האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה
10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

ושוב יגאל בן נון, "היסטוריון" שהוא מוקיון

תמונה של צוות האתר

צוות האתר

יגאל בן נון, "חוקר מקרא והיסטוריון"…. (כבר ראינו במי מדובר..) מתראיין על חג הסוכות, ומצליח לדחוס ב5 דקות את כל הסילופים והבורות שניתן להכניס בתוך תיבת נח בשבע שגיאות…

הוא מתאר ארבעה שלבים בחג הסוכות:

"האזכור הראשון אומר יש לנו חג בחודש השביעי לא כתוב סוכות, הוא חג י-ה-ו-ה"

"אזכור שני חג של סוף איסוף התבואה לקראת הגשמים"

"השלב השלישי הרפורמה של יאשיהו, שמים בצד את הסיפור החקלאי, בא נדביק לזה נושא אחר עליה לרגל לירושלים. רק הזכרים כי שאר המשפחה עובדת בשדות, מטרת העליה היא: לראות את פני ה' אלהיך"

"השלב הרביעי שנוסף בתקופת יאשיהו זכר ליציאת מצרים".

 

מה בן נון מתכוין כשהוא אומר "האזכור הראשון"? למשהו במובן של ראשון, כלומר קודם, כך זה בעברית, לא בבן נונית.

האזכור הראשון של חג הסוכות בתורה, הוא בספר הברית (משפטים כג) שנחשב קדום לכל הדעות, קודם לספר דברים לפי כל דעה מחקרית שהובעה עד היום, ובו נכתב:

"שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה:

אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם:

וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה:

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה'"

כלומר, כבר האסיף אינו 'אזכור שני', הוא חלק מהתיאור המקורי והראשוני, דוקא לא מוזכר החודש השביעי.

בניגוד לדבריו שהעליה לרגל נוספה בשלב השלישי, היא נמצאת כבר באזכור הראשון, "שלש פעמים בשנה ייראה כל זכורך".

ההסבר המטופש "רק הזכרים כי שאר המשפחה עובדת בשדות", נסתר גם הוא מן הכתוב, שהרי גם בפסח וגם בשבועות הצטוו רק הזכרים לעלות. והרי מי שעובד בשדות בד"כ אלו הזכרים, ההסבר הוא שבמצוות הפולחן תמיד התחייבו רק גברים.

האזכור השני והנחשב גם הוא קדום לדברים הוא בשמות לד כב "חג האסיף תקופת השנה", הרי שזה התוכן המקורי והראשוני של החג. שם נמצא גם המונח "לראות את פני ה'" שבן נון מייחס לשלב השלישי כביכול לספר דברים.

השלב של "זכר ליציאת מצרים" שבן נון מייחס ליאשיהו, נמצא בספר ויקרא, שלפי המינימליסטים וולהויזן נכתב הרבה אחרי יאשיהו. סלט.

בקצרה אין שום דבר מדברי של בן נון שמתאים לאיזה רסיס מידע מן המקורות, הכל אגדה שהוא מספר שאת פרטיה קבע באופן שרירותי תוך התעלמות מן הכתוב וסילופו באופן מגוחך.

אין שום משמעות לאמירה של "ארבעה שלבים", באותה מדה אפשר לחלק את חג הפסח לשמונה שלבים ולקבוע שרירותית שהטקטסים המאוחרים הם השלב הראשון, ושאותו טקסט מאותו זמן הוא שלשה שלבים בבת אחת.

בפרסום שלו בפייסבוק בן נון ממשיך להראות את בורותו…

מכל דברי ההבל נתייחס למשפט האחרון: יציאת מצרים נעלמה בספרי זכריה ונחמיה בתקופה הפרסית.

ובכן, נעיין נא בספר נחמיה פרק ט:

נחמיה פרק ט

וַתֵּרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַעְתָּ עַל יַם סוּף:
(י) וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו וּבְכָל עַם אַרְצוֹ כִּי יָדַעְתָּ כִּי הֵזִידוּ עֲלֵיהֶם וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה:
(יא) וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים:
(יב) וּבְעַמּוּד עָנָן הִנְחִיתָם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לַיְלָה לְהָאִיר לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ:
(יג) וְעַל הַר סִינַי יָרַדְתָּ וְדַבֵּר עִמָּהֶם מִשָּׁמָיִם וַתִּתֵּן לָהֶם מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת חֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים:

כפי שניתן לראות יציאת מצרים אכן נעלמה…. נעלמה מהמוקיון האנאלפבית שלא יודע לקרוא.

