משתדלים אנו מאד שלא ייראו דברינו כאילו מנסים אנו לשפוט את קדמוננו, כי הגם שברור שאין ביכלתנו או בכוונתנו לנסות ולשפוט את מעשיהם של ענקים, אף לא את מעשי חכמינו התנאים והאמוראים, ובודאי לא את הנהגות הנביאים עמודי העולם, אשר לא דרכיהם דרכינו ולא מדותיהם מדותינו. יש להיזהר בלשון שלא תדבר גדולות.
מה הוא ההבדל בין העיון בדרכי אבותינו, ובין הנסיון 'לשפוט' אותם? ההבדל נעוץ בכוונת השאלה עליה עומד החוקר. ההתעניינות בהיסטוריה היא ענין נאה לעצמו, אך אין לחשוב שמחמת התעניינותינו יש בידינו לדעת מה הם בדיוק חטאי או חולשות הקדמונים. מטרת העיון בדרכיהם של אבותינו היא הבנת הרעיון אותו מבקש הכתוב ללמדנו, אין אנו חושבים שיש באפשרותינו לדעת האם מעשה מסויים הוא כשורה או לאו, אך לימוד המקרא אינו רק זכותינו אלא גם חובתינו, חובה עלינו לנסות להבין מה בא המקרא ללמדנו. וענין החטא והשוואת מדות הקדמונים זו לזו הם מיסודות ספרי הנביאים והתורה.
כאשר הרמב"ן כותב שחטאה שרי בענותה את הגר, אין כוונתו שיודעים אנו בדיוק לאמוד מה היה במעשיה שלא כשורה, האם רק הוסיפה קיסם על הקורה שמוטל היה עליה לתת, או שרוב התעמרותה חטא היתה. אין אנו באים לדון אם נפגמת גדולת שרי במעשה הזה, אלא אך ורק לנסות להבין את התורה, ובפרשיה הזו של עינוי הגר ובריחתה נראה שבאה התורה ללמדנו שלא היה זה מן הראוי, כפי שמבין הרמב"ן. וכך רגילים חכמינו להתייחס לתורה כאל ספר המלמדנו את מדות וחוקי ההיסטוריה, הרבה יותר מאשר תיאור המציאות. וכך אמרו "אילו ידע ראובן שייכתב עליו וישמע ראובן ויצילהו מידם וכו', כי באמת לא היתה כאן אלא בחינה של הצלה, והתורה באה ללמדנו את ענינו של ראובן, לא את מעשהו. וכן ברור בעוד הרבה תיאורי חטאים במקרא שהם בהפלגה גדולה, כמו שהעירו חכמים בהרבה מקומות, כי הנביא בא להצביע באצבע אלהים על נקודת החטא והשלכותיה. ולכן כאשר אנו מדברים על עמודי העולם, ועל חטאיהם, אין אנו מתיימרים לדבר עליהם כלל, אלא על הסיפור שמספר הנביא.
אין הכוונה שאנו צריכים להיתמם ולדבר על סיפורים בעלמא, מבלי קשר למציאות. אלא להבין שאף שאין אנו יכולים לקבוע, לשפוט, ולהחליט, דבר – ביחס לבני אדם הדומים לעליון. ביכלתנו ללמוד מה שרוצה רוח הקדש ללמדנו עליהם, אף אם שיעור הענין וגדרו אינו ידוע לנו. כך כשמדברים על חטא דוד בבת שבע, אין אנו יודעים בדיוק דרגת החטא, ואין ביכלתנו לנסות לאמד אלו מחשבות חלפו בראשו של הרועה הגדול, אך על ענין החטא הזה והשלכותיו – חובתינו לדון ולדבר, כי זה עיקר התורה של ספרי הנביאים. ולפעמים באמת אין המדובר אלא בלימוד בעלמא, כך אמרו לעולם אל ישנה אדם בן בין הבנים שהרי יעקב שינה את יוסף לטובה ונתגלגל מזה יציאת מצרים. הלימוד בודאי ראוי, אבל מה היו כוונותיו הנסתרות או הגלויות של יעקב אין אנו יודעים כלל, ואין אנו יודעים אלא לחזור על הסיפור כמות שהוא.
