מהבכי הממושך. היין אמנם מטשטש את התינוק, אך אינו מפסיק את הכאב.

בן ימי אינו מכיר כנראה את המציאות, בכיו של התינוק נפסק אחרי לא יותר מדקה, והוא אינו חוזר לבכות. ישנן מספר שניות של כאב קיצוני, ועל כך אין ויכוח, אבל הבכי נפסק תוך זמן קצר מאד, תינוק בוכה כאשר כואב לו, וגם במקרה של כאב מינורי, רעב, רצון בחפץ מסויים, רצון בלקיחה על הידיים. כאבי הברית מסתיימים במהירות וזו עובדה.

פרופ' שאול דולברג כותב:

מיעוט קטן מהתינוקות מראים סימני אי נוחות בשעות הראשונות לאחר ברית המילה.

בן ימי:

מחקר אחד בלבד בדק את ההשפעות לטווח הארוך של המילה על הרגישות לכאב (Tadio et al., The Lancet 345, 1995). במחקר נבדקו תגובות ילדים בני ארבעה עד ששה חודשים לחיסונים. התנהגות הכאב של הילדים הנימולים העידה על רגישות לכאב הגדולה משמעותית מזו של הלא-נימולים, והילדים הנימולים בכו בממוצע במשך זמן ארוך כפי שלושה מזה שבכו הלא-נימולים. חלק מהילדים קיבלו שני חיסונים בזה אחר זה, וההבדלים בתגובות במקרה זה היו אף יותר קיצוניים. אין כל סיבה להניח שהבדלים אלה נעלמים עם התפתחות הילד. מעניין יהיה לערוך מחקר על השוני בתגובות לחיסונים בגילאים מבוגרים יותר בין ילדים שנימולו עם הרדמה מקומית ובלעדיה.

הערך של מחקר אחד מסוגת 'מחקר חדש קובע' הוא זניח, קשה להאמין שכל היהודים ורוב האמריקאים הינם בני אדם שונים מאשר האירופאים שלא מלים והיחס שלהם לכאב שונה. המילה הוא הניתוח הנפוץ בעולם, שליש מאוכלוסיית העולם מבצעים אותו, ונראה שהם שורדים די טוב.

בן ימי:

הפין הערל היגייני יותר מהפין הנימול. ניתן להשוות את הערלה לעפעף העין: כפי שזה מגן על העין, מגינה זו על הפין. הערלה מייצרת מעין נוזל צמיג, הסמגמה, המכיל חומרים אנטי-ויראליים ואנטי-בקטריאליים…

הדימוי מגוחך, העיניים מוגנות תמיד ואינם באות במגע עם גורמים זרים או מקומות ודברים העשויים לזהמם, העפעף ממוקם מחוץ לעין ושומר על כך שלא יחדור אליה שום גורם זר. הפין לעומת זאת בא במגע עם גורמים רבים העשויים לזהמו, הערלה אינה יכולה להגן עליו מכל הגורמים האלו.

בנוגע לסגולות הרפואיות של הסמגמה, בויקיפדיה נכתב:

העורלה המכסה את ראש הפין הערל מפרישה סמגמה המסככת את המגע בין השניים. מעבר לכך שיש הרואים במראהּ ובריחה פגם אסתטי^[25], הסמגמה היא מצע נוח להתפתחות זיהומים בקטריאליים וויראליים שונים, ואף להעברתם באמצעות מגע מיני,

בן ימי:

מחקרים שונים במהלך המאה ניסו להראות שלנימולים יתרון על פני ערלים בעמידות למחלות מסוימות. מחקרים אלה הופרכו ברובם, או שהתוצאות שהתקבלו בהם אינן מצדיקות את המילה כטיפול מונע.

בן ימי מסתפק בקביעה שהמחקרים הופרכו ברובם, ותו לא, רופאים אחרים לעומת זאת חושבים אחרת, להלן דוגמאות מתוך פרסומים בחדשות:

ברית מילה זה דווקא בריא

סקירת מחקרים חדשה קובעת באופן חד משמעי שעל אף הירידה באחוזי ברית המילה בעולם, היתרונות הרפואיים של ברית המילה גבוהים משמעותית מהחסרונות

אחד מהמחקרים אף מצא כי אחוז האמריקאים בגילאי 14 עד 59, שעברו ברית מילה עלה מ-79% ל-81% בעשור האחרון, זאת בהשוואה לירידה של 6% שנרשמה אצל תינוקות מאז שנות ה-60.

מסקנות המחקר הראו כי היתרונות של ברית המילה, ביניהן צמצום של זיהומים במערכת השתן, סרטן הערמונית ומחלות מין, עולות על הסיכונים של דימום או זיהום שעלולים להתרחש בתהליך ברית המילה.

. עוד נמצא כי כמחצית מאלו שלא עברו ברית מילה יזדקקו במהלך חייהם לטיפול הקשור בעורלה.

מחקר אחר שנערך על ברית המילה קבע כי אם אחוזי ברית המילה יצטמצמו ל-10%, כמו הנתונים ברוב מדינות אירופה, להוצאות הרפואיות הישירות של לידה יתווספו 4.4 מיליארד דולר לעשור.

ברית מילה שקולה לחיסונים אצל ילדים

"ברית מילה שקולה לחיסונים אצל ילדים", הסביר פרופסור בריאן ג' מוריס מאוניברסיטת סידני שניהל את אחד המחקרים. "כמו שיש מתנגדים לחיסון תינוקות, יש מתנגדים למילת בנים, אבל הטיעונים שלהם הם רגשיים ולא מדעיים, כך שהמסקנה היא שלא ניתן להסכים איתם".

כתבה נוספת:

"ברית המילה צריכה להיות מוצעת להורים כמו חיסון"

היא מונעת מחלות בדרכי השתן, מחלות מין ואת האפשרות לחלות בסרטן הפין – ולא פוגעת כלל בהנאה מיחסי מין; ממצאיו של מחקר חדש תומכים באופן נלהב בברית המילה, ואפילו מבקשים להפוך אותו לחלק מההליכים הרפואיים שעובר כל תינוק בדומה לחיסונים

בשנים האחרונות שאלת מילת הבנים וההשלכות הרפואיות שלה עולה שוב ושוב לכותרות. מחקר חדש שהתפרסם השבוע מצדד בתהליך, ועשוי להתסיס את הדיון מחדש. המחקר, שנערך בשיתוף פעולה של חוקרים אוסטרלים ואמריקנים ופורסם במגזין “Mayo Clinic Proceedings”, טוען שלא רק שמדובר בהליך בריא – אלא שהוא אפילו צריך להיחשב כחיסון לכל דבר.

