לפני כשבוע חגגנו את שמחת תורה, סיימנו לקרוא וללמוד את התורה, מיד לאחר מכן אנו מתחילים אותה מחדש. שמחת תורה היא הביטוי לאהבת התורה, עם ההתחלה החדשה אנו מחדשים את הברית עם התורה, אנחנו משליכים עליה את יהבינו, ונותנים בה את אמוננו. אמון? אמון נותנים בבת הזוג, במזכיר האישי, זה גם מאד חשוב בחינוך הילדים, …
הייתי בבית הכנסת בכיפור, וחייב להודות שלא הבנתי מה הסיפור של לצעוק יג' מדות כל שתי דקות. לי זה נשמע כמו: "אבל אבא, הבטחת שאם אני אצרח אתה תיתן לי את המיקי מאוס אאאאאאאאאאאאאא, ועוד שתי דקות שוב: אבא! איפטחת! אאאאאאאאאאאא!" וגם למה חותכים את הפסוק, בפסוק נאמר "ונקה לא ינקה", השלש עשרה מדות חותכות …
לאחרונה התפרסם כאן מאמרו של ד"ר יצחק מייטליס. המאמר מבקש ליישב את המחקר המדעי עם בראשית א'-ב'. בין הדברים כותב מייטליס: בעבר היה מקובל במחקר להגדיר את האדם כתבוני משעה שהחל לייצר כלים. אולם, תצפיות על קופים גילו כי אף הם יודעים לייצר כלים מענפי עצים, וכן ידועים בעלי חיים רבים היכולים לבנות מבנים שונים, …
במאמר הקודם, הראינו כיצד התורה, מגיעה מעיקרא בגישה אחדותית, ומשתמשת במונחים ידועים מתרבות בני קדם, כדי ללמד אותנו איך להתייחס אליהם, הבריאה, גן העדן, והמבול. במאמר זה נעמוד על ההבדל המהותי בין התורה לבין התרבויות הקדומות, בנוגע לתפיסת האדם. לפי התורה האדם נברא בצלם אלוהים, האם זה רק ביטוי? מה המשמעות של הביטוי, ואיך הוא …
(תמונה: מאת ארכיון אילות, CC BY 2.5, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=8103873) פרשת קדושים היא המרכז של ספר ויקרא, שהוא המרכז של ספרי התורה. ליתר דיוק פרשת קדושים עצמה, אינה יחידה נפרדת, אלא מחוברת לחלק השני של פרשת אחרי מות, ביחד הם מכונים 'ספר הקדושה'. ספר הקדושה פותח באיסורי עריות, (החלק השני של פ' אחרי), עובר לאוסף מצוות הדורשות …
בשער ספר ה'עיונים' של נחמה ליבוביץ' לחומש שמות, נכתב: "לזכרה של לאה פרנקל, החכימה רבותיה, לימדה תלמידים קטנים וגדולים, והדריכה מורים מתחילים וותיקים, והאהיבה תורה על כל לומדיה". רבים אינם יודעים מי היתה לאה פרנקל, שזכתה להקדשה כה חמה מנחמה. לאה פרנקל לא זכתה בפרסים יוקרתיים, לא פרסמה מאמרים ומחקרים חדשניים בכתבי עת מפורסמים, וגם …
התורה מצווה אותנו לקחת בחג הסוכות, יחד עם עוד כמה מינים, גם את 'פרי עץ הדר'. חכמים זיהו אותו עם 'אתרוג'. אמנם, מכיון שהשם אתרוג אינו במקרא, וכנראה מאוחר (לפי רמב"ן, מארמית), יש להניח שעד שנכנס שם זה לשימוש, היה לפרי זה שם אחר. ואכן, מסורות קדומות מזהות את ה'תפוח' המקראי באתרוג, את הפסוק 'ריח …
