נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

ושוב יגאל בן נון, "היסטוריון" שהוא מוקיון

יגאל בן נון, "חוקר מקרא והיסטוריון".... (כבר ראינו במי מדובר..) מתראיין על חג הסוכות, ומצליח לדחוס ב5 דקות את כל הסילופים והבורות שניתן להכניס בתוך תיבת נח בשבע שגיאות...

הוא מתאר ארבעה שלבים בחג הסוכות:

"האזכור הראשון אומר יש לנו חג בחודש השביעי לא כתוב סוכות, הוא חג י-ה-ו-ה"

"אזכור שני חג של סוף איסוף התבואה לקראת הגשמים"

"השלב השלישי הרפורמה של יאשיהו, שמים בצד את הסיפור החקלאי, בא נדביק לזה נושא אחר עליה לרגל לירושלים. רק הזכרים כי שאר המשפחה עובדת בשדות, מטרת העליה היא: לראות את פני ה' אלהיך"

"השלב הרביעי שנוסף בתקופת יאשיהו זכר ליציאת מצרים".

 

מה בן נון מתכוין כשהוא אומר "האזכור הראשון"? למשהו במובן של ראשון, כלומר קודם, כך זה בעברית, לא בבן נונית.

האזכור הראשון של חג הסוכות בתורה, הוא בספר הברית (משפטים כג) שנחשב קדום לכל הדעות, קודם לספר דברים לפי כל דעה מחקרית שהובעה עד היום, ובו נכתב:

"שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה:

אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם:

וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה:

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה'"

כלומר, כבר האסיף אינו 'אזכור שני', הוא חלק מהתיאור המקורי והראשוני, דוקא לא מוזכר החודש השביעי.

בניגוד לדבריו שהעליה לרגל נוספה בשלב השלישי, היא נמצאת כבר באזכור הראשון, "שלש פעמים בשנה ייראה כל זכורך".

ההסבר המטופש "רק הזכרים כי שאר המשפחה עובדת בשדות", נסתר גם הוא מן הכתוב, שהרי גם בפסח וגם בשבועות הצטוו רק הזכרים לעלות. והרי מי שעובד בשדות בד"כ אלו הזכרים, ההסבר הוא שבמצוות הפולחן תמיד התחייבו רק גברים.

האזכור השני והנחשב גם הוא קדום לדברים הוא בשמות לד כב "חג האסיף תקופת השנה", הרי שזה התוכן המקורי והראשוני של החג. שם נמצא גם המונח "לראות את פני ה'" שבן נון מייחס לשלב השלישי כביכול לספר דברים.

השלב של "זכר ליציאת מצרים" שבן נון מייחס ליאשיהו, נמצא בספר ויקרא, שלפי המינימליסטים וולהויזן נכתב הרבה אחרי יאשיהו. סלט.

בקצרה אין שום דבר מדברי של בן נון שמתאים לאיזה רסיס מידע מן המקורות, הכל אגדה שהוא מספר שאת פרטיה קבע באופן שרירותי תוך התעלמות מן הכתוב וסילופו באופן מגוחך.

אין שום משמעות לאמירה של "ארבעה שלבים", באותה מדה אפשר לחלק את חג הפסח לשמונה שלבים ולקבוע שרירותית שהטקטסים המאוחרים הם השלב הראשון, ושאותו טקסט מאותו זמן הוא שלשה שלבים בבת אחת.

בפרסום שלו בפייסבוק בן נון ממשיך להראות את בורותו...

מכל דברי ההבל נתייחס למשפט האחרון: יציאת מצרים נעלמה בספרי זכריה ונחמיה בתקופה הפרסית.

ובכן, נעיין נא בספר נחמיה פרק ט:

נחמיה פרק ט

וַתֵּרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַעְתָּ עַל יַם סוּף:
(י) וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו וּבְכָל עַם אַרְצוֹ כִּי יָדַעְתָּ כִּי הֵזִידוּ עֲלֵיהֶם וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה:
(יא) וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים:
(יב) וּבְעַמּוּד עָנָן הִנְחִיתָם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לַיְלָה לְהָאִיר לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ:
(יג) וְעַל הַר סִינַי יָרַדְתָּ וְדַבֵּר עִמָּהֶם מִשָּׁמָיִם וַתִּתֵּן לָהֶם מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת חֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים:

כפי שניתן לראות יציאת מצרים אכן נעלמה.... נעלמה מהמוקיון האנאלפבית שלא יודע לקרוא.