מהמחקר עלה כי חצי מהגברים שלא נמולו בינקותם יסבלו במהלך חייהם ממצב רפואי מסוכן בעקבות העורלה הקיימת שלהם. הסיכונים מברית המילה, לעומת זאת, עומדים על אחד למאה. לטענת צוות המחקר, ממצאיהם מחזקים את המדיניות החדשה של האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים, התומכת בביצוע מילה לכלל התינוקות הזכרים הנולדים בארה"ב.

"לא מוסרי שלא למול תינוק"

פרופסור בריאן מוריס, אחד הפרופסורים שעמדו מראש המחקר אמר ל"דיילי מייל" הבריטי כי הוא מקווה שברית המילה תיכנס לריטואל הטיפולים בהם מחוייבים הורים לתינוקות זכרים, בדומה לחיסונים. "זה לא מוסרי שלא להציע באופן שיטתי להורים לימול את בניהם. התעכבות בביצוע המילה מציבה את בריאותו של הילד בסכנה ולרוב גורמת גם לכך שההליך לא יתבצע לעולם".

לדבריו, המילה מגנה בעיקר מפני זיהומים בדרכי השתן, שיכולים לפגוע במקרים חריפים גם בכליות. בנוסף, הוכיח המחקר כי אין כל השפעה שלילית של ברית המילה על התפקוד המיני, הרגישות או ההנאה מקיום יחסי מין – מה שמפריך את המיתוס אליו דבקים המתנגדים להליך. "כל הממצאים החדשים צריכים לשדר מסר חזק לרופאים, פרופסורים, מחנכים, קובעי מדיניות וממשלות, כמו גם לביטוחים רפואיים, שעליהם לקדם את ההליך הפשוט והבטוח הזה שעדיף לבצעו בינקות ותחת הרדמה מקומית".

"כולנו בני אדם ויש לנו חולשות"

ממצאי המחקר החדש לא מרגשים במיוחד את ד"ר עודד קסלר, מנהל שירות לאורולוגיית ילדים בבית חולים וולפסון ומוהל. "למילה יש יתרונות ויש חסרונות, כמו לכל ניתוח", הוא אומר ל-mako. "היתרונות הם מניעת זיהומים בדרכי השתן ומחלות מין, ובנוסף אדם נימול לא יוכל לחלות בסרטן הפין. עם זאת, לברית יש את הסיבוכים הקטנים שלה, ולפעמים צריכים התערבות ניתוחית".

ד"ר קסלר מסביר כי האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים כבר הצהירה לפני מספר שנים כי לברית המילה יש יתרון רפואי, אבל לא כזה המצריך הוראת מדינה על ביצועה. "בנוסף, יש נטייה הולכת וגוברת לעשות ברית גם בחברות שלא עושות אותה מבחינה דתית, במזרח הרחוק למשל". באופן כללי נרשמת בעולם דווקא ירידה באחוז המילה בתינוקות: בארצות הברית, למשל, אחוזי המילה בתינוקות ירדו באופן ניכר מ-83% בשנות ה-60 ל-77% כיום.

ד"ר קסלר מדגיש את חשיבותה של המילה בהקשר של מחלות המין. "אם הייתי יכול להבטיח שאדם חי חיים סופר היגייניים, אז מבחינה רפואית הוא לא צריך את הברית הזו; אבל מכיוון שכולנו רק בני אדם ויש לנו חולשות, גברים רבים מתפתים לעשות סקס לא מוגן – וזהו הרגע בו אפשר לחטוף מחלות. ועדיין, לא הייתי ממליץ שכולם ירוצו לעשות בריתות מבחינה רפואית".

כתבה בהארץ:

חוקרים אמריקאים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור קבעו השבוע, כי ירידה בשיעור המילה בארה"ב עלולה להוביל לעלייה משמעותית בהוצאות הרפואיות במדינה על רקע גידול במחלות זיהומיות.

לפי הממצאים, המתפרסמים בכתב העת Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine, ירידה של 10% בלבד בשיעור הנימולים תוביל לעלייה שנתית של 505 מיליון דולר בהוצאות רפואיות בארה"ב, עקב הגידול בהיקף התחלואה הזיהומית בקרב גברים ובנות זוגן. לאורך עשור מוערך כי ההוצאה העודפת תהיה גבוהה מ-4.4 מיליארד שקל. להוצאות הכספיות צפויות להתווסף בקרב גברים עליה של 12.2% בשיעור ההידבקות בנגיף ה-HIV, עלייה של 29.1% בהידבקות בנגיף הפפילומה, עלייה של 19.8% בהידבקות בנגיף הרפס ועלייה של 211.8% בשכיחות הזיהומים בדרכי השתן. בקרב נשים צפויה עלייה של 51.2% בהידבקות בזיהומים חיידקיים באיברי המין ועלייה של 18.3% בהידבקות בזני נגיף הפפילומה העלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם.

האיגודים בישראל העוסקים ברפואת ילדים מאמצים את עמדת האיגוד האמריקאי. לדברי פרופ' יונה אמיתי, מנהל החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה (חיפ"א), "לברית מילה יש יתרונות בריאותיים גם לנימולים עצמם וגם לבריאות הציבור, ואלו הוכחו במחקרים לאורך השנים. עם זאת, אין להסתמך על כך שמישהו נימול כתחליף לאמצעי הגנה חשובים מפני איידס, לרבות קונדומים". תמיכה נוספת לתועלת הבריאותית של המילה התקבלה לאחרונה גם באיגוד רופאי הילדים והחברה הישראלית לפדיאטריה קלינית (חיפ"ק).

