האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה
10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

הספר 'מיתוס התורה שבעל פה' – א

תמונה של צוות האתר

צוות האתר

הליצנים המיסיונרים, פרסמו ספר 'על פי האקדמיה הישראלית', ומסבירים מדוע הספר ברמה כל כך גבוהה….

הטפשונים המצחיקים האלו, חושבים שהערות שוליים הופכות ספר ל'מחקרי אקדמי'… במקרה שלנו הערות השוליים מוכיחות בורות תהומית, כשבדרך כלל הן מצטטות מקורות משניים או שלישיים, מה שמלמד על אי היכרות מוחלטת עם מקורות התושבע"פ, ובהרבה מקרים מצוטטים כותבים אנונימיים בתקשורת, או כוכבי יוטיוב. גם כאשר מצוטט מקור מחקרי, קשה למצוא ציטוט שיהיה נאמן למקור, כפי שנראה בהמשך. מכיון שהפירוט מאד משעמם, נצרף אותו כקובץ בהמשך. וכאן ניתן רק כמה דוגמאות משעשעות…

למשל: מאיפה יודעים שיש תורה שבעל פה? כי הרב רמי ברכיהו כתב את זה במפורש ב'ידיעות אחרונות':

בטעות כתבו האנאלפביתים הרב רבי, במקום הרב רמי, אבל זה לא באמת משנה…

בכל מקום שהם מצטטים קטע מהגמרא, הם פשוט שוגים בהבנת הנקרא:

הכוונה למסופר במנחות סט:

"מעשה ובלעו זאבים שני תינוקות בעבר הירדן ובא מעשה לפני חכמים וטהרו את הבשר וטימאו את העצמות"

משום מה המיסיונרים חשבו שמדובר בסיפור של כיפה אדומה, שהזאבים בלעו את התינוקות ובכל אופן הם יצאו בחיים, אבל בגמרא אין זכר לזה. הזאבים בלעו תינוקות, ומכיון שעצמותיהם רכות הם בלעו גם חלק מהעצמות, והשאלה היתה הלכתית האם השאריות של גופות התינוקות מטמאות כדין טומאת מת, או שהעיכול במעי הזאבים מבטל מהם שם גופה? וההלכה שפסקו חכמים היא שהבשר לא נחשב בשר אדם עוד מחמת העיכול, ואילו העצמות נחשבות עצמות אדם.

האם יש אדם יודע קרוא וכתוב, שיכול לחשוב שמדובר כאן בתינוקות שיצאו חיים? ואם כן למה שיטמאו? ואיך מבדילים בין בשר לעצמות?

פשוט אנשים נעדרי מושג ויכולת קריאה, הולכים ומוציאים ספר 'אקדמי', ולא עוד אלא עם הערות שוליים….

 

ובכן, לפי איתן בר וגולן ברושי, יוסף בן מתתיהו לא מזכיר במאומה את קיומה של תורה שנמסרה בעל פה.

האם איתן בר פתח בכלל אי פעם מימיו את ספרו של יוסף בן מתתיהו??????

יוסף בן מתתיהו מתאר בהרחבה את התגלעות הויכוח בין הפרושים לצדוקים, וכותב (קדמוניות היהודים יג י ה) שהאירוע המכונן של הלגיטימציה לצדוקים, הריגת יוחנן את חכמי ישראל, קשור היה בכך שהצדוקים לא מאמינים בחוקים הלא כתובים, ואילו הפרושים מאמינים. ינאי הרג את החכמים כדי לבטל את החוקים הלא כתובים.

כך הוא כותב:

"אז הוסיף יונתן (הצדוקי) להשתדל עוד יותר עם יוחנן הורקנוס עד כי עלה בידו כי קרע יוחנן הורקנוס את כל בריתו עם הפרושים, ויבוא בברית עם הצדוקים, וכל המצוות שהם קבלה מאבות, לא לבד כי ביטל אותם יוחנן הורקנוס, כי אם שגם שם עונש על כל איש אשר יקיים אותם" (קדמוניות היהודים יג י ו).

כל הויכוח בין הפרושים לצדוקים היה על התורה שבעל פה, ואיך אפשר לטעון שלא היתה תורה שבעל פה ושלא ידעו עליה???

וכך מתאר יוספוס את הפרושים:

"הפרושים הנחילו להעם על פי קבלה על פה מאבותיהם הרבה מצוות אשר אינם כתובים בתורת משה ומפני זה ירחיקו אותם הצדוקים ולא יצר ולקיימם באמרם כי רק המצוות הכתובות חובה לקיימם אבל הקבלות מפי האבות אינם כי אם רשות", (שם פי"ג פ"י).

ומה אומר איתן בר? "יוסף בן מתתיהו אינו מזכיר במאומה תורה שנמסרה בעל פה"… כך נראה ספר על פי האקדמיה עם הערות שולים…

יוספוס עצמו כותב שהוא נמנה עם הפרושים (חיי יוסף: "כשהייתי בן י"ט שנה החילותי לערוך דרך חיי לפי מנהג כת הפרושים"), ושרוב העם נמנים עמהם.

