האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

לרקע ההסטורי של מגילת אסתר

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

רן צדוק במאמרו (בית מקרא ק) "לרקע ההיסטורי של מגילת אסתר", כותב:

במאמר זה אעלה השערה חדשה על המאבק בין מרדכי להמץ. אגב כך אנסה להביא שיקולים נוספים לאמיתות ההסטורית ולאותנטיות של מגילת אסתר. הטיעונים העיקריים הבאים הועלו נגד האותנטיות של מגילת אסתר1:

  • יהודי(מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש משבט בנימין), אשר הוגלה כבר עם יהויכין (597 לפסה״נ), אי אפשר שהיה פעיל עוד בימי אחשורוש (כסרכסס, 465-485 לפסה״נ);
  • אשתו של אחשורוש לא נקראה ושתי או אסתר אלא אמסטריס2;
  • המלכים האכימניים נשאו רק נשים בנות שבע המשפחות הפרסיות המיוחסות ביותר;
  • קשה לתאר שמלך פרסי ירשה לבני עם זר לטבוח אלפים מבני עמו שלו. אנסה לענות על כל אחד מהטיעונים הנ״ל לפי הסדר:

(א) אין זה בלתי אפשרי שתושב יהודה אשר הוגלה בימי יהויכין היה למעשה שמעי ולא נכדו מרדכי שכבר נשא שם בבלי;

(ב-ג) אין זה בטוח כלל שאמסטריס היתה אשתו היחידה של אחשורוש/כסרכסס, אשר כמו מלכים אכימניים אחרים, אפשר מאד שהיה בעל נשים נוספות ופילגשים. ידוע שלבנו, ארתחשסתא א׳, היו לפחות שתי פילגשים לא פרסיות. האחת, אנך!א(מן אכדית אמודא), צוינה במפורש כבבלית. מוצא השניה, קוסמרתדני, אף הוא מבבל ולה שם כלאיים3 אכדי עם יסוד תיאופורי שמי־מערבי. בתה פריסטיס היתה אשתו של דריוש ב׳ ואמו של ארתחשסתא ב׳.

קשה להפריך את הטיעון הרביעי. את זאת אפשר לעשות רק על יסוד ההנחה שמחבר מגילת אסתר הפך — וזאת כסממן נובליסטי מובהק — מאבק מזויין בין שתי סיעות יריבות בחצר האכימנית לריב בין היהודים ואויביהם4.

יש לדחות את התיאוריה של פ׳ ינסן5, דהיינו שהמן וזרש מיצגים את האלוהויות העילמיות המכן ולד(ו)ש, בין השאר גם מסבות פונולוגיות6.

מחבר מגילת אסתר הכיר היטב את הנוהל והמינוח של החצר האכימנית7. נראה שלשון המגילה אינה קדומה לשנת 300 לפנה״ס8, מה שעשר לכן להיות תאריך עריכתה הסופית. בבל זאת, אין להוציא מכלל אפשרות תאריך מוקדם קצת יותר לחיבורה, תאריך שהוא עדיין בתקופה האכימנית9.

את האותנטיות של מגילת אסתר יש לבחון על הרקע של שושן האכימנית. יש לזכור ששושן היתה אחת מהבירות האכימניות. הפעילות הפוליטית בבירה כלשהי משקפת לא רק אינטרסים מקומיים, אלא גם ניגודים שהתקיימו בחלקים אחרים של האימפריה האכימנית הנרחבת.