מיזם שמקודם בשנים האחרונות על ידי ד"ר יינון שנקר בשם 'מבצע אברהם', בתמיכת עמותת 'פרויקט איידס ירושלים', פעל עד כה ב-14 מדינות באפריקה לקדם ביצוע ברית מילה לגברים כאמצעי הגנה מפני התפשטות מגיפת האיידס ברחבי היבשת.

ד"ר אלי וולפסון במאמרו למה מומלץ לבצע ברית מילה

בארה"ב למשל, המרכז לבקרת מחלות (CDC), שהוא המרכז הגדול בעולם לבקרת מחלות, פרסם כבר בשנת 2014 כי עריכת ברית מילה חשיבותה בכך שהיא מגינה מפני מחלות קטלניות. מומחי המרכז, שהסתמכו על מחקרים מהשנים האחרונות, קובעים כי המנהג היהודי העתיק, אכן מפחית את סיכוני ההדבקה ממחלות מין ומאיידס, וכי יתרונותיו הבריאותיים עולים על חסרונותיו.

עוד מוסיפים מומחי המרכז כי חיידקים ונגיפים גדלים תחת העורלה ומגבירים את הסיכון של הגבר להעביר מחלות בעת קיום יחסי מין.

ד"ר שנהר באתר דוקטורס:

לאחרונה קבעה מועצת אירופה כי ברית מילה פוגעת בשלמות גופם של ילדים ומהווה אקט כירורגי המנוגד לזכויות הפרט. עבור האוכלוסייה היהודית החיה במדינת ישראל, ברית מילה לגברים נתפסת כעניין טבעי לחלוטין. אך אי אפשר להתעלם מהעובדה כי ברית המילה היא למעשה התערבות חיצונית של בני האדם בגוף הגברי ובדרך הטבע

מעבר לעניין המסורתי, האם אנחנו באמת צריכים את ברית המילה גם מבחינה רפואית? ד"ר דניאל שנהר, רופא ילדים, מסביר: "מועצת אירופה אכן קבעה שהליך המילה פוגע בשלמות גופם של ילדים. אבל יש להבין כי פגיעה בשלמות הגוף יכולה להתבטא גם בפעולה פשוטה כגון עגילים באוזניים אצל ילדים. המועצה והקביעה לא התייחסו להיבטים הרפואיים וליתרונות הנוגעים להליך ברית המילה".

ראשית, ברית מילה מובילה לפחות זיהומים בדרכי השתן אצל תינוקות מתחת לגיל שנה. כמו כן, לאחר המילה, מחקרים הוכיחו כי ישנם פחות זיהומים של העורלה ויצירת אבצסים באזור. לנימולים, כך מסתבר, ישנם גם פחות סיכויים להעברת מחלות מין, ובמיוחד מחלת האיידס, שהסיכוי להידבק בה קטן בכ-40 עד 60 אחוזים לנימולים, מאשר ללא נימולים.

"ברית המילה מפחיתה גם סיכוי של סרטן באזור הפין, וכן בהתפתחות סרטן של צוואר הרחם בבנות זוג של נימולים, ונתונים אלו הוכחו מחקרית באופן חד-משמעי", מציין שנהר…

ד"ר שנהר "למה כדאי לבצע ברית מילה"

זיהומים בדרכי השתן וזיהומים בכליות – הסיכוי של תינוק אשר עבר ברית מילה לסבול מזיהום בכליות בשנה הראשונה לחייו נמוך פי עשר מאשר סיכויו של תינוק אשר לא עבר ברית מילה. זיהום בכליות הוא זיהום קשה ביותר, ויכול אף להוביל לזיהום במערכת הדם ולהסתבך אף יותר. זיהומים בדרכי השתן היא תופעה שכיחה הרבה יותר בקרב אלו שלא עברו ברית מילה, גם בגיל מבוגר יותר.

איידס ומחלות מין – מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות, ופורסמו בירחוני רפואה נחשבים רבים (כגון "Lacent" ו "New England Journal of Medicine" ), מראים כי הסיכוי של אדם שלא עבר ברית מילה להדבק בנגיף האיידס, או במחלות מין רבות אחרות, גבוה הרבה יותר מזה של אדם העבר ברית מילה. וכך, כחלק מהמאבק במחלת האיידס, החל ארגון הבריאות העולמי לימול גברים רבים באפריקה על מנת לבלות את התפשטות הנגיף.

סרטן פין – ידוע כבר שנים רבות שביצוע ברית מילה מוריד את הסיכון לחלות בסרטן הפין באחוזים רבים, ולמעשה שכיחות המחלה בישראל (בה רוב האוכלוסייה עברה ברית מילה) נמוך פי 42 משאר מדינות העולם. סרטן הפין היא מחלה מסוכנת מאוד, וקטלנית יותר אף מסרטן השד.

תופעות מקומיות: פימוזיס, הגיינה של איבר המין ועוד – זיהום בעורלה יכול להופיע אצל ילדים לא נימולים, בעיקר בגילאים 2-5, בגילאים אלו העורלה לא מופרדת לחלוטין ולכן קשה יותר לשמור על היגיינת איבר המין. בנוסף, כאחוז מהילדים שלא עוברים ברית מילה, סובלים מפימוזיס ונאלצים לעבור ברית מילה בכל מיקרה בגיל מבוגר יותר על מנת לפתור את הבעיה. כך שברית מילה בגיל צעיר היא קלה יותר, פחות פתוחה לסיבוכים וכמובן זולה יותר. ברית מילה מובילה להיגיינה טובה יותר איבר המין, והיא חשובה בעיקר בגיל ילדות ובגיל מבוגר, כאשר ניקיון האזור קשה יותר.

האורולוג ד"ר רונן דוב כותב באתר של ביה"ח הלל יפה

יתרונותיה הבריאותיים של הברית הוכחו במחקרים רפואיים רבים…

הליך המילה הינו אחד מהפעולות הכירורגיות הפשוטות והשכיחות ביותר בעולם. למרות זאת, דפיקות הלב של ההורים לפני ביצוע טקס ברית המילה ובמהלכו הן מצב קיים וידוע…

אם בעבר נהגו רק היהודים והמוסלמים לערוך את ברית המילה, על פי דתם, הרי שכיום ברית המילה הפכה לפעולה שגרתית בעולם המערבי, שמכיר ביתרונותיה הבריאותיים. בארה"ב, למשל, נהוג למול את מרבית התינוקות בבית החולים, טרם שחרורם לביתם.