"הפרושים הם הראשונים בין שלשת הכתות, הם יתחשבו ליודעי התורה ביחוד" (מלחמות היהודים ב ח יד), "ואמנם כאשר יקחו הצדוקים בידם משמר פקודת המדינה אז בהכרח ילכו בכל דרכי הפרושים כי בלא זה לא יסבול אותם העם" (קדמוניות היהודים יז י ד).

התורה שבעל פה נזכרת בפירוט אצל יוספוס, בספרו קדמות היהודים נגד אפיון הוא כותב:

ועל זה מוסיף הרמיפוס כדברים האלה: „כל זאת עשה ודבר (פיתאגורס), כי חקה את דעות היהודים והתרכּים וקבל אותן לעצמו”. וכנים יהיו דברינו באמרנו, כי הגבר הזה העתיק הרבה מחוקי היהודים אל החכמה (הפילוסופיה) שלו. והנה גם בּערי (בערי הנכרים) היה עמנו ידוע מימי קדם ומנהגים רבים ממנו כבר עברו אל מקצתן וזכו להיות למופת לרבים. על זה מעיד תאופרסטוס בספריו על דבר החוקים. הוא אומר, כי חוקי הצורים אוסרים להשבע שבועות נכרים, ובכלל השבועות האלה הוא מונה גם את השבועה הנקראת „קרבן”, ואולם השבועה הזאת לא נמצאה בקרב אחד העמים, בלתי בקרב היהודים לבדם. ופתרון המלה, אם נתרגם אותה מלשון העברים, הוא "מתנה לאלהים".

החוק הזה שמזכיר יוסף בן מתתיהו, כדוגמא לחוק ישראלי שהתקבל אצל עמים אחרים, שישנה שבועה הנקראת 'קרבן', אינו חוק המוזכר בתורה שבכתב, ואין בתורה שבועה כזו, אבל זה הוא חוק מן התורה שבעל פה, מן המשנה במסכת נדרים.

יוספוס בספרו נגד אפיון במאמר ג אות כא ואילך מונה את החוקים של משה ומפארם ומבארם, אבל בין החוקים הוא מונה דברים שאינם בתורה שבכתב, אלא שעברו במסורת, למשל: "על כל אדם לפנות אל האלהים בתפלה" (סעיף כג), ואין שום חובה כזו בתורה שבכתב.

בסעיף כד הוא כותב: "ואסרה על הנשים להפיל את הזרע הנזרע או לשחתו. ואם תמצא אשה העושה כזאת יהיה משפטה כמשפט רוצחת-בנים, כי הכריתה נפש (מישראל) ומִעטה את משפחת האדם", אבל אין בתורה שבכתב שום איסור שכזה, זו הלכה מן התורה שבעל פה.

בסעיף כז: "ולעת יריב איש את רעהו, אסור עליו לגלות את סודו", אין איסור זה מופיע בתורה שבכתב.

כמו כן הוא מוסיף שם הלכה נוספת: "לשופט הלוקח שוחד יֵעׇשה משפט מות", הלכה זו אינה בתורה שבכתב, וגם לא ידועה מהתושבע"פ שבידינו, אולי מדובר בהלכה של כת שלא התקבלה במסורת, אבל ברור מדבריו שהוא מייחס לחוקים שבמסורת תוקף של חיוב וגם של יכולת לענוש מיתה.

בסעיף כח הוא אומר:

"על כן צונו לקבל בסבר פנים את כל (הנכרים) הבאים אלינו הרוצים לתקן את חייהם על פי חוקינו". גם זו הלכה שאינה כתובה בתורה שבכתב, 'הוי מקבל כל אדם בסבר פנים יפות' זו משנה במסכת אבות, אבל כונת יוסף כאן כנראה לגיור, גם הגיור לא מוזכר בתורה.

בסעיף כט הוא אומר:

"ולא נתן לנו להמית את הבהמה אשר נמלטה אל הבית כמבקשת רחמים", זו הלכה שמוזכרת בתלמוד מסכת מגילה לגבי רבי יהודה הנשיא, שנענש על כך שלא קיים חוק זה. אבל לא מוזכר בתורה שבכתב.

בנוגע למגילות ים המלח, הדמות המרכזית של מגילות ים המלח היא 'מורה הצדק' אותו חכם שיש לו סמכות על וכולם צריכים לשמוע רק לו… במגילות ים המלח יש עדויות רבות מאד לתושבע"פ ולהלכות  מקבילות אצל חז"ל, שמפני קדמותם היו מקובלות גם על הכתות הפורשות, מצרף קובץ עם דוגמאות מתוך עבודתו של יונתן לוי סיפורן של מגילות ים המלח, תקציר.

על עדויות רבות נוספות ממגילות ים המלח  לתושבע"פ ולמחוייבות להלכותיה, נרחיב בהמשך.

לא נלאה עוד את הקורא בגיחוך שבספר האקדמי, אני מצרף כאן את המסמך רק לצרכים פורמליים, במקרה שמישהו באמת יחשוב שיש ממש באיזו פיסקה שהיא בספר, ניתנת כאן בינתיים התייחסות למבוא ולפרק הראשון, לכל פיסקה ולכל 'טיעון' שבמסמך המגוחך הזה. מצד אחד היינו צריכים להמתין לפורים, מצד שני יש קשר גם לחנוכה, המלחמה נגד המתיוונים. מחמת הספק את הפרקים הבאים נעלה עד פורים בעז"ה.