4.3 4 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
4 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
עובד טרובק
עובד טרובק
6 years ago

השבח לתגובת צוות האתר אשר נימק היטב את טיעוניו. איני יכול להתייחס בהערכה לכתיבתו של עידו המנסה להבהיר את עמדתו תוך פגיעה והשמצה ביגאל ולא בעניין. לדאבוני, גישתו זו היא לרוב גם נחלתם של אלה המאמצים רעיונות "משיחיים" ומקלסים כול עמדה הגיונית שאולי….חלילה…תערער בקרבם את הקונספציה (זוכרים קונספציה ?..היום בדיוק שבת 6.10 -45 שנים למלחמת יום הכיפורים האיומה) .

שאול
שאול
6 years ago

תודה רבה על המאמר וכל טוב

עידו
עידו
6 years ago

איזכור ראשון הכוונה לאיזכור הראשון שקוראים בסדר של נוסח המסורה, שהוא באמת לכלכ הדעות המחקריות לא נכון לפי סדר ההתרחשות וגם לפי סדר הכתיבה.
עכשיו, אם בספר הברית אתה מתכוון לספר שמות (שבו יש את פרשת משפטים), אז לכל הדעות הספר מאוד מאוחר, יותר מגלות המלוכה לבבל והרבה יותר מאוחר מספר דברים. ואגב, לפי כל הדעות האובייקטיביות המחקריות (שלא מושפעות מאמונה פרטית אלא רק מהעובדות) עלילת הספר כלל לא קרתה.
עצם זה שבציטוט שנתת נזכרת יציאת מצריים, מעיד על כך שנערך על ידי פרושים-רבנים מאוחרים. יציאת מצריים היא המצאה מונותאיסטית מאוחרת, ובציטוט ניתן המקור האמיתי של חג הסוכות: חג חקלאי.
ומה זה "יראוך פני יהוה"? לראות את פניו. ואיך רואים את פניו? בראיית פסלו אשר בביתו (בית יהוה)!
הקביעה שהטקסטים ה"מאוחרים" (כתיבתם והמצאת עלילתם היתה מוקדמת נובעת מסדר כתיבתם ועריכתם האמיתי (ולא כמו שמופיע בנוסח המסורה), אך מטעמי שינוי ההיסטוריה מנסחי המסורה החליטו לשנות את הסדר של הספרים. וכן, חג האסיף המקורי שוכתב, והולבשו עליו מנהגים זרים ומאוחרים רבים עד לקבלת החג המוזר שמוכר לנו כיום, "סוכות".
אני לא מסכים. לדעתי המקור הוא חקלאי שנוספו עליו דברים. היה זה בהתחלה חג האסיף וכפי שאמרת היתה עבודה רבה, לכן כל המשפחה עבדה בשדה מהזריחה עד השקיעה המוחלטת, ובשביל לחסוך את ההליכה אל הבית בלילה ואל השדה לפנות בוקר החלו לבנות בשדה או על ידו בקתות ארעיות קטנות עם כפות תמרים שסיככו עליהן, ומכאן שמן "סוכות". לאחר מכן, בין אם היה זה יאשיהו או מלך שקדם לו אין לדעת, בזמן הצטרפותו והגדלת סמכותו בשמיים של אל הנפחים האדומים יהוה, רצו לעשות לו חג כמו למשל לבעל בתחילת החורף (חג מלשון לחוג, להסתובב סביב עצי אשרה המקודשים לאלוה מסוים) ומסיבות לא ידועות הדביקו לחג את יהוה. אולי זה קרה בזמן הדבקת סיפור יציאת מצריים, והלך עם נרטיב "הכל בזכות יהוה, הוא ולא אתם" ולכן יש לחגוג לו כי נתן לכם תבואה, והשתלב גם בסיפור יציאת מצריים.
ואז, אחרי שהאליטה חזרה מבבל וראתה שם את המנהג הסוטה של הפריית האדמה עם לולב (איבר המין הזכרי) ואתרוג (שד, ולכן יש לשמור עם הפיטם/פטמה כל-כך), הביאו את המנהג לארץ וכפו עליו. איך שהוא השתלבו גם ההדס והערבה, וכך קיבלנו את החג המזעזע שיש לנו היום.

4
0
Would love your thoughts, please comment.x