מהם היתרונות הבריאותיים להם זוכים גברים שנימולו?

"יתרונותיה הבריאותיים של הברית הוכחו במחקרים רפואיים רבים. הברית מפחיתה במידה ניכרת את הסיכוי לזיהומים בדרכי השתן, מכיוון שהחיידקים מתיישבים בעיקר באזור העורלה. קל יותר לשמור על היגיינת הפין ללא העורלה שכיסתה את קצה הפין. דלקת בדרכי השתן אינה מחלה קטלנית והיא קלה לטיפול, אך, לעיתים, קשה לאבחנה. אבחנה וטיפול מאוחרים עלולים לגרום לסיבוכים ארוכי טווח בכליות ובמערכת השתן. בנוסף, אצל גברים שלא נימולו עלולות להופיע דלקות של העטרה והעורלה.

"ברית המילה הוכחה גם כגורם משמעותי בהפחתת הסיכון להידבקות במחלות מין כגון איידס ועגבת. זאת ועוד, ביצוע ברית הוכח כמונע כמעט לחלוטין את הופעתו של סרטן הפין, ומביא לירידה בשיעור גידולי צוואר הרחם אצל נשים שבני זוגם נימולו, בהשוואה לנשים שבני זוגם לא נימולו".

פרופ' שאול דולברג כותב

ניתוח המילה מהווה היום הניתוח השכיח ביותר המבוצע בזכרים בארץ בפרט ובעולם המערבי בכלל. במהלך 40 השנים האחרונות נחקר נושא המילה ופורסמו מספר ניכר של מאמרים שבדקו את תהליך המילה מהיבטים שונים ומגוונים.

יתרונות רפואיים של ברית המילה

ההחלטה של הורים למול את בנם נובעת בדרך כלל ממניעים דתיים, חברתיים, תרבותיים, סביבתיים, או רפואיים. מהבחינה הרפואית ישנם יתרונות למילה. במחקרים נמצא שתינוקות שלא נימולו סובלים בשנה הראשונה לחייהם משכיחות שהיא עד פי 10 גבוהה יותר (אחד מ 100) של דלקות בדרכי השתן לעומת תינוקות נימולים (רק אחד מ 1000). למרות שדלקת בדרכי השתן אינה מחלה קטלנית והיא קלה לטיפול, האבחנה שלה קשה מעט יותר, וחוסר אבחנה או איחור בטיפול עלולים לגרום סיבוכים ארוכי טווח לכליות ולמערכת השתן.

סיבה נוספת רפואית לביצוע מילה הינה מניעה של סרטן אבר המין. סרטן נדיר זה מופיע בגיל ממוצע של 60 שנה ושכיחותו בגברים נימולים קטנה עד פי 5 מאצל גברים שאינם נימולים. יתרון נוסף הוא שעור נמוך יותר של מחלות מין נרכשות מסוג סיפיליס ואיידס. נמצא כי שעורי ההדבקה במחלות מין אלה נמוך במידה משמעותית בנימולים מאשר באלה שאינם נימולים. יתכן כי יש גם ירידה בשיעור גידולי צוואר הרחם אצל נשים שבני זוגן נימולים לעומת בני זוג שלא נימולו.

לאחרונה התפרסם מחקר שבוצע במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל בו הראו כי שכיחות הזיהומים בדרכי השתן אצל תינוקות שנימולו על ידי רופא נמוכה באופן משמעותי משכיחות זיהומים בדרכי השתן לאחר ביצוע ברית על ידי מוהל.

ראה גם בפרסום של Bcience Based Bedicine: מאמר מפורט הסותר את כל טיעוני התעמולה נגד המילה, שם נכתב כי אין ראיות לכך שההנאה המינית נפגמת, אין ראיות שהכאב של המילה גורם לטראומה, הסיכונים הם מינימליים, רופא טוען שאיתגר את חבריו לזהות תינוק שנימול על פי כל מאפיין שהוא, בין השאר רתיעה מכאב, הם לא הצליחו.

בויקיפדיה נכתב:

המילה מפחיתה את רמת הסיכון למחלות מסוימות. להלן פירוט היתרונות הרפואיים שנמצאו למילה:

1. מחקרים שנערכו בארצות מסוימות באפריקהשבהן שיעור תפוצת נגיף האיידס גבוה, מצאו ששיעור הגברים ההטרוסקסואליים הנימולים שנדבקו מהנגיף היה נמוך, לאורך זמן, בכשישים אחוזים משיעור הנדבקים בקרב מקביליהם הערלים^[26]. ההנחה המקובלת היא שהקרום הרירי שבעורלה רגיש להעברת נגיף ה-HIV.
2. מחקר שנעשה באוגנדההעלה כי מילה הפחיתה את הסיכוי של גבר הנושא את נגיף האיידס להדביק את בת זוגו ביחסי מין הטרוסקסואליים, בכשלושים אחוז^[27]. היא גם מפחיתה את סיכון ההדבקה בטריכומונס ווגינוזיס חיידקי, אך לא בכל מחלות המין^[28].
3. מחקר שנערך בדרום אפריקההעלה שמילה הפחיתה את הסיכון של גברים להידבק בנגיף הפפילומה האנושי (HPV) בכ-34%^[29], ומחקר שנערך באוגנדה העלה שהיא מפחיתה את הסיכון שידביקו את בת זוגם בכ-28%^[30].
4. יש הגורסים שמילת גבר מפחיתה את הסיכון לסרטן צוואר הרחם אצל נשים עימן הוא מקיים יחסי מין. טענה זו נבחנה במחקר שנערך על 1,896 חולות במחלה מארצות שונות, והשוואת הנתונים שלהם ושל בני זוגן, לנתוני קבוצות בקרה של נשים בריאות בעלות מאפיינים דומים. נמצא שאצל נשים שבני זוגן הקבועים נימולו שיעור ההדבקות בסרטן צוואר הרחם נמוך בכ-28%, ירידה שלפי הנחות החוקרים אינה מובהקת סטטיסטית. שיעור זה לא היה תלוי בגורמי סיכון אחרים למחלה התלויים באשה. עם זאת הוא הושפע ממאפייני בן הזוג, והגיע עד לירידה של 82% בתפוצת המחלה בקבוצת הנשים שבן זוגן היחיד נמצא בקבוצת סיכון גבוהה לנגיף הפפילומה^[31].
5. המילה מקטינה משמעותית את הסיכון ללקות בדלקות בדרכי השתן (Urinary tract infections)^[32]בשנה הראשונה לחיי היילוד.
6. המילה מקטינה את הסיכון ללקות בדלקות בפין: בלאניטיסאו בלנופוסטיטיס.^{[דרוש מקור]}
7. שכיחות סרטן הפין נמוכה מאוד בקרב גברים נימולים, במיוחד כאלו שנימולו סמוך לאחר לידתם, יחסית לשכיחותו בקרב ערלים^[21].
8. בעת הלידה העורלה מהודקת על גבי ראש הפין, אולם לרוב היא משתחררת במהלך שנות החיים הראשונות למצב ניתן להסגה. מצב בו העורלה נמצאת במצב מהודק פתולוגית קרויפימוזיס או פראפימוזיס, תופעות מכאיבות הטומנות בחובן סכנה לסיבוכים שונים, כגון חסימת דרכי השתן וסרטן הפין.^{[דרוש מקור]} כריתת העורלה מונעת תופעות אלו.^{[דרוש מקור}

