אחי אתה הזוי, אתה יודע מה ההבדל בין היסטוריון למוקיון? היסטוריון מכיר את החומר שהוא עוסק בו, ומנסה לגבש תיאוריה ולהוכיח אותה. מוקיון זה מה שאתה, אין לך מושג על מה אתה מדבר, ברור לי שלא קראת אפילו מבא למקרא של תלמידים בתיכון, כי אתה לא יודע מה זה "ספר הברית", לא חשוב שנתתי בגוף דברי לינק לערך 'ספר הברית' בויקיפדיה.
ספר הברית הוא לפי כל הדעות הקיימות טקסט שקודם לספר דברים ולת"כ, גם לפי כל הדעות במחקר, וגם לפי המסורת, הוא הטקסט שניתן מיד אחרי מתן תורה. הוא האזכור הראשון של הסוכות גם לפי הסדר של המסורה, וגם לפי המחקר. הוא בלי שום ספק המקום הראשון בו מופיע חג הסוכות.
הסיפור שלך על מנסחי המסורה שהחליטו לשנות את הספרים, מראה שוב עד כמה אתה לא מבין מה אתה מדבר, הסדר שבן נון מדבר עליו הוא שגוי לפי המחקר, אני בכלל לא מדבר לפי המסורת. אולי גם חוקרי המקרא יצרו קונספירציה נגד מוקיונים.
אמירתך שאם בציטוט מוזכרת יציאת מצרים זה אומר "שנערך על ידי פרושים רבנים מאוחרים" מדגימה שוב את שיטת המוקיונות, קודם כל מסמנים מטרה, ואחרי זה 'מוכיחים' מתוכה את מה שהניחו מראש. אתה יכול להוכיח את האמונה שלך שיציאת מצרים היא המצאה מאוחרת? אין טקסט ישראלי שאינו מסתמך על יציאת מצרים, אין שום סימן לתקופה בה לא ידעו בישראל על יציאת מצרים, אז על סמך מה אתה מניח שכל אזכור שלה הוא מאוחר?
הטענה ש"ראיית פני ה'" קשורה בפסל של ה', מראה על בורות מופלגת, ומדגימה שוב את שיטת המוקיונות, האם בשביל לקבוע פירוש של מושג מקראי לא צריכים לדעת משהו על המקרא? יש פסוק אחד במקרא שאתה יכול לצטט בעל פה? מה ההיכרות שלך עם המקרא ועם מחקר המקרא?
המושג "ראיית פני ה'" מוזכר פעמים רבות בתנ"ך, גם בסיטואציות ובזמנים שברור שלא היה פסל כזה, למשל ישעיהו א יב, או דברים לא יא, והוא מוכר גם במזרח הקדום כמבטא עליה לבית האל, בלי שום קשר לפסל שלו.
שאר הסיפורים שלך על סוכות, מראים שוב את שיטת המוקיונות, "לדעתי המקור הוא חקלאי", מה אתה אומר? ניסית לבדוק ולחקור את 'דעתך'? משהו שנראה כמו הוכחה? או שאתה סתם עוצם את העינים ומפנטז אגדות?
תודה שאתה טורח להדגים בפועל איך מתרחש ה'מחקר' של בן נון, תנאי מקדים: היעדר ידע, אי היכרות עם הטקסטים והמקורות, תנאי שני: היעדר ידע מחקרי בסיסי, תנאי שלישי: אסור להוכיח או לבסס, מכאן הדרך פתוחה לאגדות, כל אחד מספר סיפור, מסלף פסוקים ומשקר (כגון "בנחמיה לא מוזכר יציאת מצרים"), מוסיף את המלה 'לדעתי', והאחים גרים מבסוטים.
קרא את המקבץ המלא של 'שיטתו היחודית של יגאל בן נון' ובלי ספק תיהנה מהסטנד אפ.
(לגבי הפנטזיה שלך על אתרוג, להזכירך לפי הפנטזיה המקובלת במחקר האתרוג הגיע מפרס עם העולים,… אבל אם אפשר להמציא עוד משהו, למה לא, הסיפור שלך על הפיטם נחמד, אבל השם 'פיטם' לעוקץ האתרוג הוא מאוחר בחמש מאות שנה לתקופה שאתה מדבר, אגב, אתרוג בלי פיטם פסול רק ביום הראשון וכשר בשאר ששת הימים)