עד כמה שאפשר ללמוד מהמקורות הרלוונטיים שהם מצומצמים מאוד, לא היתה כל סיבה נראית לעין לניגוד בין יהודי התפוצות ושכניהם. אם לשפוט לפי החומר מבבל האכימנית, שהיו לה קשרים תרבותיים, כלכליים ופוליטיים הדוקים עם איזור שושן, הרי היהודים בבבל לא תפסו שום עמדות מדיניות וכלכליות חשובות בתקופות הכשדית והאכימנית(נחמיה היה יוצא מן הכלל מבחינה זאת). נהפוך הוא, היהודים בבבל דאז השתינו ברובם למעמד העובדים10. אין ללמוד גזירה שוה מייב האכימנית. המתח בין היהודים למצרים בייב לא נבע מסיבות חברתיות־כלכליות, אלא מן ההתנגדות המצרית לשלטץ האכימני הזר שאותו שרתו החיילים היהודיים11. ייב היא מקרה יוצא מהכלל מבחינה חברתית־כלכלית ופוליטית ואינה יכולה לשמש כמודל ליחסי יהודים וגויים במקומות אחרים באמפריה האכימנית, בודאי לא בחלקי האמפריה המרכזיים, דהינו אירן ובבל. ליהודי התפוצות לא היו שאיפות פוליטיות במשך התקופה האכימנית.

אי לזאת, נשארת לדעתי — אשר מבוססת על ההנחה שלמגילת אסתר ישנו רקע הסטורי קונקרטי — האפשרות שההסתה האנטי יהודית בבירה(שושן) משקפת ניגוד פוליטי במקום היחיד שבו ניגוד כזה היה עלול להתקיים ובאמת התקיים, ז״ א בארץ־ישראל. זוהי כמובן השערה גרידא המוצעת כאן בתור שכזאת ובכל הזהירות. היריבות באו־ץ־ישראל בתקופה האכימנית היתה כידוע בין היהודים והשומרונים. את האחרונים הנהיגה עלית שהיתה מורכבת בין השאר מעילמים בני שושן ואזורה12. בספרי עזרא ונחמיה נמסר שעלית זאת הציגה חזור והצג את טיעונה בפני הרשויות האכימניות בדרג הפרובינציאלי והאמפריאלי. אף היהודים עשו כן״. התדיינות כה ארוכה בפני הרשויות, במיוחד ממלכות אחשורוש ואילך, אי אפשר שלא השאירה את רישומה בחוגים פוליטיים בבירה. אף נראה לי שצאצאי העילמים משומרון היו עשויים לקנות את אהדתם של חצרנים בשושן, דוגמת המן, על יסוד מוצאם המשותף.

אם לשפוט לפי שמו, שם אביו ושם משפחתו, המן היה עשוי להיות ממוצא מעורב, עילמי־אירני. נראה שהמן הוא שם האל העילמי המב/3ן > המן (השוה בבלית־מאוחרת >!סנש/אמנ־נש מן עילמית *המב/פנ־נש). שם אבי המן, המדתא14, הוא כידוע אירני. המן לא היה מקרה חריג בשושן דאז שממנה ידועות כמה גיניאלוגיות מעורבות (עילמיות־אירניות) בתקופות הכשדית והאכימנית15. שם משפחת המן, אגב, אף הוא מופיע במקורות משושן מראשית האלף השני לפסה״נ6'. מחבר ספר אסתר קישר את שם המשפחה הזה מסיבות מובנות, אך ללא הצדקה הסטורית ולשונית, עם השם המלכותי העמלקי הזהה לו בצלצולו.