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

4 מחשבות על “ושוב יגאל בן נון, "היסטוריון" שהוא מוקיון”

  1. איזכור ראשון הכוונה לאיזכור הראשון שקוראים בסדר של נוסח המסורה, שהוא באמת לכלכ הדעות המחקריות לא נכון לפי סדר ההתרחשות וגם לפי סדר הכתיבה.
    עכשיו, אם בספר הברית אתה מתכוון לספר שמות (שבו יש את פרשת משפטים), אז לכל הדעות הספר מאוד מאוחר, יותר מגלות המלוכה לבבל והרבה יותר מאוחר מספר דברים. ואגב, לפי כל הדעות האובייקטיביות המחקריות (שלא מושפעות מאמונה פרטית אלא רק מהעובדות) עלילת הספר כלל לא קרתה.
    עצם זה שבציטוט שנתת נזכרת יציאת מצריים, מעיד על כך שנערך על ידי פרושים-רבנים מאוחרים. יציאת מצריים היא המצאה מונותאיסטית מאוחרת, ובציטוט ניתן המקור האמיתי של חג הסוכות: חג חקלאי.
    ומה זה "יראוך פני יהוה"? לראות את פניו. ואיך רואים את פניו? בראיית פסלו אשר בביתו (בית יהוה)!
    הקביעה שהטקסטים ה"מאוחרים" (כתיבתם והמצאת עלילתם היתה מוקדמת נובעת מסדר כתיבתם ועריכתם האמיתי (ולא כמו שמופיע בנוסח המסורה), אך מטעמי שינוי ההיסטוריה מנסחי המסורה החליטו לשנות את הסדר של הספרים. וכן, חג האסיף המקורי שוכתב, והולבשו עליו מנהגים זרים ומאוחרים רבים עד לקבלת החג המוזר שמוכר לנו כיום, "סוכות".
    אני לא מסכים. לדעתי המקור הוא חקלאי שנוספו עליו דברים. היה זה בהתחלה חג האסיף וכפי שאמרת היתה עבודה רבה, לכן כל המשפחה עבדה בשדה מהזריחה עד השקיעה המוחלטת, ובשביל לחסוך את ההליכה אל הבית בלילה ואל השדה לפנות בוקר החלו לבנות בשדה או על ידו בקתות ארעיות קטנות עם כפות תמרים שסיככו עליהן, ומכאן שמן "סוכות". לאחר מכן, בין אם היה זה יאשיהו או מלך שקדם לו אין לדעת, בזמן הצטרפותו והגדלת סמכותו בשמיים של אל הנפחים האדומים יהוה, רצו לעשות לו חג כמו למשל לבעל בתחילת החורף (חג מלשון לחוג, להסתובב סביב עצי אשרה המקודשים לאלוה מסוים) ומסיבות לא ידועות הדביקו לחג את יהוה. אולי זה קרה בזמן הדבקת סיפור יציאת מצריים, והלך עם נרטיב "הכל בזכות יהוה, הוא ולא אתם" ולכן יש לחגוג לו כי נתן לכם תבואה, והשתלב גם בסיפור יציאת מצריים.
    ואז, אחרי שהאליטה חזרה מבבל וראתה שם את המנהג הסוטה של הפריית האדמה עם לולב (איבר המין הזכרי) ואתרוג (שד, ולכן יש לשמור עם הפיטם/פטמה כל-כך), הביאו את המנהג לארץ וכפו עליו. איך שהוא השתלבו גם ההדס והערבה, וכך קיבלנו את החג המזעזע שיש לנו היום.