בספרות פופולארית, פוגשים אנו הרבה פעמים במסגרת הדיון על הדת, פרק המוקדש למוסריות של הדת. בפרקים האלו אנחנו מוצאים כמעט תמיד אותם משפטים, המזכירים את השמדת עמלק, ועוד כמה נקודות דומות. לעומת זאת מוצאים אנו חיבורים ומאמרים המסבירים את המהפכה הגדולה שחוללה התורה בשדה המוסר. (ראה למשל המאמר האחרון של מאור עובדיה, ומה שלונקק שם). …
על טיבה של תורת גונקל לחקר המקרא, עמדנו בהרחבה כאן, וכאן הבאנו את דברי ד"ר רביד נגדו, בדברים האלו די בכדי להראות ששיטתו שגויה ומיוסדת על אי הבנה של המקרא, דרכו, וסגנונו, ואף על הנחות קדומות כלפי יהודים וישראלים, שבזמננו ייראו מגוחכות. היום נביא קצת מתורתו של פרופ' מאיר וייס, אותו הזכרנו במאמר הקודם, בספרו …
פרשיות השבוע האחרונות, עוסקות בדיני טומאות שונות, וכן בבעלי חיים טמאים האסורים באכילה. כיצד עלינו להבין דינים אלו? נסיונות הסבר חוקרי העת החדשה, יצאו מהנחה שדינים כאלו הינם בהכרח איזה טאבו פרימיטיבי, וכרכו את דיני התורה, יחד עם מנהגי ה'טאבו' בשבטים קדמונים. ענינים שאין להם מקום בחברה תרבותית. פרויד בספרו 'טוטם וטאבו' (1913, תורגם לעברית …
מתוך ריאיון אצל ד"ר לאה מזור: שלום לך, פרופ׳ יונתן גרוסמן, הופעת ספרך השישי, יעקב – סיפורה של משפחה (ידיעות ספרים, 2019), היא הזדמנות מרנינה לשוחח אתך. אתה איש אוניברסיטת בר-אילן אך מלמד גם במכללה האקדמית הרצוג בגוש עציון. מהו לדעתך ההבדל בין חקר המקרא והוראתו במוסדות בעלי אוריינטציה דתית לבין מוסדות אחרים להשכלה גבוהה בישראל? אם …
מתוך פשטות: מהו סדרה של תורה? מדוע התפזרו מצוות התורה על פני חומשיה, ללא סדר ברור? מה פשר המצוות הכפולות שבתורה? בשאלות אלו התלבטו פרשני המקרא הקדומים והמאוחרים. התלבטו ופתרו בשיטות שונות, איש איש כדרכו בקודש וחלקו בתורה. בנוהג שבעולם, הלומד נתקל בקושיות הנזכרות באופן נקודתי, כל מצווה ומצווה ביחס למקומה ולמספר הפעמים שצוּותה. …
ד"ר לאה מזור על בשורת השויון של התורה: התנ“ך נפתח בתיאור בריאת העולם בשבעה ימים שמסביר את טיבו, תבניתו ותכליתו של העולם. בעולם שורר סדר היררכי והאדם נמצא בפיסגתו. הוא היחיד שעליו שנאמר שהוא נברא בצלם אלהים: ’ויברא אלהים את האדם בצלמו, בצלם אלהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם‘ (בראשית א 27); הוא היחיד שאלהים …
אחת המצוות המרכזיות בחג הסוכות היתה ניסוך המים, בטקס מיוחד היו נשאבים מים ממעיין השילוח ומנוסכים על גבי המזבח. ניסוך המים היה מתבצע שבע פעמים במהלך החג, והיה מלווה בשמחה גדולה, היא 'שמחת בית השואבה', שעליה נאמר 'מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו'. התוכן של מצוה זו הוא כנראה שהיא מדמה …
שאלה: אפשר להסביר בעברית פשוטה מה התוכן של חג סוכות, מדוע מקיימים בו טקסים שנראים מבחינתינו חסרי תוכן, ומה זה רלבנטי לחיים שלנו? תשובה: לגבי טקסים בכלל ראה: בשביל מה צריך טקסים ומצוות? התורה לא תמיד באה בתור 'רלבנטית לאיש בן המאה ה21', אלא לפעמים להיפך: מנסה להפוך תכנים אחרים ורחבים יותר לרלבנטים עבורינו, להוציא …
ד"ר מרדכי ליפו הוא רופא ובעל תואר בבילוגיה, בספרו 'לב חדש' (הוצ' ידיעות אחרונות 2014), הוא מתאר קצת מתורתו בנושא: התארגנות החיים מדעי המידע והקיברנטיקה עוסקים בקשרי מידע ובתיאוריות ארגון. מדעים אלו חולשים על תחומים נרחבים בביולוגיה ובמדעי החברה מן הצד האחד, ועל הנדסת מכונות וסימולציה ממוחשבת מן הצד האחר. מגמתם היא להבין את …
מתוך הספר 'חוט השני' מאת יוסף שבתאי (עמ' 63 ואילך). המחבר מצטט מקורות שונים, חלקם מראשית המאה העשרים, מובן שהדברים עדיין טעונים בירור ובדיקה, וחלק מהם מיושן ולא רלבנטי, עם זאת הם מעניינים לקריאה ומעוררים מחשבה: רואה אני לנכון להביא כאן את דעת חכמי המדע והרפואה בנושא זה. אמנם במבט ראשון נראה הדבר כמפחית …
שאלה: אני מבין שיש סברא הגיונית שבמידה והקב”ה רוצה להראות לבנ”א את הדרך אשר יעבדוהו/ יש לו מטרה מבנ”א וכו’ אז יתגלה לעולם כולו ויעביר להם את ציוויו. אך המציאות הדתית של המסורת היהודית היא שהקב”ה התגלה רק לעמ”י ונתן רק להם את התורה. האם אין אמינות מסורת ישראל נחלשת מאוד בעקבות מציאות זו? תשובה: …
הקדמה לסדרה 'זמן כתיבת התורה'. התורה היא אלהית, זו כל מהותה. דהיינו, אין המדובר בחוקים שהיה אפשר להסתפק מי כתבם, האם מלך ישר וצדיק, או אדם חכם חרשים, ובאה המסורת שהיא דברי אלהים חיים. אלא מלכתחלה כל תוכן התורה ענינו הוא שהיא מייצגת את הישר והטוב בעיני ה', כשחלקים מהדרישות באים באופן שאין בני האדם …
הרב פרופ' יונתן זקס, בכנס 'עולמי', לפני 1300 סטודנטים בלונדון, עומד על השאלה "מה משמעותה של היהדות בשבילכם – סטודנטים באנגליה.
משלי הוא ספר חכמה, ובמדרש אמרו שבראשונה היו אומרים משלות הוא, דהיינו שלא חשבו שהוא קדוש, כי אינו אלא חכמה, אבל אכנה"ג קבעו כמו הצד שהחכמה הזו היא תורה בעצמה. ובאמת לכאורה החכמה במשלי נראית פשטנית, עצות מהחיים. והדבר צריך ביאור. בד"כ כשמדברים עם בני אדם על חכמה, בכל דור שהוא, הם יוצאים מהנחה של …
מה יש ליהדות להציע לעולם בזמננו? שאלו במקור ראשון (בין השאר) את הפילוסוף הצרפתי פרופ' שמואל טריגנו, להלן תשובתו: בשורת ההוויה השנייה >> שמואל טריגנו מדינת ישראל היא הגוף לבשורה הגדולה של ישראל לאנושות, אך כדי לתת בבשורה רוח ותוכן עליה להתחבר לייעוד הגדול שלה בהיסטוריה המחשבה שלעם היהודי יש מה לבשר לעולם מחייבת תחילה שהוא יהיה מודע לכך. ובאשר …
מה יש ליהדות להציע לעולם בזמננו? פרופ' שמואל טריגנו לקריאה »
לחלק הראשון: האם ייתכן כי לשון הקדש שונה משאר השפות הקדומות? – רקע היסטורי בכדי לתת מעט רקע לנושא יחודה של לשון הקדש, כנושאת בחובה רעיונות וכיוצרת תפיסה רוחנית של העולם, מעבר לשימוש הטכני כשפה, נביא שלשה כיווני חשיבה. הראשון: מאת הרב צבי ענבל, חלק קטן מעבודתו המקיפה על הנושא, להלן קטעים חלקיים מתוך הפרק "יחוד …
הלשון העברית נקראת בפי חז"ל 'לשון הקדש', לפי הפשט כינוי זה בא להבדילה מלשון החול שהיתה נוהגת בתקופות שונות, כגון ארמית, שבה שימשו לצרכי חול, ואילו לשון הקדש שימשה לכתבי הקדש. אמנם חז"ל הוסיפו ולימדונו, שישנו הבדל עקרוני בין לשון הקדש ובין שאר הלשונות: "לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת, מכאן שניתנה התורה בלשון …
האם ייתכן כי לשון הקדש שונה משאר השפות הקדומות? – רקע היסטורי לקריאה »
המשפטן המפורסם אלן דרשוביץ, במאמרו: 'ראשית הצדק באי-הצדק שמבראשית', מנתח את צורת הכתיבה היחודית של התורה, ואת המשמעות המשפטית והחברתית של צורה זו. קטעים מתוך המאמר. למה התנ"ך מתחיל בהתחלה? אחד מרבותיי בישיבה שאל פעם בכיתה שאלה הנראית טיפשית, ממש "קלוץ קאשע" [שאלת קרש]: "למה התנ"ך מתחיל בסיפור הבריאה?". התשובה נראית פשוטה: למה לא להתחיל …
המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון, מנחם אלון, במאמרו 'כבוד האדם וחירותו', סוקר את השתלשלות ערך זה מתוך חוקי התורה דרך התושבע"פ ועד למשפט המודרני: אקדמות מלין בתחילתה של התורה, בספר בראשית, בפרשת בראשית, הנושא המרכזי הוא תיאור בריאת האדם על ידי בורא העולם. נושא זה, שעניינו ההיסטוריה האנושית עלי אדמות, תחילת דרכה ושלל אירועיה, טומן בחובו …
השופט אלון: את ערך 'כבוד האדם' הנחילה התורה לאנושות לקריאה »
עידו פכטר במאמרו 'שלטון החוק והספר' (מוסף שבת של מקור ראשון), עומד על מה שמכונה אצל חלק מהחוקרים כ'מהפכה' שאירעה בימי הבית השני, ומראה כי זו בעצם הכוונה של פשט הדברים בתורה: המעבר לעידן החכמה בימי בית שני נתפס אצל רבים כמהפכה, אך קריאה פשוטה בתורה מלמדת שזה היה ייעודו המקורי של מעמד הר סיני …
עידו פכטר: ה"מהפכה" בימי הבית השני – הכוונה המקורית של התורה לקריאה »
פרק מתוך ספר (הספר המלא) מבוא ספר זה, "התנ"ך וספרי הדרכה אחרים", הוא המשך לספרי הקודם – "פילוסופיה והתנ"ך; התנ"ך בראי הפסיכולוגיה", בו בחנתי את הקשרים המסועפים בין רעיונות הפילוסופיה והפסיכולוגיה ובין הנאמר בתנ"ך והראיתי כיצד הם משקפים זה את זה. הדגש היה על המאחד, אף כי גם ציינתי את המבדיל כשהיה צורך. גם בספר …
