נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

על אמינות ויקיפדיה

אנחנו יודעים כבר מזמן שמהפכת הידע נשלטת בידי חובבנים, בכלל למדנו הרבה על עודף מידע ומשמעותו. אבל הגיע הזמן לרענן קצת את הזכרון בנוגע לויקיפדיה ספציפית (ראה גם: על הטיה ועילגות בערך דואליזם). גוף המידע המדהים הזה, שמספק לנו כ"כ הרבה נתונים, מספק לנו מידע גם על האמינות של עצמו (אגב, דוקא ערך זה כתוב יותר כמו מניפסט תעמולה, מאשר ערך ויקיפדי), והוא אכן הרבה יותר מעודכן ומתוקן מהבריטניקה למשל, אבל זו טענה רקורסיבית, כי הצגת הדברים היא ויקיפדית, שכן העידכון והתאימות בין נתונים הם רק מימד אחד של הידע בימינו. הרוח שמאחורי הדברים, מה להציג ומה להשמיט, איזה גישות ודעות אין להם מקום, את זה לא בודקים מחקרי העדכון או ה'אמינות', זה 'נבדק' בשיטה הויקיפדית עצמה שערכה הוא נושא הדיון.

צור ארליך מגלה לנו:

ויקיפדיה היא סמל המידע החופשי? תלוי מי העורך.

מאחורי הקלעים של האנציקלופדיה האולטימטיבית סוערות מלחמות, והאשמות בהטייה מכוונת של ערכים. הצד האפל של חכמת ההמונים.

שאלה: "האם יש דבר כזה ‘איש הלכה‘", ובשאלה הבוערת ממנה "האם יש דבר כזה ‘אשת הלכה‘", נפסקה לפני שבועות אחדים הלכה. לא בידי אנשי הלכה, כי הרי בשביל זה צריך קודם להחליט שהם קיימים, וגם לא ממש בידי המציאות, החברה או ההיסטוריה, אלא בידי הוויקיפדים, הגולשים היוצרים את ויקיפדיה. באנציקלופדיה המקוונת הענקית, הנכתבת בידי כל מי שרוצה אך נתונה להסדרה מצדם של פעילים שהוכיחו מסירות, געש שקלא־וטריא פומבי בנושא. זה קרה בדף השיחה של הערך "מלכה פיוטרקובסקי" – המחנכת, הפוסקת, פעילת הציבור, הנציגה הממונה על ההיבט ההלכתי בוועדת סל התרופות, ובקיצור, איך להגדיר את זה בלי להתקשקש, אשת ההלכה. אפשר לקרוא לה אשת הלכה? קיים מושג כזה? יש ויקיפדים שחשבו שכן. יש ויקיפדים שחשבו שלא. האחרונים ניצחו. עַיינו עֵרך.

במאמר 'פח הזבל של ויקיפדיה' בהארץ נכתב:

בפרפראזה על האמירה הידועה קבעה לא מזמן החוקרת מריה חנון, ש"ההיסטוריה נכתבת על ידי עורכי ויקיפדיה שניצחו". בשנים האחרונות גדלה המודעות לנהלים ולמאבקי הכוח המתרחשים מאחורי הקלעים של מקור הידע הפופולרי ביותר בעולם. הנטייה הוויקיפדית למחוק ערכים זכתה לכינוי "מחיקנות" (deletionism), וקמו לה מבקרים בתוך קהילת העורכים של ויקיפדיה ומחוץ לה. כמה יוצאי ויקיפדיה ניסו להקים את Deletionpedia.org— מאגר הבנוי רק מערכים שנמחקו. מגזין "Gawker" מנהל מעקב שוטף אחרי הערכים הראויים ביותר לציון שנמחקו בוויקיפדיה האנגלית מדי שבוע.

צור ארליך טוען (שם) שגם זה לא תמיד אובייקטיבי:

בהקשר הזה מזכירים כמעט כולם את שמו של ויקיפד מוכר, שלהבדיל מכותבים מסחריים רגילים, אינו מסתיר שהוא כותב בתשלום. מדובר על אחד משיאני התורמים לוויקיפדיה העברית, שעד שהודיע בחורף האחרון שהוא מתחיל לנסות להתפרנס ככתיבת ערכים, כתב בהתנדבות כאחוז מכלל הערכים באנציקלופדיה: כ-2,000 במספר.