    1. אחי אתה הזוי, אתה יודע מה ההבדל בין היסטוריון למוקיון? היסטוריון מכיר את החומר שהוא עוסק בו, ומנסה לגבש תיאוריה ולהוכיח אותה. מוקיון זה מה שאתה, אין לך מושג על מה אתה מדבר, ברור לי שלא קראת אפילו מבא למקרא של תלמידים בתיכון, כי אתה לא יודע מה זה "ספר הברית", לא חשוב שנתתי בגוף דברי לינק לערך 'ספר הברית' בויקיפדיה.
      ספר הברית הוא לפי כל הדעות הקיימות טקסט שקודם לספר דברים ולת"כ, גם לפי כל הדעות במחקר, וגם לפי המסורת, הוא הטקסט שניתן מיד אחרי מתן תורה. הוא האזכור הראשון של הסוכות גם לפי הסדר של המסורה, וגם לפי המחקר. הוא בלי שום ספק המקום הראשון בו מופיע חג הסוכות.
      הסיפור שלך על מנסחי המסורה שהחליטו לשנות את הספרים, מראה שוב עד כמה אתה לא מבין מה אתה מדבר, הסדר שבן נון מדבר עליו הוא שגוי לפי המחקר, אני בכלל לא מדבר לפי המסורת. אולי גם חוקרי המקרא יצרו קונספירציה נגד מוקיונים.
      אמירתך שאם בציטוט מוזכרת יציאת מצרים זה אומר "שנערך על ידי פרושים רבנים מאוחרים" מדגימה שוב את שיטת המוקיונות, קודם כל מסמנים מטרה, ואחרי זה 'מוכיחים' מתוכה את מה שהניחו מראש. אתה יכול להוכיח את האמונה שלך שיציאת מצרים היא המצאה מאוחרת? אין טקסט ישראלי שאינו מסתמך על יציאת מצרים, אין שום סימן לתקופה בה לא ידעו בישראל על יציאת מצרים, אז על סמך מה אתה מניח שכל אזכור שלה הוא מאוחר?
      הטענה ש"ראיית פני ה'" קשורה בפסל של ה', מראה על בורות מופלגת, ומדגימה שוב את שיטת המוקיונות, האם בשביל לקבוע פירוש של מושג מקראי לא צריכים לדעת משהו על המקרא? יש פסוק אחד במקרא שאתה יכול לצטט בעל פה? מה ההיכרות שלך עם המקרא ועם מחקר המקרא?
      המושג "ראיית פני ה'" מוזכר פעמים רבות בתנ"ך, גם בסיטואציות ובזמנים שברור שלא היה פסל כזה, למשל ישעיהו א יב, או דברים לא יא, והוא מוכר גם במזרח הקדום כמבטא עליה לבית האל, בלי שום קשר לפסל שלו.
      שאר הסיפורים שלך על סוכות, מראים שוב את שיטת המוקיונות, "לדעתי המקור הוא חקלאי", מה אתה אומר? ניסית לבדוק ולחקור את 'דעתך'? משהו שנראה כמו הוכחה? או שאתה סתם עוצם את העינים ומפנטז אגדות?
      תודה שאתה טורח להדגים בפועל איך מתרחש ה'מחקר' של בן נון, תנאי מקדים: היעדר ידע, אי היכרות עם הטקסטים והמקורות, תנאי שני: היעדר ידע מחקרי בסיסי, תנאי שלישי: אסור להוכיח או לבסס, מכאן הדרך פתוחה לאגדות, כל אחד מספר סיפור, מסלף פסוקים ומשקר (כגון "בנחמיה לא מוזכר יציאת מצרים"), מוסיף את המלה 'לדעתי', והאחים גרים מבסוטים.
      קרא את המקבץ המלא של 'שיטתו היחודית של יגאל בן נון' ובלי ספק תיהנה מהסטנד אפ.
      (לגבי הפנטזיה שלך על אתרוג, להזכירך לפי הפנטזיה המקובלת במחקר האתרוג הגיע מפרס עם העולים,… אבל אם אפשר להמציא עוד משהו, למה לא, הסיפור שלך על הפיטם נחמד, אבל השם 'פיטם' לעוקץ האתרוג הוא מאוחר בחמש מאות שנה לתקופה שאתה מדבר, אגב, אתרוג בלי פיטם פסול רק ביום הראשון וכשר בשאר ששת הימים)

  2. השבח לתגובת צוות האתר אשר נימק היטב את טיעוניו. איני יכול להתייחס בהערכה לכתיבתו של עידו המנסה להבהיר את עמדתו תוך פגיעה והשמצה ביגאל ולא בעניין. לדאבוני, גישתו זו היא לרוב גם נחלתם של אלה המאמצים רעיונות "משיחיים" ומקלסים כול עמדה הגיונית שאולי….חלילה…תערער בקרבם את הקונספציה (זוכרים קונספציה ?..היום בדיוק שבת 6.10 -45 שנים למלחמת יום הכיפורים האיומה) .

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *