פרופ' לספרות באוניב' העברית.
מה הקשר בין חנוכה לביקורת המקרא? א
היה היה דרשן, שדיבר תמיד רק על ביקורת המקרא. כיון שהגיע חנוכה, לא ידע מה להגיד, חנוכה קשור במאורעות היסטוריים שהתרחשו אחרי חתימת המקרא. מרד החשמונאים …
"תיקוני" לשון של מבקרי מקרא – סקירת ספרות
התלמיד התמים, בבואו אל ספרי הלימוד ומבואות למקרא, ימצא בהם שפע של אזכורים ל'תיקוני לשון', נוסחאות חילופיות, המגובים בשמותיהם של חוקרים שונים. כמובן שא …
'נוסח' השבעים – תולדותיה של 'העדפה מתקנת'
מאז ראשית חקר המקרא, משמש 'נוסח השבעים' כבסיס לדיון על נוסחאות מקבילות או קדומות של המקרא. ברמה העקרונית, ניתן להבין זאת, חקר המקרא מנסה למצוא סימוכין …
למה 'מחקרי אלהות' הם קשקוש?
בשנים האחרונות, עולה כפורחת הסוגה הספרותית של מחקרי אלהות, סופרים כמו קנוהל, בן נון, ורבים אחרים, מנסים את כחם בז'אנר של המדע הבדיוני הזה. על כך שהם ל …
ד"ר פדרבוש: למהותה של תנועת 'חכמת ישראל'
המפגש בין 'מדעי היהדות' ובין היהדות, שנוצר לפני כמאתיים שנה, היה בעל משמעות עצומה, ועדיין טעון במתח. להלן סקירתו של ד"ר שמעון פדרבוש על התפתחות מדעי ה …
לשיטתן של דרשות חז"ל ה
סודן של האסמכתות לפני שנמשיך לעיין בדרשות, ננסה להיזכר בענינים שהטרידו אותנו קודם, מדוע ולמה למדו חז"ל גם את הדינים דרבנן בדרכי הדרשות? מדוע ל …
אגדה – מחקר מול פרשנות
מחקר האגדה, ופרשנותה, שני קטבים הם. הקטבים האלו ניצבים על הנחות קדומות, ואינם יכולים להיפגש זה בזה. פרשנות האגדה היא ראשית כל מסבירה אותה, המחקר שופט …
שמות וכינויים כפולים לאנשים ומקומות במקרא ובמדרש חכמים
ד"ר ארי יצחק שבט במאמרו 'תופעת השמות הכפולים והכינויים לאישים ומקומות בתנ״ך', מסביר את הנושא בהסבר רציונלי ופשוט. הקדמה – התופעה והסבריה אחת מהשאלות ה …
הישארות הנפש – אמונה פרסית?
נקדיש כמה מלים לתיאוריות היסטוריות שונות, למרות שבזמננו אין נוהגים בנושאים אלו באותה פסקנות כפי שנהגו בדורות הקודמים, כאשר סברו חוקרים שביכלתם להרכיב …
קיומו ותפוצתו של ספר התורה
שאלה: נניח שמשה רבינו נתן ספר תורה לעם ישראל ביום מותו, האם זה אומר שהספר היה נפוץ בעם, אולי היה ספר אחד מונח במשכן הרבה שנים, ובזמן מסויים מישהו שינה …
כו. מסתרי האגדה
דברים הנראים חסרי מקור, ואף מקוממים, יכולים להיראות אחר העיון כמסקנות מפתיעות שהקדימו את המחקר באלפי שנה.
יג. מקומו של ההגיון בהלכה
שאלה המטרידה רבים היא, מהו מקומו של ההגיון האנושי בהלכה? האם התורה יכולה להיות נגד ההגיון? האם פוסק הלכה יכול להכריע בספקותיו על סמך ההגיון שלו?
י. המסורת בישראל
כשבאים לברר את דרכי המסורות שהגיעו אלינו מפי חכמינו, ישנו עוד ענף שלם בו אפשר לראות ולהיווכח במהימנות המסורת – האגדה. אם נשים לבנו למסורות האגדה שאנו …
מתן תורה בהיסטוריה – התורה עצמה
העדויות ההיסטוריות להתרחשותו של מתן תורה בסיני בשנת ב' תמח'
יחודו של המשפט הישראלי
על יחודו ונצחיותו של המשפט הישראלי והצד המוסרי שבו.