אלברט שבות, יהודי מלומד ואיש עסקים מפנמה, פיתח גישה מעניינת לפרשנות התורה והמציאות, הוא מתבסס על הידע המדעי המעודכן, ועל ניתוח החלק הרוחני שבנפש האדם. על פי גישה זו הוא מפרש את כל תיאור מעשה בראשית שבתורה, כתיאור היחסים שבין כחות הטבע, התודעה האנושית, והעולם, באופן שהרלבנטיות של התיאור הינה נצחית. לנו כשומרי מסורת, ישנה …
אלברט שבות: התורה כמסמך מדעי פילוסופי בעל רלבנטיות נצחית לקריאה »
פרופ' משה גרינברג, במאמרו: הנחות היסוד של החוק הפלילי במקרא, (בתוך: תורה נדרשת : חיבורים בשאלות יסוד בעולמו של המקרא, עם עובד תשמ"ד). מבהיר את ההבדל בין ניתוח הספר כחטיבה שלמה, בהתאם למציאות ההיסטורית המוכרת לנו, ובין הנסיון לבתר אותו לתקופות על בסיס תיאוריות מדומות של התפתחות הבאות במקום לנסות להבין את הספר. כך הוא מראה שדינים …
במאמרו 'מה בין משפטי התורה לבין חוקי עמורבי?' (פרסומי החברה לחקר המקרא בישראל, ספר יא', תשכ"ב). מסביר ד"ר לפילוסופיה ופרשן המקרא מרדכי זר כבוד, מדוע: "אין שום ספק שחוקי התורה ובפרט "המשפטים" אינם מושרשים כחוקי עמורבי, אינם מושפעים מהם ואינם תלויים בהם; אין "המשפטים" מסבירים את חוקי עמורבי וגם אינם מוסברים על ידם כלל. למן שנת …
ד"ר זר כבוד: לא תיתכן השפעה של חמורבי על התורה, החוקות שונות מהותית לקריאה »
גישה מעניינת למשמעותה של ברית המילה, מתאר עידו חברוני, במאמרו "ברית מילה כמרד", שפורסם בתכלת גליון 28' להלן חלקים מהמאמר. ברית המילה, אותו אות שחותמים היהודים בבשרם, היא המצווה הראשונה שניתנה לבניו של אברהם והיא, ככל הנראה, גם המשונה ביותר. חובת הפגיעה בגופו של התינוק החדש עוררה את זעמם של אנשים רבים, יהודים ולא־יהודים כאחד, …
במאמרו המעניין "התיאולוגיה של הדבקות", שהתפרסם בתכלת גליון 30, מתאר ליפשיץ את הרעיון של המצוות כגשר בין האדם לאל (מצורף חלק מהמאמר). הקורא בכתר מלכות, הפיוט הנודע שחיבר רבי שלמה אבן גבירול (הרשב"ג) במאה האחת־עשרה לספירת הנוצרים, ימצא בפואמה גדולה זו – משירי הקודש החשובים ביצירה העברית לאחר המקרא – תיאור עז מבע של החוויה …
הרלבנטיות של התורה שבע"פ מתבטאת בפסיקת ההלכה, מורת דרך בים של ספקות ודרכים. בצד כל הלבטים, השאלות, והקונפליקטים, המקיפים את כולנו, ישנו מנגנון שמשיב תשובות ופוסק מה לעשות. אך על מה מבוססת פסיקת ההלכה? על מה מבוססת היהדות בת זמננו? איך היא נובעת מהמנגנון העתיק? בכל תחום, הניתוח והמעקב אחר תהליכים והתרחשויות, יכול לאפשר לנו …
העידן המודרני מעצים את הצורך בעיון בתפיסת המצוות, לא רק משום הגישה האנליטית בה נתפס הכל, אלא גם על ידי הצורך ב'חיבור', עליו מדובר רבות בעת האחרונה. ההכרה שהתחזקה במחצית השניה של המאה הקודמת, שהאנליטיות אינה מספקת מענה לבעיות הקיומיות שלנו, הביאה את המערב לעסוק בחיבור רוחני. לא נדיר למצוא בני אדם שמשקיעים את חייהם …