גיא הדר טוען שהערכים של אותו ויקיפד נעשו פחות ביקורתיים מאז שהחל לגבות תשלום, אולם החופש נתון לכל אדם לשפץ את הערכים הללו בעזרת העובדות האובייקטיביות שמספק בונה הערך. "אגסי", ויקיפד אחר, אומר שהערכים דווקא ממשיכים להיות טובים. "הוא כתב גילוי נאות. ואם הערך טוב, אז למה שלא יתקיים? הרי חסרים ערכים וכותבים".

ברשימה הארוכה של האישים שעליהם נכתב דף בהזמנה, יש כאלה שאפשר להטיל ספק אם הם ראויים לערך יותר מאישים כגון יהלי גת, שהדף על שמם נמחק. נראה שמקצועניותו של הויקיפד המדובר פועלת לטובתם של דפים אלה; איכות הדף שנכתב על אדם היא גורם מרכזי בקביעת גורלו של הדף, למחיקה או לקיום – אולי יותר ממידת חשיבותו של האדם עצמו. בגילוי הנאות מסביר הויקיפד כי גביית התשלום מאפשרת לו להשקיע זמן בכתיבת ערכים מקיפים, מדויקים והוגנים – אינטרס של האנציקלופדיה וגם של האישים שהערכים עוסקים בהם.

בקוטב ההפוך לגילגמש יושב "אגסי". דף המשתמש שלו בוויקיפדיה הוא מנשר אופוזיציוני למדיניות המחיקות הקיימת. הוא טוען שהצבעות המחיקה ברוב של 55 אחוזים הן פטנט ייחודי לוויקיפדיה העברית, בעוד בוויקיפדיות האחרות, ובהן האנגלית, מוחקים ערכים רק אם יש קרוב לקונסנזוס בעד המחיקה. עוד הוא כותב שהקלות של הצבת תבניות חשיבות היא בלתי נסבלת – והתוצאה היא דיכוי חדוות הכתיבה של הוויקיפדים, בריחת כותבים, מלחמות מיותרות וגם דלדול בהיקפה של ויקיפדיה העברית, שבשנים האחרונות ירדה בדירוג העולמי של מספר הערכים מהמקום ה־25 למקום ה־39. "כמה שיותר ערכים סבירים, יותר טוב", הוא אומר לנו. "למה לא לספק מידע למי שמחפש אותו?"

לדברי אגסי, המחקנות היא לפעמים ביטוי לכוחנות. "יש גם כוחניים שמוחקים ללא הצדקה עריכות של חברים ותיקים. הם בודדים, אבל מספיק כמה מרעישים בשכונה כדי לפגוע בכולה. וישנם גם כאלה שיוזמים מחיקות, או מצביעים בעדן, לפי אג'נדה אישית – למשל, אנטי־פמיניסטים שמוחקים ערכים על נשים, או ויקיפדים שהם נגד בידור, נגד דוגמניות, נגד רבנים, נגד אנטישמים, נגד ימנים קיצונים. למשל, לאחרונה ניסו למחוק את הדף על בן־ציון גופשטיין. רוב הוויקיפדים בסדר גמור, אבל הם לא ששים להתעמת עם המיעוט הכוחני. גם אני הפסקתי להתווכח בשבועות האחרונים".

הארץ רואים את זה יותר קיצוני, תחת הכותרת: בוויקיפדיה מוחקים את ההיסטוריה, נכתב:

15 שנים לאחר שהוקמה מתברר כי ויקיפדיה לא עוסקת רק בהנצחת ובהנגשת מידע, אלא גם במחיקתו ובהעלמתו

הרעיון מאחורי "ויקיפדיה", שנוסדה ב–2001 בקליפורניה, היה במקורו נפלא: אנציקלופדיה חופשית, מקוונת, מעודכנת, ענקית ונטולת השפעות מסחריות ופוליטיות, אשר פועלת לשימור ולהנגשת הידע. כזו שתיכתב על ידי כולם ועבור כולם, בלי שיקולים זרים ותוך חיבור מושלם בין הטכנולוגיה של המאה ה-21 ו"חוכמת ההמונים".