התייחסות לספר מיתוס תושבעפ פרק א

מי שרוצה להיזכר במעלליו הקודמים של איתן בר, מוזמן כאן, ועל נצרות בכלל כאן.

3.7 13 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
10 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
יהב נהוראי בגים
יהב נהוראי בגים
1 year ago

חחח תודה על העדכון. ברוך שפטרנו מעונשם של אלה

יהב נהוראי בגים
יהב נהוראי בגים
1 year ago

מאמר מדהים! מתי בעזרת ה' תעלה תגובה על פרק ב' מהספר של המיסיון?

Hgby
Hgby
2 years ago

חוץ מהידע המעשיר שנלמד במאמר זה
הוברר כאן ועוד מלא מקומות כאשר באים בראש של אני צודק וגסות רוח אתאיסטית
כותבים שטויות גסות המתאימות לילדים בגן

ישוע הפרוע...
ישוע הפרוע...
2 years ago

אוי כמה שנהניתי מהמאמר הזה… מוצלח ביותר (:

דניאל אורן
דניאל אורן
2 years ago

לא קראתי את הספר וכנראה גם לא הבזבז את זמני עליו.אבל עצם טענת הספר "מיתוס התורה שבעל פה" שומט את הקרקע מתחת לרגליהם של אותם מיסיונרים המכנים עצמם "יהודים משיחיים" שכתבו אותו כי מי אמר שהברית החדשה נאמנה לכתוב במקרא? ובכלל בקריאה פשוטה בבשורות ישוע מקבל את סמכות הפרושים באופן מוחלט! גם אם הייתה הווה המינה שהתושב"ע שקר חלילה אין זה אומר שהפרשנות הנוצרית עדיפה שלא נדבר שאף אחד מהם כלל לא מקיים אפילו את המצוות הכתובות.לפי כל הדעות הם נוצרים לכל דבר ועניין.ראו ערך ויקיפדיה עליהם.אפילו השופט האהרון ברק בפסק בג"ץ 265/87.בעט אותם מכל המדרגות שהללו ניסו לטעון שחוק השבות חל עליהם הם.אינם יהודים וצריך להילחם בהם בכל דרך אפשרית לא רק אידאלוגית אלא גם משפטית ולבועט אותם לכל הרוחות מארצנו.(אציין שבמדינת ישראל מיסיונריות בעד הטבה חומרית/רוחנית אסורה ע"פ חוק)

רובאוס האגריד

שמעתי ממיסיונר בעל חנות יודאיקה ברח' יפו ליד העיר העתיקה, שכמות הנוצרים בארץ שמקיימים את המצוות (פרט לנטילת ידים) הוא בערך 8 אלף, ובחו"ל יש הרבה. אם כי זה למען המיסיונריות

אריה
אריה
2 years ago

המטרה של הספר היא לא להעשיר את הידע של הקורא או לספק לו תובנות אובייקטיביות אלא המטרה היא להכניס את הקורא לסחרור ולערער את הבטחון העצמי שלו בידע שקיים ברשותו, עד שהוא כבר לא מסוגל להבדיל בין אמת ושקר. זה סוג של שטיפת מוח היפנוטית שהמטרה שלה ליצור תלות במנהיגי הכת.

כלומר הערכת טיבו ואיכותו של הספר הזה איננה נמדדת במידת האמינות האקדמית שלו, בין השאר כי מלכתחילה לא זאת הייתה מטרתו של הספר. מטרת תואר הדוקטור והכתיבה הכביכול-אקדמית היא לצורך הענקת ethos לכותב בעיני ציבורים שהם חסרי ידע לחלוטין וכן בעיני השבויים בכת.

אריה
אריה
2 years ago
Reply to  אריה

כלומר לא מדובר בטעויות כתוצאה מבעיות בהבנת הנקרא או כתוצאה מרשלנות ועצלות, אלא יש כאן שיבושים מכוונים לצורך השגת מטרת הכתיבה. המיסיונרים יודעים או יכולים לברר את פשט הפסוקים בקלות רבה בספרי הפרשנות שברשותם. אלא שזאת תעמולה מתוחכמת שהיא מלאכת מחשבת של תעמולנים מקצוענים.
הדוגמא מהמקורות היהודיים בנוגע לטריפת הילד על ידי-זאבים נבחרה בכדי לעורר אצל הקורא תחושת קבס. זהו עוד אמצעי תעמולתי שמתקשר להוראת הבוז, החדרת אסוציאציה של היהדות שתהיה מזוהה עם תחושת קבס אצל הקורא באופן תת-הכרתי על-ידי דיבור של המיסיונרים על שדים, טריפת זאבים, עשיית צרכים, קמעות, לחשים ונרות נשמה – בהקשר של היהדות.

נוריאל
נוריאל
2 years ago

נפלא ביותר!

10
0
Would love your thoughts, please comment.x