לפני כמאה וחמשים שנה, זרח בשמי גרמניה אורו של המורה המופלא, רבי דוד צבי הופמן, ראש בית המדרש לרבנים, המנהיג הרוחני ופוסק ההלכה לכל יהדות אשכנז. הוא העמיד אחריו דור של תלמידי חכמים וחוקרים יראי שמים, והותיר שורה ארוכה של חיבורים ומאמרים מונומנטליים, שהיו הבסיס לגישה אמונית אובייקטיבית להתנגשויות של אמונה ומדע.
ספינת הדגל של חיבוריו, הוא הפירוש לספר ויקרא, שמאז ועד היום לא התחבר חיבור מונומנטלי ומקיף כזה, המשלב בתוכו גדלות בתורה, מחקר אובייקטיבי, ירידה לשרשים ההיסטוריים והרוחניים של ספר הספרים, בחלק הכי סבוך ומורכב שבו – תורת כהנים.
רבי דוד צבי היה, ועודנו, הכהן הגדול של חקר המקרא לאור המסורת, וספרו עדיין נלמד, לא רק בבתי מדרשות של חוקרים האמונים על המסורת, אלא גם בפקולטות למקרא, נחשב ספרו כאחד הפירושים הקלאסיים – מודרניים. הרד"צ נשא גם בתואר פרופסור מטעם השלטונות הגרמניים.
תלמידו, רבי יונה מרצבך, ראש ישיבת קול תורה, אמר בהספדו: "הוא היה בית הדין הגדול לכל היהדות האשכנזית… לפניו הרכינו ראש אף גדולי תורה במזרח אירופה". תלמידו רבי אליעזר ליפשיץ כותב: "זה עשרות שנים שכל הדבר הגדול וכל שאלה חמורה בכל נפות אשכנז באה אליו… יש ונתעלמה הלכה מפי רב בעיר קטנה, וקם אותיום ונסע לברלין ושאל שאלת חכם מפי רבו… הוא היה בית הדין הגדול לכל היהדות האשכנזית", (רא"מ ליפשיץ, הקדמה ל'ראיות מכריעות', חשוון תרפ"ח), הרב יחיאל יעקב וינברג כותב על הקדמה זו: "החכם הסופר ר' א. מ. ליפשיץ כתב בראש הספר "ראיות מכריעות נגד ולהויזן" של הופמן ז"ל, מאמר הערכה נלהב ומלא הערצה על ר' דוד צבי הופמן ז"ל. ומי שזכה להכיר את רד"צ הופמן יודע כי אין בדבריו הפרזה כלשהי ורק אוסיף על יסוד הכרתי אותו, כי לא הניח כמותו בישראל", (הקדמה לשרידי אש). "הגרד"צ הופמן היה כידוע אחד מגדולי ההוראה שבדור, וכל מחברי זמננו מביאים את דבריו לסמוך עליו", (שרידי אש ב יט). "רוחב ידיעותיו וגודל חסידותו ויראתו הבטיחו לו את אמונה של כל היהדות החרדית בגרמניה, שראתה בו כעין ערכאה הלכתית עליונה", (ר' מרדכי ברויאר, 'על דרכי הפסיקה של רבני גרמניה בעידן האמנציפציה', סיני ק, תשמ"ז עמ' קפ), וראה דברי רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי: "על דבר הגעלה על ידי דאמפף… אולם כפי מה שהודיעני… כי כבר נהגו בזה בהסכמת הרה"ג מוהד"צ האפמאן זצ"ל… ובעיקר הדבר לא אומר בה לא איסור ולא היתר בדבר שכבר הורה בה חכם", (אחיעזר ח"ג ט).
במלואות מאה שנים לפטירתו, מפרסם מוסד הרב קוק מהדורה חדשה ומעודכנת של פירושו לויקרא, עם תיקונים מכתב ידו, ועם תוספת מרובה על העיקר של הפניות למחקרים ולפרשנויות שהצטברו במשך הזמן שחלף, בנושאים בהם דן רד"צ.