עד מהרה מאגר המידע הזה תפס את מקומן של האנציקלופדיות הוותיקות, עבות הכרס והיקרות, שנכתבו על ידי האליטות ועבור האליטות — והפך אותן לפריטי אספנות שמעלים אבק ונזרקים מהבית במעבר דירה. היום אין תלמיד תיכון, סטודנט באוניברסיטה, עיתונאי או כל בעל מקצוע חופשי אחר, שלא נעזר בוויקיפדיה ביום־יום.

אלא ש-15 שנים לאחר מכן, כשבוחנים את הגרסה העברית של ויקיפדיה, המכילה כבר 195 אלף ערכים, התמונה נראית פחות זוהרת ויותר מאיימת. השבוע נמחק הערך של "חנה קפרא", מראשוני המערך הטכני בחיל האוויר. שבוע לפני כן נמחק הערך של דפנה מאיר, מדריכת הפיריון שנרצחה בפיגוע טרור. על הכוונת נמצאת כעת גם לוחמת הפלמ"ח צפורה נריה. כך התברר, שוב, כי ויקיפדיה לא עוסקת רק בהנצחת ובהנגשת מידע, אלא גם במחיקתו ובהעלמתו.

מצד אחד, ברור כי לא כל נושא חייב לקבל ערך משלו בוויקיפדיה, ומובן מאליו שנדרשים סדר, חוקים וכללים בעריכתה ובכתיבתה. אך מצד אחר, הניסיון להבין מדוע יש מי שמבקש למחוק את הערכים האלה, בעוד ערכים אחרים כמו "שולת!!!1" ("איות מיוחד של המילה 'שולט'") נשארים באוויר באין מפריע — מעלה תהיות קשות על תהליך קבלת ההחלטות שם.

הצצה אל "דיוני העריכה" של כמה מהמועמדים־למחיקה חושפת כי את תפקידי המו"ל, העורך והכותב המסורתיים, החליף מועדון סגור, אליטיסטי, מתנשא ואלים, שחבריו מסתתרים מאחורי כינויים ולא מחויבים לחשוף את שמותיהם, השכלתם והתאמתם לתפקיד, ועושים בוויקיפדיה כבשלהם.

את חופש הפעולה המוחלט שקיבלו הם הפכו לדיקטטורת המונים, את חופש הדיבור — למסע הכפשות נגד מי שלא חבר במועדון שלהם, ואת חופש המידע — לאנרכיה.

כך, אם בעבר נכתבה ההיסטוריה על ידי המנצחים, והנציחה בכך את החזק והשולט (וכן את הגבר, את הלבן, וכו'), היום היא נכתבת בידי קליקה של עכברי מחשבים וביריוני מקלדת, שחורצים גורלות וקובעים במחי "הצבעת מחיקה" ובשפה משלהם (בה מככבים "ויקיפדים", לצד "מפעילי מערכות" ו"דיילים") מי יזכה לחיי נצח ומי ייעלם מהזיכרון הקולקטיבי שלנו.

את השיקולים המסחריים או הפוליטיים הם אמנם הצליחו להדוף, אך אלה הוחלפו במאבקי אגו ובהתחשבנויות אישיות, שקובעים מה ייכתב על מי.

תשאלו את ד"ר שרון גבע, שהעזה למתוח ביקורת על ההחלטה למחוק ערכים שכתבו הסטודנטים שלה, ותויגה שם כ"דוקטורית פמיניסטית, שעושה שימוש במוניטין של הוויקיפדיה בכדי לממש את האג'נדה שלה". אם לא יימצא "בעל בית", שיעשה סדר במפלצת המקוונת הזו, עלולה הגרסה העברית של המיזם הזה להפוך תוך כמה שנים מהבטחת המאה לכישלון מהדהד.

(ראה: שרון גבע – גם ויקיפדיה לא חפשית, איך זה שויקיפדיה מלאה סקסיסטים?)

בכלכליסט נכתב תחת הכותרת: למה מי את? כיצד מחליטים עורכי ויקיפדיה מי ראוי לערך:

העורכים של ויקיפדיה הישראלית מדברים על "חשיבות אנציקלופדית" ו"השפעה היסטורית" בבואם לנמק מחיקת ערכים ונראה שלא הפנימו את היתרונות שבעריכת אנציקלופדיה חופשית.

דוגמא קטנה מתוך הכתבה ממחישה מה שאמרנו בתחילה:

 קפרא, כפי שצוין בדיון על הערך שוב ושוב, זכתה שיקרא על שמה רחוב בעיר רחובות, אולם עורכי ויקיפדיה החליטו ברוב של 47 מול 29 שאינה בעלת "חשיבות אנציקלופדית". מצדדי המחיקה טענו שאין דרך לדעת אם היתה מכונאית המטוסים הראשונה בצה"ל, שאין לה מספיק תוצאות בגוגל וש"אינה שונה במאומה מיתר בני הדור ההוא". גולת הכותרת של הטיעונים היתה "פמיניזם זה דבר יפה. אבל אסור ללכלך איתו אנציקלופדיה".

ובכן, אין לה מספיק תוצאות בגוגל, הוא טיעון נפוץ מאד בויקיפדיה, קוראים לזה 'מבחן גוגל', הבעיה היא שמדובר בטיעון מעגלי, מי שנכתב עליו ערך בויקיפדיה זוכה לתוצאות בגוגל, וכן להיפך. מי שבמקרה לא נכתב עליו/עליה ערך, מן הסתם מקופח בגוגל. וגם בלי הקשר ויקיפדי, וכי גוגל הוא המבחן היחידי לחשיבותו של דבר? האמנם גוגל מייצג את ה-כ-ל? אין עוד מלבדו? האם זה מכריע מול טיעון הגיוני? (או מול קביעתה של ד"ר שרון גבע שהערך כתוב היטב ומגובה במקורות) זה העולם הוירטואלי שמהפכת הידע יוצרת.

מקריאת הדיון עולה שמושגים כגון "השפעה היסטורית" או "חשיבות אנציקלופדית" נשלפים בידי קהל העורכים רק כשהם משרתים את מטרותיהם. שיטוט בדיוני מחיקה קודמים מראה שגם ערך על דפני ליף, ממובילות מחאת האוהלים, היה מועמד למחיקה ב־2011 בנימוק שהיא "היא לא עשתה עוד משהו". נראה שקהל העורכים לא הפנים שתפקידה של אנציקלופדיה חופשית הוא להרחיב את מעגל הקולות והייצוגים, ונצמד לנימוקים בסגנון "מי שכבר זכה להכרה בחשיבותו יזכה לייצוג גם אצלנו" (כלכליסט שם).

הארץ, לא מוותרים לויקיפדיה, ויוצאים השבוע בכתבה חדשה: ויקיפדיה, האנציקלופדיה הלא חופשית

"הצמחונות של נשיא המדינה ראובן ריבלין. הגוונים של כחול השמים. מנחם בן ותורתהאבולוציה. כל פעם מחדש מפתיע לגלות שצריך להזכיר: המידע שנצבר בוויקיפדיה הוא בעל הקשר פוליטי. כמו מרחבים אחרים, דיגיטליים וממשיים, גם האתר "וויקיפדיה: האנציקלופדיה החופשית", הוא מרחב פעולה המדגים מערכת יחסי כוחות. אנו מודעים לכך במידה דומה למוּדעות שאנו מגלים לתוכן שיווקי ופרסומות סמויות באמצעי התקשורת בכלל. לרוב אנחנו מעדיפים להדחיק. כל עוד מידע שמצטייר בעינינו כאמין נמצא במרחק שתי נקישות על המסך או העכבר, הכל בסדר. אז זהו, שלא...

הפופולריות של המיזם ויקיפדיה, שלעולם מקודם לראש תוצאות החיפוש בגוגל, הצגתו כמאגר מידע חופשי ופתוח, היותו נקי מפרסומות גלויות לעין ועיצוב דפיו כטקסט המזכיר אנציקלופדיה מודפסת — כל אלה עומדים בסתירה לצביונו של המנגנון שלו, המתאפיין בעמימות. רוב הציבור אינו מודע לפער בין דימוי האתר לפרקטיקה שלו...

באתר הבית רשומים שמותיהם של בעלי התפקידים בעמותה וכתובות הדואר האלקטרוני שלהם. חזון זה וההצעות לשיתופי פעולה מבורכים עם מוסדות חינוכיים ואחרים היו נהדרים אילו הפעילות הזאת היתה באמת חופשית.

בפועל, המצב שונה. למרות הכתוב באתר של ויקימדיה ישראל ועל אף שבערך "וויקיפדיה העברית" בוויקיפדיה כתוב, כי היא "הגרסה העברית של אנציקלופדיית האינטרנט החופשית המנוהלת ומתופעלת בידי קרן ויקימדיה", באחרונה כתבה מנהלת עמותת ויקימדיה ישראל בדף הפייסבוק של העמותה, כי היא איננה מנהלת את ויקיפדיה העברית...

מעניין לציין לניסוי שנעשה ע"י ויקיפד, כפי שמתאר אנונימי בדה-מרקר:

ויקיפדיה "האנציקלופדיה החופשית" נחשבת ליוזמה אינטרנטית-מקוונת מבין החשובות ועוזרת "לשיתוף מידע על ידי כולם, עבור כולם", לדברי מייסד ויקיפדיה.

ויקיפדיה מייצרת לדעת רבים רעש יותר מאשר מידע. בעוד אנציקלופדיות אחרות מציגות מידע מדיוק ומבוסס-מחקרים, כזה שאפשר יהיה לסמוך ולהסתמך עליו מכילה ויקיפדיה טעויות גסות, מידע שאינו מהימן ושפע של מידע מיותר.

מדוע בכל זאת ולמרות העובדה שויקיפדיה נגישה לכולנו, כל אחד יכול לערוך ולהוסיף מהידע שלו ולכל ערך (חשוב מספיק) יש סיכוי להיכנס לשם,  מוצאים רבים מאתנו, ואני ביניהם, את ויקיפדיה כמקור שאין להסתמך עליו? -

למעשה היתרון הגדול ביותר של ויקיפדיה - האפשרות שניתנת לכל אחד ואחת מאתנו לערוך את הערכים - היא גם החסרון הגדול שויקיפדיה יודעת.

מידע רב שנוסף על ידי משתמשים הוא מידע מבוסס מחקרית חלקית ולעיתים אינו מבוסס כלל.

פעמים רבות מדובר בסך הכל על תוספת מידע שמתבטאת בצורת העתקת קטע מאתר אינטרנט כלשהו. מיותר לומר שזה מותיר את האנציקלופידה המקוונת כבעלת ערכים הנוטים לסובייקטיביות ופחות לאובייקטיביות.

ערכים מסוימים מציעים מידע שגוי.כן, שגוי. ב"אנציקלופדיה".

אין סלקציה בעריכה ולכן ערכים מסוימים ממשיכים להתרחב ולגדול ומאבדים תמציתיות והגיון. אנשים נלהבים מוסיפים מידע כראות עיניהם מבלי לחשוב על מהות וחשיבות עריכת ערך והשימוש שייעשה בו על ידי קורא בהמשך.

טענה של מישהו ברשת, אותה אני מוצא נכונה, היא העובדה שבויקיפידה מופיעים קישורים רבים בתוך כל ערך עבור ערכים נוספים שנכתבו ובכך נוצר למעשה מעגל של קישורים לערכים שמציעים מידע ממוצע ומעגל הלמידה האפקטיבית נשבר על ידי כך שקישורים למקורות וערכים חיצוניים  (כלומר, מחוץ לויקיפדיה)  ולמחקרים איכותיים נדחקים הצידה (לפעמים מופיעים בסוף כל ערך).

טקסט, ערכים והגדרות מועתקים על ידי משתמשים מאתרים אחרים ומתוך אנציקלופדיות אחרות. מכיוון שויקיפדיה מקפידה על שמירת זכויות יוצרים, משנים הכותבים את מבנה המשפט והמילים בו על מנת שיתקבל משפט מקורי חדש. הבעיה טמונה בשינוי שהם יוצרים מאחר ונוצר אי-דיוק.

האם העובדה שויקיפדיה בחרה במבנה של אנציקלופדיה ולהעמיד לרשות המשתמשים אפשרות חיפוש, נותנת לה הזכות לקרוא לעצמה "אנציקלופדיה"?

כשאני לוקח כרך של בריטניקה מהמדף או brockhaus הגרמני אני יודע שאני יכול להסתמך על ערך שנכתב שם, על המידע שמוצג ועל הבן-אדם שכתב את הערך, אשר בקיא בתחום.

הניסוי

חבר, המשתמש בגרסת ויקיפדיה באנגלית, רצה לבדוק כמה אמינה ויקיפדיה ולהוכיח לעצמו, ולחברים ובוודאי לשאר המשתמשים, כמה בטוח אפשר להיות לכבי אמינות ושלמות החומר שמוצאים בה.

שאלת המחקר: עד כמה ניתן לבטוח באינפורמציה המופיעה בויקיפדיה?

הוא בחן את השאלה על ידי הכנסת טעויות לויקיפדיה ובדיקה של משך הזמן עד שהן יתוקנו. לפני כן נבדקו סוגי הטעויות. מדובר על טעויות "טבעיות", כלומר טעויות אשר קורות עקב טעות בהקלדה, דילוג, מחשבה וכו'. לא נבחרו טעויות "גסות", כאלו שקל לעלות עליהן משום שהן מהוות השחתה ומדובר במלחמות עריכה ובאקט ונדליסטי ומכוון, כאלה שבד"כ ויקיפדים עולים עליהם בקלות ובמהירות (בד"כ בתוך פחות מ 24 שעות, לפעמים יש השגים של 10 שעות).

בכל יום הוכנסה טעות אחת, על מנת ששינוי מאסיבי של ערכים בהן תמצא לפחות טעות אחת, לא תגרום לאיתור "משתמש בעייתי" ומחיקת כל התכנים שהעלה (בנקודה זה יש לציין לחיוב את ויקיפדיה). לכן, כל הטעויות היו נראות כמתקבלות על הדעת אך היו למעשה שגיאות ברורות.

תוצאות: נעשות 10 שינויים במסגרת זמן של 10 ימים ולאחר מכן, בסיום הקלדת הטעויות ביום האחרון, המתנה של 2 ימים (אפריל 2008, גרסה אנגלית).

אף אחת מהטעויות לא תוקנה ולאחר הניסוי הוחזרו כל התכנים עם הנתונים שהופיעו קודם לכן שם.

מאכזב מאוד לראות שהשינויים שנעשו לא תוקנו, כאן מדובר על זמן כולל של קצת פחות משבועיים. במקרים אחרים מדובר ככל הנראה על זמן ממושך יותר, עד שהטעות מתגלה.

עד כמה ניתן אם כך לבטוח במידע המופיע שם?

גוף מקצועי שעסק בענין הוא איגוד האינטרנט הישראלי, נצטט כאן כמה קטעים מתוך דו"ח ארוך ומפורט:

על פי כתב העת של האגודה האמריקנית לאוסטאופתיה (The Journal of the American Osteopathic Association), כ-90% מכל הערכים בויקיפדיה הקשורים לרפואה מכילים שגיאות עובדתיות. דבר זה אינו מונע מ-70% מהרופאים והסטודנטים לרפואה להשתמש בויקיפדיה לצורכי עבודתם (Hasty, 2013), ולכן יש להשתמש בזהירות רבה במידע המופיע בויקיפדיה כדי להתבסס על הטיפול בחולה (Dearden, 27.5.2014).