ובקצרה, במדה והמחקרים האלו 'הופרכו', הרי שמדובר בסוד צבאי שנגלה רק לאזניו של ד"ר בן ימי ואף רופא לא יודע מכך. נכון הדבר שלא בהכרח שמילה היא הליך רפואי שיש להמליץ עליו מסיבות בריאותיות כמו חיסון, אבל בהחלט די ברור שיש בו תועלת ושאם יש בו נזק או סיכון הם קטנים מהתועלת.

בן ימי מוסיף את המשפט הבא:

ככל שמספר השותפים ליחסי המין של הגבר גדל, כך גדלה, ככלל, העמידות למחלות של הערל ביחס לזו של הנימול (Laumann et al., Journal of the American Medical Association 277, 1997).

שקצת קשה לקורא הממוצע להבין…

אין אגודת אונקולוגים, אורולוגים, או רופאי ילדים בעולם המערבי הממליצה לבצע באופן שגרתי מילה בתינוקות כטיפול למניעת מחלות.

לעיל הובאו דבריהם של הרבה רופאים כירורגים ואונקולוגים וכן איגודים רפואיים הסבורים שהמילה מונעת מחלות, אם כי זו לא בהכרח סיבה לבצע ניתוח מבחינה רפואית. גם האפנדיציט מועד לזיהומים ואין זה אומר שמבחינה רפואית יש לכרות אותו מראש, כפי שהיה מקובל בעבר לגבי השקדים ועוד.

קרא גם כאן על נייר עמדה אירופאי מסולף בנושא, כאשר העיוות נחשף ע"י רופאים ישראלים.

עוד למי שחשובים לו איגודים רפואיים:

האיגוד לרפואת ילדים בארה"ב פרסם נייר עמדה, ובו נכתב: "האיגוד לרפואת ילדים מאמין כי היתרונות הבריאותיים שבברית המילה משמעותיים דיים כדי שהמימון לברית יכוסה על ידי הביטוח הרפואי, עבור משפחות הבוחרות לעשות כן", קובע מסמך העמדות, "אולם בסופו של דבר מדובר בהחלטה של ההורים בלבד, בהתאם לאמונתם, למוסריותם ולתרבותם".

האיגוד האמריקני למיילדות וגינקולוגיה הודיע כי הוא תומך במסמך העמדה, וקבע כי המסמך החדש יסייע לגינקולוגים לייעץ להורים רבים התוהים אם כדאי לבצע את הברית או לא.

בישראל מצדדים בעמדה האמריקנית: פרופ' יונה אמיתי, יו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה חיפ"א, ופרופ' מתי ברקוביץ, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, מסרו ל-ynet כי "ביצוע ברית מילה תורם רבות לבריאות הנימול ולבריאות הציבור בישראל.

"היתרונות הבריאותיים של ברית המילה הוכחו במחקרים רבים הן במניעת מחלות זיהומיות מסוכנות, בטווח הקצר והארוך, והן בהקטנת סיכון לסרטן איבר המין בגברים ולסרטן צוואר הרחם בבנות הזוג של הנימולים.

"האיגוד מקדם בברכה את ההמלצה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, הנחשבת לגוף המקצועי הסמכותי ביותר ברפואת הילדים".

מעניין שבמאמרו עתיד המילה והיהדות כותב בן ימי

סביר שהתדירות של ביצוע המילה בארה"ב אף תוסיף לרדת, בשל מסקנות הדו"ח של אקדמיית רופאי הילדים האמריקנית משנת 1999, שקבע שאין הצדקה רפואית לביצוע מילה שגרתית בילודים,

אך מדוע להסתמך על הדו"ח משנת 1999 בעוד הדו"ח משנת 2012 קובע להיפך? מה גם שהנושא הוא האם יש הצדקה רפואית והמלצה רפואית, ולא האם הדבר מסוכן או האם מועיל!

אגב בן ימי מסתמך על המשפט הקודם בו הוא משתמש בסתם שקר:

ובארה"ב, בה נימולו בעבר כשמונים אחוז ויותר מהתינוקות הזכרים, ירדה תדירות המילה לכחמישים אחוז.

מדובר בפייק נתונים, אין שום נתון המצביע על 50% מילה בארה"ב, להיפך יש דיווחים על עליה בזמן האחרון, לפי הכתבה הזו 81%, יש מספרים נמוכים יותר, אבל אף אחד לא דיווח על 50%.

בן ימי:

המילה פוגעת בחיי המין, גם של הנימול וגם של שותפתו. רוב העצבים של הגבר הרגישים למגע המיני נמצאים בערלה, והם אובדים באופן בלתי הפיך במילה. כתוצאה מכך, הגבר הנימול לעולם לא ייהנה ממין כפי שיכול ליהנות הערל. אין מחקר שיטתי המשווה בין מידת ההנאה של גברים נימולים ושל גברים ערלים, אך יש עדויות רבות של גברים שעברו מילה בגיל מבוגר על השינוי בהנאה ממין.

אין כל סיבה להניח שהפחת בהנאה קטן יותר אצל אדם שנימול כתינוק. ההנאה ממין של הנימול היא צל חיוור של מה שיכלה להיות אילולא המילה.

כפי שאמרנו לעיל, יהודי כורת ברית עם אלהיו גם במחיר של ירידה כל שהיא בהנאה המינית, שאינה הערך המרכזי בחיינו. ישנם עוד המון גורמים המשפיעים על ההנאה המינית, ואין אדם בעולם שממצה את כל הגורמים האלו, מגוחך להיתלות בנושא זה כהצדקה לביצוע ברית או הימנעות ממנה.

ד"ר שנהר כותב באתר דוקטורס:

ישנן טענות רבות כי לגברים שמחליטים לגשת להליך ברית המילה בגיל מאוחר, תיגרם ירידה בהנאה המינית וכן בתפקוד המיני. אך טענה זו, על פי ד"ר שנהר, איננה נכונה. "ההשערה שיש בנוגע לכך שברית מילה בגיל מבוגר פוגעת בהנאה המינית איננה נכונה. למעשה, לאנשים אלו אין כלל ירידה בתחושות בכל הקשור למיניותם בעקבות הברית".

ברית המילה פוגעת בהנאה המינית – לא נכון.

בעבודות שבוצעו על מאות אלפי גברים בוגרים שעברו מילה באפריקה כדי להילחם במגפת האיידס התברר שגברים אלה לא דיווחו על ירידה בהנאה המינית ואפילו להיפך.

ד"ר שנהר "למה כדאי לבצע ברית מילה"

העדפה של נשים – בניגוד לשמועות רבות, לא קיימת הוכחה לפגיעה בתפקוד המיני, ובעיקר בהנאה המינית של אישה, בעת קיום יחסי מין עם אדם שעבר ברית מילה. להפך, נשים רבות מעדיפות גברים נימולים, בעיקר בזכות רמת ההיגיינה הגבוה הרבה יותר אצל גברים נימולים מאשר אלו הלא נימולים.

בכדי להבין את משמעותו של המחקר היחודי שמסתמך עליו בן ימי יש לראות את המכלול בויקיפדיה:

מחקרים המעידים על שיפור חיי המין

מחקר נרחב שנערך בארצות הברית ופורסם במגזין איגוד הרופאים האמריקאי העלה שפעילותם המינית של גברים נימולים מגוונת יותר מזו של גברים ערלים, ובייחוד בגילאים מבוגרים, שכיחות אי התפקוד המיני שלהם נמוכה במעט. עם זאת, המחקר אינו מנטרל את השפעתם של ההבדלים הדמוגרפיים שבין שתי הקבוצות[51].

מחקרים המעידים על הרעה בחיי המין

על פי מחקר יחיד מסוגו שפורסם במגזין הבריטי לאורולוגיה, נשים דיווחו על הנאה פחותה מיחסי מין עם גברים נימולים, לעומת יחסים עם גברים "שלמים אנטומית", "טבעיים" או "נורמלים", כהגדרת החוקרים. עם זאת, הנשים גויסו למחקר באמצעות מודעה במנשר היוצא נגד המילה.[52].

מחקרים המעידים על העדר שינוי בחיי המין

מאסטרס וג'ונסון לא מצאו הבדל ברגישות למגע בין פין ערל לנימול במחקר שנערך ב-1966.

מתוך הכתבה שהובאה לעיל:

מחקרים אחרים מצאו כי אין לברית מילה השפעה על תפקודים מיניים והנאה מסקס

בכתבה שהובאה אחריה:

בנוסף, הוכיח המחקר כי אין כל השפעה שלילית של ברית המילה על התפקוד המיני, הרגישות או ההנאה מקיום יחסי מין – מה שמפריך את המיתוס אליו דבקים המתנגדים להליך.

בן ימי:

המילה לא הייתה נהוגה תמיד באותו האופן. עד לתקופה ההלניסטית הייתה המילה מתונה יותר, וכנראה כללה רק את חיתוך קצה הערלה, ללא פריעה.

איך יודע זאת בן ימי? פשוט מאד, ישנו מאמר של ניסן רובין בו הוא כותב:

"יתכן איפוא, שהפריעה לא נהגה מלכתחילה, והיא חידוש שנתחדש במשך הזמן. כנראה שהיא הונהגה בגלל משיכת העורלה, שהיתה ידועה כאמור מאז ימי המתיוונים ונהגה עוד בימי גזירות אדריינוס"

(אגב, רובין בונה על כך שמשיכת ערלה לא תיתכן כאשר מבוצעת פריעה, זה לא נכון עובדתית, ראה למשל את הדיווח כאן על משיכת ערלה באמצעים פרימיטיביים בלבד, אצל יהודי שנימול ונפרע כדין).

. מכיון שזה "יתכן" (תסריט 'הגיוני' לגמרי, שלש דורות אחרי הגלות, כשהיהודים נפוצים בכל העולם, משתנה תהליך המילה!), הרי זה הופך אצל בן ימי לוודאי, ומכאן הוא מסיק מסקנות הלכתיות (במאמרו 'עתיד המילה והיהדות'):

באפשרות העקרונית לשינוי בברית המילה תומכת העובדה שההלכה כבר שינתה אותה בעבר, ושינוי משמעותי ביותר.

הפריעה והמציצה לא היו חלק מהברית כפי שהייתה נהוגה בימי בית ראשון ושני. הן נתווספו בסביבות המאה השנייה לספירה, כשהחכמים מוצאים להן צידוק הלכתי.  שינויים אלה, ובייחוד הפריעה, החמירו מאוד את הסכנה והנזק שבברית.

נוסף על שינויים אלה עברה ברית המילה שינויים רבים נוספים,קיצוניים פחות. בתקופת המקרא נעשתה המילה באבן צור, וכך נצטווה יהושע לעשותה (יהושע ה', ב), אך כיום היא נעשית במכשור כירורגי מודרני. מספר הברכות שבמהלך הברית ונוסחן נשתנו עם הדורות. ועוד.

כפי ששינתה מנהגים אחרים, כך שינתה היהדות גם את ברית המילה. לפיכך לא יהוו שינויים נוספים בברית לכשעצמם חריגה מההלכה היהודית.

כלומר בן ימי מצפה שההלכה תאמץ את הבדיה של רובין בתור תקדים, ובפרט שהמילה עברה שינוי מהותי של חיתוך בסכין מתכת במקום סכין אבן, לא כולל השינויים בברכות…

מסיבות אלה נראה כי ברית המילה היהודית, כפי שהיא מתבצעת כיום, תהווה מכשול שילך ויגדל עבור מי שירצו להמשיך ולהחזיק בדת או במסורת. ברית המילה תהפוך לגורם המרחיק יהודים מיהדותם. אם הדת כרוכה בגרימת ייסורים ובהטלת מום בתינוק, אלה שהבחירה בידם לא יבחרו בה.

אין צורך להזכיר לקורא המשכיל, כי את הנבואות האלו כבר אמרו יובינליס, אפיון, ושאר אנטישמיים בתקופה הרומאית, ואף גייגר בעת החדשה, ובכל זאת עם ישראל בוחר למול את ילודיו עד היום הזה. למעט חריגים תמהוניים.

בן ימי מדמיין שהוא זה שיושיע את ישראל, על ידי פלפולים פסבדו הלכתיים הזויים…

יתרה מזאת, ההתפשטות של ההימנעות מהמילה תביא ללחץ על הקהילות הדתיות. אם יהיה ברצונן לשמור על קיומן שלא במחיר פנטיות, הסתרת מיידע ועיוות מיידע, יעמדו לפניהן שתי ברירות. האחת, לשמור על ברית המילה במתכונתה הנוכחית, והאחרת, לבצע את השינוי ההלכתי הנזכר בברית המילה…

אך האם ניתן לשנות את ברית המילה מתוך ההלכה, ולא על-ידי הפניית עורף להלכה? ואם כן, כיצד? לשאלות אלה מוקדש המשך המאמר.

גם האורתודוקסים הקיצוניים ביותר אינם נוהגים לפי "ואלה הנשרפות" שבגמרא. ועוד כהנה וכהנה. אופי ההלכה אינו מונע שינוי במנהגיה.

כמובן, לא סביר ואף לא רצוי שברית המילה תבוטל. הברית היא אחת המצוות המרכזיות ביהדות. חז"ל אף ראו אותה כשקולה כנגד כל המצוות שבתורה (ירושלמי, נדרים ג יד, לח ע"א). על כן יש לנסות לשנותה, אך לא לבטלה….

מנין למדים שברית המילה צריכה לכלול את החיתוך באיבר המין של הזכר? תוקף המצווה שאוב מבראשית י"ז, שם מצווה אברהם (י-יא): "זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך, המול לכם כל-זכר. ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם." והנה, בקטע זה לא מפרש הכתוב היכן למול. התנאים והאמוראים דנו לפיכך בשאלה, מאין שהחיתוך הוא דווקא בפין? מכאן אנו רואים שגם לפי המסורת אין זה מפורש שיש לחתוך את ערלת הפין, ומהי הערלה אותה יש להסיר הנו עניין לפרשנות.

ייחוס ערלה ללב ולאוזן מתבסס על דברי ירמיהו: "הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב" (ו', י), "וכל-בית ישראל ערלי-לב" (ט', כה). והנה, מהכתוב שם, מתברר שהכוונה בערלת האוזן והלב היא לאטימות לדבר האל. הנוסח המלא של הפסוק הראשון הוא: "על-מי אדברה ואעידה וישמעו? הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב, הנה דבר אדני היה להם לחרפה לא יחפצו בו". ובפסוקים הקודמים לפסוק השני נאמר (כב-כג): "כה אמר אדני: אל-יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו, אל-יתהלל עשיר בעשרו. כי אם-בזאת יתהלל המתהלל: השכל וידע אותי; כי אני אדני עשה חסד משפט וצדקה בארץ, כי-באלה חפצתי נאם-אדני."

לפי דברים אלה מתברר, לדעתי, שהכוונה בערלת הלב והאוזן אינה לאיבר בגוף האדם, כפי שטענו רבי ישמעאל ורבי עקיבא. הכוונה בערלת הלב והאוזן היא לכיסוי מטפורי של הלב והאוזן מפני דבר האל, כפי שערלת הפין מכסה על העטרה. ולכן, מכיוון שערלת הלב והאוזן אינן מאפשרות לאדם לשמוע ולהבין את דבר האל וחפצו, הסרתן לא רק שאינה בגדר הטלת מום, היא דבר שיש לעשותו.

מכאן שניתן לפרש את מצוות הברית שבה נצטווה אברהם כהסרת ערלת הלב והאוזן, זאת-אומרת, פתיחת לב האדם ואוזנו לשמיעת דבר האל ולהליכה בדרכיו, עשיית "חסד משפט וצדקה בארץ."

ההיזקקות של בן ימי לפלפול ההלכתי ממש מרגשת, וחבל שלא עיין קצת בתורה, שם מתוארת כריתת הערלה על ידי סכין צור בבנו של משה, וכן כריתת הברית על ידי סכין אצל יהושע בן נון שאף יצר את 'גבעת הערלות' כתוצאה מכך שהוא שב ומל את בני ישראל, וכמובן דוד הכורת ערלות פלשתים, וכבר אנשי שכם שהיו כואבים מחמת שמלו כל זכר כמנהג בני ישראל… וכדי בזיון וקצף (ואיך בדיוק מקיימים "ומלתם את בשר ערלתו" בילד בן 8 ימים? משכנעים אותו שלבו לא יהיה אטום? ואיך מצוה התורה למול את העבדים "ומלת אותו אז יאכל בו", מי בוחן כליות ולב ויודע איזה עבד כבר הסיר את ערלת לבבו??)

בן ימי לא נח עד שתיקן 'סדר ברית מילה אלטרנטיבי' המתואר ומפורט בנספח למאמריו…

הטיעון שיש להמתין לילד שיבחר בעצמו, הוא צביעות, כל הורה קובע לבנו את המסגרת בה יגדל ויתחנך ואינו ממתין לילד שיבחר בעצמו, מילה בגיל מבוגר היא מסובכת ומסוכנת הרבה יותר, כשם שעל חיסונים ועוד הרבה החלטות שיש להם מחירים, כולל צורת החיים והחינוך, יש להורה זכות וחובה להחליט, כך לגבי המילה. הורה מעניק לבנו מה שהוא חושב שטוב לו.

מצורפות עוד כמה מלים בנושא מתוך 'מבט'

אגב, הגב' אלבועפיה המצולמת בסרט, מעלה שתי אנלוגיות מפתיעות: למה שלא נכרות רחמים של בנות שנולדות כדי שלא תחלינה בסרטן הרחם? ובהמשך: למה לא לכרות אזניים כדי שלא לחלות בדלקות אזניים?

יש לקוות שהקורא שאינו אנאלפבית מבין את ההבדל בין כריתת רחמים או אזניים המונעת התרבות או שמיעה, לבין פעולה שהסיבה לעשייתה היא דתית ולאומית, ואין בה שום הפסד, והיא אף משפרת את המצב הבריאותי.

הרוצה להתרשם עוד על כת מתנגדי המילה, יקרא למשל בהארץ:

שם האתר, "מילה רעה", מתנוסס בראש עמוד הבית, כתוב באותיות דפוס של תלמיד כיתה אלף, בסגול, כחול וורוד. מתחתיו נפרס טפט חרדל צעקני. המראה הכללי מזכיר אתר שהוא מעין סאטירה פארודית על אתר ילדים. האותיות הקטנות שמתחת ללוגו מגלות את ייעודו האמיתי – "מרכז המידע בעברית לברית מילה ושחזור עורלה". מפעילי האתר מרכזים את כל הנתונים, הניסויים, העובדות והטיעונים שמוכיחים שברית מילה היא דבר לא טוב. "העורלה איננה 'סתם חתיכת עור'", הם כותבים, "היא איבר חשוב עם תפקידים ביולוגיים ומיניים שונים". לפי האתר, "העורלה מכילה מאות קצות עצבים רגישים מבחינה מינית, ומהווה יותר מחצי (!) מכלל שטח עור הפין". מבין שלל התפקידים של העורלה, מונים אנשי האתר "גירוי מיני לגברים ולנשים" ("גם לנשים צפויה אכזבה מהפין הנימול – העורלה השלמה מגרה טוב יותר את הדגדגן, וחסרונה מורגש לא רק על ידי גברים"); לחות (שמונעת תופעות כמו "התייבשות הנרתיק" ומאפשרת את "תזמון השפיכה") והגנה מפני זיהומים.

באתר מוצגים שלושה טיעונים עיקריים נגד חיתוך איבר המין – סיכונים וסיבוכים רפואיים אפשריים (החל מזיהומים וכלה במוות), תחושת הכאב של התינוק והפגיעה בתפקוד המיני וברגישות המינית. הטיעון השלישי, לפחות מבחינת אנשי האתר, "לוקח" את כל היתר, שכן רוב הטקסטים שמופיעים באתר הם פיתוחים שלו. גם חלק מה"עדויות" שהאתר מציג מורכב אך ורק מעדויות של גברים שנימולו בגיל מאוחר וכעת "מספרים על המין לפני ואחרי". ר.ג למשל מספר: "ההבדל בתחושה המינית בין פין שלם לפין נימול הוא כמו לראות בצבעים לעומת לראות בשחור לבן".

הנימולים שמבינים כי ההצטרפות לעם היהודי עלתה להם במחיר של אורגזמה מוצלחת פחות, אמורים להתנחם לאור האפשרות של "שחזור עורלה" שמוצגת באתר. באתר מובאים מספר קישורים לאתרים שעוסקים בנושא וגם "יומן שחזור העורלה של מעוז כהן", שמספר כי "את ההשראה להתחיל ולמתוח" קיבל מכמה "יומני מתיחה" שמצא ברשת. ההפתעה שמתעוררת עם גילוי הז'אנר הספרותי החדש מתגמדת לנוכח הזעזוע שעולה למקרא קורותיו של איבר המין של מעוז כהן. כהן מספר שבמסגרת השיטה שבה בחר – הנקראת "טי-טייפ" – "מדביקים סביב עמוד האיבר טייפ רפואי דביק, מותחים אותו מעל העטרה, מכווצים ומחברים אותו לרצועה אלסטית, שקושרים מסביב לירך". הוא מספר שהוא מתח את איברו במשך כ-12 שעות ביום, בין חמישה לשישה ימים בשבוע. "כשניסיתי למתוח יותר שעות, העור התחיל לכאוב ולפעמים אפילו נקרע קצת". לאט לאט, "אחרי כשנתיים של משיכה", הצליח כהן לשחזר עורלה שיכלה "לכסות כמעט את כל העטרה". לאחר מכן הוא מצא אורולוג שכיווץ את קצה העורלה כדי שהעטרה לא תבצבץ ממנה.

הדבר המפתיע ביותר ביומן של כהן הוא מה שלא נמצא שם – בשום מקום הוא אינו מזכיר, ולו ברמז, שיפור בעונג המיני כתוצאה מהשחזור. למקרא היומן, לפחות כפי שהוא מובא באתר, נראה שסאגת המתיחה נעשתה פחות למען שיפור חיי המין ויותר בשם איזשהו עיקרון, מין ניסיון של כהן להוכיח לעצמו שהוא האדון האמיתי על גופו ושהוא זה שיחליט איך הוא ייראה – הוא ולא אלוהים, הוא ולא העם והמסורת היהודית. אבל מעבר ליצר המציצנות שהוא מספק, היומן של כהן – ללא ספק החלק הפיקנטי ביותר באתר – פוגע בטיעון שאנשי "מילה רעה" מבקשים להציג, שכן הוא מסיר את הקרקע הרציונלית ממאבקם ומציג אותו כמאבק כואב, סגפני, ובעיקר מיותר.

ראה גם כאן מיומנה של פמיניסטית נון קונפורמיסטית על משיכת הערלה וביטול המילה…