עדי אביר פרסם באתרו מאמר בשם: "הראיה ההיסטורית של הרבנים", רוח המאמר היא, כאילו 'החרדים' בודים תעמולה אפולוגטית, ועדי אביר מציג את 'ההיסטוריה' כפי שהיא בעיניים המחקריות. אך המדובר באשלייה מגוחכת (בשגיאות אחרות שלו עסקנו כאן, בתגובות שם ניתן לראות שהוא אף ניסה להשתתף בדיון, עד שהבין שהוא לא באמת מצליח, כפי שהוא כותב כאן …
התורה כמסמך היסטורי – וידאו סרט הוידאו שלנו, המסביר את הטענה כי התורה היא מסמך היסטורי לכל דבר וענין. התורה כמסמך היסטורי
המילה "היסטוריה", היא מאד שימושית, ואנו משתמשים בה עבור תחום מאד רחב של נושאים. כל מה שלא שייך להווה, הוא בעצם "היסטוריה". אבל כמובן שאנחנו לא יודעים כל מה שהתרחש בעבר, חלק גדול ממה שאנחנו דנים בו לגבי העבר, אינו דיון מתוך ידיעה, אלא הצעות, השערות, ניחושים, וכיו"ב. ובכל אופן, לא על דבר יש ויכוח. …
כפי שראינו במאמר הקודם, ההגדרה של היסטוריה היא כרוניקה שמתארת בזמן המאורעות אירועים מרכזיים. לא פרטים שאינם ידועים בהכרח לכל, לא פרשנויות שיסודם בהשקפת עולם. אלא עובדות מרכזיות. עתה עלינו להסביר, מה בכך שהעובדות ידועות לכל, האם לא ניתן לשקר? אכן, ראינו במאמר הקודם שהדבר בלתי אפשרי, לא הקומוניסטים, ולא הפלשתינאים, יכולים לשנות את העובדות …
במאמרים הקודמים ראינו מה הם הקריטריונים להיסטוריה, כתיאור מהימן של עובדות שהתרחשו באופן וודאי ואף אדם שפוי אינו מטיל בהם ספק. 1) תיעוד מזמן המאורע, 2) אירוע מרכזי המפורסם לכול, 3) אירוע שאינו נתון לפרשנות. הטיעון האמוני הוא, כי גם התורה היא כרוניקה שנכתבה בזמן המאורעות. ועומדת בכל הקריטריונים של היסטוריה ריאלית כפי שנקבעו על …
ג הטיעון האמוני: התורה עונה לקריטריונים של היסטוריה, קריטריונים 2-3 לקריאה »
במאמרים הקודמים ראינו מה הם הקריטריונים להיסטוריה, כתיאור מהימן של עובדות שהתרחשו באופן וודאי ואף אדם שפוי אינו מטיל בהם ספק. 1) תיעוד מזמן המאורע, 2) אירוע מרכזי המפורסם לכול, 3) אירוע שאינו נתון לפרשנות. הטיעון האמוני הוא, כי גם התורה היא כרוניקה שנכתבה בזמן המאורעות. ועומדת בכל הקריטריונים של היסטוריה ריאלית כפי שנקבעו על …
ד הטיעון האמוני: התורה עונה לקריטריונים של היסטוריה, קריטריון 1 לקריאה »
מקובל להביא את הדוגמא של השואה כאירוע שאיננו רוצים שיוכחש. איך אנחנו מתמודדים עם מכחישי השואה?
מה היא טענתינו נגד מכחישי השואה?
במאמרים הקודמים עסקנו במאפיינים של התורה כמסמך היסטורי. לפני שנמשיך לעסוק בהיסטוריות של התורה ככלל, עלינו להתייחס באופן ספציפי ומפורט לאירוע המרכזי בו עוסק ספר התורה: יציאת מצרים. נראה כיצד מכל אספקט בו ננסה לבחון זאת, ישנו אימות היסטורי וארכיאולוגי ליציאת מצרים. ספר התורה, קובע את יציאת מצרים כעיקר האמונה והתורה. אין מדובר בסיפור קצר …
יציאת מצרים במקורות היסטוריים וארכיאולוגיים במאמרים הקודמים, עקבנו אחרי התכונות ההיסטוריות של המסורת הישראלית על יציאת מצרים ומתן תורה. במאמר זה נעסוק בהצלבת מידע, עם מקורות היסטוריים של עמים אחרים בנושא יציאת מצרים. יש להניח שבעולם העתיק ידעו יותר מאיתנו על מה שהתרחש קרוב לתקופתם. מה חשבו סופרים והיסטוריונים בעולם העתיק? מה חשבו הסמכויות ההיסטוריות שריכזו …
בנביאים כמו בתורה, מהווה יציאת מצרים האירוע המרכזי. הדבר ידוע ומפורסם, כפי שקובע למשל פרופ' י' הופמן: "יציאת מצרים היא בלי ספק האירוע ההיסטורי המדובר ביותר במקרא. פרט לעצם הסיפור המפורט בס' שמות היא נזכרת במקרא כ120 פעם" (י' הופמן, יציאת מצרים באמונת המקרא, תל-אביב תשמ"ג, עמ' 11). "אין לך נאום משל גדולי האומה – …
לפני שנעסוק בממצאים ארכיאולוגיים הקשורים ביציאת מצרים, נראה כיצד הרקע ההיסטורי המצרי המתואר בתורה, מקורו בידע מזמן המאורעות. הארכיאולוגים בני הדור הקודם, מנו שורה ארוכה מאד של פרטים הידועים לנו על התרבות המצרית מן הארכיאולוגיה, שבולטים בתורה כידיעות היסטוריות מהימנות. שאיש בתקופה מאוחרת לא היה יכול לדעת עליהן ללא מחקר ארכיאולוגי. ולא זו בלבד שישנה …
אין מדובר רק ברקע ובתפאורה, אותם הראינו במאמר הקודם כקשורים בהכרח בידע היסטורי מזמן המאורעות, אלא גם האירועים עצמם, קשורים בהדים היסטוריים המוכרים לנו. עצם מינויו של יוסף למשנה למלך (בראשית מא' מד') תואם לידוע לנו, שבאלף השני לפנה"ס רווחה בחצר המלוכה המצרית תופעת עלייתו לגדולה של אדם ממוצא שמי, (עולם התנ"ך בראשית עמ' 207). …
זמן יציאת מצרים לפי המקרא, כ200 שנים לאחר ירידת האבות. בתואם לכל מגילות היוחסין שבתורה ובנביאים ולמלכים א' ו' שבית המקדש נבנה 480 שנה לאחר יציאת מצרים, ובהתאם למספרים שבספר שופטים המגיעים לכ300 שנה בין יהושע לשאול (וכן דברי יפתח בשופטים יא', על שלש מאות שנה מיציאת מצרים). לפי זה אירעה יציאת מצרים באמצע המאה …
עקב ריבוי התכנים שאנו מכירים ממצרים העתיקה, נוצרת הרגשה כאילו אנחנו יודעים הכל על מצרים. אבל זו טעות נפוצה, החומר הארכיאולוגי הינו אחוז מועט מהחומר שהיה קיים, וגם החומר שהיה קיים לא מכסה בהכרח את רוב או חלק גדול מהאירועים. רוב הטקסטים המצריים הם טקסטים דתיים מיסטיים או מינהליים. ברור שאין באמת כיסוי היסטורי לאלפי …
חשוב מאד להבין את נושא התיארוך המצרי, שבלעדיו אין משמעות לארכיאולוגיה. על מה מבוססת ההיסטוריה המצרית המקובלת?
חז"ל גילו בקיאות רבה בהיסטוריה ובמיתולוגיה של מצרים, לא מתוך חפירות ארכיאולוגיות כמובן, אלא רק מתוך ידע שעבר בעם מדור לדור מזמן המאורעות (חלק מהנתונים המובאים כאן נרמזו בהערות שוליים בפירוש): כאשר אומר פרעה לישראל "ראו כי רעה נגד פניכם" (שמות י' י'), אומרים חז"ל, בניגוד לפשוטו של מקרא, כי "רעה" הוא שמו של בעל …
אחר שהראינו במאמרים ו-י את ההיסטוריות של האירוע המרכזי בתורה – יציאת מצרים.