ולכן גם חז"ל דיברו בשילוח על קדמוננו, ולא חששו להחליט מדעתם על חטאי האבות והנביאים (רש"ר הירש כתב: "בשום מקום לא נמנעו חכמינו מלגלות חולשות ושגיאות קטנות כגדולות במעשי אבותינו הגדולים ודוקא ע"י כך הגדילו תורה והאדירו את לקחה לדורות", בראשית כה כז), וגם חכמים הבאים אחריהם המפרשים הראשונים והאחרונים, לא נמנעו מלקבוע בדבריהם שמעשים שונים משל הקדמונים לחטא נחשבו. כי אין זה אלא לימוד הכוונה האמיתית של ספרי הנביאים, ואדרבה, הירא מלדון בזה, ותחת מרכז הענין והכוונה הוא הולך ומנתח ניתוחים היסטורים גרידא: למה עשתה אסתר המלכה כך, ומה היה הריוח של אברהם בעשותו כך, הוא ההופך את התורה לספרי היסטוריה גרידא. כי המסר והלימוד חד ונוקב הוא, לא חס על פני איש, וגדול לא יהדר. ואמנם במקום אחד חסה התורה על כבודו של אבי הנביאים, ולא פירטה מה הוא חטאו, עד שנבוכו מאד המפרשים והלכו להם בדרכים רבות ושונות, ללמדך שאין אנחנו יכולים להבין ולדעת מה חטאו, כי כל כך עדין ודק הענין, שילוד אשה רגיל אינו יכול אף להבין מה היא הטענה. ואעפ"כ לא נמנעו המפרשים מלנסות להסביר, כי סוף סוף תורה היא. ולפיכך רואים אנו שחכמינו דנים במעשיהם של הנביאים והאבות בפירוט, אבל במעשי חז"ל התנאים והאמוראים אין אנו דנים, מכיון שלא נכתב עליהם דבר ברוח הקדש, אין בידינו רשות לדבר על מעשיהם ולדון בהם כדרך שאנו דנים על אבות העולם, כי אין לנו מי שיורה לנו איך לפרשם.
הוא אשר אמרנו בראשית דברינו, כי העיון בחוקי ההיסטוריה כפי שמבוארים במקראות בין השיטין, הוא הענין הגדול והמרכזי שבתנ"ך, ולשם כך נתקדש ונמסר לדורות. ובדברינו נקטנו רק את דרך ההשוואה, ז"א שאין אנו דנים על נביא לבדו, אלא האחד מול רעהו. כי אין אנו אומדים כביכול את דוד או את שלמה, אלא עומדים על ההבדלים שבין פרשת נביא שבכתוב לבין פרשת שלמה שבכתוב, וזו תורה שלמה היא.
כאן נראה איך דנו חז"ל בהרבה מקומות את הנביאים ואבות העולם, בענינים שאינם מפורשים במקרא, אלא שלמדו מדקדוק המקראות או מן הסברא.
אדם הראשון: מין היה ומושך בערלתו (סנה' לח:) חירף וגידף (ב"ר יט יב). חנוך: ויתהלך חנוך את האלוהיםנכתב בטימוסן של רשעים חנוך חנף היה פעמים רשע פעמים צדיק (ב"ר כה א). נח: קטן אמנה היה ולא נכנס לתיבה כו' (רש"י). בדורותיו ולא בדור אחר(רש"י). חטא בנטיעת כרם מיד אחר המבול (רש"י).נח לא היה כדאי לישאר מדור המבול (ב"ר כו ו). אף על נח נחתם גז"ד (סנהדרין קח'). אברהם: חטא שעשה אנגריה בת"ח וי"א שהפריז על מדותיו וי"א שהפריש בנ"א מלהיכנס תחת כנפי השכינה (נדרים לב.). חטא בנתינת ז' כבשות לאבימלך וע"כ הרגו פלשתים ז' מצאצאיו, (ב"ר פנ"ד). אמרו לו וכי ערבים חשדתנו מיד יצא ממנו ישמעאל, (ב"מ פו:).אמר אבימלך לשרה את כסית ממני וגרמת לי צער יהי' לך בן כסוי עיניים והוא יצחק (ב"ק צג.).חטא אברהם באמרו במה אדע כו', (שהש"ר א).אליעזר עבד אברהם אמרו שרצה ליקח רבקה לעצמו (רש"י).שרה: חטאה באמרה ישפוט ה' ביני כו' ולכך "לבכותה" כתיב בכ' קטנה (רש"י).יצחק חטא שהי' מצחק ביום, (ב"ר סד ה). כהו עיני יצחק מראות כי לקח שוחד מעשיו והשחד יעור כו', (תנחומא תולדות ח). ויאהב יצחק את עשיו לפיכך יצא לתרבות רעה על אשר לא רידהו, (שמ"ר א א). אבותיכם יש לי עליהם אברהם יש לי עליו שנאמר במה אדע יצחק יש לי עליו שהיה אוהב לעשיו ואני שנאתיו שנאמר ואת עשיו שנאתי יעקב שנאמר נסתרה דרכי מה', אלא הביאו לי ערבים טובים, (מדרש שהש"ר עה"פ משכני אחריך, שוח"ט תהלים ח).ע"ז הי' מורת רוח ליצחק ולא לרבקה שבת כומרים אינה מקפדת בע"ז, (ב"ר סה ד). שליחת המלאכים לעשיו לא היתה ראויה (ב"ר עה' ג'). יעקב לא קיים נדרו וע"כ נענש, (ויק"ר חוקת). חטא יעקב בתשובתו לרחל, (ב"ר עא ז). יעקב באמרו לא יחיה והכרית חיי רחל נחסרו ימיו, (עד ט). חטא יעקב באמרו אדוני לעשיו (ב"ר עה' ב'). חטא יעקב באמרו מעט ורעים היו ימי שני חיי, (רש"י). וכן במה שחיסר כב' שנה כבוד אב, (רש"י). וגם על עשיית הכתונת דקדקו (תענית י:). חטא יעקב במנעו דינה מעשיו, (ב"ר פ ד).חטא יעקב שאמר נסתרה דרכי מה', (ב"ר צד).זעקה שגרם יעקב לעשיו נפרע לו בשושן שנא' זעקה גדולה ומרה (ב"ר סז ב).מה אבא להוט אחר גרונו אף אני (ב"ר צד ה, פי' המ"כ יצחק אמר וצודה כו' ויעקב ירד מצרימה לכלכלה). לא כדת עשתה רחל בגנבה התרפים (ב"ר יח ב). המעט קחתך את אישי לפי שזלזלה בצדיק לפיכך אינה נקברת עמו, (ב"ר עב ט)."אין אשה זונה עד שבתה זונה א"ל א"כ לאה אמנו זונה היתה? (מפני דינה) אמר להם ותצא לאה לקראתו יצאה מקושטת כזונה לפיכך ותצא דינה", (ב"ר פ א).
נשים גרגרניות מנין מחוה דכתיב ותרא האשה כי טוב העץ כו' צוותניות דכתיב ושרה שומעת פתח האוהל קנאיות שנאמר ותקנא רחל באחותה עצלניות דכתיב מהרי שלש סאים קמח, (מ"ר ס"פ תצא). הוסיפו עליהן איסטטיות דכתיב ותאמר שרי חמסי עליך ודברניות ותדבר מרים באהרן ובמשה יצאניות שנאמר ותצא דינה, (ב"ר מה ה).
דינה חטאה שיצת לראות בבנות הארץ, (ב"ר פ ד) "שעשתה כמעשה כנענים", (ב"ר פ יא), הלואי קברה לדינה, (ב"ר ס"פ פד). כששמע יוסף "עבדך אבינו" ושתק נענש, (ב"ר ק ג). הוציא יוסף ש"ז במעשה דפוטיפר ולכן לא זכה ליב' שבטים (סוטה לו. ע"פ מהרש"א) ובא לעשות מלאכתו היינו לחטא, (שם). לפי שסלסל בשערו אמר לו הקב"ה אני מגרה בך את הדב, (ב"ר פד, ורש"י פ' וישב הוסיף גם בבית פוטיפר ש ראה עצמו מושל וסלסל כו').חטא יוסף שסמך על שר המשקים, (ב"ר פט).חטא יוסף מה שהוציא דבה על אחיו, (שמ"ר ז א). חטא יוסף שנתן למצרים למול (זוהר).מתו אשתו ושני בניו של יהודה על שהתחיל במצוה ולא גמר, (מ"ר דברים ח).חטאו השבטים שהיו מזלזלים בבני השפחות וקראום עבדים,(ב"ר פד, וכ"נ בכלי יקר וכן בפסיקתא חדתא).ראובן שמעון וגד היו כולם בעלי מחלוקת, (במדב"ר ג יב).מנשה גרם לשבטים לקרוע לפיכך נקרעה נחלתו, (ב"ר פד יט).
כששמע משה אמרם איש מצרי הצילנו ושתק חטא בזה (דב"ר ב ח). כשאמר משה למה הרעות חטא בזה "ואותה חכמה ודעת של משה של הוללות וסכלות היו", (שמ"ר ו א).מה שאמר משה "מה שמך" הי' שלא כהוגן, (שמ"ר ו ד). לא יפה עשה משה שהסתיר פניו, (שמ"ר ג' א'). התנה יתרו עם משה שבן ראשון הנולד יהיה לע"ז ולכך לא מלו משה מתחלה, (מכילתא שמות יח ג). אמר ה' למשה ראוי היית להיות כהן והוא לוי ולפי שאתה משיב על דברי יהפך, (שמ"ר ג ז).הן לא יאמינו לי אותה שעה דבר משה שלא כהוגן תפש אומנותו של נחש, (ג טו).בג' מקומות כעס משה ונתעלמה ממנו הלכה, (ויק"ר יג) כיון שכעס שכח לומר כו' עד אנה מיאנתם מכניס משה בכללם", (שמו"ר כה י). אם דגי הים יאסף כו' הוא חטא למשה, (תוספתא סוטה ו ד). חשדו העם למשה מא"א, (ב"ק יז'). ב' צדיקים נתן להם הקב"ה רמז ולא חשו ואלו הם משה ויעקב, (מכילתא סוף בשלח).
חטאו זקני ישראל כשנשמטו לילך לפרעה, (שמ"ר ה יד).מרגלים ששלח משה כסילים היו, (במדב"ר טז ב).מלמד שנסעו ישראל מהר סיני כתינוק הבורח מבית ספרו, (רש"י).ויעשו את הפסח בגנות ישראל מדבר שלא עשו אלא פסח זה בלבד, (ספרי בהעלותך טז).נתעצלו הנשיאים בתרומת המשכן, (במדב"ר יב טז). בני משה לא עסקו בתורה, (במדב"ר כז טז). חטא יהושע שלא עשה המלחמה מיד והטעם כי אמר לו ה' שאחרי מלחמה זו ימות, (מ"ר מטות). חטאו סנהדרין בזמן יהושע, (תנד"א י). תשש כח יהושע פרש"י בעוון שהחליש דעת משה ומהרש"א פי' בעוון גאוה, (תמורה טז:).גדעון עבד עכו"ם, (רו"ר א ב). ז' עברות נעברו בפרו של גדעון, (ב"ר מד כג ובויק"ר כב ו). חכמת המסכן בזויה זה גדעון שעע"ז ושפט את ישראל, (קה"ר ט כג).עתניאל בן קנז שאל שלא כהוגן, (תענית ד.).מנוח עם הארץ היה , (ברכות סא'). בעז שכל בניו מתו בחייו ונר' בעוון דלא אזמני' למנוח ואמר פרידה עקרה כו', (סנהדרין צא.). חטא שמואל בקרבן באסור במה, (מדרש נשא יד ד). מה שאמר שמשון אותה קח לי כי האי ישרה בעיני לשם עברה נאמר, (הוריות י:). הוא נתאוה לדבר טמא כו', (סוטה ט). מה נחש מצוי בין הנשים אף שמשון מצוי בין הנשים, (ב"ר צח יד) ויהי טוחן אין טחינה אלא לשון עברה מלמד שהביא לו כאו"א את אשתו כו', (סוטה י.). כיון שנשתלש (שמשון) בחטא נעשה מועד לעבירה, (מ"ר נשא ט כד).יפתח חטא בבתו ונענש בנשול איברים, (רש"י).עמל הכסילים תיגענו זה יפתח, (מ"ר קהלת). יפתח היה רש בתורה כגרופית של שקמה ועשק את הדלים, (תנחומא בחוקותי ה). יפתח הגלעדי כו' משיבה רוה"ק ואמרה לו שוטה שבעולם כו' אמרו עליו על יפתח טפש היה, וי"א רוח שטות (גס רוח) היה לו, (אוצר מדרשים עמ' קסב). יפתח שמשון וגדעון שלשה קלי עולם, (ירו' ר"ה פ"ב). דבורה הנביאה התיהרה ונטלה ממנה רוה"ק, (פסחים סו:).ב' נשים יהירות ושמותיהם שנואים זיבורא וכרכושתא היינו דבורה וחולדה, (מגלה יד:)."ודבורה נביאה" אוי לו לדור שאשה מנהיגתו, (שוח"ט). אוי לו לדור ששופטיו צריכים להישפט ומי הם שופטיו דבורה וברק,(רו"ר א').בודאי מואביה היא שאמרה עם הנערים כו' שהוא דבר שאינו ראוי, (רות רבה ה יא).פנחס שנתרשל בהתרת נדר ונענש בסלוק רה"ק,(ב"ר ס ג).בעז נענש שלא הזמין לנשואי בניו, (ב"ב צא).
דורו של שאול היו כולן דילטורין, (דב"ר ה ח). על ה' חטאים מת שאול, (ילקוט שמואל כח).חטאה פנינה בצער חנה, (פסיקתא רבתי מד).חטאו ישראל שלא ספדו לשאול כהלכה, (יבמות עח).חטא שאול בהריגת הגבעונים (שם).שאול מלך ישראל גסות רוח היתה בו והרבה לעשות תועבות גדולות, (תנד"א). דוד שחטא בשליחת מנחמים לנחש, (בבמדבר רבה כא ה). וכן אמרו שחטא דוד באמרו זמירות היו לי חקיך. ויתר דוד על ד"ת, (מדרש פ' פנחס). וכן חטא דוד באמרו ה' הסיתך, (ברכות סב:).ביקש דוד לעבוד ע"ז, (סנהדרין קז) העמיד עצמו בנסיון ונתעלמה ממנו הלכה כו', (שם).חטא דוד שזלזל בבגדים ולפיכך ויכסוהו ולא ייחם לו, (ילקוט ריש מלכים).חטא דוד שקבל לה"ר מציבא ונענש ואלולי זה לא נחלקה המלוכה ולא גלינו מארצנו, (שבת נו).אביגייל שגלתה שוקה לפני דוד והלך לאורה ג' פרסאות ושא"ל השמיעי לי, (מגלה יד).חטא דוד בהזכירו מות שאול, (ילקוט סוף שמואל).חטא כשהזכיר אוריה בין גבוריו, (שם). לפי שלא ייסר דוד לאבשלום בנו ולא רידהו יצא לתרבות רעה, (שמ"ר א א).עשה דוד שלא כתורה שכבש חו"ל במקום א"י, (ספרי דברים נא).אלמלא הלוהו יהונתן לדוד ב' ככרות לא נהרגה נב עיר הכהנים כו' פרש"י ונענש, (סנהדרין קד.).אמר הקב"ה לדוד עד מתי עוון זה טמון בידך על ידך נהרגה נב עיר הכהנים, (סנה' צה).לאיסי פרד הוא כלאים והקשוהו מדוד ותי' אין למדין מן התקוע פי' מרה"פ ממי שתוקע עצמו לא כהלכה, (ירו' פ"ח דכלאים). שמעי בן גרא טמא היה (מ"ר במדבר יט').
בשעה שנשא שלמה את בת פרעה הכניסה לו אלף מיני זמר ואמרה לו כך עושין לע"ז פלונית וכך לפלונית ולא מיחה בה, (שבת נו). המלך שלמה אהב נשים נכריות רבי שמעון בן יוחי אמר אהב ממש לזנות, (ירו' סנה' פ"ב). על משפט שלמה אמר ר' יהודה "אילו הייתי שם פיקרין הייתי נותן בצוארו" (שוח"ט תה' עב').דחטא אחיה השילוני בחתמו לירבעם, (סנה' קא:).אחי' כהו עיניו שהעמיד תלמיד רשע, (ב"ר סה ח).ג' בנ"א בדקן הקב"ה ומצאן קרון של מי רגליים קין חזקיה ובלעם, (מ"ר בלק כ ו, ובב"ר יט יא מוסיף גם אדם הראשון).חטא חזקיה שלא אמר שירה על מפלת סנחריב, (רש"י).מפני מה נענש אסא מפני שעשה אנגרי' בת"ח, (סוטה י'). ארבעה סדרו תפלה וקנטרו לפני המקום ירמיה חבקוק משה וירמיה כו', (שוח"ט צ). כשאמר אליהועזבו בניך כו' חטא,(שהש"ר א). כעס אלישע לפיכך נסתלקה ממנו נבואתו, (פסחים סו:).דחטא אלישע שגירה דובים בתינוקות, (ב"מ פו וסוטה מז:).עמ"ש ישעיה בתוך עם טמא כו' ובידו רצפה כו' אמרו רצוץ פה שמדבר לה"ר. דיבר הושע בן אלה בגנות ישראל ואינו ראוי, (פסחים פז.).ורוח א' לבשה את זכריה ויעמוד מעל לעם זה עוונו של זכריה שראה עצמו גבוה מכל העם כו' התחיל מדבר גדולות כו', (פתיח' איכה רבה כג). אמציה שחטא בהתנהגו עם בני אדום, (איכ"ר א).יאשיהחטא דלא שאל בירמיה, (תענית כב:).דניאל חטא שנתן עצה לנ"נ, (תו' ב"ב ד. משם תרגום).עפרא לפומיה דאיוב (ב"ב טז.).נחמיה אמרו שחטא באמרו זכרה לי אלהי לטובה וע"כ לא זכה שיקרא ספרו על שמו (סנה' צב:).
וכל רואה יראה כי לא באו חכמים אלא לדקדק המקראות ולשונותיהם ולימודיהם, כי תפסו בחינות דקות מן הדקות, שאין הם אלא פירוש סדרי הכחות המתגלים במקרא, מעשי אבות סימן לבנים. אך לא חשבו באמת להעמיס את כל הבחינות האלו כחטאים, ורובם בבחינת "אילו ידע פלוני שייכתב עליו", כי המעיין בפשוטי הכתובים ימצא בלי ספק שהנביאים רומזים לנו על ענינים ודימויים כאלו, כמו שנתבאר הרבה פעמים בחיבור הזה. וכמובן כשאמרו חכמים למשל על דוד שחטא כשזלזל בבגדים בקרעו את כנף מעילו של שאול. הרי בודאי שמעשהו של דוד נבע מאצילות עליונה, לראות את רודפו ולא לפגוע בו כי אם להשאיר סימן קטן להביא את שאול להבין שאינו אוייב לו, ולא היתה לדוד דרך אחרת לעשות זאת. ומ"מ כנגד המעשה הזה שהוא בחינה של פגם "ויכסוהו בבגדים ולא ייחם לו".
ואין הכוונה דוקא לחטאים, אלא לכל הנהגת ודרכי הקדמונים והשגותיהם, כך אמרו: מה שראה יחזקאל ראה ישעיה אלא יחזקאל דומה לבן כפר וכו', (חגיגה יג')."משה ושמואל לא היו כיחזקאל שכל מה שהוא רואה אומר וכמו שנאמר (ישעיה ו) בשנת מות המלך עוזיהו ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל ולפיכך קראו הכתוב בן אדם", (תנחומא צו יג'). וגם בכמה מקומות החליטו על טעויות הקדמונים, בסנה' קב. דאחיה השילוני טעה,במגלה יא: דדניאל טעה,בסנה' נב: דיואב טעה.