תיקונים של רד"צ בכתב ידו על ביאורו לויקרא, תמונה: הרב שלמה הופמן
לרכישה דרך מוסד הרב קוק: כאן.
לגולשי האתר מצורף המבוא, וכן קטע מהפירוש העוסק בראש השנה ויום הכיפורים, לקראת הימים הנוראים.
דוגמא פי' רד"צ הופמן ראש השנה ויום הכיפורים
סקירה על הפירוש במהדורה החדשה, בכתב העת פשטות
שלום
בפירוש רד״צ בהערה על שמות ג:טו מטעמים ידועים אני מנוע מכתיבת מאמר מפורט על פסוקים אלה, ובמיוחד – על השמות הקדושים.
והמההדיר שם הוסיף: (ולא מצאתי מי יאמר לי, מה הם טעמים אלה. וראה דבריו בביאורו לויקרא עמ׳ ע ואילך במהדורה העברית). עם זאת יוער, שבספרו של המחבר זצ״ל על התפילה, האמור לצאת לאור ע״פ כתב-יד שתורגם לעברית על ידי הרב משה י׳ רוזנגרטן, מאריך המחבר בפירוש על ״ברוך שאמר״ בפירושו של שם הוי״ה.
האם הרב יודע מה הם טעמים אלה?
תודה מראש
אין לי ידיעה, אבל אני יכול לשער, שזה משום שרד"צ אימץ את התרגום של מנדלסון לשם הויה כ'הנצחי' (דער עוויגע), ואילו גדולי ישראל האחרים התנגדו לכך, ראה רעק"א מגילה יז, הכתב והקבלה בראשית ב ד, שד"ל שמות טו ג. ובאותו זמן שכתב פירושו לשמות לא רצה להיכנס איתם לעימות.
גם כך היו לו מתנגדים קנאים מתוך הקהילה החרדית בפרנקפורט, וגם רש"ר הירש קיבל חלק מדבריהם, ואולי לכן העדיף לא לעסוק בזה בפומבי.
(לאחר הצצה במבוא המצורף ושימת לב לשם העורך)
דאנערוועטער! גוט געשפילט, הער דאקטור. גוט ערלעדיגט… (דאס וואר איבריגענס האך-דוייטש, נישט יידיש-דוייטש. [כן, אני יודע. אני צרפתי תוניסאי ולא אשכנזי. אבל בכל זאת…])
אבל מה עם שאר חלקי פירושו שלרבנו, דער רעקטאר דעס ראבינערסעמינאר? במיוחד לאור העובדה המצערת, שהפירוש לספר דברים חסר בסופו, הפירושים לספרי בראשית ושמות קטועים וחסרים, ופירוש לספר במדבר אינו קיים כלל, חבל על דאבדין.
אם לפירוש ספר ויקרא, המושלם וערוך היטב עם מבואותיו והקדמותיו, היה דרוש עדכון, מה עם כל מה שלא הושלם ולא הותקן לדפוס? האמנם אין לנו אפשרות לעשות רצונו שלאותו צדיק ולהעז להמשיך את פירושו עד גמירא? (אני גם מקוה שיש בהוספות ובתיקונים הרבים כדי לומר "פנים חדשות באו לכאן"…)
יישר כח לרב יהושע ענבל!
יהדות גרמניה שלפני השואה קמה מעפרה. הוצאת פלדהיים לקחו על עצמם לתרגם ללשון הקודש את כתביו השונים של הרה"ג הרש"ר הירש זצ"ל שהיו עד עתה באנגלית ובגרמנית, בנוסף גם כתבי הרב הרב יחיאל וינברג זצ"ל זכו לעדנה מחודשת, ועתה ב"ה הגיעה בשורה חדשה – כתביו של הרד"צ הופמן זצ"ל – ברוך הטוב והמטיב! לסיום, פלדהיים עובדים על ההדרת פירושי בני משפחתו של הרש"ר הירש שכרגע יוצאים באנגלית, בע"ה שנזכה לראותם אף בלשון הקודש.
שְׁמוּעָ֥ה ט֝וֹבָ֗ה תְּדַשֶּׁן־עָֽצֶם!
ייש"כ על ההדרה.