נוכל לשוב ולעסוק בבחנים מחקריים שונים
הספרות התנכי"ת מתארת את המצב המדיני, זהו תחום מציאותי שיש לנו די הרבה ידיעות לגביו. אנו יכולים להשוות את המציאות המתוארת בתנ"ך, ולבדוק האם היא אמינה בעינינו. בישראל מעולם לא היתה תקופה ארוכה של שקט מדיני. מתח מדיני היה חלק מהחיים של ישראל בארצו, מיום יציאת מצרים ועד החורבן. עמים וממלכות התכתשו על השטח של …
כל ספר בתנ"ך נכתב בתקופה שונה, רוב הספרים מייצגים רצף היסטורי מסויים, זה אחר זה. מעקב אחרי הלשון וצורת הכתיבה, יוכל לגלות לנו אם אכן הספרים שנחשבים כקדומים הם קדומים. אחת הדרכים המוכרות למעקב ולזיהוי של זמן כתיבת טקסטים, הוא השפה. באופן כללי משורטטות לנו מפות של התפתחות השפות השונות במשך התקופות, השפה אינה …
הספרות התנכי"ת מתארת את תנאי החיים והתרבות, גם זה תחום מציאותי שיש לנו ידיעות לגביו. נוכל להשוות את המתואר בתנ"ך, למה שידוע לנו.
חוקים הם פרמטר משמעותי מאד לזהות זמן כתיבה של ספר, חוקי התורה והדת הם מרכיב חשוב בחיים, החוק אינו סתם סיפור, הוא מחייב, הוא משקף מציאות לפיה מי שעובר על החוק נענש. כולם צריכים לדעת אותו, אי אפשר לכתוב סתם חוק אם אין קשר בינו למציאות. החוקים חייבים לשקף את זמן כתיבתם. אירועים שהחוק מתייחס …
בתורה מתואר איך עבדו האבות את ה', בכל מקום בו חנו, האבות 'קראו בשם ה', הם הקימו מזבחות, העמידו מצבות ויצקו עליהם נסך. הם ציינו גם עצים מיוחדים כמו אלוני ממרא, אשל אברהם, אלון בכות.
מבחן פשוט, מוכיח שהתורה קדמה לימי הנביאים. שהרי אין למצוא בה כלל את כל תורת הנביאים, כל הרעיונות המוסריים של הנביאים, וחידושיהם הגדולים, אינם כתובים בתורה.
מלבד ההשוואות לממצאים ארכיאולוגיים המשקפים מצב מדיני, מלחמות, וכדו'. אפשר להשוות גם את הידע ההיסטורי שבתורה, לידע שהיה מקובל בעמים הקדמונים בימי מתן תורה. מבלי להיכנס לשאלה, מה בדיוק היה ואיך התרחשו האירועים האלו, או להשוות את הפרטים בין הסיפור אצל העמים השונים, נוכל לראות רק איך התורה מתארת את אותם אירועים המתוארים אצל עמי …
במאמרים א – ה ראינו כיצד נוצרת ההיסטוריה, תיעוד שהחברה רואה כמייצג את תפיסתה לגבי המאורעות. ראינו כיצד פירמידת ההשלכות מוכיחה את אמיתות הסיפור ההיסטורי. הגורם המאמת את ההיסטוריה הוא החברה, העם, הקבוצה. במדה והספר נכתב בזמן המאורעות או בקירוב לו, ומספק אפשרות לאימות. כיצד אנו יודעים אם הספר חובר בזמן המאורעות? בידינו שלשה דרכים …
המטרה במאמר זה להראות את הרצף ההיסטורי מתעד את מתן תורה, עשרות ספרים משמרים ומתעדים את ההשפעות של התורה, ובכך מתעדים את האירוע של מתן תורה והפצתה כספר מרכזי בעם בראשית תולדות ישראל. המדובר על ספרות הנביאים והכתובים, התנ"ך מחולק אמנם רק ל24 ספרים, אבל הרבה מן הספרים מכילים צירוף של מסמכים רבים ושונים, כפי …
במאמר קודם (כ רצף היסטורי) סעיף 6 תיארנו את התיעוד של התורה בנביאים. מה מתועד בנביאים? נחלק את התיעוד לארבע נושאים בסיסיים: 1) קיומה של 'התורה' 2) הטקסט 3) התוכן ההיסטורי 4) התוכן הדתי ספרי הנביאים לדורותם משמשים כעדות היסטורית לקיום התורה, ולשלשת המרכיבים האלו שלה, הם משתמשים באופן רציף ושיטתי בטקסט של ספר התורה, …
כהמשך למאמר הקודם: התיעוד בנביאים בחומשי דעת מקרא שע"י הוצאת מוסד הרב קוק, באו רשימות של מקבילות בין התורה לבין דברי הנביאים. הרשימות מקיפות מאד, וכוללות כל סוג של הקבלה. כמובן שכל הקבלה צריכה להתפרש לגופה, האם מדובר בהשפעה, בדמיון שאולי מקרי, וכך הלאה. ולא פורסמו אלא כבסיס לדיונים. אולם המעיין באופן שיטתי יראה את …
ישנה טענה נפוצה שבתנ"ך מתוארות תקופות בהן חל נתק במסורת, לא ידעו דבר על התורה ומצוותיה ועל ההיסטוריה הישראלית. אך טענה זו נובעת מחוסר אבחנה בין אי קיום מצוות הדת כהלכה, ובין אי ידיעת ההיסטוריה, המסורת, והתורה. אם נסתכל על החברה בת זמננו, 57% מהיהודים בישראל מגדירים עצמם מסורתיים או מאמינים, אך רק 27% מאזרחי …
במלכים ב' כב' מתוארים מעשי יאשיהו, שנעשו כמסופר שם לאחר מציאת ספר התורה בבית המקדש ע"י חלקיהו הכהן.
עד עתה עסקנו ישירות בשאלת ההיסטוריות של התורה, מבלי להתייחס לדעות המקובלות על חלק מהעוסקים בנושא בזמננו.
מחקר המקרא בזמננו, הוא תחום מחקר רחב וגדול, עשרות אלפי ספרים ומאמרים נכתבו בנושא. כמו כל תחום רחב ומקיף, אין מי שיכול להקיף את החומר כולו, ואף לא את רובו.
כאנכרוניזמים הוכרו זה מכבר כמה מושגים וביטויים הנמצאים בתורה, שנראים לפי ההשקפה הפשוטה כשייכים רק לתקופה מאוחרת יותר. אך האם הנחות אלו עומדות בפני הבקורת? האם הם מכריעות? פלשתים אחד מאבני הבוחן של חוקר מקרא, היא סוגיית הפלשתים בספורי האבות. יצחק מתמודד עם אבימלך מלך פלשתים, שירת הים מזכירה "נמוגו כל יושבי פלשת", וכן התורה …
סתירות מדומות ראשית כשמדובר על סתירות, מובן שאין הכוונה כאן לסתירות מדומות. חלק גדול או אפילו רוב הסתירות שהעלו חוקרים בעבר אינם אלא סתירות מדומות. סתירות שהן גילויים שונים של רעיונות מורכבים, או אספקטים שונים של רעיון אחד. סתירות כמוהן ניתן למצוא בכל ספר ובכל חיבור, ואין הם נוגעים כלל בשאלת המחבר. ראה לעיל פ"א …
ביקורת המקרא מרבה להשתמש בטיעונים הנראים לכאורה אובייקטיביים, איך ייתכן שיש שלש סיפורים של ירידת האבות למצרים, האם אין מדובר באותו סיפור?
לאחר שראינו כיצד מתעלמים החוקרים מן הכללים הגדולים של שאלות זמני חיבור התורה, נראה כיצד ואיך מכריעים בשאלות מקומיות. על פי אלו נימוקים מכריעים נקבעים דברים במחקר המקרא. "סמך נוסף לאיחור יום הכפורים משמשת בעיני אותם החוקרים רשימת ימי הצום שבפי זכריה (ח יט) המדלגת אף היא על יום הכפורים, כנגד דעה זו מסתמכים המחזיקים …
למרות קריסת ביקורת המקרא הישנה (כמתואר במאמרים "ביקורת המקרא הולהויזנית" 1-13, וראה גם: האם ספרי התורה נערכו או שונו), עדיין ההנחה היסודית שלה מקובלת מאד על רבים מהחוקרים, והיא שהתורה מורכבת מספר שנערך פעמים רבות מאד ונוספו בו במשך דורות קטעים רבים. ההוכחות לדעה הזו הינן בטלות לגמרי, כפי שניתן לראות בסדרת המאמרים הנ"ל, ובמאמרים …
התשובה לשאלות בנוגע לבקורת המקרא, שאנו מציגים כאן לאורך כל המאמרים האלו, היא פשוטה מאד: אין תורה חילונית, לאדם חילוני בלתי מאמין אין אפשרות לקבל את התורה כמסמך היסטורי, מעצם היותו חילוני. ולכן הוא אנוס להניח כי התורה נכתבה לאחר ימי משה ואינה משקפת ממש מציאות היסטורית, הוא יכול להרשות לעצמו לומר כי התורה משקפת מציאות …