בעניין חוסר האמינות של התכנים בויקיפדיה בעברית מובאות שתי תגובות למאמרו של סימונייט על נפילתה של ויקיפדיה (סימונייט, 2013):

90% מהערכים בנויים גרוע, מסתמכים על מקורות שקריים או מחוסרי מקורות כלל, כתובים בלשון עילגת ונלעגת, ובעיקר מוטים פוליטית/חברתית. מספיק להתבונן בקונטרסט שבין דפי אישים פוליטיים שנערכו בידי האישים הפוליטיים עצמם או דובריהם לבין דפים שערכו בידי יריביהם ומבקשי רעתם. ויקיפדיה העברית היא בושה, תת-רמה (גוני פרוקטר, 25.11.2013).

עיוות ערכים תנ"כיים לפי תפיסה אתאיסטית מגמתית. ככה למשל מה שכתוב על התנ"ך באנגלית שונה מהותית ממה שכתוב על "הברית הישנה" באנגלית […] כולם עושים תיקונים אבל הצנזורה הקשיחה של ויקיפדיה מציירת אמת מגמתית מאוד (אסף, 26.11.2013).

למידע המוטעה יש גם אחיזה בשכתוב ערכים בעזרת יחצנים המסייעים לדרישת איגודים בעלי עניין (Owens, 8.10.2013). גורביץ לדוגמה מתייחס במידע לצורכי מסחר במאמרו "זרוק לי אלף דולר ואכתוב בויקיפדיה שהמתחרים שלך גרועים" (גורביץ, 10.10.2013).

תרבות הדחייה הסמויה באה לידי ביטוי בשיקולי הדעת של הויקיפדים בשלבי העריכה, היוצרים לעתים כאוס וערפול ללא בקרה שמאפשרים להם למחוק תכנים מסיבות לא ענייניות, להשחית ערכים (יערי, ברוכסון-ארביב ובר-אילן, 2012) 7 ולעשות הטיה מגזרית או מגדרית. ההטיה המגדרית של הכתיבה, העריכה והקריאה, והשימוש ברוע ובחוסר ידע בגסות ובשחצנות עד כדי "נקמת העריכה" (Breeze, 13.10.2012), מתבטאים בין השאר בערכים ביוגרפיים הנכתבים על אנשים בעודם בחיים (Wikipediocracy, 17.5.2013).

לא בכדי מתוארים מייצגי "תרבות הדחייה", הויקיפדים האנונימיים, כמתנדבים אלמוניים תוקפניים ש"רעל בידיהם" (Page, 11.12.2005), וחוסר אמינותם מיוחסת ל"בורות מחפירה" (Wray, 2009). תרבות הדחייה יצרה "הימנעות קוגניטיבית" אצל גולשים רבים, שהפכו ל"תורמים כבויים", ומרתיעה תורמים חדשים...

סגנון הבוטה המאפיין את תרבות הדחיה מופיע גם בשיח שבין הויקיפדים לבין עצמם, כמו האם "פתחת חשבון היום רק כדי להיכנס בי?" (סימונייט, 2013). התרבות האגרסיבית אינה רק בין הויקיפדים לבין עצמם; היא נהפכה למערך שיצרו הויקיפדים לתגובות למתנגדיהם המכונה "נקמת עריכה".

הסגנון האגרסיבי, טוענים חוקרים, מעיד על כעס (Leonard, 17.5.2013) ועל תגובה לפחדים ולחוסר ביטחון עמוקים, המשולבים ביהירות, בשחצנות, ביומרנות ובנרקסיזם (Schiraldi, 2001; Sue, 2001). לכן, ספק אם הסגנון האגרסיבי מאפשר למסד בשלבי העריכה איזה שהוא "מנגנון ליישוב סכסוכים", כפי שמציעה טליה שוורץ (2012).