הקב"ה, "לית מחשבה תפיסא ביה", ברור לנו מבחינה הגיונית לוגית שאין מחשבתינו מבינה מציאותו, מהותו, וכו'. ואעפ"כ בכתבי הקדש ובדחז"ל מתואר ה' בתיאורים שונים, ביאתו ולכתו, מעשיו, ותגובותיו. הסיבה לכך היא, שהאדם מטבעו אינו יצור שכלתני טהור, אין לו אפשרות -גם אם ירצה- לעסוק בנושא באופן מופשט לגמרי, לדון על 'שלילות' ו'עילות', מבלי לתאר בנפשו …
לחלק ראשון: התורה כתכנית העולם א: רעיון התכנית ספר התורה הוא עולם מלא, מלא בעושר של תכנים, ובהשפעה על תחומים רבים, חברתיים, מדיניים, דתיים, מוסריים, ואנושיים. אך גם מתוך כל הרבגוניות הזו בולט סדר מסויים, אי אפשר שלא להבחין כיצד ספר בראשית הוא בבחינת ראשית, ודברים בבחינת שיא, ולא רק מבחינה היסטורית. ההתפתחויות ההיסטוריות באלפיים וחמש …
מאמרו היחודי של בובר, בו הוא קובע "המקרא כולו הוא ספר אחד… מיום שבא ספר זה לעולם הוא מתייצב בכל דור ודור, ואין לך דור שאינו מתווכח עמו, ואין לך דור שאינו מתיישב עמו… ואין יוצאת מכלל זה גם אמירת לאו שאומרים לו, לאו זה אינו אלא כמעיד על תביעה שנגעה אל האדם, גם בשעה …
אחד הרעיונות המרכזיים בתורה הוא הטהרה, וכנגדו הטומאה. פרשיות שלמות של טומאת מת, בצד טומאות אחרות, דיני הטמא, והדרכים לטהרו.
בשביל מה צריך טקסים ומצוות? הטקסים והמצוות שבתורה, זוכים לשיפוט מיוחד ביותר מצד תרבותינו המערבית, הם "פשוט לא מתאימים לזמננו". אין צורך לנמק קביעה זו, אם על מציאות האל או על התרחשות נסים אנו צריכים לשמוע הסבר מלומד על מיסטיקה ועל אמונות לעומת רציונליות ושכלתנות וכו', הרי שהטקסים והמצוות, הם פשוט לא רלבנטיים, חסרי …
הנושא הוא התכנית של התורה. לתורה ישנן שתי גישות עיקריות, או שתי רמות קיצוניות של הסבר. שמתבטאות בדרישות שאנו דורשים מן הטקסט. למען האמת רוב ההבדל בין מבינים לשאינם מבינים הוא רמת הדרישה מן הטקסט, שהרי כל שאלה או כל רעיון הנובע מצורך להסביר דבר מקורו בדרישה כל שהיא מן הטקס, למשל: מדוע הרב פינקוס …
המטרה שלנו היא ללמוד תורה, לימוד תורה הוא מושג עתיק, בזמננו מקובל מושג חדש יותר 'חדושי תורה', בני אדם מחפשים לחדש 'חדושי תורה', מצד אחד, החידוש יכול להיות מנוגד לרצון להבין, אין ענין להוסיף עוד דברים, אלא רק להבין. מצד שני, ההבנה עצמה היא חדוש, כי תמיד יש מי שהבין אחרת. תמיד אנחנו נעים בין …
ההתמודדות עם סתירות תופסת מקום מרכזי בלימוד התורה ובפסיקת ההלכה, החל ממדרשי התנאים לסתירות בתורה שבכתב, וכלה בספרות הפוסקים האחרונים הדנה בסתירות בפסקי הראשונים. בתורת הלוגיקה מוגדרת הסתירה כ"משפט מורכב שאינו אמת באף מצב", הסתירתיות נתפסת בהגדרתה כתופעה שלא יכולה להיות אמת. ברצוני להראות, שבתפיסת חז"ל היחס לסתירתיות הוא שונה. הסתירה מעוררת בעיה כמובן, אבל …
