את ברמן שמענו כבר כמה פעמים, אבל עכשיו מתראיין גם הופמאייר שהוא אגיפטולוג ועוסק ספציפית ביציאת מצרים כבר שנים רבות. מתן חסידים עולה מדרגה בפודקאסט שלו, ומגיע רחוק.
האם יציאת מצרים הייתה מאורע היסטורי? האם לנו כיהודים זה בכלל משנה? ואם כן – מה הראיות לכך? שיחה בין שני חוקרים בעלי שם עולמי: פרופ' יהושע ברמן מאונ' בר אילן ומחבר הספר, "אני מאמין: ביקורת המקרא, האמת ההיסטורית וי"ג עיקרי האמונה", ופרופ' ג'יימס הופמאייר, אג'יפטולוג וארכאולוג נודע, שחיבר ספרים רבים על מהימנות ספר שמות ויציאת מצרים, משוחחים על הרקע ההיסטורי והארכאולוגי שמאחורי סיפור יציאת מצרים. על הטעויות של ישראל פינקלשטיין, מדוע חקר המקרא נוטה שמאלה מאז שנות ה60', ומה הקשר בין המשכן של בני ישראל במדבר, לבין אוהל המלחמה של רעמסס השני?
0
0
votes
Article Rating
בערך מדקה 9, הפרופסור ברמן [אם הבנתי נכון את דבריו] טוען שם טיעון בשם הנצי"ב, שהמספר 70 שנזכר בנוגע לירידה למצרים הוא סימבולי, ולמעשה היו יותר מ-70.
ובכן, עיינתי בדברי הנצי"ב ולא זכיתי להבין איך הוא הבין בדברי הנצי"ב שהיו יותר מ-70.
איך הבנתם את דברי הנצי"ב? והאם זה מה שהוא אומר?
הוא אומר שהיו עוד נשים, אם אני זוכר נכון
תודה, כמדומני שהבנתי.
בספר שמות כתוב: "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ… וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם" (שמות א, א-ה).
ובספר בראשית כתוב: "וַיָּקָם יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וְאֶת טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם בָּעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה לָשֵׂאת אֹתוֹ… וַיָּבֹאוּ מִצְרָיְמָה יַעֲקֹב וְכָל זַרְעוֹ אִתּוֹ. בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו אִתּוֹ בְּנֹתָיו וּבְנוֹת בָּנָיו וְכָל זַרְעוֹ הֵבִיא אִתּוֹ מִצְרָיְמָה" (בראשית מו, ה-ז).
אך כאשר המקרא מפרט את שמות היורדים מצרים, לא נזכרות הנשים, וכפי שכתוב: "כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה יֹצְאֵי יְרֵכוֹ מִלְּבַד נְשֵׁי בְנֵי יַעֲקֹב כָּל נֶפֶשׁ שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ. וּבְנֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר יֻלַּד לוֹ בְמִצְרַיִם נֶפֶשׁ שְׁנָיִם כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים" (בראשית מו, כו-כז).
זאת אומרת – שיש להוסיף גם את נשותיהם של השבטים (ומשמע שגם את "בְּנֹתָיו וּבְנוֹת בָּנָיו").
ומלבד זאת כתוב עוד בספר בראשית: "וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ" (לז, לה), ורש"י מביא שם את דברי חז"ל: "וְכָל בְּנֹתָיו – רבי יהודה אומר אחיות תאומות נולדו עם כל שבט ושבט ונשׂאום".
מה שמעניין הוא שלפי הנ"ל יוצא יוצא שגם לפי פשט המקרא וגם לפי מסורת חז"ל היו יותר מ-70 נפש שירדו מצרים, כך שלא מדובר רק בחידוש של הנצי"ב (למרות שעדיין לא הבנתי איך הבנתם כך מדברי הנצי"ב, אבל זה מסתדר).
ב"ה,
איתרתי את דברי הנצי"ב: פירוש העמק דבר, לבראשית מו, ז.
שם הנצי"ב כותב: "בני יעקב… גם המה הולידו הרבה נקבות אלא שלא היו בכלל שבעים נפש. ולא עוד אלא דיעקב עצמו היו לו עוד בנות מנשיו".
