"בתורה לא כתוב שלא תימצא מסורת כזו בעתיד, אלא רק שאין מסורת כזו".
– משמעות התורה שזה הצהרה שלא יהיה מאורע כזה שוב, שאם לא כן מניין למשה שאכן אין עם שטוען דבר דומה, וכי עבר מקצה השמים עד קצהו? על כרחך שההנחה הפשוטה בעיניו שלא יהיה מאורע דומה הנחתה אותו בדבריו, ולפי"ז אין הבדל בין הזמן הקדום לו לאחריו [וזה גם תוספת ההדגשה מיום היות אדם וכו', שאינו מדבר רק על שאין שמועה כזו אלא שגם לא היה].
—-
"במקרה שלנו אין מסורת כזו אצל שום עם, כפי שהוסבר בגוף המאמר מדובר בסיפור שסופר ממוצא אירופאי כתב על פי אגדות עם שונות. לא חסר רק תיעוד, אלא חסר הסיפור עצמו, אין ולא היה עם שמספר סיפור כזה. זה כמו שהאחים גרים כתבו את שלגיה על בסיס אגדות עם גרמניות".
– אם אכן אין זה אירוע מכונן של אומה מסויימת אלא אגדה הכתובה בספר עלום אני מסכים, אבל לפי איך שנראה בסרט יש כמה אומות שבנו את ההסטוריה והתרבות שלהם על סיפורים אלו, העוברים אצלם במסורת, וזה ממש מה ששללה התורה. וניתן לבדוק זאת.
—-
"אגב, התורה לא באה לומר שלא קרה אירוע כזה, בכדי לספק הוכחה היסטורית, אלא משהו אחר לגמרי: "השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש ויחי", כי היה ידוע שמי שרואה את ה' לא יכול לחיות. בני ישראל השומעים את הדברים, נוכחו בעצמם ששמעו את ה' ואעפ"כ נשארו בחיים (נכון שרק שמעו ולא ראו, אבל גם כששמעו הרגישו שעומדים למות, וכנראה אין הבדל בין חוש השמיעה לחוש הראיה לענין זה). כלומר התורה באה לומר שבני ישראל קבלו מתנה שבלתי אפשרית לבני אדם בכלל, לחוות התגלות אלהית ולהישאר בחיים.
לכן אני מאמין שיתכן שהיו קבוצות אליליות ששמעו איזה קול מדבר מתוך האש, ונשארו לחיות עוד אלף שנה, כי הקול הזה לא היה קול ה'. פרעה הרי נחשב לאל, וכי עמו לא שמע את קולו מדבר מתוך האש או מתוך המים?, או קבוצות מצריות שעבדו לכבש, וכי לא שמעו את הכבש עושה מֶע מַע בקול גדול? גם ישו נחשב להתגלמות האל, והוא דיבר בפני אנשים.
הרעיון של קול ה' זה שבאמת הוא קול שאי אפשר לסבול אותו, "כקול אל שדי בדברו" "קול ה' יחיל מדברות". נניח שעם ראה בופאלו שנהפך לבחורה, והבחורה או הבופלו אמרו משהו, זה במקרה הטוב סתם כישוף. זה לא היה קול ה'. להשמיע זה לא דבר שמסובך לעשות. לעשות את הקול הזה לקול ה', זה בלתי אפשרי, מלבד העובדה שכל מי ששומע רואה שהוא עומד למות ולא מדובר בקול אנושי, מוסיפה התורה גם את כל מה שמסביב: הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם ה' אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ: אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ".
– כאמור לעיל המשמעות היא שהתורה מצהירה בזה שלא יהיה טענה למאורע דומה על פני הגלובוס ביום מן הימים, ומה שכתבתם שההדגשה היא על הויחי איני מכחיש, אבל גם באגדות הללו מסופר ששמעו את קול השם ולא מתו [ולכן לא הבאתי את אגדת הבודהיזם (כמדומני) ששמעו כמה מליונים את קול האל, משום שהמשך האגדה היא שכולם מתו מלבד שלוש או אחד].
לא הבנתי איך העובדה ששמעו את קול פרעה משרת את טענתכם, עכ"פ בהכרח שיש חילוק ולא התייחסו לפרעה כמה אלוקים ממש אלא כבעל כח עליון כל שהוא, ובגבול [שהרי ידעו שנולד מהורים, ועתיד למות, ולפעמים חולה בשפעת וכו'].
דבריכם כאילו טענת התורה היא שלא תהיה עדות על קול שלא ניתן לסבול אותו אינו מובן, שממ"נ אם לא ניתן לסבול אותו היאך נשארו בחיים, ואם נשארו הרי שניתן לסובלו, וכי תאמרו שהצהרת התורה היא רק כנגד מסורת הטוענת ש'בעיקרון' היו צריכים למות אלא שהאל החיה אותם?
איך שאני קורה את התורה היא מציבה שני תנאים: א) שיהיה מסורת שלמה של 'עם', שמדברת על שמיעה של 'עם' [שזה דבר שקשה להמציאו, שהיאך ישתילו במוח העם ששמעו כולם את קול האל, וכמו ביהדות], ב) ושישארו כולם בחיים להעביר את העדות. ולפי האמור בסרט תנאים אלו קיימים בכמה מן האומות.
—-
"הטענה שלך שבעיקרון הסיפור האינדיאני על הבאפלו שהפך לאשה, על תוכן הסיפור רמתו היקפו ותיעודו, דומה לסיפור התורה, ורק "אם נתחיל עם חילוקים" כמובן שאפשר למצוא צדדים "לכאן ולכאן". נופלת ב"כשל הספקטרום", לפיו למשל, נתניהו דומה מאד להיטלר, ויש הרבה דברים שליליים משותפים, ורק "אם נתחיל עם חילוקים" נמצא צדדים לכאן ולכאן. בזמננו קורים תהליכים נוראים שקרו בשנות ה30 של המאה הקודמת, וכל השאר חילוקים. וכך הלאה. לכל שני דברים יש מכנה משותף וניתן להציגם כספקטרום.
אתה באמת משוה את התורה על כל המכלול ההיסטורי האנושי והמוסרי שבה, שנהפכה לספר מס' 1 שרוב האנושות מאמינים באמיתותו, והספר המשפיע ביותר בכל הזמנים. לאיזה סיפור על אשה שנהפכה לביזון, שמיוחס ע"י משורר מדרג ט' שכתב כמה אגדות על דעת עצמו? צריכים לחפש חילוקים כדי להבין את ההבדל?"
– למזלנו יש לנו את התורה שהגדירה היטב את תנאי הקבלה שיעמדו כנגד, והם השניים שציינתי, וכל שאר החילוקים שניתן לעשות ממאורע למאורע גם אם הם קיימים ונכונים אינם עומדים כתנאי בהצהרה, ולכן אינם משנים. [והמילה או שבתורה משמע שיש כאן שני הצהרות *שונות*, א) שלא תהיה טענה על מאורע דומה. ב) שלא יהיה מצב שאלוקים יוציא אומה נוספת באותות ומופתים].
—-
"אגב, אין שום קשר לשאלה אם פעלו לפי התורה, או פעלו על פיה במדה מסויימת, וכי משום שהיום רוב היהודים לא פועלים על פי התורה, זה משום שהיא לא קיימת?"
– וודאי שלא בהכרח, אבל אפשרות. וזה הנקודה החלשה של המסורת שלנו.