אמת, אין המן מזכיר את המאבק המדיני בין היהודים והשומרונים. נראה שנמנע מלעשות כן אפשר משום שהאמין כי יהיה זה אפקטיבי יותר להציג את הסכסוך במסגרת כוללת יותר. סוף־סוף לא היה זה הסכסוך האתנו־פוליטי היחיד בסטרפיות האכימניות וקו פוליטי טהור של הסתה לא היה פרובוקטיבי דיו לפי הערכתו המשוערת של המן. לכן בחר המן להדגיש — אולי בשיתוף פעולה עם העילית השומרונית — את המרדנות היהודית הבסיסית — לדעתו — כלפי רשויות אימפריאליות. היסוד הזה בהסתת המן מתאים להאשמה שהועלתה באיגרת השיטנה של השומרונים למלך האכימני, דהינו שבירת יהודה היתה תמיד מורדת ברשויות אימפריאליות כלשהן, גם אלה שקדמו לאימפריה האכימנית(המלך האכימני שימש גם כמלך בבל עד ימי אחשורוש וראה עצמו כיורש הלגיטימי של מלכי בבל הכשרים)17. אעפ״י שאגרת השיטנה הנ״ל נשלחה לארתחשסתא (ככל הנראה א׳), הדעת נותנת שהיא לא נבדלה באופן משמעותי בתוכנה וסיגנונה מהאיגרת שנשלחה לאחשורוש, אבי ארתחשסתא א׳ וקודמו. איגרת זאת נכתבה בתחילת מלכות אחשורוש. ייתכן שיש קשר בין הידיעה באסתר על הצלחת היהודים בימי אחשורוש והעובדה שהשומרונים נאלצו לכתוב איגרת אנטי־יהודית נוספת בימי ארתחשסתא א׳. הם לא עשו כך בהמשך מלכותו של אחשורוש, אשר בסך הכל נמשכה למעלה מעשרים שנה, אפשר מפני שחששו מכשלון השתדלותם. הם חידשו את מאבקם רק עם עלות השליט החדש לכס המלוכה. נקודה נוספת לטובת תיארוכה של מגילת אסתר במלכות אחשורוש היא העובדה שפורים חל לפני סוף החורף. זה עולה בקנה אחד עם העובדה ששושן שימשה כבירת חורף לאכימנים. במיוחד אחשורוש עשוי היה להעדיף את שושן כבירת חורף על בבל שמרדה בו בתחילת מלכותו. כמו כן נראה שצאצאי אחשורוש גרו בחודשי החורף לעיתים בבבל ולעיתים בשושן18.

המן שילב את האשמת השומרונים עם האשמה כללית וכוללת, דהינו שהיהודים היו יסוד נבדל ומתבדל שאינו מציית לחוק הממלכתי(!־ת). העובדה שהיהודים מפוזרים בכל רחבי האימפריה האכימנית הופכת אותם לדבריו למסוכנים עוד יותר לשלטון המרכזי.

עלי לחזור ולהדגיש שהשערת העבודה הנ״ל אינה פותרת כמה בעיות קרדינליות וייתכן מאוד שתעורר בעיות חדשות. דבר זה הוא בלתי־נמנע עקב טיב המקורות: מגילת אסתר היא בראש ובראשונה סיפור מגמתי יותר מאשר מסמך הסטורי. עם זאת, מגילת אסתר אינה חיבור אנכרוניסטי. האותנטיות שלה סבירה מאוד לאור הדמיון בכתיב האונומסטיקון שבה עם כתיב האונומסטיקp של הארמית הממלכתית בת הזמן19. כמו כן בולט הדיוק במסירת המינוח האירני והרקע הפרסי. אשר לרקע ההסטורי, השערת העבודה שלי היא שההסתה האנטי־יהודית של המן נבעה בראש ובראשונה, למרות הצגתה המכלילה והמתוחכמת, לא מתיעובו את השונה. עמדתו של החצרן משושן אפשר מאוד שנקבעה והונעה ע״י הסכסוך המתמשך בין שבי־ציון והיסודות השושניים בעילית של שומרון, אשר טיעוניהם וטיעוני הנגד שלהם הובאו ע״י מנהיגיהם בפני הרשויות בבירה (או הבירות) האכימניות.

0 0 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
2 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
עזרא
עזרא
4 years ago

משום מה לא הובאו הערות השוליים, חבל.
אגב, את הטיעון הרביעי לא הבנתי, בסוף סיפור המגילה מגלה אחשוורוש שראש השרים שלו בעבר אינו נאמן לו כמו מרדכי היהודי שהוא עכשיו ראש השרים, לפיכך הוא פוקד לאבד את המן וכל עושי דברו בכל המדינות, מה יותר הגיוני מהפעולה הזאת?

חוץ מזה, הכותב סבור שקהל הקוראים כנראה לא ראה שום פרשנות חז"לית למגלת אסתר. ולכן הוא מרשה לעצמו 'לשער' השערות גרידא.. שמשי ספרא כותב אגרות השטנה על היהודים שבי ציון אליבא דחז"ל הוא בנו של המן, ועיקר כוונתו של המן לפי חז"ל היא למנוע את בנין בית המקדש.

2
0
Would love your thoughts, please comment.x