והנצי"ב גם הוסיף שם: "וכל זרעו – הוסיף בזה דור מאוחר… אפילו כמה דורות בכלל זרע", ועוד כתב ש"נכלל בזה תלמידיו שלמדם תורה".
וכמדומני שאפשר גם להוסיף את דברי יעקב לעשיו: "וַיְהִי לִי… עֶבֶד וְשִׁפְחָה" (בראשית לב, ו).
ולפי זה מדובר על ירידה למצרים של קבוצה גדולה. ומה שכתוב ש-70 נפש ירדו מצרים, הרי שהנצי"ב כתב שם: "ולא תקשה ממה שכתוב כל הנפש הבאה לבית יעקב שבעים דודאי היה יותר משבעים. אלא שבעים אלו היו מכוונים נגד שבעים שׂרי אומות העולם".
נמצא אפוא שיש כאן חידוש עצום, שאפשר לפתוח אותו לכיוונים רבים, ואולי אפילו הנצי"ב הכין כאן תשתית תורנית לכך שיש במקרא מספרים סימבוליים (מה שהחוקרים מכנים: מספר טיפולוגי). וצ"ע.
זה לא קשור לטענתו של ברמן שמכחישה את המספר בתורה
הוא טוען שכתוב שש מאות אלף ויש מנינים וחשבונות של הבכורות ומחציות השקל וכו', וזה לא נכון
הנצי"ב לא אומר שלא נכון שהיו שבעים, אלא שהיו יותר משבעים, אלא שנמנו רק השבעים החשובים
וזה ברור שלא מנו את הנשים ורק סרח בת אשר שהיתה מאד חשובה מוזכרת, אבל מעבר לזה לא מוזכרת שום אשה, למרות שברור שהיו בנות, וגם נשים לבני יעקב
וכן לגבי תלמידים או עבדים אין סיבה שיהיו בכלל השבעים
בכל אופן השבעים המוזכרים בתורה היו ונבראו כולם, אלא שאולי היו עוד
ואילו טענת ברמן היא כמו לומר שבאמת היו שבע ולא שבעים
ברור שהיו 70, והחידוש הוא שהמקרא מנה רק 70 מסיבה דתית כלשהי. וכמדומני שזה גם חידוש עצום בפני עצמו – שהמקרא לא הקפיד למסור לנו את מספר כל האנשים שירדו למצרים כי לא היתה לו סיבה דתית לכך, והמקרא מוסר את מה שחשוב לו מבחינה דתית. ומשמע שאפשר גם להשתמש ברעיון הזה לגבי כלל לימודי המקרא.
וכמדומני שאולי אפשר עוד לומר בנוגע לירידה למצרים, שפרעה אומר ליוסף שיאמר לאחיו לרדת למצרים תוך שהוא מקפיד להוסיף: "וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם" (בראשית מה, כ), והנה אם נאמר כמבואר לעיל שמדובר היה בקבוצה גדולה עם רכוש רב, הרי שדבריו של פרעה מובנים, כי אם יטרחו אחרי הרכוש הרב, ירידתם למצרים תתעכב, ופרעה רצה לזרז את העניין.
למה 'סיבה דתית'? זה ענין סמלי, לא קשור לדת, מנו את האנשים החשובים והמשמעותיים, ועיגלו את המספר לשבעים כפי שכותבים רשב"ם ועוד
ולמה 'לא הקפיד'? הרי כתוב במפורש שזה מלבד הבנות, מנו את הגברים, כמו בכל מניני בני ישראל
ואילו העבדים או התלמידים בודאי אין שום סיבה למנות בתוך בני יעקב
כך שזה לא חידוש עצום כ"כ
ובכל מקרה לא קשור למה שרוצה ברמן ללמוד מכאן
שוב דברי הנצי"ב: "אלא שבעים אלו היו מכוונים נגד שבעים שׂרי אומות העולם".
זה לא משנה את המציאות
שהיו באמת בערך שבעים דמויות חשובות
חבל שאין מתורגם לעיברית . התרגום הסימולטני לא מומלץ כל כך