ואמרו: ניצול אברהם מכבשן האש בזכות יעקב שעתיד לצאת ממנו,(ב"ר סג ב, ויק"ר לג), וכן מצינו שבטלו לגמרי אדם שבפשוטו לא היה רשע, כגון ברזילי הגלעדי שכבדו דוד ורצה לכלכלו וכו' כמבואר בשמואל ב יט אמרו שטוף בזמה היה והביאו רש"י שם. ואמרו: היו ישראל טרחנין כו' היו אפיקורסין אמרו מה ראה בן עמרם לצאת וריבכם מלמד שהיו רוגנים כו',(ספרי פ' דברים). הפכפך דרך אלו ישראל שנא' דור תהפוכות, (רו"ר ב ד). ה' הפכפכנין אתם טרחנין הם טפחנין הם לכלותם אי אפשר להחזירן למצריים אי אפשר להחליפן באומה אחרת אי אפשר, (רו"ר ב ד).ואלו מדברי המפרשים:
"כנגד למה הרעות דיבר אתו קשות שדבר לפני אלהיו בלא דרך כבוד והעלים הכתוב הדברים לצד כבודו של משה", (אור החיים שמות ו ב). חטאו כל בני ישראל בהעמידם מלך שנים הרבה לא מבית דוד וכן חטאו בני חשמונאי בזה, (רמב"ן ברא' מט י). חטאו ישראל ונתעצלו בבנין בהמ"ק, (פ' קורח).
חטא אאע"ה חטא גדול בשוגג בהכניסו שרה למכשול, (רמב"ן בראשית יב י). יציאת אברהם מהארץ הי' עוון, (רמב"ן). חטאה הגר בענוי שרי,(רמב"ן בראשית טז ו).
אליהו נלקח מפני שהי' כעסן, (רמב"ם ח' פרקים). חטא אדה"ר דשימש ביום, (הרמ"ע מפאנו מאמר חקור דין). מפני נערותו חטא יוסף בהביאו דבת אחיו, (ספורנו בראשית לז ד). "בני חזקיה ע"ה יצאו עע"ז לצד מחשבת המוליד בעממים", (אור החיים ברא' נ). טבע יעקב לבקש שלוה בעוה"ז יצא מלבן וז"ש ארמי אובד אבי ותולין במקולקל וע"כ ירדו מצרימה, (כלי יקר ר"פ כי תבא כו ג). חטא הבל באחרו קרבנו, (כלי יקר בראשית ד וצרור המור שם). "ויעקב נענש על חזרו בפכים קטנים שיצא מגדר ההסתפקות כי מי פתי יסור הנה לסכן עצמו בדבר מועט כזה אין זה כי אם לב הותל הטהו מיני אורח ישרים לחבב כ"כ ממון הגורם לשכחת אלוה", (כלי יקר בראשית לב כה). "לפי הפשט (הכהו המלאך) שהי' מתעצל ללכת", (רשב"ם בראשית לב כט). "במדבר היו ישראל חוטאים ורעים מתוכם ומברם כמשי"ת במדבר יא ד",( כלי יקר ויקרא ו ב). שנענש משה על שלקח בת יתרו כשהי' עע"ז, (בעה"ט שמות ב טז). יראה לי שאיוב לא היה בעל מעשים כו' בעל רשעה ובעל עסקים וחשבונות רבים כו', (שו"ת רשב"ש סי' קפח).בני משה היו אינם הגונים, (שער הגלגולים הק' לד').
הרי כאמור, אין המדובר כאן באנשים הגדולים האלו לבדם, המדובר הוא בכל בחינות הפגם שנברא עמם העולם, ובדרכים להתמודד עמהם ולתקנם. זעקה גדולה ומרה שגרם יעקב לעשיו לזעוק, חזרה לזרעו בשושן. אבל לא משום שיעקב חטא ובאו עכשיו בניו להיענש, אלא שבאו לתקן פגם זה, פגם עצמי של כח הקדושה בעולם. ראה "עשיו וישמעאל". לפיכך אין אנו שופטים חלילה את שופטינו, אלא שופטים את עצמינו, ומן הנביאים למדנו במה ואיך יתוקן פגם.