מרבית הניסיונות לשפר את "תרבות הדחייה" כשלו. בפרויקט הסיטיזנדיום ("Citizendium – Citizens' compendium of everything). למשל, ניסה חארי סנגר (Larry Sanger), מיוזמי ויקיפדיה, לפתור את מה שכינה "הבעיות הזיהומיות של ויקיפדיה" (Bergstein, 25.3.2007). כזכור, סנגר נטש את ויקיפדיה משום שלא אהב את מה שכינה "החנונים חסרי נימוס" שבאו להשתלט על האתר (Timothy, 27.10.2011). מטרת פרויקטהסיטיזנדיום היה לתקן את העוולות של ויקיפדיה ולעבור לעריכה אלטרנטיבית ב-(Fisher, 19.9.2006) Nupedia, ולקבוע שהעורכים יופיעו בשמותיהם האמיתיים ושיהיו בה אמצעי פיקוח משופרים ומסבירי פנים למומחים.הסיטיזנדיום החל בתרועה רמה והמשיך בקול דממה דקה: מספר התורמים, המגיבים והקוראים הלך ופחת, שכן לא הוצעו תמריצים לשיתוף פעולה. הפרויקט דרש ביורוקרטיה רבה בהשוואה לגודלו, ובסופו של דבר נשאר ללא מקורות תמיכה כספיים מספיקים. בריאיון עם סנגר בסוף שנת 2011 הוא אמר כי עתיד הסיטיזנדיום נראה עגום (Lee, 27.10.2011), ובשנת 2013 הלך הפרויקט ונעלם. היעלמותו של הסיטיזנדיום מעיד בצורה פרדוכסלית, כי תרבות הדחייה המסורתית של ויקיפדיה "עובדת", וכי הכתיבה בעילום שם, באווירה פרועה ללא חוק וללא תרבות, עדיפה על עריכה נאורה (Fisher, 19.9.2006).

מאמרו של סימונייט תורגם לעברית: שקיעתה של ויקיפדיה, כדאי לעיין גם בתגובות שם (דוד שי, הויקיפד המפורסם נכנס לדיון).

ועוד משהו: מדען יצא נגד האבולוציה ונמחק מוויקיפדיה

לגינטר בכלי (Bechly) היתה קריירה אקדמית מבטיחה כפלאונתולוג (חוקר מאובנים). המדען הגרמני פירסם עשרות מאמרים בכתבי עת יוקרתיים, לרבות מחקרים פורצי דרך על התפתחותן האבולוציונית של כנפי השפירית, ואפילו שימש כאוצרו של מוזיאון טבע לאומי בשטוטגרט.

הקריירה שלו היתה בנסיקה, לפחות עד 2016, אז יצא נגד תורת האבולוציה, אומץ על ידי הימין הדתי בארצות הברית ונרתם למאבק פוליטי בזכות סיפור בריאת העולם. בחודש שעבר נמחק מוויקיפדיה הערך בשפה האנגלית שנשא את שמו. (במקרה הזה, מדובר בתעודת כבוד לויקיפדיה בעיני 'הארץ'... "התנגדותו של בכלי למה שמכונה "הסינתזה האבולוציונית המודרנית" החלה לעורר סערה אחרי שהשתתף בסרט של "מכון דיסקברי", ארגון שמרני אמריקאי, המציג את עצמו כמכון מדעי אך בפועל מקדם פסאודו־מדע של "תכנון תבוני" (intelligent design) — שם מכובס לבריאתנות, האמונה שלפיה אלוהים ברא את היקום ואת החיים. הסרט ציטט מדענים שהטילו ספק באבולוציה, מה שגרם לכמה עורכים בוויקיפדיה להטיל ספק בבכלי עצמו, ולתהות לגבי חשיבותו של הערך העוסק בפועלו. אבל מה שהחל כדיון ענייני בשאלה אם בכלי עומד "בקריטריונים לחשיבות" הנדרשים מערך אנציקלופדי, הפך במהרה לקרב בין עורכים ותיקים בוויקיפדיה ובין צבא של טרולים נוצרים שנקראו להגנתו של המדען הקתולי... אם הערך על בכלי נכנס לוויקיפדיה בזכות עבודתו המדעית, שלמרבה האירוניה כללה גם זכייה בפרס על עבודה שכתב עבור כנס לרגל 150 שנה לפרסום כתביו של דרווין, הוא נמחק מכיוון שהפך מאקדמאי מכובד לכוכב פוליטי של הימין האמריקאי").

כל זה מספיק כדי להבין שויקיפדיה לא משקפת ידע טהור, אלא אג'נדה מסויימת המתנהלת לפי שיטה מסויימת, וזה לגיטימי לגמרי, ובלבד שלא ייתפס כגוף ידע אובייקטיבי וחפשי.

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *