נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

ספר: ארץ ושמים, ד"ר דניאל שליט

דניאל שליט, מנצח, מלחין, וד"ר למוסיקולוגיה ופילוסופיה, היה מנצח בתזמורת הקאמרית הישראלית. במסגרת החוג לפילוסופיה באוניב' ת"א, נפגש ב'אורות הקודש' של הרב קוק, ובעקבות מפגש זה חזר בתשובה.

שליט הוציא מספר ספרים בנושאי התמחותו, הספר האחרון הוא 'ארץ ושמים' (הוצ' בית עלים 2011).

בתקציר הספר נכתב:

"כיצד מתקשרים המדעים- פיסיקה, כימיה, ביולוגיה -זה לזה, ואיך מתקשרים כולם יחד אל דמות האדם?
האם יש ליהדות משהו ייחודי לומר בעניין זה?
הפיסיקה, הכימיה והביולוגיה מנסות, ולכאורה מצליחות, ליצור רצף, קו אבולוציוני ישר, המוביל מן הדומם אל האדם.
הספר מצביע על כמה אי רציפויות, קפיצות, בין הדומם לצומח, לחי ולאדם: ממכניזם פיסי-כימי אל האורגניזם החי, משם אל התודעה, ומשם אל ה"אני" האנושי החופשי.
אבל מבעד לאי הרציפות, מצטרפות הקפיצות האלה לבניין אחד המניח את הבסיס להויית האדם- הבוחר, המוסרי והדתי.
הספר מציג את ארבע התקופות המערביות כנמצאות בדילוג זו מזו, ועם זאת, בונות את עמידתו העצמאית, האוטונומית, של האדם.
הוא מציג את תקופתנו כתקופת משבר של דמות האדם ("הכחשת האדם"), ומציע את תרבות ישראל כמפתח לשיקום".

הרב מיכאל אברהם, בהקדמה לספרו "אלהים משחק בקוביות", כותב שאחד הגורמים המשפיעים לכתיבת הספר היה 'ארץ ושמים' של שליט.

להלן כמה מלים מתוך סקירתו של אברהם על ארץ ושמים:

דניאל שליט, כדרכו, עושה שימוש בספרו זה בידע רחב בפילוסופיה, במדע (בעיקר ביולוגיה ופיסיקה), בתרבות, באמנות, בספרות ובספרות החסידות והנסתר. עיקרו של הספר הוא העמדה של שתי אלטרנטיבות, זו מול זו: הרדוקציוניזם המדעי, מול הסתכלות יהודית, חסידית (בעיקר חב”ד, וגם ר’ הלל מפאריטש), שמכילה גם פרדוכסים אינהרנטיים. בלשונו: הסתכלות של נקודה (סטטית) מול הסתכלות של קו (דינמית).

הרדוקציוניזם המדעי מנסה להעמיד את כל מישורי המציאות והמדע המתאר אותה, זה על גבי זה. באופן גס ניתן לומר שהגישה הרדוקציוניסטית מעמידה את ההיסטוריה והסוציולוגיה על הפסיכולוגיה, ואת זו על הפיזיולוגיה, ואת זו על הביולוגיה, ואת זו על הכימיה, וכולן יחד עומדות על הפיסיקה. גישה זו תופסת את המציאות כחומר בלבד, שיכול לעבור תהליכי הרכבה והכללה, שיוצרים תחומי דיון שונים, שדורשים לפעמים גם כלים שונים. אך לעולם זהו שינוי בכלים, ולא במהויות הנחקרות. באופן עקרוני, הכל ניתן להעמדה על הפיסיקה. כמובן שלא כל איש מדע דוגל בתפיסה כזו, אך ישנם לא מעטים כאלה, ומה שיותר חשוב, שכאשר המדע הופך לתפיסת עולם, ולא רק כלי אחד מתוך כמה להבנת המציאות, או אז עולה בהכרח תמונה רדוקציוניסטית.

עיקר הספר מוקדש לתיאור הדילוגים שקיימים בתמונה הרדוקציוניסטית (בעמ’ 237 הוא מביא מפה של כל הדילוגים הנדונים בספר, עשרה במספר). דילוג הוא פער בין שני תחומים שגובלים זה בזה, שמרמז על כך שהרדוקציה בין שניהם היא בעייתית. לדוגמא, במעבר מן הדומם לצומח מופיע האורגניזם, שאי אפשר להעמיד אותו על הפיסיקה והכימיה של הדומם. מן הצומח לחי מופיעה תופעת החיים. מן החי למדבר מופיעה ההכרה והמודעות. הדרגה החמישית של הכוזרי, כנראה תידון בחלקים הבאים.

שליט מודע היטב לכך שלפחות חלק מהדילוגים הללו מוצאים הסבר מדעי-רדוקציוניסטי (לא כולם. לדוגמה, בניגוד למיתוס הרווח בין אנשי מדעי החי למיניהם, כולל אנשי מקצוע, אין שום הסבר ידוע להופעת הרגשות, השיפוטים, החשיבה, הרצון, ובכלל החוויות השונות שלנו כבני אדם, מתוך מכלולים ביוכימיים, או פיסיולוגיים). אך לטענתו גם במקום שהם קיימים, ההסברים המדעיים עדיין לא מספקים, שכן התחושה שלנו כבני אדם, התפיסה מן הזווית שלנו, רואה שיש כאן דילוג.

בעמ’ 115 הוא מביא תופעה מופלאה של יצור חד-תאי מימי שמגלה פירור מזון ומתקרב אליו על ידי חתירה בשוטונית שלו. לעין רגילה זה נראה כמו פעולה תכליתית, שאינה מתאימה ליצור כה נחות, והיא בודאי שונה מהותית מן הצומח או הדומם, אך הביולוגיה מסבירה שהפירור הזה משנה את הרכבם הכימי של המים, ואלו משפיעים על קולטנים שמצויים בשפת התא שמגיבים בהפרשת חומרים, שמזיזים את השוטונית, בתנועה של ‘מדחף’ לכיוונו של פירור המזון (חד גדיא). האם זהו הסבר מספק? מבחינה מדעית בהחלט ייתכן שכן, אך שליט טוען שהפליאה שלנו עדיין מחייבת הסבר שמתייחס למשהו מעבר לביולוגיה. אמנם לא סביר שהחד תאי עצמו מציב לעצמו תכליות ופועל על פיהן (טעות נפוצה אצל שוללי הטלאולוגיה), אך נראה בעליל שיש כאן מישהו אחר שמציב אותן בפניו וגורם לו לפעול כך באמצעים הביו-כימו-מכניים הללו. נראה כי שליט מסכים שהויטליזם (=אמונה בקיומה של סובסטנציה נוספת, רוחנית, מעבר לזו החומרית) כבר אינו נחוץ במובן המדעי כדי להבין את הביולוגיה, אך משהו דומה עדיין נחוץ, במובן אחר (ראה הערתי להלן).

וכך הוא כותב בעמ’ 123:

מבחינת הביולוגיה המולקולרית נתבטל כל הבדל שהוא בין הצומח והחי, ומזכירים את החלוקה בין בוטניקה לזואולוגיה רק בתור מורשת עתיקה, אולי תאונה היסטורית מצערת, שיכלה לקרות רק בשל אי ידיעת המכניזמים של התורשה, הזהים בצומח ובחי. אבל היות ואנו כאן כבר איננו מתביישים במה שעין האדם רואה, כלומר בצומח ובחי כשיאים הנראים לעין של שני מבני התפתחות נבדלים…

שליט טוען שהסבר רדוקציוניסטי לא נותן מענה לתחושת ‘הפליאה המלומדת’ (=פליאה שנובעת מידע מקיף יותר, ולא מהיעדר מידע. מוטו שמופיע כבר בדש האחורי) הזו.

הספר הוא מאלף, כתוב בבהירות ובזהירות, על אף ההיזקקות לפירוט מדעי (לפעמים מפורט מדיי לטעמי), ובהתאם למדיניותו הנ”ל של שליט הוא אכן עומד בציפיות של הקורא המשכיל, גם אם הוא אינו איש מקצוע בתחומי המדע השונים הנדונים בו. הוא עושה סינתזה מעניינת מאד בין כמה וכמה תחומים, ומציג תמונה רחבה ומקיפה, עד כמה שניתן במסגרת כזו, של המבנה המדעי העדכני (הספר גם עבר בקרה של אנשי מדע בתחומים השונים, ומשולבות בו כמה הערות שלהם), ושל משמעויותיו.

דברים שנשא שליט בהשקת הספר חלק שני:

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *