לחץ לגירסת הדפסה

קונפליקט ראשוני: האם הידע
האינסופי מאפשר בחירה?

חיים אנו בעידן של ידע אינסופי, אוטוסטרדת המידע.

40,000,000,000,000,000,000 בייט של מידע מועלים מדי שנה לאינטרנט.

המיתוס של דורינו הוא מחשב העל שיוכל לנתח את כמויות המידע העצומות האלו, או לפחות חלק מהן, יחדיו.

תכנת 'גוגל ארץ' מביאה אותנו בלחיצת כפתור לכל מקום על גבי הגלובוס, צילום לוויני של האתר, וגם מידע על הרחובות והעסקים המצויים בכל מקום ואתר.

אוטוסטרדה אינסופית של ידע מצויה במכשיר הקטן שבכיסו של כל אחד מאיתנו, למעשה, ביכלתינו לאתר תוך שניות מידע גם על ההיסטוריה של כמעט כל מקום ואתר, מי חי כאן לפני אלף שנה, מה עשה, איך נראו פני הקרקע בעידנים קדומים יותר.

לא רק מקומות ואתרים, טיפול רפואי לכל סוג של בעיה, פתרון לכל חידה, כל סוג של חלק או חפץ העומד למכירה, תרגום מכל שפה לכל שפה, איתור כל אדם.

אפשר לומר שאנו יודעים הכל. כמובן שבכל תחום יש פרטים שאפשר לחקור ולשפר. אבל מלבד מחשב העל, אין מי שיוטרד מן הפרטים החסרים. אין בינינו ובין הידע, אלא חיפוש בגוגל.

האם יש מקום לאמונות, או לדעות בכלל, כשהנתונים הם אינסופיים?

פרדוקס עתיק יומין הוא פרדוקס האינסוף. לפנינו שתי ערימות תפוחים, בכל אחת מן הערימות יש אינסוף תפוחים.

האם העברת תפוח אחד, או תפוחים רבים, משנים את הסטטוס הראשוני? כמובן שלא, מכיון שמתחילה היו אינסוף תפוחים בשתי הערימות, וכך גם עכשיו, זו לא נהנית וזו אינה חסירה.

כך לכאורה אנחנו צריכים להסתכל על ויכוחים באוטוסטרדת המידע. טיפול חדשני לבעיה רפואית מסויימת. שנוי במחלוקת, ישנם רופאים האומרים: מזיק ומסוכן, ויש האומרים: מועיל ומקדם את הריפוי. איך אני כאדם פשוט, או אפילו כרופא, יכול באמת לדעת? הררים של ספרות רפואית, מחקרים, פרסומים, ומידע נשפכים לרגלי כשאני רק מדליק את המתג של המחשב. כל טיעון שאני הקטן אעלה, עד כמה שיש לו איזה ערך אובייקטיבי, אינו אלא כהעברת תפוח משתי ערימות של אינסוף תפוחים.

ככל שבודקים יותר, ולומדים יותר, מגלים עד כמה קשה באמת לדעת. ואעפ"כ כולנו הרי מקבלים החלטות, גם אנשים שאינם מלומדים במיוחד. החלטות רפואיות, החלטות בתחום סיכונים בעבודה / בנהיגה / בחיים. איך אפשר לקבל החלטות כאשר המידע הוא אינסופי? הרי ברירת המחדל שלנו מכל הררי המידע היא להיאלם ולהשתתק על מקומנו בקפיאה. אם רק היית יודע קורא יקר, כמה מחקרים קבעו שקפה מזיק לבריאות בשעות הבוקר, וכמה מהם קבעו שקפה מזיק רק בשעות אחר הצהריים, הרי בודאי לא היית שמח לשמוע שיש כאלו שקובעים שקפה מזיק לבריאות גם בערב? בסופו של דבר צריכים לשתות קפה מתי שהוא..

האם ביכלתינו לעשות רציונליזציה לאומץ של אותו איש פשוט המקבל החלטה? למצוא נקודת משען ארכימדית מחוץ לציויליזציית הענק שלנו, להניח רגל אחת בחוץ, ולהחליט בעצמנו משהו שנראה לנו נכון? נקודת משען אמיתית, שתאפשר לנו להעיף מבט על הררי המידע, ולגבש דעה בעלת ערך אובייקטיבי.

האם קיימת נקודת המפלט מהמבוך האינפורמטיבי, זו הנישה הקטנה בה ניתן לנשום אויר צח, מבלי שגלובוס המידע יסתובב מול עינינו ויכריח אותנו להתגמד ולהרגיש כתפוחים הנזרקים בין שתי ערימות אינסוף?